גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנדט לנאשם בפלילים? הזרע נטמן לפני 20 שנה

העותרים נגד העברת המנדט לנתניהו הציגו זאת כתקלה, אך בכנסת דווקא חשבו על אפשרות שנאשם בעבירות עם קלון יקים ממשלה ● פרוטוקולים מדיון סוער ב-2001 מספרים על החלטה מודעת: חברים בוועדת חוקה, ובהם הנשיא הנוכחי ריבלין, אפילו התנגדו לפסילה של ראש ממשלה מורשע

ארנה ברי  / צילום: איל יצהר, גלובס
ארנה ברי / צילום: איל יצהר, גלובס

הסירוב של הנשיא ראובן ריבלין להאריך את המנדט של בני גנץ עשוי להוביל למצב יוצא דופן שבו מרכיב הממשלה יהיה בנימין נתניהו, נאשם בשלוש פרשות שחיתות, שאלמלא משבר הקורונה היה משפטו נפתח בחודש שעבר. העובדה שהחוק מאפשר תסריט כזה מפליאה רבים, ויש מי שרואים בה תקלה. אחת הטענות בעתירה נגד מתן המנדט לנתניהו, שהגישה לבג"ץ קבוצת אזרחים בהובלת אשת ההייטק ד"ר ארנה ברי, היא שיש לקונה בחוק: הנסיבות שבהן מקים הממשלה הוא אדם שנאשם בעבירות פליליות עם קלון, נכתב בעתירה, הן נסיבות ש"איש לא חלם, מבחינת חומרתן, כי תתקיימנה במדינה אי-פעם".

אף שהשופט אלכס שטיין דחה את העתירה על הסף, השאלה עומדת בעינה. איך ייתכן שהמחוקקים לא העלו על דעתם אפשרות שאדם עם כתב אישום חמור ידרוש את התפקיד? ובכן העובדות מלמדות שלפני שני עשורים חברי הכנסת דנו בתסריט קיצוני אפילו יותר - שבו ראש ממשלה מורשע שומר על כיסאו - והחליטו להתיר אותו. ההחלטה לא נעשתה בשוגג: התנהל עליה דיון סוער בין שני מחנות, שלא הסתדרו לפי החלוקה הקלאסית של שמאל וימין. אחד המשתתפים שהתנגדו להגבלות היה הנשיא ריבלין.

כדי להבין איך זה קרה, חזרנו לפרוטוקולים של ועדת חוקה מאותם ימים.

עול כבד על שופטי המחוזי

לפני שנרחיק להיסטוריה, נזכיר היכן אנחנו עומדים היום. לפי סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה, ראש הממשלה חייב לעזוב את תפקידו רק אחרי הרשעה בפסק דין חלוט בעבירה עם קלון. במילים פשוטות, הוא יכול לכהן גם תחת כתב אישום, תוך כדי משפט, ואפילו אחרי הרשעה בערכאה ראשונה. רק אחרי הפסד בערעור, אומר החוק, "תיפסק כהונתו", ורואים את הממשלה כולה כאילו התפטרה.

בנוסף, החוק מאפשר לכנסת להחמיר יותר: 61 חברי כנסת יכולים להדיח את ראש הממשלה עוד לפני הערעור, בלי ההליך המסובך של אי אמון קונסטרוקטיבי הנדרש בימים רגילים. אבל הם לא חייבים.

אלא שגם ההגבלות האלה לא היו בעבר. הנוסח הראשון של חוק יסוד: הממשלה, שנחקק ב-1968, כלל לא התייחס להסתבכות בפלילים. הכנסת קיבלה את הסמכות להדיח ראש ממשלה מורשע ב-1992, כשחוק היסוד נחקק מחדש כדי להנהיג בחירה ישירה לראשות הממשלה. אבל הפסקת כהונה אוטומטית אחרי פסק דין חלוט עדיין לא הייתה שם.

ההסדר שמלווה אותנו עד היום נולד בפברואר 2001. הימים היו ימי התפרקות ממשלת ברק. כמה חודשים לפני כן הוקדמו הבחירות לראשות הממשלה. האכזבה משיטת הבחירה הישירה עוררה רצון לחזור להסדר הקודם, והאיצה תהליכי חקיקה שיזמו כמה שנים קודם יוסי ביילין ואחרים, במטרה להחזיר לחוק איזונים ובלמים.

כאשר הצעת החוק הגיעה לדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט, התעוררה שאלה כבדה: מה עושים בראש ממשלה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון? דבקים בנוסח הקיים, או מחמירים את התנאים?

שני מחנות התגבשו: מצד אחד, משרד המשפטים ביקש להשאיר את מלוא שיקול הדעת בידי הכנסת, וחלק מחברי הכנסת תמכו בגישתו. מצד שני, ח"כ טומי לפיד משינוי והיועץ המשפטי של ועדת חוקה שלמה שהם, הובילו גישה מחמירה יותר - ותבעו שהרשעה תוביל במקרים מסוימים להדחה אוטומטית.

לדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהושע שופמן, מנסחי ההצעה לא רצו להטיל על שופטים מחוזיים את כובד האחריות להדיח ראש ממשלה. עוזי לנדאו מהליכוד צידד בגישתם. לטענתו, בית המשפט העליון ממילא קיבל כוח רב מדי. כמו כן, הוא הוסיף, ייתכנו נסיבות שבהן מוצדק שהכנסת תחליט "חרף החלטות בתי המשפט" להשאיר את המורשע בתפקידו, "משום שאינטרס הציבור לפרק זמן מסוים מחייב את זה". במחנה המקלים היה גם ח"כ מוחמד ברכה מחד"ש. לא ייתכן, הוא טען, שבמסגרת חוק יסוד שבא "לחזק את הפרלמנטריזם" יוחלש כוחו של הפרלמנט.

ריבלין חשש מתפירת תיקים

אחד המתנגדים החריפים ביותר למתן כוח כזה לבית המשפט היה ריבלין - אז עדיין ח"כ מטעם הליכוד. "במדינה שאני לא רוצה לחשוב עליה, ודאי לא מדינתנו, המשפט מושחת, או השופט מושחת", הוא אמר, "וכל הכוונה היא קנוניה להדיח את ראש הממשלה מכהונתו". ריבלין הזכיר את חקירותיו שלו באותם ימים בפרשת דוד אפל, שמנעו את מינויו לשר המשפטים, ונסגרו לבסוף מחוסר אשמה. הוא הציע להסתפק בעתירות לבג"ץ במקרה שהכנסת תפגין שיקול דעת לקוי.

לפיד דחה את הטיעונים האלה. "למה לתת לכנסת סמכות להשאיר בכהונתו אדם שהורשע בפלילים?" הוא שאל. "להבדיל אלף אלפי הבדלות, אני אזכיר לך ריבון שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ששמו היה רייכסטאג. הריבון הזה, שלוש פעמים חוקק חוק שהסמיך את אדולף היטלר לקחת על עצמו את כל סמכויות השלטון".

הצטרפה אליו ציפי לבני, גם היא אז בליכוד. היא הזכירה, בצדק, שהחוק מונע מאדם שהורשע סופית בעבירה עם קלון להיבחר לכנסת. מאותו טעם, היא אמרה, יש היגיון להדיח אותו בדיעבד במקרה של פסק דין חלוט.

השאלה מה דינו של ראש ממשלה נאשם, לפני שנפסק דינו, הוזכרה כמעט בטעות: איש יהדות התורה אברהם רביץ תהה מדוע יש להגביל בחוק ראש ממשלה מורשע, אם הוא ממילא יידרש להתפטר עם הגשת כתב אישום. רביץ התבלבל: רק שרים מחויבים להתפטר במקרים כאלה, וגם זה מכוח הלכת בג"ץ בלבד. יו"ר ועדת חוקה אמנון רובינשטיין הבהיר לו: "בחקיקה שלנו, ראש ממשלה לא מועבר מתפקידו עם העמדתו לדין".

חברי הוועדה הכירו אפוא את המצב, אבל הנוסח שאישרו לבסוף לא סטה מהעיקרון הזה. הוא לא אסר על ראשי ממשלה לכהן אחרי העמדה לדין, ואפילו לא אחרי הרשעה בערכאה הראשונה. היו"ר רובינשטיין הסביר כי הדחה אוטומטית, בלי צורך בהצבעה בכנסת, תתרחש רק אם פסק הדין ייהפך לסופי: "כבר היה ערעור עליו, ובית המשפט העליון קבע שהוא אשם בעבירה פלילית". ריבלין חשב שגם זה מוגזם: הוא הביע חשש שהדבר ייתר את הכנסת. לפיד ענה: "לא יכול להיות שזאת תהיה המדינה היחידה בעולם שבה ראש הממשלה הוא עבריין". 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר נאשם, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות. 

לקריאה נוספת:

"בג"ץ דחה שוב את העתירות נגד הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו", גלובס, 12.4.2020

עתירת ארנה ברי ואחרים נגד הרכבת ממשלה בידי נתניהו, 12.4.2020

פסק הדין של בג"ץ בעתירת ברי, 12.4.2020

חוק יסוד: הממשלה, מתוך ספר החוקים הפתוח

תיעוד הדיונים בהצעת חוק יסוד הממשלה, מאגר החקיקה הלאומי

עוד כתבות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; מיקרו־סטרטג'י יורדת ב-10%, שיאומי עולה ב-12%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול