גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות - האתגר של טראמפ: לשנות את הדינמיקה הפוליטית בזמן משבר

הוא כועס, הוא מתוסכל, הוא עצבני. אפשר להבין אותו. היתה לו כלכלת בחירות טובה. עכשיו חוזים לו אבטלת המונים אפילו בסוף השנה הבאה ● הפתרון: ללחוץ על כפתורים מוכרים, שעבדו היטב ב­־2016, ולהפריח תיאוריות קונספירציה

הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, Associated Press
הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, Associated Press

סבלנות בשנת בחירות אינה מצרך חיוני או נחוץ. הטווח הקצר, או הקצרצר, חשוב לאין ערוך יותר מכל טווח קצת יותר ארוך.

דונלד טראמפ אמר פעם, לפי המסופר, כאשר אמרו לו משהו לא נעים על העתיד הפיננסי של ארה"ב, "כן, אבל אני כבר לא אהיה כאן". הוא התכוון למה שיקרה לאחר תקופת כהונתו השנייה.

עכשיו הנשיא חושש שלא תהיה תקופת כהונה שנייה. אמנם הסקרים טעו ב־2016, אבל אין זאת אומרת שהם תמיד יטעו, או תמיד יטעו לרעתו. מדד הסקרים המצוטט ביותר, realclearpolitics.com, מעמיד את ג׳ו ביידן ביתרון של 4.7%. זה לא יתרון מוחץ, אבל זה יתרון סולידי מספיק כדי להדיר שינה מעיני הנשיא ואנשיו.

עצבנות נודפת מסביבות טראמפ, והיא משתקפת באופי הסהרורי של חלק מן ההכרזות הבוקעות משם. למשל, בנו האמצעי של הנשיא, אריק, אמר השבוע בראיון בטלוויזיה, כי מיד לאחר ה־3 בנובמבר (יום הבחירות לנשיאות), "הנגיף ייעלם כבמטה קסם", והכול יחזור וייפתח, מפני שהנגיף היה מלכתחילה אמצעי למנוע מאביו מלהביא 50 אלף איש לכל אחת מעצרותיו.

אריק טראמפ / צילום: Evan Agostini, Associated Press

טראמפ עצמו לא הרחיק לכת במידה כזו. הוא רק טוען בימים האחרונים, שהדמוקרטים רוצים להבטיח כי לא תהיה תרופה ולא יהיה חיסון בששת החודשים הבאים, והכלכלה תוסיף לשקוע, מפני שרק כך הם יוכלו לנצח.

קצת פחות מסחררת

תסכולו של הנשיא מובן בהחלט. הייתה לו כלכלה טובה לשנת בחירות עד בוא הנגיף. הגאות עמדה בשנתה העשירית, התעסוקה לא יכלה להיות מלאה יותר, והוא חשב שהסכמי הסחר עם סין עומדים להניב פרי. ואז בא "האויב הבלתי נראה", זה עם הכתר, והסיר את הכתר מראשו.

משרד התקציבים של הקונגרס, שהוא מכון מחקר על־מפלגתי קטן ורב השפעה, העריך אתמול שהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב יפחת ב־11% ברבעון השני של השנה, והאבטלה תגיע ל־15%.

זה כשלעצמו אינו גילוי גדול. המספרים האלה משקפים את מה שכולנו ראינו. כלכלה ענקית עצרה בחריקה, ומיליוני עובדים עפו ממנה. איש אינו מתכחש לקטסטרופה. לעומת זאת, הנשיא ואנשיו מנסים לשכנע את עצמם ואת זולתם שעוד מעט קט תתחיל ההתאוששות, והיא תהיה מסחררת.

לא לפי משרד התקציבים של הקונגרס. נתוניו הראו אתמול, שהאבטלה עדיין תעמוד על שיעור מחריד של 8.6% בסוף השנה הבאה. ההתאוששות המסחררת תהיה קצת פחות מסחררת ממה שנחוץ לנשיא ערב בחירות.

מי יכיר את הקניון

אבטלת המונים, הנובעת מן הנתונים האלה, מאיימת להפוך לתוצאה ארוכת־טווח של משבר הקורונה. תוצאות ארוכות־טווח מתחילות להיערם בשולי הדרך. 14 רשתות של בתי כלבו ושל מסעדות כונסות את נכסיהן בדרך האפשרית לפשיטת רגל.

חלק מהן כבר הודיעו שגם בשוך הקורונה הן אינן מתכוונות לחזור, כמו נימן־מרקוס, כתובת חשובה של קניות למעמד הבינוני הגבוה. מזעזעת הייתה ההודעה של JCPenny, אשר בלעדיה קשה לדמיין קניון אמריקאי, מחפשת הגנה מפני נושיה בחיקו של בית משפט לפשיטות רגל.

לעומת זאת, לרשת בתי הכלבו המפורסמת ביותר, וולמארט, אין על מה להתלונן. היא הודיעה אתמול שרשמה צמיחה של 10% ברבעון השני, וצמיחה של 74% במסחר מקוון. אמריקאים שידם משגת בילו חלק ניכר מתקופת הסגר באגירה. אין לי כל מושג מדוע. אם תסלחו לי, אני רק צריך לפתוח את שלושת ארגזי וולמארט, שעתה זה הגיעו אל מפתן ביתי. אני תוהה מה הם כבר יכולים להכיל, אולי את 18 הגלילים של מגבות־נייר שהזמנתי?

אפילו לקליפורניה אין כסף

תוצאה ארוכת טווח אחת של המשבר היא מצוקה תקציבית איומה במדינות האינדיבידואליות של ארה"ב: חוקותיהן של 49 מ־50 המדינות מחייבות את ממשלותיהן לאזן את התקציב. אי אפשר אפוא לצבור גרעון בימי סגריר.

ניסיונות להוסיף תיקון דומה לחוקה הפדרלית לא עלו יפה, והממשלה בוושינגטון פטורה מן הצורך לאזן. ואף אמנם לא הונפק בה תקציב מאוזן זה עשרים שנה; ועל פי חישוב מחמיר בעצם לא היה איזון זה 50 שנה. הפטור מאיזון הוא שאיפשר לקונגרס להקציב שלושה טריליון (3,000 מיליארד) דולר לנפגעי הקורונה, ונראה שעוד היד נטויה.

הגיעו הדברים לידי כך ששורת מדינות פנו בשבוע שעבר לממשלה הפדרלית בבקשה לסיוע כספי דחוף, כדי שיוכלו לשלם את שכרם של עובדים חיוניים, בכללם צוותי אמבולנסים. את קבוצת המדינות הזו הנהיגה קליפורניה, שכלכלתה הייתה יכולה להעמיד אותה במקום השמיני בעולם אילו הייתה ארץ עצמאית.

תוצאה ארוכת טווח של המשבר הזה היא אפוא היחלשות אפשרית של המדינות לעומת הממשלה המרכזית. זו תהיה תוצאה לא רצויה לאיזון הפדרלי בארה"ב, אם כי רצויה בהחלט בעיני דונלד טראמפ, אשר צחצח חרבות בחודשיים האחרונים עם שורה של מושלי מדינות, בייחוד מן המפלגה הדמוקרטית. הוא הכריז, בטעות, שלנשיא יש "הסמכות הטוטלית", והמושלים סרים למרותו. הוא לא התמיד בטענה הזו, אבל גם כך היא היתה חסרת תקדים.

אתיופי וסיני נגד אמריקה

השאלה המכבידה על מטה הבחירות של הנשיא היא איך לשנות את הדינמיקה בזמן משבר. כאן נראה שהנשיא החליט פשוט לחזור וללחוץ על הכפתורים המוכרים של 2016.

לפני ארבע שנים הוא צבר תמיכה נלהבת מצד מי שהיו שותפים לדעתו כי אמריקה היא קורבן של ניצול ושל חוסר הגינות מצד זרים; וכל קודמיו, דמוקרטים כרפובליקאים הפגינו תמימות, או טיפשות, או חוסר מיומנות, או אפילו בוגדנות כאשר הרשו את הניצול הזה.

לא ברור כמה אמריקאים ידעו עד לאחרונה שאי שם בז׳נבה יושב לו ארגון הבריאות העולמי. עכשיו, W HO (בראשי התיבות האנגליים של שמו) הוא בן בית בכל טרקלין אמריקאי, בייחוד בטרקלינים המקבלים את החדשות שלהם מרשת פוקס. הנשיא טראמפ הפך את WHO לסוכן הראשי של סין במאבקה להדביק את העולם החיצון, אם זה בכוונה ואם זה מתוך רשלנות.

מה נוח לנשיא שהאיש העומד בראש הארגון הוא מדען אתיופי, עם שם שרוב האמריקאים יתקשו להגות. מה קל לרמוז, שהאתיופי והסינים קושרים נגד אמריקה. לרוע המזל, האתיופי, ד"ר טדרוס אדנאהום גברייסוס, אינו מפגין וירטואוזיות בקו האש של טראמפ. כמעט כל הצהרותיו נקראות מן הכתב, שזורות מליצות שדופות, ונעדרות ניואנסים דיפלומטיים ופסיכולוגיים הנחוצים לכהונה כזאת. מנכ"ל של ארגון רב-לאומי אינו ניחן בכוח ביצועי. במקום ׳מנהל׳ היה הולם אותו יותר המושג ׳מכנס׳. כוחו המוגבל נובע מציפיות של הממשלות החברות.

כאשר הוא נמצא על הכוונת של נשיא אמריקאי חסר מעצורים, מוטב לו שלא להתווכח או להתנצח עם הנשיא כמו היה שווה בין שווים.

ד"ר טדרוס והרודנים

מינויו של ד"ר טדרוס, ב־2017, עורר מלכתחילה הסתייגויות, בהתחשב בזה שכמעט כל הקריירה שלו עד אז עברה בשירות למשטרי דיכוי בארצו. גם אם הוא עסק בעיקר בבריאות, לפני שנעשה לזמן קצר שר החוץ, האמנות העיקרית שהוא פיתח וליטש הייתה הנחת דעתם של דיקטטורים.

עכשיו הוא מואשם, אולי לא בלי צדק, שהוא גילה עודף להיטות להניח את דעתו של הדיקטטור הסיני, שי ג׳ינפינג. הארגון סמך את ידיו על טיפולה של סין בנגיף הקורונה מיום גילויו בווהאן ואילך. הארגון נמנע מלהכריז על הקורונה כ"מגפה" עד אמצע מרץ. הארגון אפילו ביקר את ההגבלות ששורת ארצות, כולל ארה"ב, הטילו על כניסת נוסעים מסין, בייחוד אם הגיעו מווהאן, אך כי סין עצמה הטילה הגבלות על עשרות מיליוני סינים מווהאן.

אתמול איים טראמפ להוציא את ארה"ב מן הארגון בתוך חודש, אם הוא לא ינהיג "רפורמות". ד"ר טדרוס וסין הסכימו אתמול לפתוח חקירה של התנהלות הארגון בחודשים האחרונים. החקירה מעניקה פסק זמן כלשהו לארגון, והיא גם משרתת את צרכיו הפוליטיים של טראמפ. לכאורה, חקירה מבטאת הכרה ברצינות טענותיו.

הוא יכול למדוד אותה כפי שהוא מודד את החקירה־על־החקירה המתנהלת עכשיו במשרד המשפטים בוושינגטון. היא נוגעת לנסיבות ההחלטה לחקור את קשריו עם רוסיה. יום אחר יום הוא טוען שקונספירציה פלילית נרקמה נגדו בימיו האחרונים של ממשל אובמה.

הנה כי כן, הוא נשיא המגן על ארצו מפני קונספירציות זדוניות, מבית ומחוץ. זו יכלה להיות תימה מרכזית בנאומי הבחירות שלו. אבל "האויב הבלתי נראה" מונע אותו מלשאת את הנאומים האלה.

משאת נפשה של כל מפלגה

צ׳ארלי קוק, אחד החזאים הפוליטיים המוערכים ביותר בארה"ב, בזכות רקורד מצוין ועל־מפלגתי, אומר כי בהשפעת משבר הקורונה מצטיירת עכשיו אפשרות לא בלתי סבירה שהדמוקרטים ינחלו בנובמבר ניצחון בחירות "משולש": הבית הלבן, בית הנבחרים והסנאט. הוא מבסס את הערכתו על ניתוח ארצי ומדינתי מפורט.

נשיא עם רוב בשני בתי הקונגרס הוא משאת נפשה של כל מפלגה פוליטית בארה"ב. זה מה שהיה לרפובליקאים בשנתיים הראשונות של נשיאות טראמפ. זה מה שהיה לדמוקרטים בשנתיים הראשונות של נשיאות אובמה. זה צירוף לא שגרתי, שנובע ממנו כוח ביצועי ותחיקתי עצום ממדים. זה הזמן שבו נשיא מסוגל להפוך את נשיאותו ל"טרנספורמטיבית", כפי שייחל פעם אובמה לעצמה.

ידיעת האיום והפוטנציאל של התפתחות כזאת עומדת להזריק הרבה מאוד אדרנלין לעורקיה של הפוליטיקה האמריקאית במהלך הקיץ החם והמסובך הזה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות