גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר
מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

ניסים בר-אל, איש עסקים ויזם הייטק, אמר לי פעם בראיון: "לפני חמש-שש שנים שאלתי תלמידי י"ב בשדרות מה החלום התעסוקתי שלהם. מה היה המקום הראשון? קביעות בעיריית שדרות. ילד בן 18, זה החלום שלו. תשאל ילד בתל אביב והוא יגיד לך להיות מדען חלל, להיות גיל שויד". לא מזמן סיפרתי את הסיפור הזה בפאנל שהנחתי באירוע של ארגון הבוגרים של אוניברסיטת ת"א. הקהל החל לצחוק. אני פירשתי את זה כאטימות, אחרים אמרו לי שאולי זה היה ממבוכה. כך או כך, צריך לזכור שיש בישראל שתי אוכלוסיות וגם שתי כלכלות.

בכוונה התחלתי עם הסיפור הזה, כדי לזכור שצריך לחשוב על תוכנית הסיוע באופן כולל, לקחת בחשבון את התמונה המלאה, ולא להסתכל רק מהפרספקטיבה של ההייטק. אנחנו בימים לא קלים, שבהם הרבה מאוד אנשים, מכל האוכלוסיות, סובלים גם מפגיעה כלכלית. המדינה השיקה תוכנית סיוע, אך היא סופגת ביקורת על כך שהיא לא מצומצמת מדי. בשבוע הקרוב אמורה (כנראה) המדינה להשיק תוכנית ספציפית יותר לתעשיית ההייטק.

אני שומע לא מעט קולות שקוראים לסייע להייטק ולסטארט-אפים בפרט. אין כל ספק שתעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ושכדאי מאוד שלא נאבד את היתרון היחסי שלה, אבל במקביל חייבים לחשוב גם על כאן ועכשיו, על היכולת של אזרחים במדינה לסגור את החודש. צריך להגדיל את עוגת הסיוע, אבל עדיין דבר אחד בא על חשבון השני. נקודה חשובה לטובת סיוע לסטארט-אפים הוא הכסף שעולים למדינה מובטלי ההייטק - לא רק לשלם את שכרם, אלא גם ההפסד של תשלומי מס ההכנסה של אותם הייטקיסטים. זה עדיין לא אומר שצריך לעשות הקלות רוחביות, לכלל החברות.

ועכשיו אפשר לדון בתוכנית אפשרית (ונדרשת). שוחחתי על כך עם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. ברשות מקפידים להסביר שהם מתעסקים בפתרון כשלי שוק, ובעת הנוכחית הכשל התרחב. "יש ירידה של 25%-30% במימון ובמכירות, ואז צריך לשאול - האם החברות האלו נמצאות היום בכשל שוק, והאם הן טובות?", אומר אהרון.

"בתקופות טובות כמו שהיו ב-12 השנה האחרונות צומחות גם הרבה חברות לא טובות, שלא היו צומחות אם לא היה הרבה כסף בשוק. אנחנו לא רוצים לפזר כסף, אלא שהוא יהיה חכם, ולא נשקיע בחברה שיש לה כסף לשרוד את המשבר". אהרון ציין גם נקודה חשובה - כשליש מהכסף שהרשות מקצה בשנה הולך לתחום מדעי החיים.

המשמעות היא שלא מדובר בחברות ממומנות היטב שיושבות ברוטשילד. עם זאת, להבנתי, כן יכול להיות מצב שבו חברות טובות לא ממומנות על ידי המשקיעים שלהן. הסיבה היא שאותם משקיעים צריכים לבחור באיזה מהחברות שלהם להמשיך לשים כסף. במקרים כאלו אני לא בטוח שהמדינה צריכה להתערב, גם אם זה יעודד את המשקיעים שלהם לשים עוד כסף. צריך לבחון כמובן כל מקרה לגופו, אבל גם לזכור כי לא חסר כסף אצל קרנות הון סיכון (גם אם הם כרגע הן האטו את פעילותן).

לא ברור עדיין כמה כסף המדינה תשים כדי לסייע לחברות הייטק. פתרון אפשרי ואפקטיבי יכול להיות הלוואות בערבות מדינה, בדומה למה שקורה בעסקים הקטנים. זאת אופציה שנמצאת על השולחן וסיכויים גבוהים שתצא לפועל. זה מאפשר למדינה לשים סכום קטן יחסית, אך להוביל למימון גבוה משמעותית להייטק (יכול למשל להגיע לפי 20-30). זה גם כן יאפשר לסייע לחברות בינוניות וגדולות, בהן גם חדי קרן. רשות החדשנות עשתה חישוב של אובדן ההכנסות בהייטק הישראלי, שיגיע להערכתה ל-8.6 מיליארד שקל בשנה (ירידה שנתית של קרוב ל-30%). ההנחה בבסיס החישוב היא הירידה בהכנסות במשבר הדוט.קום. חוב גם יאפשר לסייע במימון לחברות הבינוניות והגדולות, שהן גם אלו שאחראיות לרוב ההכנסות. במקרה הזה, גם אם הם יושבים ברוטשילד.

איך מגייסים 400 מיליון דולר בזמן משבר?

חברת Via, שפיתחה פתרונות טכנולוגיים לתחבורה חכמה, גייסה 400 מיליון דולר לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר. למעשה, החברה הודיעה רק על גיוס של 200 מיליון דולר - אין לי מושג למה, אך גורמים שמעורים בפרטים אישרו בפנינו שהסכום כפול. בחברה מדברים על כך שמדינות נוהגות להשקיע הרבה כסף בתחבורה לאחר משברים במטרה להניע את הכלכלה ולכן הם עשויים להרוויח מכך. אני חייב להודות שאני לא בטוח ששילוב פתרונות תחבורה חכמה הם כמו השקעה בכבישים ורכבת קלה.

בכל מקרה, ראיינתי את אורן שובל, ה-CTO של החברה ואחד ממייסדיה. שאלתי אותו אם הוא לא חושש מעתיד התחבורה הציבורית ביום שאחרי ואי הוודאות לגביה. הוא אמר דבר מעניין - ל-Via יש את היכולת לנתב את הנוסעים כך שתהיה כמות נוסעים קטנה יותר בכל כלי רכב, בניגוד לנוסע שמחכה בתחנה לאוטובוס. הוא גם התייחס בקצרה לעתיד הכלכלה השיתופית וסיפר מה הם עשו מבחינת קיצוצי שכר ופיטורים.

לראיון המלא.


"המשבר יאיץ את השינוי בתחום הפינטק"

השבוע התמקדנו בשוק הפינטק ומי שענו על השאלות שלנו הם יודפת הראל בוכריס ועומרי אופיר מקרן בלאמברג.

מה ההשפעה הנוכחית של המשבר על תחום הפינטק? מה האתגרים שהוא מייצר? האם יותר מאתגר לעבוד מול לקוחות? אלו הזדמנויות מספק המשבר להתפתחות התחום ולחברות הפינטק?

"מפרוץ המשבר הבריאותי וכניסת השוק להסגר, גלגלי השינוי זזים מהר. בשנים האחרונות המוסדות הפיננסיים מנסים להאיץ את קצב ההתקדמות שלהם לעבר העידן הדיגיטלי ומתן שירותים מתקדמים. כולנו, לקוחות, משקיעים, משתמשים, מוסדות פיננסים וחברות פינטק מבינים שהמשבר הזה הוא קטליזטור לשינוי משמעותי, הן בהתנהגות הצרכנית, והן בהתנהלות המוסדות הפיננסים הוותיקים והחדשים. בהכרח, השירותים הנצרכים והמוצרים ללקוחות יותאמו למציאות החדשה.

"האצה זו יוצרת מספר אתגרים לסביבה העסקית - בחינוך שוק הצרכנים, במישור הרגולטורי, כוח האדם, תשתית טכנולוגית, הגנות הסייבר והפרטיות, מהירות וזמינות השירות ותמחור חדש. גופים פיננסים שלא ישכילו לאמץ ולהאיץ הטמעה של טכנולוגיות חדשות ושירותים דיגיטליים יתקשו לשרת לקוחות שהתרגלו לשינוי.

"מנגד, עבור חברות הפינטק הצעירות ישנה הזדמנות אדירה לפתח פלטפורמה בעלת שירותים מגוונים על ידי שיתופי פעולה/קונסולידציה עם ספקי שירותים פיננסים אחרים (כגון הלוואות, שירותי תשלום וביטוח) ולכבוש נתח שוק משמעותי על חשבון המוסדות הפיננסיים הוותיקים, או בשיתוף פעולה עם גופים פיננסים יציבים".

מה צפוי להיות מבחינת גיוסי ההון בתחום הפינטק?

"בטווח המיידי קרנות ההון-סיכון יאטו את קצב ההשקעות באופן משמעותי או יעצרו את השקעותיהן. בטווח הקצר, הקרנות יבחרו לחזק את חברות הפורטפוליו, לתת להם זמן חיים שיאפשר מימוש תוכנית פעולה המתאימה לתקופה של לפחות שנתיים.

"בטווח הבינוני קרנות הון-סיכון שגייסו כסף בתקופה האחרונה יפעלו מתוך ראייה ארוכת טווח - ישקיעו מתוך תפיסת המרתון, יחפשו את החברות המצוינות ולא יסתפקו בטובות. להערכתנו תהיה ירידה בשווי החברות בשלבי ההזנק.

"תחומים נוספים שיזכו לתשומת לב המשקיעים הם: תהליכי עבודה מרחוק, ניהול פיננסי של עסקים קטנים ובינוניים תוך כדי התראה על צרכים תזרימיים משתנים, תחום ניירות הערך, KYC (הכר את הלקוח), יצירת תהליכים מחוללי שינוי בתחום המשכנתאות ובמקביל פיתוח מוצרים שיאפשרו מעקב אחר תשלומי מסים ומניעת הלבנת הון.

"בבלאמברג קאפיטל, קרן שנוסדה לפני כ-30 שנה וצלחה את משברי הדוט קום ו-2008, אנו ממשיכים להשקיע בחברות חדשות טובות ומחזקים את חברות הפורטפוליו הקיימות גם בעת המשבר. שליש מחברות הפורטפוליו של קרן בלמברג הן מעולמות הפינטק ואנו מאמינים גדולים שהמשבר הזה טומן בחובו הזדמנויות השקעה משמעותיות במדינות היעד: קנדה, ישראל, וארה"ב".

האם יש לך המלצות ליזמים?

"המשבר הנוכחי שובר פרדיגמות רבות ומערער מודלים עסקיים רבים. אולם הבעיות החדשות שנחשפות מייצרות הזדמנויות חדשות ליזמים מהירים בעולם הפינטק, להציע פתרונות יצירתיים לגופים רבים אשר ייפגעו מהמשבר.

"על היזמים לבנות אמון עם עובדי החברה, עם הלקוחות, עם הספקים ועם בעלי המניות. זו הזדמנות חד פעמית לפתח חוסן פנימי. התקופה הזו יכולה להיות זמן טוב עבור חברות צעירות להתמקד בהעמקת הטכנולוגיה, בבניית מוצר טוב יותר, ובהעמקת חקר שוק והבנת הבעיה שהמוצר בא לפתור.

"על היזמים לבנות תקציב חדש ולפעול לחיסכון וצמצום עלויות. על החברות להתמקד בשיפור תהליכים פנימיים ובשמירה על שביעות הרצון של הלקוחות הקיימים, זאת על מנת לצאת מהמשבר בצורה החזקה ביותר. על החברות להתחיל לתכנן את 'היום שאחרי'. חברות שישכילו לבנות תוכנית יציאה מהמשבר יצליחו לצלוח את המשבר טוב מאחרות".

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • משרד הבריאות הקפיא את התוכנית של חברת מיי הריטג' להקים מעבדה (עם החברה הסינית BGI) שתבדוק 10,000 בדיקות קורונה ביום. בחינה מחדש של תוכנית דחופה כזאת העלתה סימני שאלה והרבה הפנו אצבע מאשימה למשרד הבריאות (גם אני לא הבנתי איך זה יכול להיות שפתאום אומרים מהמשרד שזה היה רק מזכר הבנות). אורי ברקוביץ' התעמק בנושא הזה עוד קודם לכן ופרסם אתמול כתבה שמעלה סימני שאלה סביב התוכנית הגרנדיוזית של מיי הריטג' והחברה הסינית (כן, זה פרט חשוב). מאחורי הקלעים של ההקפאה, השאלות שמעלים בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה והסירוב של מיי הריטג' לשתף פעולה עם בי"ח הדסה. לכתבה המלאה.
  • יסמין יבלונקו בדקה את מדיניות הפרטיות של זום - כלומר איסוף המידע שלה על המשתמשים - והגיעה למסקנה כי הוא לא שונה ממה שעושות חברות אחרות, אך עדיין כדאי להתעמק בה. מה שכן, בשבוע האחרון צצו סביב זום כל מיני בעיות אבטחת מידע (שגם פגעו בפרטיות), והמנכ"ל הצהיר השבוע כי החברה תעצור את כל הפיתוחים שלה ותתמקד רק בפתרון בעיות. הוא גם חשף את הגידול במספר המשתמשים היומיים.
  • מזוודות מלאות דולרים במזומן, שומרי ראש וניסיונות שוד: כך הופך שוק הציוד הרפואי לשוק שחור. כתבה מעניינת של גלי וינרב ויסמין יבלונקו. זאת אמנם לא כתבת הייטק מובהקת, אך מתוארים בה גם מאמצים של אנשי וחברות הייטק לסייע במאמצים לרכוש ציוד רפואי. בין השאר יש שיחות עם איל וולדמן ושי וינינגר בנושא.
  • הטרנד החדש: מסיבות וירטואליות. ויש כבר מי שעושה מזה כסף
  • מנכ"ל נייס בהתבטאות חריגה: "אחיי החרדים, בלי כפיות טובה - תישארו בבית"
  • רשות החברות דוחפת את תעשייה אווירית ואת רפאל למודל עסקי חדש: בימים אלו תיכנס לבתי חולים שורת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים פרי שיתוף-פעולה בין התעשיות הביטחוניות ומכוני המחקר לבין בתי החולים ומשרד הבריאות. מודל העבודה נבנה לתקופת משבר, אך ברשות החברות שיזמה את המהלך כבר מזהים הזדמנות לפיתוח עסקי. כתבה של עמירם ברקת.

מה בתעשייה

גיוסי הון:

חברת אקסיוניוס, המפתחת מוצרי ניהול ואבטחה של מכשירים ברשתות ארגוניות, הודיעה כי גייסה 58 מיליון דולר, בסבב גיוס שלישי של החברה בתוך שנה בלבד (בסך הכל גייסה החברה עד כה 95 מיליון דולר). אקסיוניוס הוקמה ביוני 2017 על ידי דין זיסמן, עופרי שור ואבידור ברטוב. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון לייטספיד, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה, קרנות ההון סיכון YL ונצ'רס, OpenView, בסמר, ורטקס, WTI וקרן אימרג'. לידיעה המלאה.

קרנות:

קרן אינסייט פרטנרס האמריקאית הודיעה על גיוס הקרן ה-11 שלה, שהיקפה 9.5 מיליארד דולר. הקרן הקודמת של אינסייט גויסה ב-2018 והייתה בהיקף של 6 מיליארד דולר. בסך הכל ניהלה הקרן 23 מיליארד דולר, לפני גיוס הקרן הנוכחית. לפי אינסייט, גיוס הקרן הושלם במהלך השבוע האחרון. אינסייט הפכה בשנים האחרונות לשחקן הכי משמעותי בהייטק הישראלי ויש לה אחזקות משמעותיות בשורה של חדי קרן בהם מאמדיי , JFrog, סייסנס, לייטריקס , Walkme. במהלך החודש שעבר מכרה אינסייט את השליטה בחברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס לפי שווי של 1.15 מיליארד דולר, אך נשארה עם אחזקה בחברה. לידיעה המלאה.

עוד כתבות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול