גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press
אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

"לא ניתן להתעלם מהמצב הכללי והכלכלי בו נתונה כלכלת ישראל... נהיה קשובים למצב המדינה, נתרום את חלקנו הן באופן מהותי והן כדוגמה אישית מבלי לפגוע בביטחון המדינה". את הדברים האלה כתב אתמול הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי בסיכום העדכון התקופתי שלו על התקדמות הצבא ביישום התכנית הרב שנתית תנופה.

עוד באותו ערב, כבר דיווח הפרשן הצבאי של ערוץ 12 רוני דניאל כי הצבא יבקש תוספות לתקציב הביטחון לצורך רכש טילי יירוט נגד טילים. תוספת שתבוא מן הסתם על חשבון הוצאות אחרות ומתוך קופה שכבר נמצאת בגירעון של כמעט 150 מיליארד שקל. היום פורסם בגל"צ דיווח (שהוכחש על ידי הצבא) כי צה"ל יוזם מהלך חקיקה לביטול הקיצור המתוכנן בשירות הבנים. על פי החוק הקיים, המתגייסים לשירות חובה מיולי ישרתו בצה"ל 30 חודשים במקום 32 כיום. לפי עבודה של פרופ' יוסי זעירא שנעשתה עבור האוצר קיצור שירות החובה לבנים בחודשיים היה אמור לתרום למשק כ-3 מיליארד שקל לשנה שהם כ-0.2% תוצר.

אז היכן התרומה של צה"ל למציאות הכלכלית הקשה של אחרי הקורונה? הרטמכ"ל מכיר היטב את רשימת הדרישות של האוצר להתייעלות בצבא. התייעלות שיכולה לחסוך לצה"ל יותר מ-1.5 מיליארד שקל ללא שום פגיעה בביטחון המדינה. למשל, ביטול הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה של אנשי הקבע שעולות 1.1 מיליארד שקל בשנה ושאלת חוקיותן ממתינה להכרעת בג"צ. למשל התייעלות בשימוש בדלק וברכב צמוד לקצינים ואנשי קבע שיכולה לחסוך 300 מיליון שקל לשנה, להערכת האוצר. למשל 250 מיליון שקל שניתן לחסוך אם גמלאי צה"ל שחזרו לעבוד בשירות הציבורי לא יוכלו להמשיך ולקבל במקביל את מלוא הפנסיה מצה"ל. רשימת הדרישות הזו של האוצר מונחת כבר חודשים רבים על שולחנו של כוכבי, אפשר לנחש שבתחתית הערימה. היא תעלה לדיון במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון מבטיחים בצבא.

תרשו לנו לצרף לכל הדרישות האלה עוד דרישה אחת צנועה. שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון וההתעסקות בשכר היא הרבה פעמים קצת נמוכה. מצד שני אין שום דבר נמוך בשכר שמגיע ל-100 אלף שקלים לחודש (לפי הדוח האחרון של הממונה על השכר באוצר). ובעיקר, הרמטכ"ל עצמו זרק אלינו את הכפפה כשכתב בתפוצת נאט"ו בשבחי הדוגמה האישית. דוגמה כזו נתן כבר שר האוצר, ישראל כ"ץ כשהודיע ביום כניסתו לתפקיד השבוע, שיפחית את שכרו ב-10%. אם פוליטיקאי ציני כמו כ"ץ יכול להסתפק ב-45 אלף שקלים לחודש, אז מפקד ערכי כמו כוכבי יכול לקחת הביתה רק 90 אלף. ביטחון המדינה לא ייפגע מכך.

מה מסתתר מאחורי פסילת הסינים

 האצ'יסון ווטר (Hutchison Water), חברה שבבעלות מיליארדר מהונג קונג, הפסידה השבוע במכרז להקמת מתקן ההתפלה בשורק 2 לחברת IDE הישראלית אחרי התערבות אמריקאית חסרת תקדים במכרז.מזכיר המדינה אמריקאי מייק פומפאו הגיע לכאן לפני שבוע בכבודו ובעצמו כדי להזהיר את ישראל מפני זכייה אפשרית של הסינים במכרז.

הסיפור הזה עורר גלים בתקשורת העולמית שרואה בו מקרה מבחן למדיניות האמריקאית החדשה נגד השאיפות הגלובליות של סין. אחרי שנים שבהן פעלו כאן חברות סיניות באין מפריע, ההתנהלות של ממשל טראמפ היא מפנה דרמטי שמעורר לא מעט סימני שאלה.

קודם כול לגבי המכרז עצמו - מה הטריד כל כך את האמריקאים במתקן שמטפל בהמתקת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה? ההסבר שהופץ בתקשורת העולמית הוא שמדובר במתקן בעל חשיבות אסטרטגית בגלל קרבתו למתקן צבאי רגיש. אבל ההסבר הזה מתעלם מעובדה פשוטה אך מאד לא נוחה: אותה חברה סינית, הצ'יסון ווטר, זכתה ב-2009 במכרז של המדינה להקמה והפעלה של שורק 1. מתקן ההתפלה הראשון פועל מאז 2013 באותו אתר שבו אמור להיבנות כעת שורק 2. מה יש בשורק 2 שאין בשורק 1? ולמה מרשים לסינים להמשיך ולהפעיל את המתקן אם מדובר בסיכון בטחוני משמעותי כל-כך שבשם הצורך למנוע אותו הוקפץ לכאן מזכיר המדינה האמריקאי?

הסיפור הזה גם מעורר שאלות בהקשר רחב יותר. מה באשר למכרזים אחרים שבהם משתתפות חברות מסין? האם מישהו מחוץ לממסד הביטחוני מחליט מהו נכס אסטרטגי? מדוע המדינה לא מפעילה את הסנקציות בחוק על חברות סיניות שמשתתפות במכרזי תשתיות בישראל במקביל מקיימות פעילות עסקית עניפה באיראן? האם העובדה שנכסים רבים כל כך מוקמים, מופעלים או מוחזקים בידי חברות שבשליטת ממשלה זרה - לא מחייבת את ועדת הריכוזיות לתת לכך את דעתה?

ניסיונות של חברות מסין לרכוש חברת ביטוח ישראלית נכשלו בשנים האחרונות, על רקע חשש מחשיפת פרטים אישיים של משרתים בכוחות הביטחון. אבל במקביל לא נראה שיש למישהו בעיה עם העובדה שחברות סיניות כורות מנהרות במרחק יריקה מהקרייה בתל אביב, כולל במקומות שבהם פרוסות תשתיות מסווגות. בתקופה האחרונה מתפרסמים מעת לעת דיווחים על חוסר שביעות רצון אמריקאי מהעובדה שחברה סינית תפעיל את נמל המפרץ בחיפה. אבל בישראל טוענים שלא קיבלו שום דרישה אמריקאית לבטל את הסכם הזיכיון ושהנמל יתחיל לפעול כמתוכנן בשנה הבאה. אלה לא האמריקאים, המדיניות הישראלית בנושא הסיני - בהנחה שיש בכלל כזו - היא התעלומה.

עוד כתבות

דידס 6, ירושלים - התחדשות עירונית / הדמיה: קבוצת מנוס

"אסור שתיגמר היזמות של תמ"א. יש בניינים מאוד מסוכנים"

לדיירים ברחוב דידס 6 בירושלים היה חשוב ששיפוץ הבניין ישמור גם על האופי הייחודי של שכונת המושבה הגרמנית ● דיירת בבניין: "ראיתי איך הם חיזקו ואת החפירות לעומק - זה לביטחון כל התושבים"

לפעמים אילוץ דווקא נחוץ / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מחקר אחד בשבוע: לפעמים אילוץ דווקא נחוץ

אריק, מנהל ייצור במפעל מכשור רפואי, חושש שעבודת הצוות נפגעת בגלל העבודה מרחוק ● אבל הוא טועה: מחקרים מראים שאילוצים הם דווקא טריגר ליצירתיות

פרופ' מארק בליית / צילום: (c) Courtesy of Open Society Foundation

הוא חזה את עליית טראמפ ואת הברקזיט. הוא חושב שהקפיטליזם מת והוא בעיקר יודע למה כולם כל כך כועסים

איך ההסבר על ‘ביל גייטס שנכנס לבר' קשור לקורונה ולג'ורג' פלויד? פרופ' בליית משוכנע שהוא יודע מה השתבש בשיטה ואיך אפשר לתקן אותה ● בראיון פוקח עיניים ל־G הוא מתריע: הכעס בעולם יגיע לנקודת רתיחה - אלא אם כן מנהיגים יגלו סוף־סוף קצת אומץ פוליטי ● האזינו

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

לו הייתי בנימין נתניהו: כך הייתי מסכם את מורשתי המשפטית

השבוע בו איכזב רבים במחנה השמרני הוא הזדמנות טובה לנסות ולדמיין כיצד היה מסכם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מורשתו המשפטית ● מסמך 10 הנקודות שמעולם לא נכתב, אבל אולי עוד ייכתב

נועם לוי / צילום: איל יצהר, גלובס

"יסגרו אותנו עד הקיץ הבא, וזאת מכת מוות"

שיחה אישית ומקצועית עם נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות, על היתמות בגיל מוקדם, העבודה באולמות ונזקי הקורונה ● "אנחנו נמצאים במו"מ עם משרד האוצר על מתווה סיוע, ואם הוא לא יהיה הוגן, לא נוכל יותר להחזיק את החברים ונצא למלחמה"

הדמיה: המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם
 / צילום: גו נודלס

הריחוק החברתי מגיע לשוק המסעדות: נפתחת המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם

במסעדה החדשה של גו נודלס אין נותני שירות – לא מארחים ולא מלצרים ● הלקוח נדרש לבצע את ההזמנה באמצעות מסך מקוון, והוא אוסף אותה באמצעות סיסמה מאחד מ-24 הלוקרים שניצבים בחדר

הפגנה ליד הפסל של מרטין לות'ר קינג ביום ציון שחרור העבדות / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

למה המצב מדאיג ומתי המחאה תגיע לכאן: שלוש דעות על המהומות בארה"ב

מותו של ג'ורג' פלויד הצית גל מחאות רחב ברחבי ארה"ב והדיון הציבורי בסוגיה עדיין מתנהל ● האם הגזענות מתדלקת את ההפגנות ברחוב, מתי המחאה תגיע אלינו ולמה המצב בארה"ב מדאיג ● פרויקט מיוחד

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

מי הצליח לצאת מהארץ שנייה לפני שמגפת הקורונה סגרה את השמיים?

עומר לרנר תופס את ד"ר שחאדה לשיחה ומטלטל את עולמו ● למחרת שניהם כבר במקום אחר לגמרי, נפגשים בנפרד עם אותו בחור צעיר ● ומה קורה בין הבכירה בבנק לחוקר של משרד רואי החשבון? ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

אלון מאסק מנכ"ל טסלה / צילום: רויטרס

אינטל מאבדת את הבכורה והשפים שעושים הסבה מקצועית: השבוע בהייטק

למה טסלה, אנבידיה ולמונייד מסמלות על בועה בתעשיית ההייטק ● מה הבעיה בבוטקאמפס, ומה אפל חשפה על הפרקטיקות הפסולות של לינקדאין ● מה קרה השבוע בהייטק

מלון ליר סנס. "יצרנו חבילות חדשות לכלות וחתנים"  / צילום: סימפלקס 360

"יולי היה יכול להיות פיצוץ, אבל המצב קטטוני": המלונות בפרברים מחפשים מודל עסקי חדש

מצליינים לסדנאות רוחניות, מאנשי הייטק לזוגות מתחתנים: המלונות שנפתחו במקומות שמחוץ לאתרי התיירות המרכזיים היו מלכתחילה צריכים להתאמץ יותר, ובעקבות הקורונה הם צריכים למצוא אפיקים חדשים לגמרי

משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס

ה"בוטקאמפים" של ההייטק עדיין מלאים. אבל איפה כולם יעבדו?

בכל שנה צעירים חסרי ניסיון ממלאים את ה"בוטקאמפים" - קורסים לתכנות - בשאיפה להשתלב בהייטק ● עובדים מנוסים פוטרו או הוצאו לחל"ת עקב המשבר, מה שמשנה את פני התעשייה • רונן ניר מויולה ונצ'רס: "השקעת משאבי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת ג'וניורים שלא ישתלבו בתעשייה"

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום

זה היה סתם יום שני, אז למה דרור פויר כל כך מתגעגע אליו?

ממשלת ישראל התנהגה בכל הקשור לקורונה בדיוק כמו נבחרת ישראל בכדורגל בעשורים האחרונים: היא ניצחה במשחק הידידות הראשון ונכנסה לטריפ שהיא אלופת עולם - והתבוסה לא איחרה להגיע ● ובגלל זה אני מתגעגע ליום שני

הכוח הגדול של העסקים הקטנים / איור: חן ליבמן

דווקא בעת משבר: הכוח הגדול של העסקים הקטנים

חדשנות, יצירתיות ותעוזה יכולות לסייע לעסקים קטנים לצלוח את משבר הקורונה ואפילו לצאת ממנו מחוזקים ● כך תעשו את זה נכון

בניין קשת / צילום: תמר מצפי, גלובס

בעקבות הצניחה בהכנסות, קשת נערכת לצמצום של 15% בהוצאות

"נתוני מאי יוני מחייבים אותנו להסתכל נכוחה ובפיקחון על המצב", אומר ל"גלובס" בכיר בערוץ ● בנוסף, בוחנת החברה הקפאת הפקות חדשות המתוכננות ל-2021 ● בחברות המדיה טוענים: "הטלוויזיה היא הנפגעת הפחות משמעותית בענף"

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

אנחנו במשבר הכלכלי החמור בתולדות ישראל (אבל יש גם חדשות טובות)

ההיסטוריה מראה כי לאורך השנים התמודדה הממשלה עם משברים גדולים שלוו באבטלה גבוהה, מיתון ואינפלציה תלת-ספרתית • האירוע הנוכחי הוא כנראה הגדול ביותר שידעה ישראל, אבל היא נכנסת אליו עם חוסן כלכלי שלא היה לה בעבר • "גלובס" חוזר למשברים הגדולים ולתוכניות החילוץ המוצלחות

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתניעה מחדש: אמזון חוזרת למכור סחורה לישראל בתעריפי שילוח זולים יותר

בתחילת מרץ, עם התפשטות מגפת הקורונה, הופסקו המשלוחים מאמזון ארה״ב ואירופה לישראל; לפני חודשיים הוחזרו המשלוחים בעלויות משלוח שהפכו את הקנייה לבלתי משתלמת ● אולם גם כעת, כנראה שתידרשו לחפש בפינצטה מוצרים עם מחירי שילוח אטרקטיביים

מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר

לא הסכימו לקבל מכם בקבוקים למיחזור ב-am:pm? זו הפרה של החוק

בשלטים שניתלו ברחבי הרשת בת"א נכתב כי"על פי הנחיית משרד הבריאות החל מיום 6 ביולי ועד להודעה חדשה, חל איסור על קבלת אריזות בקבוקים למיחזור" ● אלא שמשרד הבריאות כלל לא היה מודע לאותה "הנחיה", וגילה על כך רק בעקבות פניית "גלובס"

אורבן אאוטפיטרס / שאטרסטוק

כבר לא תפתח חנות בדיזנגוף סנטר: פוקס מחסלת את הפעילות של אורבן אאוטפיטרס בישראל

קבוצת פוקס דיווחה כי תבצע סגירה הדרגתית של קבוצת אורבן אאוטפיטרס ● ברבעון הראשון מחקה פוקס כ-6 מיליון שקל בשל ירידת ערך הזיכיון שלה עבור מותגי אורבן

עורך דינו של רה"מ נתניהו, עמית חדד, ועורך דינו לשעבר מיכה פטמן  / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

כולם היו סנגוריו של רה"מ - והמחיר כבד

מאז מות עו"ד יעקב וינרוט, החליף ראש הממשלה יותר מעשרה סנגורים • בין היתר, על רקע ענייני שכר טרחה ולאור סירוב ועדת ההיתרים לאפשר לו לקבל מימון להגנתו • את המחיר משלמים לא רק הסנגורים שלא קיבלו שכר טרחה, אלא הציבור כולו שמוסדותיו מותקפים ע"י נתניהו

אתי אנטה-שגב עם זהו זה / צילום: אלבום אישי אתי אנטה-שגב

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך

סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים ● "אתמול ברחוב, עצר אותי מישהו על קטנוע, הרים את הקסדה ואמר לי: 'אתם הביטלס'!"