גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמי פלמור רוצה לשנות את פייסבוק מבפנים: "ניצור אצלה מצפון"

אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, היא אחת מ-20 חברי מועצת התוכן שהוקמה ביוזמת פייסבוק כדי להוות כתובת לערעור משתמשים על סינון תוכן ● בראיון ל"גלובס" היא מספרת על המיונים לתפקיד, ומציגה את התפיסה שלה: "יש פה כוח דורס שמשפיע על חיי אנשים"

שנה וחצי לאחר שמנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג הבטיח ליצור ערכאת ערעור על מחיקת תוכן ברשת החברתית, הוא מממש את הבטחתו - פייסבוק הכריזה על הקמת גוף חדש שזהו תפקידו ושמו הוא "Oversight Board". את הגוף החדש, שהוקם כחברה נפרדת בע"מ, מקימה נאמנות אותה מממן צוקרברג ב-130 מיליון דולר, והוא מהווה נדבך מרכזי ומשמעותי במענה שנותנת פייסבוק לביקורת נגדה שהלכה והתעצמה לאורך השנים, בעיקר לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.

בהכרזה סופקו לראשונה פרטים על ההליך הצפוי בגוף החדש - הגשת בקשות באתר האינטרנט של הגוף החדש, בבקשה לדון במקרים שבהם מחקה הרשת החברתית תוכן, לאחר שמוצו כל ההליכים הקיימים; סופקו פרטים על מבנה הארגון והשלבים הראשונים להקמתו ופעולתו - מועצה של עשרים אנשי ציבור, משפט, עיתונות ואקדמיה בכירים לשעבר מרחבי העולם, שתגדל בעתיד ל-40 חברים, ולאחר מגן תתנתק מפייסבוק ותהפוך לגוף עצמאי לחלוטין; ובפייסבוק גם שפכו אור על האופן שבו יתנהלו הדיונים - באופן מקוון, בפני חמישה חברי מועצה שיקבלו החלטות ב"קונצנזוס במידת האפשר".

חברי המועצה, שמייצגים בעצמם מדינות ממרחבים גיאוגרפיים מכל העולם, ייעזרו בצוותי מומחים ויועצים שיסייעו להם בהבנת הדקויות השונות של המקרים שיובאו בפניהם במידה וחסר להם באופן אישי הרקע הנחוץ לצורך קבלת החלטות בעניין.

בראש המועצה עומדים ארבעה יושבי ראש משותפים, בהם השופט הפדרלי לשעבר מייקל מק’קונל, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת סטנפורד, הנחשב על פי הפרסום הרשמי של הגוף "תומך של בית המשפט העליון שייצג לקוחות בתיקים שעסקו בחופש הביטוי, הדת וההתאגדות", וכן ראש ממשלת דנמרק לשעבר, הלה ת’ורנינג שמידט, שעל פי הפרסום הרשמי "נקטה בעקביות עמדות בעד חופש הביטוי".

אחת מעשרים חברות המועצה הללו היא מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור (53), שעזבה לפני כמה חודשים את תפקידה בעקבות כניסתו לתפקיד של השר אמיר אוחנה. בראיון ל"גלובס" לרגל קבלת התפקיד סיפרה פלמור על תהליכי המיון הקשוחים שעברה ("עברתי תהליך שמעולם לא עברתי. התייחסו אליי כמו נייר חלק"), סיפרה על הצפוי להתרחש בזמן הקרוב ("ניכנס לתהליך הכשרה של ארבעה חודשים במהלכם ניעלם מעיני התקשורת"), ופירטה את החזון שלה לגבי המועצה והיכולת שלה להשפיע על פייסבוק: "אני מאוד מאמינה שאדע להביא את נקודת המבט לפיה יש פה כוח דורס שמשפיע על החיים של אנשים".

"לא ייתכן שלפייסבוק אין פנים אנושיות"

היה ניתן לצפות שאם פייסבוק רוצה לטפל בחופש הביטוי, או יותר נכון בפניות ציבור על חסימת תכנים, היא תשקיע בהקמת מערכי שירות לקוחות נורמליים, עם מענה אנושי אמיתי ואפשר לבקש "לדבר עם המנהל". במקום זה קיבלנו מועצה של 20 חברים שתטפל אולי ב-2,000 פניות בשנה ולא ב-200 מיליון.

"קראתי שמישהו כתב שהגוף החדש יהיה בית המשפט העליון של הממשלה שנקראת פייסבוק, אז עליון אולי לא, אבל זה כן מין סוג של בית משפט חוקתי. הסיבה לכך היא שלבית משפט עליון בישראל כל מי שמגיש ערעור מתקבל. לא אומרים לאף אחד ‘הערעור שלך לא מספיק מעניין, תסתדר’. בבית משפט חוקתי האמירה היא: אלו המקרים שאתה בוחר לעסוק בהם. מטבע הדברים לא נוכל לטפל בהכול כי יש שני מיליארד משתמשים.
"אבל האתגר הכי גדול הוא לא כתיבת ההחלטות ויצירת הסכמות אלא להבין איך בונים מנגנון. בגלל זה קמה החברה הזו שמעסיקה עובדים שאמורים לזהות את המקרים החשובים, שיאפשרו לנו לקבל החלטות בנושאים שיהיו להם אימפקט גם על האדם שמערער וגם באופן רוחבי. הכוונה היא לא שנצליח לענות על הכול".

פלמור מוסיפה כי "אחד הדברים הנוספים שהמועצה הוסמכה לעשות בתקנון שכונן אותה זה המלצות מדיניות. אני מרצה על עיצוב מדיניות במרכז הבינתחומי בהרצליה ומה שאותי מעניין זה לזהות את הבעיות שחוזרות על עצמן ולהסיק מהן את המסקנה הגדולה - כלומר גם להגיד שצריך לשנות משהו עקרוני בשיטה. אנחנו נטפל במקרים שיהיה להם איפמקט גם על שאר המקרים.

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

"מה שאני מביאה מבחינתם זה ניסיון אופרטיבי ביצירה של מנגנונים חדשים. ביצירה של גוף שצריך לטפל בתלונות, לטפל בסדרי עדיפויות, לייצר שקיפות - הרבה מהדברים שבהם התנסיתי במהלך הקריירה שלי. בכל שלב בקריירה שלי שמתי את האזרח הקטן במרכז. בשביל זה הלכתי ללמוד משפטים - כדי לעזור לחלשים, לא למפלצות גדולות. באתי לתפקיד הזה כדי לשרת את הציבור. עד היום שירתי את הציבור בישראל, עכשיו אשרת את הציבור בכל רחבי העולם - כול המשתמשים הם הציבור שלי.

"לכן, לי זה ברור שמהר מאוד נבוא ונגיד שלא יכול להיות שהמשתמש מרגיש שהוא במקום שרירותי, שאין מקום לסוג של התדיינות ואין לפייסבוק פנים אנושיות, הם לא יכולים להמשיך להסתתר מאחורי אנונימיות. מה זה ה’דבלין הזה’? אני מכירה את זה מחברים - שלא היו מסוגלים להגיד שהמקרה שלהם בוער ודחוף, כי מדובר בעסק שלהם או בשמם הטוב. פייסבוק היא כבר לא ילד קטן שסולחים לו על הכל. אנחנו ניצור אצלה מצפון ופנים".

"בגוף החדש אני נתפסת די שמרנית"

אם ללמוד מהניסיון של פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, ליברה, שנתקל בקשיים רגולטוריים, סבל מפרישה של כמה מהחברות המייסדות המרכזיות, ועבר כמה שינויים מבניים משמעותיים, ייקח עוד זמן רב עד שנוכל להגיש ערעורים על מחיקת תוכן ל"בית המשפט החוקתי של פייסבוק".

מה צפוי לקרות מעתה והלאה לאחר ההכרזה על זהות חברי המועצה?

"קודם כול ניכנס לתהליך למידה של ארבעה חודשים. תהליך שהיה אמור להתקיים במפגש פיזי בניו יורק ובוושינגטון הבירה. נקווה שהקורונה תשחרר אותנו ונוכל לעשות זאת. בינתיים נלמד בקבוצות לפי אזורי זמן. לאחר מכן נשב בקבוצות של חמישה אנשים. זה לא ממש בית משפט ואנשים לא יבואו לטעון בפנינו, אלא נקבל את המקרים ויתקיים דיון מן הסתם בזום ובדואר אלקטרוני. יש לנו אתר משלנו ונקבל מחשבים מאובטחים. יש סידורי אבטחה מאוד נוקשים כדי לשמור על בטחון מידע והפרטיות".

תוכלי לספר לנו איך הגעת לתפקיד?

"הם הגיעו אליי. הנאמנות הקימה חברה שהגיעה אליי בעזרת חברות איתור וגורמים אחרים כבר בשלב די מתקדם של התהליך. עברתי תהליך של חודשיים וחצי שכמותו מעולם לא עברתי. מיונים ובדיקות שבהם התייחסו אליי כמו אל נייר חלק. ביקשו שאביא הוכחות שלמדתי באוניברסיטה, ומלשכת עורכי הדין שלמדתי משפטים ושעבדתי במשרד המשפטים. ממש בדיקת רקע אינטנסיבית עם ראיונות פסיכולוגיים. כשהגעתי לסוף התהליך ורואיינתי על ידי יושבי הראש, אחד מהם אפילו שאל שאלות כמו איך עבדתי תחת כל כך הרבה שרים ומה היו נסיבות העזיבה שלי את משרד המשפטים".

"הריאיון הפסיכולוגי שנמשך כמעט שעתיים התקיים בזום, לפני הקורונה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בזום ומאוד נלחצתי. את הריאיון ערכה חברת איתור מניו יורק. הם בדקו עמדות שמרניות מול ליברליות, איך אני מתמודדת עם מצבים שבהם דעתי לא מתקבלת ואיך אני משכנעת אחרים. ביקשו שאתאר מצב שבו נכשלתי ומה גרם לזה, איך אני מתארת את עצמי ומה אני חושבת שאני יודעת לעשות".

איך הם בדקו ליברליות מול שמרנות?

"הדיון היה בסוגיות של איזונים. למרות שבמדינת ישראל הודבקה לי התווית השמאלנית, אני חושבת שעל הסקאלה שלהם אני נתפסת די שמרנית. התפיסה האמריקאית לחופש ביטוי יותר ליברלית מהישראלית. זה לא ערך מוחלט. כשאתה יודע שיש אנשים בני 17 שקראו דברי הסתה לטרור בפייסבוק וקמו ודקרו ילדה בחברון, למשל. הרבה אנשים עוסקים בחופש ביטוי בהקשרים אחרים אבל בישראל הנושא הזה הוא לא רק בהקשר של זכויות אדם, אלא יכול להיות גם חיי אדם.

"בהקשר הזה ברור שמהצד השני אני יודעת להבין אזורים שנקיים מסכנות שכאלה ושם מסתכלים על זה כערכים מוחלטים יותר. אני מסתכלת על טווקול קרמן (Tawakkol Karman) הנציגה מתימן, כלת פרס נובל לשלום שנלחמה במשטר התימני. ברור שבעולמות שלה חופש ביטוי זה קיום, זה היכולת להתמודד עם משטר דכאני. כשאתה גדל בדמוקרטיה כמו הישראלית אתה רואה את הדברים בצורה אולי קצת יותר עגולה".

בתדרוך שהעביר צוות ההקמה לעיתונות הם סיפרו כי אחת התכונות החשובות שהם ביקשו לבדוק אצל המועמדים היא "פתיחות מחשבתית". איך הם בדקו את זה?

"שאלה טובה. אני בנאדם פתוח. לא נוקשה. עמדתי בראש הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, התמודדתי עם פעילים חברתיים מאוד נחושים ואינטנסיביים ועמדתי בראש צוות שעסק בצמצום צריכת הזנות. הייתי צריכה לעסוק במשהו שהיה גלוי מאוד שאני פחות מסכימה בו, עם עמדות גם של פוליטיקאים וגם של החברה האזרחית. היה בכנסת לובי חזק מאוד לטובת ההפללה ונגדה. מצד אחד עמדתי המקצועית הייתה שהדבר הזה לא נכון מכל מיני סיבות, ומנגד היה מדובר במשהו שהכנסת רצתה לחוקק.

"אז אמרתי: אנסה למצוא את הפיתרון הסביר לאיזון בין הדברים האלה. לא הייתי עסוקה בלהגיד ‘אוקיי, דעתי לא התקבלה, לא הצלחתי לשכנע’, אלא אמרתי - ‘יש פה עליונות של הכנסת שזכותה לחוקק, ובואו ננסה לתרגם את הרציונליים המקצועיים למשהו שיכול לחיות עם הקביעה הזו, וכך היה.

"עסקתי גם בסוגיית הפוליגמיה בנגב. זו סוגיה מאוד נפיצה שעלתה לפני השטח ברגע מאוד קשה - אחרי פרשת אום אל חיראן. הסיפור הזה עניין מאוד את אחד מיושבי הראש, השופט הפדרלי לשעבר מייקל מק’קונל, שהוא מומחה דת ומדינה. עניין אותו איך מתמודדים עם מיעוט ואיך נכנסים לנושאים שקשורים לאינטימיות של מנהגי וחיי הנישואין שלו. הוא רצה להבין איך אני נכנסת לתוך תחומים שאני לא מכירה ואיך אני לומדת אותם".

נאמר לנו שלכל אחד מחברי המועצה יש משרה מרכזית אחרת בחייו.

"אכן, וזה חלק מחוסר התלות שלנו. ואני חייבת להגיד שאם ארגיש שאין לי אימפקט או ארגיש שהלחץ האישי בארץ גדול עליי, אז אגיד: ‘אוקיי, אבל לא מתאים לי’. מושלם זה לא, אבל אני נכנסת לזה כי אני משוכנעת שזה יכול להיות טוב יותר. אני אדם שמונע מתוך שליחות ציבורית ומרגישה שיש לי את היכולות להפוך את הדבר הזה לטוב יותר מאשר כיום, לאנושי, שקוף והוגן יותר". 

***גילוי מלא. "המשרוקית" של "גלובס" משתפת פעולה עם פייסבוק באיתור פוסטים כוזבים ברשת, לצד עוד ארגוני בדיקת עובדות מהעולם שהוסמכו ואושרו בתקן IFCN (הרשת העולמית של בודקי עובדות). שיתוף-הפעולה כולל תגמול

עוד כתבות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי