גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת הבריאות טובה, אבל נמתחת לקצה שלה

בדיון על מערכת הבריאות רה"מ בוחר להבליט מדדים שמתמקדים ביחס עלות–תועלת, שבהם ישראל מצטיינת • אבל העובדה שאנחנו בריאים יותר בשגרה לא מבטיחה שנתמודד היטב בחירום • רק תסתכלו על איטליה וספרד, שמדורגות בראש המדד שבו מתגאה נתניהו ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדיון שהתחולל סביב דוח מבקר המדינה האחרון היה מתעתע. אנשי המבקר בדקו ומצאו שמשרד הבריאות ובתי החולים לא היו ערוכים היטב להתמודד עם התפרצות מגיפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בתגובה, שיגר לכלי התקשורת נתונים משלו. בין היתר הוא סיפר ש"מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד "בלומברג" 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם".

מול העובדות של נתניהו נשלפו עובדות אחרות. ח"כ איציק שמולי (העבודה), למשל, טען מעל כל במה אפשרית שישראל "הרעיבה" את מערכת הבריאות שלה במשך שנים, ולפיכך היא אינה מסוגלת להתמודד עם בעיות שגרתיות, קל וחומר עם מגפות. "ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה ב-17 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במערב", הוא אמר, והזכיר גם פערים במספר מיטות האשפוז והרופאים.

קשקוש, הגיבו אחרים. "איך לעזאזל השקר על הרעבת המערכת עדיין מהדהד בלי שאף עיתונאי לא יסתור אותו?", שאל פוסט פופולרי שפרסם בטוויטר ברק הרשקוביץ. "תקציב הבריאות גדל כבר עשור. די לפופוליזם".

איך מגשרים על פערים כאלה? איך מערכת מורעבת מדורגת כ"אחת הטובות בעולם"? מה מודד בעצם כל אחד מהצדדים בוויכוח? ננסה לעשות סדר.

כמה חיים אפשר לקנות בדולר

"בלומברג" מפרסמת שני מדדים שקשורים לבריאות. אחד, שפורסם לאחרונה בפברואר 2019, דירג את ישראל במקום העשירי בין המדינות "הבריאות בעולם". השני, שפורסם בספטמבר, הציב את ישראל במקום השישי ב"יעילות מערכת הבריאות". מה מבטאים המדדים האלה?

המדד הראשון אינו עוסק במערכת הבריאות כשלעצמה, אלא בבריאות התושבים. בין השאר הוא מביא בחשבון תוחלת חיים ממוצעת, שיעור תמותה של ילדים, בעיות כמו לחץ דם ורמת סוכר בדם, וכן נתוני איכות סביבה וגישה למים נקיים. מקצת הפרמטרים נובעים בעקיפין מאיכות השירות הרפואי, למשל תפוצה של חיסונים. רמז לקשר החלקי בין בריאות התושבים במובן הזה ובין היכולת להתמודד עם משברים רפואיים כמו מגפות נמצא בשתי המדינות שהגיעו לראש המדד: ספרד ואיטליה - מוקדי הקורונה הקשים ביותר עד כה.

"בריאות מוכתבת על ידי דברים שהם מעבר למערכת הבריאות", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופסור לכלכלה ומדיניות מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון וראש תכנית הבריאות במרכז טאוב. לדבריו, מדד הבריאות של "בלומברג" "נותן למערכת הבריאות הישראלית את הפרמיה של התזונה הים תיכונית". אחת הסיבות לכך ששיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך יחסית היא דווקא העובדה ש"הצלחנו להרחיק את האוכלוסייה ממערכת הבריאות", שנמצאת דרך קבע קרוב לקצה גבול היכולת שלה.
נעבור למדד היעילות. גם הוא לא מדרג את איכות שירותי הרפואה במישרין. החוקרים בדקו כמה דולרים מושקעים במדינה בשירותי בריאות לכל תושב (במונחים מוחלטים וביחס לתוצר), והשוו אותם לתוחלת החיים. הציון שהתקבל מבטא, אם נפשט את הדברים, כמה "שנות חיים" קונה כל דולר שאנחנו משלמים על רפואה. שתי המדינות שסיימו בראש המדד הן מדינות קטנות וצפופות, טאיוואן וסינגפור, ואחריהן שוב ספרד ואיטליה.

ציון גבוה במדד היעילות אין פירושו בהכרח תוחלת חיים ארוכה יותר. השווייצרים חיים בממוצע שנה יותר מהישראלים, אבל במונחים דולריים הם מוציאים על בריאות פי חמישה. לכן הם משתרכים במדד שישה מקומות אחרינו.

"אין לנו קריטריון לומר מהי מערכת בריאות טובה או יעילה לעומת צרכים" טוען צ'רניחובסקי. ליעילות במובן של "בלומברג" יש פנים לכאן ולכאן: במקרה של ישראל היא עשויה להתגלות כחרב פיפיות, גם לדעת אנשי משרד הבריאות שלנו. בתגובה לדוח הבריאות השנתי של OECD, שקבע בנובמבר שמערכת הבריאות הישראלית "יעילה במיוחד", הסבירו במשרד כי יעילות גבוהה משמעה גם ניצול מקסימלי של התשתיות הקיימות. לצד היתרונות הכלכליים, הישג כזה עלול לגרום "מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה".

מה בודק מדד הבריאות שנתניהו מציג

איך להתקדם ולהישאר מאחור

המדדים שנתניהו בוחר להבליט, ושבהם ישראל מצטיינת, מתמקדים ביחס בין עלות לתועלת. זה לא מקרי: נתניהו הסביר את ההיגיון הזה בכנס לפני שנתיים. לדבריו, "בשירות הציבורי אתה מסתכל רק על תשומות. אני מסתכל על תפוקות: מה אתה נותן בכסף שאתה מקבל".

יש בעולם מדדים שבוחנים לא את "תפוקת הבריאות", אלא את שירותי הבריאות עצמם. בהם ישראל מצליחה קצת פחות. יחידת המחקר של "אקונומיסט" פרסמה ב-2017 מדד נגישות לשירותי בריאות, שמורכב משני חלקים עיקריים: נגישות לשירותים וטיב שירותי הבריאות. ישראל לא נכנסה לעשירייה הראשונה בדירוג הכללי, אם כי היא חולקת את המקום התשיעי בגישה לשירותי בריאות, בעיקר בזכות הזמינות של תרופות. מדד אחר, של פירמת היועצים האסטרטגיים BCG, מדרג את ישראל במקום 20 בגישה לשירותי בריאות ובבריאות התושבים.

אבל גם אלה שמסתכלים בתשומות - כלומר במשאבים שאנחנו מקצים ל"ייצור" בריאות - מגיעים למסקנות מנוגדות. אשר לתקציב הבריאות, למשל, הרשקוביץ טוען שהוא גדל בעשור החולף, גם בשקלים, גם כאחוז מהתמ"ג, וגם במונחי הוצאה לנפש. שמולי הדגיש שנתח התוצר שאנחנו מקדישים לבריאות נמוך יחסית למדינות המפותחות.

אין סתירה. שר האוצר משה כחלון התגאה בשעתו שהוא נתן לבריאות "מה שלא נתנו פה 30 שנה". אכן - בתקופתו תקציב הבריאות גדל מ-27 מיליארד שקל ל-41 מיליארד, מהר יותר מתקציב המדינה, מהתמ"ג ומהאוכלוסייה. ועדיין, הוצאות הממשלה על בריאות ב-2018 עמדו על 4.8% תמ"ג, לעומת 6.6% ב-OECD.

דוגמה אחרת: סורקי MRI, ציוד אבחון יקר וחיוני שהתורים להיבדק באמצעותו ארוכים מאוד. לא מזמן בדקנו ומצאנו שמספר מכשירי ה-MRI בישראל גדל בעשור האחרון מ-10 ל-43. מצד אחד - שיפור עצום. מצד שני - מספר המכשירים לתושב הוא עדיין שליש מהממוצע ב-OECD.

דוגמה נוספת: שר הבריאות יעקב ליצמן התגאה בזמנו בתוספת של מאות מיטות אשפוז לבתי החולים. מיטות אכן נוספו, גם אם לא במספר שליצמן ציין. מצד שני, גם לאחר השינוי, מספר המיטות לאלף נפש בישראל נמוך בהרבה מהממוצע ב-OECD. אם נרצה לסגור את הפער, דרושות יותר מ-12 אלף מיטות חדשות.

אם כן, כל התשובות נכונות. מערכת הבריאות הישראלית טובה, אבל נמתחת לקצה גבול היכולת. התשומות גדלו, אבל עדיין דרוש מקצה שיפורים. פרופ' צ'רניחובסקי אומר שהקורונה אילצה אותנו "לזרוק למערכת כספים" שלא הוקצו בעבר. כעת הוא אומר, "חשוב לנצל את המשבר כדי לעבור למתווה חדש". 

עוד כתבות

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין