גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס
עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חג הביכורים תפס אותנו השנה לפני שהמשק הספיק להפשיר ממשבר הקורונה. אם בשנה רגילה היה אפשר להסתפק בקשירת כתרים לתנובת החלב והדבש, הפעם עולות שאלות דוחקות על המדיניות הכלכלית שצריך לאמץ - בתחומי הייצור בכלל, ובחקלאות בפרט. לשר הכלכלה החדש עמיר פרץ יש תשובה נחרצת: "כל העולם בתקופת הקורונה לא מהסס לרגע, ומודיע שהתוצרת המקומית שלו תקבל הגנה", הוא אמר לאריה גולן ב"הבוקר הזה". לדבריו, הוא יעשה הכול כדי להגן על תוצרת הארץ ולהבטיח את המשך הייצור האסטרטגי המקומי, "כדי שלא נמצא את עצמנו במשבר כזה כמו הקורונה, או במלחמה, כשיש ענפים שלמים שאין בישראל".

אבל הגנה על חקלאים ויצרנים היא רק אחד הכלים בארסנל התגובות שמדינות יכולות לנקוט במשבר כלכלי. האם זאת באמת הייתה התשובה המקובלת בעולם לאתגר שיצרה המגפה? העובדות מלמדות שלא. למעשה, כמעט לא היו מדינות שניסו לצמצם את התחרות מחו"ל כדי לגונן על החקלאות המקומית.

המרכז לסחר בינלאומי (ITC), סוכנות משותפת של ארגון הסחר העולמי והאו"ם, יצר מאגר מידע מקיף על כ-300 שינויים זמניים בתנאי הסחר שמדינות העולם הנהיגו בחודשים החולפים כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. החוקרים מצאו ש-103 מדינות החליטו דווקא להקל על יבוא חלק מהמוצרים. המדינות האלה נמצאות בכל רחבי הגלובוס - באירופה, באמריקות, באפריקה ובמזרח אסיה. רק 10 מדינות בחרו רק להקשיח את המגבלות על היבוא, ובהן מצרים, ירדן, עיראק ואיראן. 14 מדינות, כמו רוסיה, סין, אוסטרליה וטורקיה, נקטו מדיניות מעורבת. 112 מדינות לא שינו את מדיניות הסחר שלהן לכאן או לכאן, רובן באפריקה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית. ישראל היא אחת מהן.
במילים פשוטות, לעומת 117 מדינות שהגיבו למשבר בהקלות מסוימות על היבוא, רק 24 מדינות הוסיפו חסמים.

נלחמים בקורונה, לא בתוצרת חוץ

הדרך הנפוצה ביותר לעודד יבוא בצל המגפה הייתה להפחית באופן זמני את תעריפי המכס על מוצרים מסוימים, ולעתים לבטל אותם לחלוטין. 83 מדינות, קבוצות של מדינות (כמו האיחוד האירופי או האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי) וטריטוריות (כמו גיברלטר) בחרו באמצעי הזה. הקלות אחרות באו לידי ביטוי בהגדלת מכסות יבוא או הקטנת הביורוקרטיה הנדרשת מהיבואנים. רק מדינה אחת ויחידה במאגר של ITC החליטה להעלות את שיעור המכס: באיי פיג'י התייקר המכס על יבוא דלקים. אבל במקביל, פיג'י הפחיתה את המכס על יבוא צורכי רפואה.

תעריפי המכס לא העידו על מצוקת מזון

רוב צעדי החירום האלה לא נגעו כלל לתנובה חקלאית. ההקלות על היבוא נגעו בדרך כלל לאספקת ציוד רפואי: תרופות, מסכות, אמצעי מיגון, מכונות הנשמה. 80 מדינות ניסו למנוע מחסור בציוד רפואי באמצעות הורדת מכסים, צמצום ביורוקרטיה והקלות אחרות. רק 19 מדינות הטילו הקלות דומות על יבוא מזון. נראה שהדאגה העיקרית לא הייתה מחסור באוכל, אלא במוצרים חיוניים להתגוננות מהנגיף עצמו.

ההגבלות המעטות שהוטלו על יבוא נועדו בדרך כלל להגן לא על היצרנים המקומיים, אלא על בריאותם של הקונים. כמה מדינות אפריקאיות שנשענות על בגדי יד-שנייה מהמערב, כמו קניה, אוגנדה וזימבבואה, אסרו לייבא לשטחן מוצרי טקסטיל משומשים. הן חששו שהבדים ישמשו להפצת הנגיף. האגודה למוצרי טקסטיל יד שנייה ומוצרים ממוחזרים (SMART) ניסתה להניא אותן מהאיסור, בטענה שהחשש הזה בלתי מבוסס, אבל עד כה אוגנדה היא היחידה שחזרה בה מהאיסור.

מטעמים דומים, כמה מדינות אסרו יבוא של בעלי חיים. גאורגיה, ירדן ורוסיה אסרו לייבא חיות בר מסין. הרוסים הטילו הגבלות מיוחדות על הבאת "חיות אקזוטיות", אבל האיסור הזה בוטל בינתיים. סין, מצדה, וגם וייטנאם, הטילו איסור גורף על יבוא חיות בר. גם כאן, המניעים היו קשורים כנראה למרק עטלפים יותר מאשר לדאגה לכלכלה המקומית.
לא כל השינויים במדיניות היבוא נבעו כמובן מהקורונה. לפני כשנתיים, ב-2018, פרצה מלחמת סחר בין ארה"ב לסין. במאבק הזה הכבירו שתי המדינות עוד ועוד מכסי מגן זו על תוצרתה של זו. יכולנו לצפות שדווקא בזמן המגפה, כשארצות העולם מתחרות על השגת ציוד רפואי, מלחמת הסחר הזו תעלה מדרגה. המציאות הייתה יותר מורכבת: מצד אחד, סין וארה"ב דווקא הקלו זמנית את היבוא זו מזו. מצד שני, בתחילת מאי סין הטילה מכס על יבוא שעורה מאוסטרליה, צעד שפרשנים קשרו למלחמת סחר.

שומרים את מכונות ההנשמה קרוב לחזה

על כל פנים, הנתונים מאשרים שגם במדינות אחרות מוטרדים מהאתגר שפרץ הצביע עליו - הבטחת כושר ייצור מקומי. במדינות רבות חששו שלמרות הסרת החסמים, יהיה קושי להשיג בחו"ל מוצרים חיוניים. לכן רוב השינויים הזמניים בתנאי הסחר נועדו להקשות על מכירת התוצרת המקומית לחו"ל. במאגר המידע של ITC נמצאו 98 מדינות שהטילו הגבלות מסוימות על היצוא משטחן. רק חמש מדינות החליטו להקל על היצוא: הודו, פקיסטן, גרמניה, זמביה וג'מייקה.

רוב ההגבלות האלה נועדו להשאיר ציוד רפואי חיוני בתוך גבולות המדינה. ישראל, למשל, אסרה בזמן המשבר לייצא מכונות הנשמה. רק מדינות מעטות הגבילו יצוא של מוצרי מזון.
צעדים כאלה לצמצום היצוא עוררו בעולם חשש מפגיעה בשרשראות האספקה. כמה מהמדינות החברות בארגון הסחר העולמי - ובהן מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ברזיל, סין ועוד - פרסמו ב-22 באפריל הצהרה משותפת שבה הבטיחו "לנהוג בריסון בהקמה של מחסני מזון מקומיים למוצרים חקלאיים המיועדים לרוב ליצוא". מחסנים כאלה עלולים לשמש לאגירת תוצרת חקלאית מקומית שבימים כתיקונם הייתה נשלחת לשווקים זרים. בכל מקרה, גם אם אפשר לראות באגרנות כזאת הגנה על הצרכנים המקומיים, קשה יותר לראות בה הגנה על היצרנים. 

לקריאה נוספת:

מעקב אחר מדיניות הסחר בימי הקורונה - מרכז הסחר הבינלאומי
"התגובה למגפת הקורונה: סחר חופשי ואמין במוצרי חקלאות", ועדת החקלאות בארגון הסחר העולמי
"קוביד-19 ומסחר בינלאומי", OECD
מלחמת הסחר סין-ארה"ב - אתר גלובס

עוד כתבות

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך השתנתה אף היא, מ״יציבה״ ל״שלילית״ ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן