גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההקלות ששלחו מיליון ישראלים לחל"ת עומדות להסתיים, אבל באוצר עדיין לא טרחו לגבש מדיניות חדשה

בשבוע הבא יסתיימו ההקלות שהעניקה הממשלה למי שאיבד את עבודתו בתקופת הקורונה, אבל האוצר מעדיף לחכות ולא ליזום הטבות נוספות • מומחים לשוק התעסוקה מזהירים ממדיניות שתגרום לכך ששיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד גם אחרי משבר הקורונה

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות
לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

בשבוע הבא יפוג תוקף ההקלות למובטלים שיזמה הממשלה הקודמת בתחילת משבר הקורונה. הקלות כמו הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עבור מובטלים שהגיעו לתום תקופת דמי האבטלה שלהם בתוך המשבר - לא יוארכו בחודש נוסף. הקלה אחרת, תקופת האכשרה המקוצרת, כבר פגה בסוף החודש שעבר, לרווחתם של שומרי הקופה.

משיחות עם גורמים העוסקים בכך עולה כי למשרד האוצר אין שום כוונה ליזום הסדר חדש לטיפול בגל האבטלה במשק. המניע הוא כמובן חיסכון בתקציבים ורצון שלא לבזבז כסף על מובטלים שיצליחו במילא למצוא עבודה. לכן מעדיפים באוצר לחכות להשלמת תהליך הפתיחה מחדש של המשק כדי שתמונת האבטלה "תתבהר" מתוך תקווה שיישארו מספר מוקדי אבטלה שבהם ניתן יהיה לטפל נקודתית, ללא צורך בהקלות נוספות לכלל המובטלים.

האינטרס של האוצר הוא להגן בכל הכוח על ההסדר הקיים וכל המוסיף - גורע. לדעת מומחים לשוק התעסוקה זו מדיניות קמצנית שמעכבת את חזרתם לעבודה של עשרות אלפי עובדים, ועלולה להשאיר מאחוריה בעיית אבטלה קשה הרבה אחרי שיסתיים המשבר. בנוסף הם מזהירים כי לאוצר אין שום תוכנית לקראת התמודדות עם משבר דומה או גל שני של קורונה שעלול להגיע כבר בחורף הקרוב.

ביטוח האבטלה בישראל עבר שינויים גדולים בתקופתו של שר האוצר בנימין נתניהו. הוא נבנה עבור משק שיש בו אבטלה נמוכה יחסית ומתוך השקפה שצריך לתמרץ את המובטלים לחפש עבודה. משום כך זהו הסדר "קמצני" בכל השוואה למקובל בעולם. כל עוד שיעור האבטלה בישראל היה באזור החד ספרתי הנמוך, ההסדר הזה עבד לא רע. אלא שהוא אינו מתאים כלל למצב שבו כל עובד רביעי או חמישי במשק מחפש עבודה. הוא אינו מתאים למצב שבו הרוב המוחלט של המובטלים רוצים מאד לעבוד, אבל אינם יכולים למצוא עבודה. מכיון שבמגירות באוצר אין תכנית מגירה להתמודדות תעסוקתית עם משברים עולמיים כמו הקורונה, התמלא הוואקום שנוצר בתחילת המשבר בצורה בלתי מתוכננת ובלתי מתואמת על ידי הסדר אחר, שנועד למטרות אחרות לגמרי.

דוגמאות לחורים ברשת הביטחון

"צריך הסדר שמתאים לכוח עליון"

ההסדר שמאפשר לעובדים בחל"ת לקבל דמי אבטלה, לא התחיל עם הקורונה אלא נולד לפני 16 שנים בפסק דין של בית הדין לעבודה. הוא מיועד למקרים חריגים כמו סגירה זמנית של עסק ואיש לא חלם שישמש מאות אלפי עובדים שיישלחו הביתה בהתראה קצרה. אבל זה קרה בגלל החלטה אחת שקיבל בתחילת המשבר מנכ"ל הביטוח הלאומי מבלי לעדכן מראש את האוצר או את הממשלה - היא זו שהכתיבה את מדיניות הממשלה.

נייר עמדה שכתבה פרופ' לאה אחדות במסגרת "צוותי המומחים של המשבר" התארגנות עצמאית של אנשי אקדמיה יהודים וערבים, מנתח את הליקויים בהסדר של החל"ת וממליץ על לקחים לקראת המשבר הבא. בשורה התחתונה סבורה אחדות, לשעבר סמנכ"לית למחקר ולתכנון במוסד ביטוח לאומי, כי יש לשקול הסדר שיאפשר לעובדים להישאר במקומות העבודה בסבסוד של המדינה, בנוסח המודל הגרמני או מודל אחר שמקובל באירופה. אבל הבעיה אומרת אחדות "שהאוצר לא רוצה בכלל הסדר אחר".

פרופ' אחדות, נתחיל דווקא מהסוף אלו לקחים לדעתך צריכים להיות מופקים מהמשבר הזה ולקראת המשבר הבא?
"בטווח הקצר הביטוח הלאומי, שתפקד לדעתי טוב מאד בסך הכל, צריך להסתכל על עצמו ולראות איפה היו אנשים שנפלו בין הכיסאות. מבחינת המעסיקים אפשר ללמוד משהו מאד מעניין ממה שנעשה באנגליה - שם פרסמו בתחילת המשבר דף הנחיות למעסיק שמסביר לו מה האופציות, מבחינת יחסי עובד מעביד. שהמעסיק יוכל לבחור מה המסלול שמתאים לו. לטווח הארוך צריך לחשוב איך להשתמש בדמי האבטלה כחלק מהשכר".

למה את מתכוונת כשאת מדבר על הסדר חדש?
"כל ההחמרות שיש היום בנושא האבטלה הן מתחילת שנות האלפיים ונעשו על ידי מי שהיום ראש הממשלה ואז היה שר האוצר, מתוך תפיסה שמובטלים הם פרזיטים. אבל בשיעורי אבטלה של מעל 10% אי אפשר לומר שום דבר על המובטלים. ברור שאלה אנשים שרוצים לעבוד וחשוב להחזיר אותם למעגל העבודה כמה שיותר מהר, כי ככל שעובר הזמן אנשים מאבדים מיומנויות. לכן צריך הסדר שמתאים לאירועים של מעין כוח עליון כמו הקורונה. אני חושבת למשל על צמצום תקופת האכשרה (תקופת העבודה המינימלית שמזכה בדמי אבטלה) באופן קבוע ל-9 חודשים מתוך 18. בנושא השתתפות של המדינה בעבודה יש כבר היום אפשרות כזו - מי שמצא עבודה בשכר נמוך יותר יכול לקבל מהמדינה השלמה - וצריך אולי להרחיב אותה".

החל"ת שהפכה לכוכבת משבר הקורונה בשוק העבודה היא תופעה שלא הייתה מוכרת קודם לכן בציבור הרחב. רק מעטים יודעים שהאפשרות של עובדים בחל"ת לתבוע דמי אבטלה קיימת עוד מ-2004. "בית הדין קבע שהתכלית של ביטוח אבטלה היא לפצות את העובד על אובדן שכר בגלל הפסקת עבודה - ולעניין הזה אין הבדל בין פיטורים ליציאה לחל"ת" אומרת אחדות .

עד למשבר האחרון היה שיעור העובדים בחל"ת בין מקבלי דמי האבטלה בקושי 2% או 3% אומרת אחרות. "זה היה ערוץ שולי ולא ניתנה עליו בכלל הדעת. כשהגיע משבר הקורונה, הביטוח הלאומי החליט שמי שיוצא לחל"ת יוכל לקבל את דמי האבטלה ללא צורך לנצל קודם לכן את ימי החופשה שעומדים לרשותו. ברגע שהממשלה ויתרה על הסייג הזה - ראית שזה קורה בבת אחת. עכשיו זה פרץ לתודעה הציבורית אבל אנשים שעבדו בביטוח הלאומי אומרים שזה לא הסדר טוב לקורונה".

אז למה החל"ת לא מתאים לקורונה?
"מצד אחד זה מזל גדול שהיה פתרון זמין שאפשר לתת דמי אבטלה כמעט מהיום הראשון. מצד שני החל"ת יש לו רציונל מאד כלכלי בימי שגרה. הוא מתאים למפעלים או מעסיקים אחרים שנכנסים למצוקה זמנית ולא רוצים להיפטר מהעובדים שלהם. אבל לחל"ת יש גם חסרונות מבחינת העובד, הוא לא מקבל הפרשות לפנסיה במהלך החל"ת ואחרי חודשיים הוא צריך להתחיל לשלם ביטוח לאומי. הוא גם לא יודע אם לחפש עבודה בתקופת החל"ת - זה מהותי כי אם הוא יפוטר בתום החל"ת או זמן קצר אחרי שיחזור לעבודה הוא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר ניצל במהלך החל"ת".

ומצד שני באוצר טוענים שהיו הרבה חברות חזקות שהוציאו עובדים לחל"ת רק כדי לעשות סיבוב על המדינה.
"היו מקומות עבודה שהיו יכולים להיות יותר לארג'ים ולהמשיך להעסיק את העובדים שלהם. חברות ביטוח המשיכו לעבוד - הן לא היו צריכות להוציא עובדים לחל"ת. על-הרקע הזה יש חשש שהאוצר ינסה לבטל את החל"ת, אולי בחוק ההסדרים הבא. זה ערוץ לגיטימי, שעוזר לאנשים - כמו שהשופטים פסקו אין הבדל בין זה שפיטרו אותך לזה שיצאת לחל"ת. צריך לראות איפה התגלו הכשלים ולטפל בהם ולא לשפוך את המים עם התינוק".

"ההקלה נעשתה בקמצנות גדולה"

החל"ת הוא הבולט אבל ממש לא היחיד מבין הצעדים שננקטו לסיוע למי שנותרו ללא פרנסה. הממשלה אישרה בתחילת המשבר סל של הקלות למובטלים. השכירים קיבלו קיצור של תקופת האכשרה והארכת תקופת הזכאות עבור אלה שזכאותם נגמרה בתוך המשבר. סיוע משלים הובטח לכל מי שאינם זכאים לדמי אבטלה: פיצוי של 1,000 עד 4,000 שקלים לבני 67 ומעלה ופיצוי של עד 20 אלף שקל בשלוש פעימות לעצמאים. הבעיה שהמדינה נתנה ביד אחת אבל לקחה ביד השנייה.

אחדות אומרת שמעטים מבין מכריה העצמאיים הצליחו לקבל את הפעימה הראשונה מרשות המסים. "זה היה שיגעון. היו שם 20 אלף תנאים - כשאתה עושה תוכנית כזאת ברור שאתה לא רוצה לשלם. זה לא הגישה האמריקאית של קודם ניתן לכם כסף ואח"כ נתחשבן אתכם. מעבר לזה ציפיתי מרשות המסים ליכולת דיגיטלית ברמה הרבה יותר גבוהה".

אבל גם בסיוע לשכירים לא היו חסרות אותיות קטנות - ודוגמה בולטת לכך היא קיצור תקופת האכשרה (פרק הזמן המינימלי שעובד חייב לעבוד כדי להיות זכאי לדמי אבטלה) - מ-12 חודשים ב-18 החודשים האחרונים ל-6 חודשים ב-18 החודשים האחרונים.

"לכל חודש של קיצור בתקופת האכשרה יש משמעות תקציבית גדולה מאד מבחינת המדינה" אומרת אחדות "ב-2002 למשל המדינה חסכה המון כסף, המון, כשהאריכה את תקופה האכשרה מ-6 חודשים (ב-12 החודשים האחרונים) ל-12 חודשים (ב-18 החודשים האחרונים)".

אז מה רע בזה שקיצרו עכשיו ל-6 חודשים?
"כי ההקלה הזו נעשתה בקמצנות גדולה. נקבע שמי שניצל את ההקלה היה זכאי לקבל רק 50% ממספר הימים שהיה מקבל אילו היה מובטל 'רגיל'. מובטל שזכאי למשל עד 100 יום אבטלה - יקבל רק 50 ימים. וזה כשהמדינה יודעת שיש ענפים במשק כמו המסעדות או התיאטראות שהפתיחה שלהם תיקח עוד הרבה מאד זמן. דבר נוסף ההקלה הזו לא הוארכה מעבר ל-30 באפריל, כך שתקופה האכשרה של מי שיגיש תביעה היום חזרה להיות 12 חודשים. שאר ההקלות הוארכו עד סוף מאי. למה לא להאריך את ההקלות מעבר לך-31 למאי עד ליוני או יולי? למה לא לעזור?".

מה שאולי לא ידעת על חל"ת

● כבר ב-2004 פסק דין איפשר לעובדים שיצאו לחל"ת לקבל דמי אבטלה
● הביטוח הלאומי חייב עובד בחל"ת לנצל את יתרת ימי החופשה שלו לפני שיתחיל לקבל דמי אבטלה
● בתחילת משבר הקורונה הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי כי תבוטל הדרישה לניצול ימי החופשה
● ב-2008 המדינה והמעסיקים הקימו קרן פיצויים לעובדים בחל"ת בסך 150 מיליון שקל, שלא נוצלה
● בשגרה 2%-3% מהתביעות לדמי האבטלה הן של עובדים בחל"ת
● בשיא משבר הקורונה היו 900 אלף עובדים בחל"ת
● עובד שיצא לחל"ת, חזר לעבוד ופוטר (לפני שצבר ותק מספיק לתביעת אבטלה חדשה) - לא יוכל לקבל שוב את דמי האבטלה שכבר קיבל בחל"ת
● בעת החל"ת העובד לא זכאי להפרשות פנסיוניות, ולאחר חודשיים הוא מחוייב להתחיל לשלם דמי ביטוח לאומי

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?