גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שגריר האיחוד האירופי: "למדנו מישראל, שהייתה הראשונה להגביל את הכניסה מאזורים חשודים"

לראשונה בתולדות האיחוד האירופי, גבולות נסגרו, והמדינות שוחררו למדיניות פיסקאלית עצמאית ● בראיון ל"גלובס" טוען השגריר לישראל עמנואלה ז'ופרה כי לאיחוד דווקא יש יתרונות בהתמודדות עם המשבר, ומאמין שהוא ייצא ממנו מחוזק ● וגם: מה יש לאירופה ללמוד מישראל?

עמנואל ז'ופרה, שגריר האיחוד האירופי לישראל / צילום: אריאל זנדברג
עמנואל ז'ופרה, שגריר האיחוד האירופי לישראל / צילום: אריאל זנדברג

האיחוד האירופי יוצא לאט לאט מההלם. אחרי השוק הראשוני של הפחד מהתפשטות המגפה, אחרי שהמדינות החברות סגרו את הגבולות ודאגו בעיקר לעצמן, ומדינות כמו סין ורוסיה הקדימו את גרמניה וצרפת במתן סיוע רפואי לאיטליה, ואחרי התחרות הפראית על מכונות הנשמה וציוד רפואי - האיחוד מתחיל לפעול שוב באופן מתואם. מגפה היא מבחן של סולידריות לכל אומה, אך לאיחוד האירופי היא מהווה מבחן חברתי וכלכלי קריטי, העלול לאיים על עתידו.

שגריר האיחוד האירופי לישראל, עמנואל ז'ופרה, מספר בראיון מיוחד ל"גלובס" מדוע הוא מאמין שהאיחוד ייצא מחוזק מהמשבר, מה דעתו על המחלוקות הפנימיות באיחוד ומה אירופה יכול ללמוד מישראל.

האם לאיחוד האירופי הייתה תוכנית מגירה להתמודדות עם מגפה כזו או שהופתעתם?

"אין ספק שאחד הלקחים המרכזיים שלנו מהמשבר הוא שהיינו צריכים להיות מוכנים טוב יותר. זה לא היה משהו שהתכוננו לקראתו. היו לנו מגפות בעבר והצלחנו להכיל אותן - זו לא הוכלה. זה לא שהיינו לגמרי לא מוכנים: הפעלנו מנגנוני חירום שנועדו למשברים, לאו דווקא בריאותיים, חילצנו אזרחים שלנו, הקמנו חדר מצב שתיאם את מאמצי הסיוע והשתמשנו בקרן הסולידריות שמיועדת לאסונות טבע. אבל אין ספק שנצטרך לשפר את המוכנות שלנו".

אדוני השגריר, מעבר ליוזמות של כל מדינה, מה עשה עד כה האיחוד האירופי כארגון מול המשבר?

"האיחוד האירופי פעל עד כה בשני מישורים עיקריים. בצד הרפואי, הדחוף ביותר, המדינות החברות נתקלות בעובדה שיש להן משאבים מוגבלים, אבל כולנו צריכים ציוד מגן ומסיכות, צריכים מכונות הנשמה וצריכים בדיקות. הנציבות האירופית השיקה תוכנית רכש משותפת לחלק מהציוד הזה כבר בסוף פברואר. זה נמשך גם בימים אלה. במקביל, אנחנו גם עובדים עם התעשייה כדי לראות אם אפשר להמיר ייצור מסוים לייצור של מוצרים במחסור. וגם יצרנו לראשונה מלאים של ציוד רפואי שיוכל לשמש מדינות חברות שייקלעו למחסור".

אבל אנחנו רואים תחרות על מכונות הנשמה, על ציוד רפואי, לא שיתוף-פעולה.

"התגובה הראשונה של המדינות, וזה טבעי ולגיטימי לגמרי, היא להתקדם באופן עצמאי, להגן על האזרחים שלהן. זה כמובן צעד חיובי וחלק מהחובה של כל ממשלה להגן על אזרחיה. אבל אפשר לעשות חלק מהצעדים גם בצורה יותר יעילה וגם בצורה יותר רציונלית, וזה מה שאנחנו עושים בשלב זה. זאת הסיבה שיצרנו את תוכנית הרכש המשותפת, שבה חברות 25 מדינות אירופיות (מתוך 27 המדינות שנותרו באיחוד אחרי פרישת בריטניה). הרכש המשותף מיועד בעיקר לציוד מגן רפואי, ונועד לגבש מנוף חזק יותר על התעשייה מול התחרות שאכן קיימת".

האם הופתעת שהעזרה הראשונה לאיטליה הגיעה מסין ומרוסיה ולא משכנותיה?

"צריך לזכור שהאיחוד האירופי העביר לסין יותר מ-50 טון ציוד מגן בזמן שההתפרצות שם החלה. העובדה שהסינים נקטו בצעד הדדי מאוחר יותר ראויה לשבח. המשבר הזה נוגע לכל מדינות אירופה. חלק מושפעות יותר מאחרות, אבל כולן נאבקות במגפה. לתפיסתי, ראינו עד כה דוגמאות טובות מאוד לסולידריות - גרמניה במיוחד הפגינה זאת כשלקחה חולים לטיפול מאיטליה ומצרפת. ראינו רופאים מפולין שנסעו לסייע לאיטליה, ראינו את צ'כיה שולחת מסכות לספרד (מדובר על מקרה שבו המדינה החרימה משלוח של כמיליון מסכות שעברו דרכה באופן לא חוקי, אך לאחר סערה תקשורתית העבירה כמאה אלף מסיכות לספרד, ע.ב. וא.א.).

"גם חשוב לציין שלצד פנדמיית הקורונה יש גם 'אינפודמיה' -הרבה מידע ודיסאינפורמציה ברשת שאנשים מנסים לנצל לצורכיהם. אין ספק שאלה זמני מבחן בשביל האיחוד האירופי, אבל אני רואה בו מעשים של סולידריות חוצי גבולות".

אילו עוד צעדים נקט האיחוד?

"מה שקרה באירופה, והוא חדש, הוא סגירת הגבולות של המדינות, שהוא אחד הצעדים נגד המגפה. יש לזה השלכות כמובן, כי זה מפריע לשוק המאוחד. הנציבות האירופית מנסה למתן את ההשפעה של סגירת הגבולות על כלכלת אירופה ועל שרשראות הספקה קריטית כמו מזון או תרופות. לכן קבענו מסלול ירוק - נתיב תנועה מהיר שנועד למנוע את הפקקים האדירים של תנועת המשאיות שהיו בחלק מהגבולות. מאז שהשקנו את היוזמה, המסלול הירוק פתר את רוב הבעיות, ומשאית לא אמורה לחכות יותר מ-15 דקות בגבול עכשיו".

"פעילות נוספת הייתה הפעלה של תוכנית האיחוד האירופי לחילוץ תושבים, וסיוע בעזרת תיאום ומימון של כל המאמצים להשיב לאירופה מאות אלפי תושבים אירופיים שנתקעו מחוץ ליבשת עם לוח טיסות שהתבטל כמעט לחלוטין".

מחלוקת צפון-דרום על אופי הסיוע

כמו במקומות רבים בעולם, גם האיחוד האירופי חושש בימים אלה מההשלכות הכלכליות של המשבר. מדינות שחוו התפרצויות אלימות של המגפה, שהכריחה אותן לשתק את כל הייצור הלא הכרחי, כמו איטליה וספרד, קוראות לעזרה כבר שבועות. הן הודיעו על תוכניות חילוץ ברמה הלאומית, על העמקת הגירעון בצורה שבעבר הייתה מביאה לסילוק מהאיחוד האירופי, אבל זה לא די. כעת הן מבקשות ממדינות האיחוד, ובמיוחד ממדינות הצפון כמו גרמניה והולנד, לאשר גיוסי הון של טריליוני אירו בדמות "אג"ח קורונה" שישמש לשיקום הכלכלות של המדינות. בשלב זה האיחוד חלוק: עזרה באמצעות מנגנון הסיוע של האיחוד ושל הבנק המרכזי האירופי (ECB) כן; איגרות קורונה לא. גרמניה והולנד אינן ששות להיכנס לחובות משותפים עם איטליה וספרד.

"קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של משבר הקורונה על כלכלת האיחוד", אומר ז'ופרה. "הנציבות אמורה לפרסם אומדנים ראשוניים במאי. ההערכות שיש לנו כרגע מדברות על אובדן של שני אחוזי תוצר". נתונים אחרים מאיטליה ומגרמניה מדברים על מיתון עמוק הרבה יותר.

הצעד הדרמטי ביותר שבו נקט האיחוד עד כה במישור הפיסקאלי היה שחרור החברות באיחוד מהמגבלות הפיסקליות של אמנת מאסטריכט. מדובר בכללים שמחייבים את המדינות לשמור שהגירעון התקציבי לא יחרוג מ-3% תוצר ולפעול להורדת יחס החוב ל-60% (תוצר). "זו הפעם הראשונה שבה הפעלנו את סעיף ההחרגה (Escape clause)", אומר ז'ופרה, "וזה אומר שמדינות האיחוד עכשיו חופשיות לנהל מדיניות פיסקאלית עצמאית כדי להגיב לצרכים הקיימים. אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. ברור שהחוקים הרגילים לא יחולו במהלך השנה הנוכחית, אבל אולי גם בשנה הבאה. השעיית החוק מעניקה למדינות את הגמישות להתערב פיסקאלית, אך עדיין להיות חלק מהגוש.

"במקביל, האיחוד גם השעה את החוקים האוסרים על מתן עזרה ממשלתית למגזרים מסוימים. בגלל שמגזרים תעשייתיים מסוימים נפגעו קשה ולמדינות החברות יש את היכולת עכשיו להתערב ולתמוך במגזרים האלה (מה שבדרך כלל אסור כדי לא לתת יתרון לא הוגן למדינה אחת על פני אחרת). הנציבות גם יצרה תוכנית תמריצים בעזרת כספים שחזרו לתקציב האיחוד ותשלומים מוקדמים מהתקציב הבא, והזרקנו כ-37 מיליארד אירו של נזילות כדי לסייע לכלכלה, כולל לתמיכה עסקים קטנים ובינוניים. יש לנו למשל 1 מיליארד אירו שמיועדים למנף קרן של 8 מיליארד אירו שתוכל לתת אשראי לכ-100 אלף עסקים כאלה ברחבי האיחוד.

"גם בנק ההשקעות האירופי החליט להגדיל את ההשקעות שלו, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים והבנק המרכזי האירופי השיק תוכנית הרחבה כמותית לרכישת אג"ח ממשלתי בהיקף של עד 750 מיליארד אירו. אלה צעדים חזקים ומשמעותיים מאוד מצד מוסדות האיחוד האירופי. השבוע אמורים שרי האוצר של מדינות גוש האירו להציג תוכנית מקיפה להתמודדות עם המשבר הכלכלי הנוכחי".

"איטליה וספרד הן כלכלות חזקות ועמידות"

נקודה מעניינת אחרת שזכתה להתייחסות מצד האיחוד נוגעת להתמודדות עם החשש שהמשבר ינוצל על ידי גורמים עוינים לביצוע השתלטויות על פעילויות אסטרטגיות. "הנציבות פרסמה כללים מנחים שיאפשרו לסנן השקעות כדי להגן נכסים שיש להם חשיבות קריטית בתקופת המשבר ובנוסף התחלנו לעבוד על אסטרטגיית יציאה", אומר ז'ופרה, "למרות שבאופן טבעי תשומת הלב ממוקדת כרגע במשבר, אנחנו חייבים להתחיל להסתכל על היום שאחרי".

האם העובדה שאין איחוד פיסקאלי מקשה על האיחוד בהתמודדות עם המשבר?

"נכון שאין לנו איחוד תקציבי. נשיאת הנציבות אמרה שהמשבר הזה ממחיש את החשיבות שיש לתקציב אחד לכל האיחוד האירופי. יש לנו כלים אחרים, כמו למשל במו"פ. אבל יש לראות אילו צעדים יוצעו על ידי שרי האוצר במסגרת התוכנית הכוללת שיציגו לאיחוד".

בימים אלה אנחנו רואים משבר של ממש בנוגע לשאלה אם להנפיק "אג"ח קורונה" או לא.

"זה נושא שדנים בו, כמו שדנו בהנפקת אג"ח אירופי בזמן המשבר הכלכלי של 2008. ברור שזה מצב יוצא דופן, וחייבים למצוא דרכים להתמודד אתו. בגלל זה ניתן מנדט לשרי האוצר של גוש האירו למצוא פתרון מקיף. יש דעות שונות במדינות החברות, השאלה היא איך נפתור את הבעיה".

אתה חושב שאיטליה או ספרד יתמוטטו?

"אני לא חושב שהן יתמוטטו, שתי הכלכלות הן חזקות ועמידות, הן יהיו מסוגלות להתחיל מחדש".

אז מדוע זה כה קריטי בעבורן להנפיק את אותן אג"ח?

"זה הפתרון שהן רוצות. אנחנו חייבים למצוא את הדרך קדימה. יש כמה אפשרויות שדנים בהן. חייבים להתקדם וצריך להוסיף לצעדים המשמעותיים ברמת האיחוד עם צעדים נוספים. הזמן הוא גם פקטור חשוב, משום שכל יום אנחנו יכולים להבין טוב יותר את ההיקף של המשבר".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה שוב מדינות צפון אירופה נגד דרום אירופה, כמו ב-2008. זה במקרה?

"זה לא מקרה. יש תרבות פיסקאלית במדינות הללו שהיא תמיד שם. לפעמים לוקח זמן להסתגל למצב החדש ואנחנו צריכים לעשות זאת ביחד, בגלל זה האיחוד קיים. האיחוד נסב כולו סביב משא ומתן. הדבר החשוב ביתר הוא המנגנונים שמאפשרים להגיע לפשרה, להסכמה משותפת".

אתה מעריך כי משבר הקורונה יחזק או יחליש את אירופה?

"לדעתי הוא יחזק. האיחוד האירופי גדל באופן מסורתי ממשבר למשבר. המצב הנוכחי הוא אחד מהמשברים החמורים ביותר שאפשר לחוות, משום שאנשים מתים מדי יום. זה משפיע על כולנו באירופה, והדרך שבה נסתכל על אירופה תהיה קשורה גם לדרך שבה האיחוד יגיב למשבר הזה. בסופו של יום, העובדה היא שמדובר באתגר הגדול יותר מכל מדינה עצמאית. באירופה, יש לנו את המזל לעבוד כ-27 מדינות ביחד, לחלוק משאבים ולהושיט עזרה אחד לשני. הלקח שאני בטוח שיתקבל הוא שצריך עוד סולידריות, עוד תיאום, עוד שיתוף משאבים, כדי להיות מוכנים יותר בעתיד".

האם לאיחוד יש משהו ללמוד מישראל בנוגע להתמודדות עם מגפת הקורונה?

"ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות להציג הגבלות על תנועה או על כניסה מאזורים חשודים, לדוגמה, אז זה דבר שלמדנו. אני חושב שמשהו שאנחנו צריכים לעשות הוא לשתף פעולה - גם בתחום המשאבים וגם בתחום הרעיונות. בישראל באופן ברור יש הרבה מאוד מוחות מבריקים בתחום המחקר, ויש הרבה חברות שעובדות על חיסונים, על בדיקות. הדבר נכון גם לגבי אירופה, יש לנו מאמצים דומים. אנחנו צריכים לשלב כוחות בנושא זה. זה משבר שמקרב אותנו, כי המדינות לא יכולות לפתור את הבעיות בעצמן".

הגבולות סגורים, תקציב המחקר פתוח

במטרה לקדם את המחקר, הודיע האיחוד האירופי בשבועות האחרונים על קול קורא זריז במיוחד - הזמנה להגיש הצעות למחקר על נגיף הקורונה - חיסונים, בדיקות, תרופות, פעילות וכל דבר שעשוי להועיל במאבק נגד התפרצות המגפה. שווי המימון שהאיחוד מתכוון להעניק הוא כ-140 מיליון אירו, וההחלטות לגבי הפרויקטים שייבחרו יתקבלו כבר בשבועות הקרובים.

"אחד הדברים שעשינו באיחוד הוא להגביר את התקצוב למחקר בנושא הקורונה", מפרט ז'ופרה, "השקנו קול קורא למחקרים בנושא נגיף הקורונה, שפתוח גם לישראלים ולחברות ישראליות. למיטב ידיעתי יש כמה חברות שכבר הגישו מועמדות, ואני בטוח שרבות מהן יקבלו את המענקים. האיחוד יקבל את ההחלטה באופן די מהיר".

סגירת גבולות של האיחוד האירופי זה משהו ריאלי?

"מדינות חברות הטילו מגבלות כדי להגן על האזרחים שלהן, וזה לגיטימי לחלוטין. האתגר הוא איך להבטיח שהשוק המאוחד ימשיך לפעול. אספקת למזון למשל. איך מוודאים שלא יהיה מחסור במרכולים. בשביל זה אפשרנו את ה'מסלול ירוק' למשאיות - אפשר למצוא איזון. שאלת הגבולות של האיחוד היא נושא מאד רגיש מאז משבר ההגירה של 2015-2016. הקמנו זרוע מיוחדת שעוסקת באבטחת הגבולות (פרונטקס) אבל הפעם - בפעם הראשונה - אסרנו כניסות לא הכרחיות לאיחוד. זה צעד שנועד להגן לא רק על תושבי האיחוד אלא גם על הנכנסים".  

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח