גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בסוף השנה נשאל "מי זוכר את הקורונה" או שיהיה גל שני?

ביצועי השווקים באפריל לא כיסו את מלוא הפסדי החודש הקודם, אבל הם סיפקו הקלה משמעותית לתחושה הקשה שנוצרה במרץ

הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

השווקים הפיננסיים הפתיעו את המשקיעים באפריל באופן יוצא דופן. אחרי הירידות החדות שהיו במרץ, שהיה אחד החודשים הגרועים בשווקים בעשור האחרון, חודש אפריל הביא איתו עליות שערים, שהתקבלו בהפתעה ואף בחוסר אמון מסוים.

העליות הובלו על-ידי השוק האמריקאי, הודות להתערבות ולהזרמת הכספים המסיבית של הממשל, והן השפיעו כמובן על שווקים נוספים, בהם השוק המקומי, שעלה הן במגזרי המניות והן במגזרי האג"ח. עלייה זו הביאה לבלימה של ההפסדים בתיקי ההשקעות ולהכלה של כשני שלישים מן ההפסדים שנוצרו בחודש הקודם.

כך, מדד תיקי האג"ח עלה באפריל בשיעור של 3.18% לעומת ירידה של 5.84% במרץ, כאשר מן העבר השני, מדד תיקי המניות עלה באפריל בשיעור של 8.58%, לעומת נפילה של 12.17% במרץ. מדד תיק ה-20:80 עלה באפריל ב-4.3%, לעומת ירידה בשיעור של 7.15% במרץ.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

אם בוחנים את תוצאות אותם מדדים מתחילת השנה, מדד תיק האג"ח ירד בשיעור של 2.21%, מדד תיק המניות עדיין מראה ירידה דו-ספרתית של 10.35% ואילו מדד תיק ה-20:80 מראה תשואה שלילית בשיעור של 3.83%. התוצאות מתחילת השנה היו מתונות ביחס לגודל הצרה שנפלה על האנושות בבת אחת, וכמובן ביחס לציפיות ולבהלה של המשקיעים. תוצאות אלו מתקבלות בקרב משקיעים בהקלה מסוימת, בבחינת רע במיעוטו. כמו כן, גם הן ניתנות להכלה, על רקע התמונה השחורה שנוצרה בעקבות הקורונה.

הממשלות מממנות את המשקים ואת המשקיעים

מה גרם לשווקים להפוך כיוון בקיצוניות שכזו, בעוד שהכלכלה האמיתית הולכת וננעלת והמשקים עוצרים את פעילותם ויוצאים לחופשה כפויה? האם המשקיעים צופים קדימה את מצב המחלה והתקדמותה לכדי פתרון?

כפי הנראה התשובה נעוצה בצעדים האגרסיביים שהממשלות עשו כדי לפצות את המשקים ואת השווקים הפיננסיים על הנזקים העתידיים שנוצרו כתוצאה מהקורונה. ההבנה של שוקי ההון ברחבי העולם כי הממשלות יכסו על עצירת הפעילות של הפירמות ומשקי הבית באמצעות התקציבים הממשלתיים, הובילה להתאוששות מרשימה במהלך החודש. ג'ון מיינרד קיינס היה גאה לראות את משנתו חוזרת לחיים במלוא עוצמתה, לראשונה מאז ההסכמים הכלכליים שנוצרו אחרי מלחמת העולם השנייה.

ארה"ב הובילה את המדיניות הקיינסיאנית, וקבעה סיוע נרחב, שירד אל כל הרמות: כסף ישיר לכל יחיד במשפחה, דרך הזרמה ישירה לחברות כדי לשלם שכר לעובדיהן ולמנוע פיטורין, למשל בקרב חברות התעופה; הזרמת כמות בלתי מוגבלת של כסף למערכת הפיננסית; ואפילו רכישה חסרת תקדים של אג"ח בדירוגים שאינם דירוגי השקעה, כלומר, "אג"ח זבל".

בכך הממשל אותת למשקיעים כי הוא מתכוון להמשיך להניע את הכלכלה ולקחת את מלוא הנזק אליו, וכי עליהם להמשיך להתנהג כרגיל. כתוצאה מכך מדדי המניות המובילים עלו במהלך החודש, והמדד המוביל, S&P 500, עלה בשיעור של 12.7%.

באירופה הקו היה שונה מזה של האמריקאים, אולם גם שם נקטו פיצויים ישירים ועקיפים. במדינות החזקות ביבשת בוצעה הזרמה ישירה לעסקים שאינם יכולים לפעול באמצעים טכנולוגיים, אלא חייבים להפסיק את הפעילות. כמו כן בוצעה הזרמה עקיפה לצורך השתתפות בהוצאות השכר המשולמות על-ידי הפירמות, ובלבד שישמרו על מצבת כוח האדם שלהן, גם במשרות מצומצמות.

כך נהגה גרמניה, ולא בפעם הראשונה, ולאחריה מדינות נוספות. כתוצאה מהאמון במדיניות הכלכלית של גרמניה, הדאקס עלה בשיעור של 9.3% ואילו המדד האירופי הרחב STOXX 600 עלה בשיעור מתון יותר של 6.2%.

גם בישראל הממשלה הצהירה על כוונותיה לספק פיצוי למגזרים שונים בדרכים שונות, והחלה ביישום צעדים לצורך כך. כוונות הממשלה נתקלו בבירוקרטיה שלה עצמה, אולם היה בהן די כדי לקבל את אמון המשקיעים למפרע. מדד ת"א-125 עלה בשיעור של 10.2%, והמניות הקטנות יותר היו אלו שמשכו את המדד כלפי מעלה.

גם מניות חברות הנדל"ן, אשר סובלות מחוסר ודאות לגבי ההכנסות משכירות בחודשים אלו, ומתמורות בענף בכללותו, עלו בשיעור של 9.8% באפריל, אולם מתחילת השנה הן עדיין מראות את הירידה המשמעותית יותר משאר המדדים האחרים, 18.3% לעומת 13% בת"א-125.

בנוגע לשוק האג"ח, לפי ההערכות בנק ישראל יישם קרוב למחצית מתוך אותם 50 מיליארד שקל שאותם הוא הקצה לצורך רכישת אג"ח ממשלתיות. נוסף על כך הבנק המרכזי הוריד את הריבית חזרה לשיעור של 0.1%, ואותת בכך על רצינות כוונותיו.

מדיניות זו, וצעדים נחושים ראשונים שביצע הנגיד מאז כניסתו לתפקיד לפני יותר משנה, הניעה גם את שוק האג"ח לתיקון אגרסיבי. מדד תל-בונד הצמוד עלה בשיעור של 3.6% באפריל, ואילו השקלי עלה ב-4.4%. גם האפיק הממשלתי עלה, ובכך תיקן חלק מהירידה החדה שהייתה בו מתחילת השנה, ובמקטעים מסוימים אף עבר לטריטוריה חיובית.

על פי תנודות המחיר מתחילת השנה ועד אפריל, נראה כי משקיעי האג"ח מעדיפים את האג"ח השקליות - עקב ציפיות לאינפלציה נמוכה מאוד, אולם נראה כי המציאות עשויה להוביל דווקא לאינפלציה חיובית. שוק האג"ח גם לא מראה דאגה מפני עליית תשואות, שאפשרית על רקע העלייה בגירעונות הצפויים של הממשלות, אשר כאמור לקחו עליהן את מימון נזקי המשבר הכלכלי השוטף שנוצר.

מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים

האופטימיות הרבה בשווקים, הן בשוקי האג"ח והן בשוקי המניות, מלמדת כי משקיעים סומכים על המדינות באופן מלא שתפתורנה את הבעיות ותבאנה להתאוששות של הכלכלות, שבהן הן תומכות. האם המשקיעים לא מהמרים יותר מדי על תרחיש זה?

הטכנולוגיה: בחזרה לעתיד

תחום שדווקא כן מגלה חסינות למצב החמור שנוצר, ויכול אף להיבנות מתוכו במהירות גבוהה יותר, הוא תחום הטכנולוגיה. נראה כי תחומי טכנולוגיה רבים נהנו מהאצה בצורך הקיים בבסיס התפתחותן, וכי אף נוצרה תלות מיידית במוצרים ובשירותים הטכנולוגיים.

כתוצאה מהפסקת הפעילות המשקית, חברות טכנולוגיה רבות למעשה רצו קדימה בזמן. הדוגמה המיידית היא כמובן תחום התקשורת והפתרון של זום בראשן, אבל יש עוד דוגמאות רבות - מתחומי הצרכנות, הרובוטיקה והרפואה מרחוק. הריחוק והיעדר המפגש בין אנשים הביאו לכך שהשימוש באמצעים טכנולוגיים יגיע לרמה שחברות הטכנולוגיה ציפו כי תתפתח ותתקיים רק בעוד ארבע ואף חמש שנים.

בכלל, חשיבות גדולה נעוצה בכך שהמשבר התפרץ תוך שכבר קיימת תשתית טכנולוגית לתקשורת ועבודה מרחוק. ללא הטכנולוגיה, הניתוק החברתי והמשקי עלול היה להיות קשה מנשוא עד בלתי אפשרי, הן במובנים של העברת המידע והן במובנים של תפקוד של חברות ועסקים. אפילו הטיפול בחולי הקורונה התאפשר באמצעות שליטה ובקרה מרחוק באמצעים טכנולוגיים. המשבר המחיש בעוצמה רבה את הצורך והגביר את הביקוש למוצרים ולשירותים טכנולוגיים.

לכן, לא מפליא שמדד נאסד"ק הוא מדד המניות היחיד שנמצא בטריטוריה חיובית במהלך 2020. לחברות טכנולוגיה רבות היו סיבות להתחזק כתוצאה מהמציאות המשקית שנוצרה בעקבות הקורונה, מאחר שהצורך בפתרונות טכנולוגיים עשוי להתחזק בשנים הקרובות. נראה כי תחום הטכנולוגיה נהנה מהצצה לעתיד, והעתיד חיובי עבורו.

ועכשיו: המציאות

לעומת זאת, באשר לפעילות הכלכלית ולתוצר במדינות רבות, העתיד כנראה חיובי פחות, וקשה להתבסס על העלייה הרחבה במדדי המניות כגורם חיזוי מהימן. בכלל, למציאות יש נוהג מוזר של התנהגות בשונה מהציפיות המוקדמות. גם בהקשר של הציפיות לאינפלציה, קיימת פסימיות בקרב משקיעים כי הביקוש המוחלש יוביל למדדים נמוכים ואף שליליים בחדשים הקרובים.

אולם חשוב לזכור כי חידוש פעילות כלכלית לאחר משבר יוצר מוטיבציה גבוהה להעלאת מחירים על-ידי היצרנים, וזאת כדי לפצות את עצמם. נכון, עקב ביקוש מתון הכמויות והמחזור עשויים להיות נמוכים ביחס לעבר, אולם העסקאות שכן תבוצענה עשויות להיות תוך עלייה במחיר.

ייתכן כי הבסיס להעלאת המחיר יהיה היצע מצומצם ואף מחסור במוצרים או בחומרי גלם מסוימים, דבר שיתמוך בעליית המחירים. דוגמה טובה לכך יכולה להיווצר בענף הטיסות, שתהיה בו חזרה לפעילות, מצד אחד עם מיעוט טיסות והוצאות רבות עקב הזהירות הנדרשת מפני הקורונה, אך מאידך עם לקוחות שחייבים לטוס ולכן ישלמו כמעט כל מחיר עבור הכרטיס, וסביר להניח כי מחירי הכרטיסים יהיו גבוהים מאוד ביחס לעבר.

תופעות דומות של עליית מחירים עשויות להיות בתחומים שונים שסבלו מהפרעה משמעותית בשרשרת האספקה, וזאת למרות ביקושים ממותנים, בהם מוצרי מזון, צריכה ורכב, שיגברו על חולשה בענפים אחרים, כגון שכר דירה ושירותים שונים. כך, המונח סטגפלציה, שהלך ונשכח בעשור האחרון, יכול לחזור אל הלקסיקון של המשקיעים והאנליסטים בתקופה הקרובה.

באופן כללי, האופטימיות של החודש האחרון עלולה להיות מאוימת מכיוונים רבים ומגוונים. ראשית, המחלה עלולה להתפרץ במקומות שונים בעולם ולהחזיר את המשקים להסתגר ולהכביד על הפעילות הכלכלית. גם אם זה לא יקרה, החזרה של אוכלוסיות לפעילות נורמלית מתבצעת לאיטה, עקב חששות של הציבור - הן כצרכנים והן כמועסקים במקומות העבודה.

הפעילות המוחלשת עשויה להיות פחות מ-90% מרמת הפעילות הנורמלית, ועל כך ממשלות מנסות לפצות. התוצאה עשויה להיות התכווצות שבין 5% ל-10% בתוצר הגולמי של המשקים המערביים, דבר שעלול לזעזע את המשקיעים ולהביא להיפוך מגמה ולמפגש מחודש של השווקים עם המציאות העגומה. עבודה של מחלקת המחקר של "האקונומיסט" מלמדת על כך שאפשר שסין תצא מהמשבר כבר ברבעון הקרוב, אך כי לעומתה, המדינות המערביות תחזורנה לרמת הפעילות של הרבעון האחרון של 2019 רק בסוף 2021, כלומר קרוב לשנתיים של התאוששות.

נראה לפיכך, כי שוקי ההון אצו רצו מהר מדי ורחוק מדי, כך שהמפגש שלהם עם המציאות הכלכלית בחודשים הקרובים עלול להיות מתסכל עבור המשקיעים. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת לחברות, מוסדות וקיבוצים בניהול השקעות ונכסים פיננסיים ומלווה משפחות בניהול העושר המשפחתי (פמילי אופיס). באתר החברה ניתן למצוא חיתוכים נוספים של מדדי אג'יו. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה שהוא גם בעלים של חלק מהחצר ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

עופרה שטראוס / צילום: יונתן בלום

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה (יו"ר החברה), עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות החברה ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

ביל אקמן ואישתו נרי אוקסמן / צילומים: RICHARD BRIAN, רויטרס; ויקיפדיה, Noah Kalina

המיליארדר ביל אקמן: "בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה בגלל המלחמה"

אקמן ואישתו נורי אוקסמן רכשו בתחילת השנה כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל ● "אני מאוד מתרשם מההנהלה, התוכניות העסקיות שלהם והיכולות הטכנולוגיות שלהם", כתב בציוץ ב-X

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה ירוקה בתל אביב; נובה מטפסת בכ-3%

מדד ת"א 35 קופץ ב-1% ות"א 90 עולה ב-0.5% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה