גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

ממשלות שונות ברחבי העולם כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן, אך בישראל הנושא עדיין נמצא בדיונים עם משרד האוצר ● בחברות התעופה הישראליות חוששים שעד שיתנו אור ירוק להלוואות, כבר לא יהיה למי לתת אותן

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP
מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

האם רגע לפני הפסח יקבלו חברות התעופה ובראשן אל על, את הסיוע המיוחל מהמדינה?

ענף התעופה הוא אחד מהנפגעים הראשונים ממשבר הקורונה, שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים. הפגיעה היא רוחבית, ונראה שאין חברת תעופה שעתידה לא מאויים בשעה שהשמיים נסגרו.

חברות התעופה בישראל כמובן לא יוצאות דופן. אל על מצידה כבר התריעה לא אחת כי כל עוד הסיוע לא מגיע, חרף הבטחות מפורשות מראש הממשלה, המשך קיומה מוטל בספק. בארקיע המצב לא שונה.

במכתב נוסף ששיגרו טייסי ארקיע לראש הממשלה ולשרי האוצר, התחבורה, התיירות והכלכלה הם מתריעים כי אם תהליך מתן הלוואה בערבות מדינה לא ייחתם בימים הקרובים "קיים חשש ממשי שחברת ארקיע לא תצליח לשרוד את המשבר, ולנו, עובדי החברה שנמצאים בחל"ת לא יהיה לאן לשוב". המכתב הזה מצטרף לפניות קודמות של עובדי ארקיע ולקריאות שמשמיעים גם עובדי חברות התעופה האחרות - שעון החול הולך ואוזל, וסיוע ממשלתי אין.

בארגון התעופה העולמי יאט"א מעריכים כי רק ברבעון האחרון של 2021 ישוב הענף לפעילות שהוא חווה לפני המשבר, בסימן צמיחה וגידול. החזרה לפעילות תלויה במדיניות של ממשלות ובקצב שבו יוחלט על פתיחת השמיים ומעבר של אזרחים בין מדינות. במקביל, ההכנסה הפנויה, שנפגעה קשות במגזר הפרטי והעסקי, תביא גם היא לעיכוב בחזרה לשגרה. 

 ביאט״א מעריכים כי חברות קטנות ובינוניות לא יוכלו לשרוד ויגיעו לחדלות פירעון ככל שהמחנק התזרימי לא ישוחרר בסיוע של ממשלות. מנכ"ל יאטא אף שיגר מכתב לראש הממשלה בנושא שבו הוא מפציר בממשלה להעביר סיוע מיידי. 

האם השבוע יקבלו גם החברות התעופה הישראליות את התשובה המיוחלת באשר לסיוע של המדינה ובכך יצטרפו לרשימה המתארכת של חברות שקיבלו תמיכה?

דיונים סביב היקף ההלוואות

נכון לעכשיו, שלוש חברות התעופה הישראליות הפסיקו לחלוטין את כל הטיסות הסדירות שלהן, והן מבצעות מעת לעת טיסות להחזרת ישראלים בתיאום מול משרד החוץ לצד הטסות מטען. יותר מ-95% מעובדי אל על כבר הוצאו לחל"ת, גם רוב-רובם של עובדי ארקיע.

בישראייר הפעילות לא הסתיימה לחלוטין כשהחברה ממשיכה לבצע שתי טיסות ביום בקו רמון-אילת לצד טיסות להשבת ישראלים מיעדים שונים באירופה. ישראייר גם מפעילה טיסות מטען במטוסי הנוסעים שלה, ואפילו שברה שיא אישי עם טיסת מטען שהביאה ציוד רפואי מסין (כולל עצירה לתדלוק בדרך), אולם חרב המשבר מונפת גם על צוואר החברה שכבר יותר משנה נמצאת על המדף.

המשבר לא צפוי לקרב קונים לישראייר, וייתכן שבסיומו גם נראה תיקון לעוול שנעשה בשעתו, כשהמדינה תאשר ותיתן את ברכת הדרך למיזוג בין ישראייר ואל על. יו"ר קבוצת נקש ויו"ר ארקיע אבי חורמרו אמר ל"גלובס" כי מבחינתו מיזוג בין שלוש החברות הוא אופציה קונקרטית שתאפשר להציל את החברות. קונסולידציה שכבר הצילה חברות תעופה בעבר. בשוק בארה"ב, למשל, שבו פועלות ארבע חברות מרכזיות אחרי מיזוגים שהתרחשו בשוק הזה ברבות השנים. גם אירופה הולכת ומתקבצת לכדי קבוצות תעופה.

אבל עד שנגיע ליום שאחרי, החברות צריכות אוויר לנשימה, וככל שהן ממונפות יותר, האוויר הזה קריטי יותר ויותר.

בקרב אנשי הנהלת אל על התעוררה תקווה. באחרונה החברה מקיימת מגעים עם בנק דיסקונט כמלווה - הדיונים מתייחסים להלוואה של 200 מיליון דולר בערבות מדינה בשיעור של 70%. הדיונים הללו עדיין לא הבשילו לכדי מהלך אולם באל על מקווים שאור ירוק יינתן להלוואה עוד לפני הפסח אחרי שאל על תצליח להוכיח את יכולתה להחזיר את ההלוואה על פני שנים לצד חוסן שהיא תציג "ליום שאחרי".

ממשלות שונות כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן - גם לחברות ממשלתיות וגם לחברות פרטיות. כך, למשל, ארצות הברית, מדינות הסקנדינביות (שהיו הראשונות להיחלץ לטובת החברות), מדינות אסיה ומדינות המפרץ תמכו בחברות התעופה שפועלת בתחומן. הסיוע מוענק באמצעות הלוואות במימון מדינה ודרך הקלות בתשלומים השוטפים, לרבות מסים ואגרות.

מעבר לאל על ולהלוואה מבנק דיסקונט, החברה שואפת גם לסיוע מהמדינה כשהיא מבקשת לקבל מימון בהיקף של יותר מ-300 מיליון דולר, כשישראייר וארקיע מחכות להלוואה בהיקף של 25 מיליון דולר לכל אחת.

סוגיית הסיוע בישראל נמצאת בינתיים ב"דיונים" מול האוצר, בהובלת מנכ"ל המשרד שי באב"ד. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח, בשלבים מוקדמים יותר של המשבר, כי סיוע נפרד יינתן לענף התעופה כשהרושם הוא שהמדינה אכן מעוניינת לסייע לחברות הישראליות ובראשן אל על.

 הדיונים באשר לסיוע של כל חברה נעשים בנפרד ולא כמקשה של סיוע לענף בכללותו. לפני כשבועיים אף שיגר שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' פניה לאוצר שבה הוא ביקש לזרז את הסיוע לחברות הקטנות בשלב ראשון. הדעות במשרד האוצר חלוקות באשר להיקף הסיוע ולמהותו, בעיקר בכל הנוגע לאל על וליכולת שלה להחזיר את הכסף.

על השולחן מונחת גם אפשרות שאל על תפנה להליך של חדלות פירעון ותקום מחדש באמצעות משקיעים או רוכש שגם יוכל לרכוש את נכסיה (צי המטוסים, המתקנים בנתב"ג, סלוטים וכדומה). במסגרת הדיונים פנה האוצר גם לבנקים שדרכם תינתן ההלוואה, כשבין היתר, מתקיימים מגעים מול בנק דיסקונט כמלווה בערבות מדינה לאל על.

קרע ביחסים בין אל על לוועד העובדים

לפני שבועיים הגישה אל על למשרד האוצר תוכנית התייעלות שניסחה פירמת רואי החשבון BDO. מדובר בגרסה משופרת אחרי שהאוצר שלח את ההנהלה "לעשות שיעורי בית" ולהעמיק את מה שתיתן החברה בתמורה להלוואה בהיקף הגבוה פי 2 משוויה כיום (כ-336 מיליון שקל). מבחינת אל על, היא תיענה לכל דרישה שיציב לה האוצר במסגרת 'בדיקת נאותות' שתאשר את יכולתה להחזיר הלוואה. לפי גורמים המעורים בדיונים, אל על נשלחה להעמיק את התוכנית לא רק סביב מספר העובדים שהאוצר דרש את פיטוריהם כחלק מההתייעלות, אלא גם בקיצוץ רוחבי בכל מחלקות החברה.

באל על מועסקים 6,360 עובדים, מספר גבוה מאוד ביחס לצי שמונה כ-44 מטוסים בלבד. טרם המשבר, מספר העובדים הגיע גם ל-7,000. מספר המפוטרים, כולל עובדים זמניים וקבועים, אמור להסתכם בכ-1,500. במובן מסוים ההתדיינות מול האוצר תאפשר לאל על לבצע את ההתייעלות שהיא הייתה אמורה לעשות עוד קודם לכן. זאת מאחר שהחברה כוללת לא רק מספר גדול של עובדים ביחס לצי המטוסים, אלא גם הסכמי עבודה ישנים שבעלי אל על ירשו ב-2005 מהמדינה עם הפרטת החברה.

האם היחסים המעורערים בין הנהלת אל על ובין ועד עובדיה הם שחוסמים את הסיוע? העובדים הכריזו זה מכבר על סכסוך עבודה אחרי שלטענתם ההנהלה מתכוונת לצאת במהלכים חד צדדיים.

המחלוקת העמיקה אחרי שהעובדים, המיוצגים על ידי פרופ' ירון זליכה וההסתדרות, הגישו תוכנית התייעלות שלטענתם משקפת חיסכון של 150 מיליון דולר על פני חמש שנים. העובדים הציגו ויתורים שכוללים קיצוץ בשכר לכל עובדי החברה, ויתור על טיסות בונוס, ויתור על מתנות החג ואירועי רווחה ועוד. יו"ר אל על אלי דפס אישר בראיון ל"גלובס" שאכן הוגשה תוכנית כזו, אלא שהצדדים לא הגיעו להסכמה בנושא שהוגדר כשינוי נהלי עבודה לטובת התייעלות, לפי מתווה שההנהלה הציגה. לפי דפס, לא מדובר בהוצאה של שירותים למיקור חוץ, אלא בשינוי נהלים שיכללו קיצוץ בכוח-אדם בפעולות שונות לדוגמה בתחזוקה או בבדיקת מטוסים. כיום לא מתקיימים דיונים בין הצדדים והנושא תקוע.

במכתב ששיגרו נציגי הוועד לעובדים ב-30 במרץ הם שיתפו כי הנהלת החברה שלחה רשימה הכוללת 550 עובדים קבועים שברצונה לפטר וכי "בנוסף בכוונתה לסגור מחלקות שלמות בחברה ולעשות מיקור חוץ". הוועד ציין כי הצעת הייעול שהוגשה לחברה היא בשווי שהוא "מעל לנדרש לשם השבת ההלוואה שהחברה מבקשת מהמדינה מתוך רצון כן של העובדים לסייע להבראת החברה".

אי ההסכמה בין הנהלת החברה לוועד עובדיה מהווה סלע מחלקת ופוגעת בהתקדמות ההלוואה המיוחלת. מנגד שעון החול אוזל כשההוצאות הקבועות ממשיכות. אל על ממונפת בהלוואת בהיקף של מיליארדי דולרים במסגרת עסקות המימון לצי המטוסים החדש והחברה נמצאת במצב של אפס הכנסות. האם חברות התעופה יקבלו את הסיוע בימים הקרובים או שמא הן יצטרכו למצוא את הדרך לשרוד עד לאחר הפסח?

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות בבורסה; אלארום מזנקת ב-20%, נובה ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7%, המניות הדואליות עולות ב-2% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צונחת ב-13% ● השקל מתחזק בכ-0.6% ונסחר סביב 3.76 שקלים ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

גבול לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף

צה"ל: סוכל פיגוע ליד חברון, מחבלת חוסלה אחרי שהסתערה עם סכין לעבר כוח • פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • תיעוד מהתקיפה הלילית בלבנון: מחבל שירד מאופנוע, נכנס למבנה - וחוסל מהאוויר • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך • עדכונים שוטפים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים יוסי ושלומי אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק לבעלי המניות מהציבור בסכום הנע בין 146-232 מיליון שקל

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; ענקית מוצרי היוקרה הצרפתית קרינג צוללת ב-10%

מדד הנג סנג עלה ב-2% ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלה נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש