גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

נניח שיצאתם לערוך קניות לקראת הפסח בסופרמרקט. אתם בוודאי מחכים בסבלנות בחוץ, במרחק בטוח משאר הממתינים, שומרים על ההוראות. כהרף עין אתם משחקים בסלולרי, ומתעדכנים מה התחדש בסוגיה המבלבלת של חבישת מסכות. גוגל יציג לכם מסגרת עם כותרת אדומה, "התרעות קורונה", ובה תקראו את הטקסט הנחרץ הבא: "אם אתם בריאים, אין צורך להשתמש במסכה אלא בעת טיפול באדם חולה. מומלץ לחבוש מסכה רק אם אתם משתעלים או מתעטשים".

ההנחיות הללו לקוחות היישר מההמלצות הרשמיות של ארגון הבריאות העולמי. אף על-פי כן, כשאתם מרימים את העיניים מהמסך, כמעט כל הפרצופים סביבכם עוטים מסכות - פשוטות, משוכללות, קנויות או תוצרת בית. סביר להניח שגם אתם מצוידים בכיסוי כלשהו לאף ולפה. הסיבה היא שכבר זמן מה משרד הבריאות בישראל מעביר מסר שונה: "המסיכה מצמצמת את הסיכוי להידבק ולהדביק", נאמר באתר המשרד. "חובה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה (אין צורך לחבוש בבית)".

פרשת המסכות ממחישה את הבלבול שכופה עלינו המשבר הנוכחי: אנחנו רוצים להיאחז בתשובות ודאיות, אבל כשפורצת מגפה חדשה, לעתים קרובות אין מידע חד-משמעי. הנתונים נאספים בהדרגה, אבל האירועים מקדימים אותם. גופים רשמיים נאלצים להסתפק במה שיש, כי חייבים לספק לציבור הנחיות כלשהן. אבל הטענות העובדתיות שהם מציגים, מטבע הדברים, עלולות להיות רק "אמת לשעתה".

מסכה ביתית: מ"לא להעביר", להמלצה רשמית

עיתונאים, ובפרט ארגוני בדיקת עובדות כמונו, מתקשים לפעמים להתמודד במגרש כזה. אנחנו רגילים להילחם בכזבים מובהקים, להפריך שמועות שווא ולתת להן ציונים ברורים. בודקי העובדות המצוינים של סוכנות AFP, וגם שני ארגונים ספרדיים, קבעו שהטענה "מסכות תוצרת בית מונעות את התפשטות הקורונה" היא שקר, חד וחלק. הטקסטים שליוו את הקביעות האלה אמנם הבהירו ש"אין ראיות חזקות", "קיימת מחלוקת", ש"הטענה דורשת הקשר". אבל המדיום הוא המסר, והחותמת האדומה "שקר" העמידה את הקביעה הזאת לצד הפייק ניוז המוכר כמו "בצל הורג את הקורונה" ו"כוס תה חם היא תרופה למגפה".

נימה בוטחת כזאת לא תמיד הולמת ימים שהספקנות יאה להם. לבודקי עובדות היה נוח להישען על מסמך שהכינו אנשי ארגון הבריאות העולמי, שכותרתו "ניפוץ מיתוסים"; אבל בינתיים המדיניות באירופה ובארצות-הברית השתנתה. באוסטריה חובה לחבוש מסיכה בחנויות מזון. בסלובקיה ובצ'כיה החבישה היא חובה בכל יציאה מהבית. המרכזים לבקרה ולמניעת מחלות של ארה"ב (CDC) ממליצים על חבישת מסכה ביתית. משרד הבריאות הישראלי הציג בשבוע שעבר סרטון הדרכה ליצירת מסכה מחתיכת בד מקופלת ושתי גומיות - דומה לסרטונים ויראליים שלפני חודש-חודשיים אולי היינו ממליצים לא להפיץ.

בינתיים מדווחים שארגון הבריאות העולמי שוקל בעצמו לעדכן את ההמלצות. אחת הסיבות היא מחקר שנערך לא מזמן בהונג קונג בהשתתפות הארגון, ורמז שבכל זאת יש במסכות תועלת גם לציבור הרחב. אבל גם לעדכון כזה לא צריך להתייחס כתשובה סופית ומוחלטת. האמת היא שאנחנו לא יודעים מספיק.

ד"ר ארז גרטי, ראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, טוען ששינוי בעמדה ככל שמצטבר חומר לא מעיד על מחדל. "ככה השיטה המדעית עובדת", הוא אומר. אבל בינתיים הרשויות צריכות לתת לציבור הנחיות כלשהן.

העובדה שהרשויות נאלצות להעביר לציבור מסרים ברורים גם בתנאי אי ודאות היא סיבה נוספת לבחון בזהירות את הקביעות שלהן בזהירות. לגורמים מקצועיים אין חס וחלילה אינטרס להפיץ ידיעות כוזבות, כמו אלה שאנחנו מקבלים בוואטסאפ ממקורות לא מזוהים. אבל יכולים להיות להם שיקולים זרים אחרים.

במאמר ב"ניו יורק טיימס" טענה ד"ר זיינפ טופקצ'י, מומחית להשפעות החברתיות של טכנולוגיה, שארגון הבריאות העולמי "ירה לעצמו ברגל" כשדבק בטענה שמסכות לא יועילו לאנשים רגילים. לדבריה, הקביעה שמסכות הן חיוניות לאנשי רפואה ולחולים, אבל אין בהן שום תועלת לשאר בני האדם - לא הייתה אמינה. הלוא בכירי ארגון הבריאות העולמי עצמם חובשים מסכות במסיבות עיתונאים. מה שעמד מאחורי ההמלצה, היא טוענת, היה כנראה החשש שהמלצה לציבור לחבוש מסכות תגרום לעודף ביקוש, ובמחסור במסכות לעובדי מערכות הבריאות. אלא שההתפתלות בסוגיה הזאת פגעה בסופו של דבר באמינות הארגון.

טובעים במספרים: אשליית הוודאות של הנתונים

לא רק עמדות רשמיות מפתות אותנו לאמץ ודאות כוזבת. סטטיסטיקה רשמית נוטה להלך קסם על תחקירנים ועיתונאים. המוחלטות של המספרים נדמית כנקודת משען לטיעונים ביקורתיים. ניתוח מדוקדק של עקומות תחלואה ותמותה, השוואה בין מדינות, מדידת שיפועים וכיוצא באלה הפכו כמעט לספורט בחוגים מסוימים. אבל הוודאות של ניתוח לא עולה על הוודאות של חומרי הגלם שלו, וגם כאן אולי מוטב להודות שאנחנו עדיין לא יודעים מספיק.

נסתכל למשל בשיעור התמותה מקורונה, שתופס לעתים קרובות את כותרות עיתוני העולם. אינפוגרפיקה נאה שפורסמה אצלנו ב"גלובס" בסוף פברואר גרסה שבממוצע מתים 2.3% מהחולים שאובחנו. כוכבו של המספר הזה דרך לכמה שבועות בעיתונות העולמית, משום שהוא היה הנתון הטוב ביותר לשעתו - מחקר שערכו הרשויות בסין. אבל הממוצע הזה היה תוצאה של ממצאים שונים: התמותה שנמצאה במחוז הוביי הייתה 2.9%, ובשאר סין - 0.4%.

בינתיים התרבו החולים במדינות אחרות, וארגון הבריאות העולמי אמד את התמותה מקורונה ב-2%. ב-10 במרץ כתבנו ב"משרוקית", לפי מה שהיה ידוע באותה עת ש"ההערכות נעות בין חצי אחוז ל-3%, תלוי במדינה". במקביל, דווח על מחקר שבחן מחדש את החישובים מהמחקר הסיני, והגיע למסקנה שהשיעור בווהאן עצמה היה 1.4% בלבד; ואילו ארגון הבריאות העולמי עדכן את ההערכות, ונקב ב-3.4% אחוזי תמותה.

מאגר הנתונים של ארגון הבריאות העולמי איפשר לכל גולש, כבר משלב מוקדם של המגפה, לקבל בלחיצת כפתור את "מספר החולים" המדויק בכל מדינה. לכאורה אין טוב מזה לעידוד שיח עובדתי מושכל. אבל דווקא מראית העין הדייקנית עלולה להשכיח את הצורך בספקנות. בעוד שבאיטליה שיעור המתים שנמדד הגיע בשלב מסוים ל-10%, בגרמניה, לפי מכון רוברט קוך, הוא עמד על 0.5% בלבד. להבדל הזה הוצגו שלל הסברים נחרצים: איטליה מבוגרת יותר; חסרות בה מיטות; הרשויות הגיבו מאוחר. אחרים טענו שאיטלקים סופרים אחרת. מה האמת?

האמת היא שאפילו כולנו חכמים וכולנו יודעים את התורה, עוד אין תשובה סופית לשאלות האלה. לחדשות הכוזבות מומלץ לא להגיב בוודאות כוזבת, אלא בצניעות ובסבלנות. 

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

אולם תצוגה של קבוצת צ'אנגן בסין / צילום: Reuters, Stringer

לקראת כניסה לישראל: משלחת של קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין נפגשה עם יבואנים

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות