גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: טראמפ רוצה לשנות את האינטרנט כפי שהכרנו אותו. הוא צודק (וטועה)

טראמפ רוצה להטיל על הרשתות החברתיות אחריות גדולה יותר על סינון תכנים, ולשנות את החוק שמעניק להן כוח מוגזם ● במהות הוא צודק אבל לא בטוח שזו הדרך ● איך הפך ציוץ אחד של נשיא ארה״ב למסע נקמה ולמה בדרך הוא עשוי להבקיע גול עצמי

דונלד טראמפ / רויטרס
דונלד טראמפ / רויטרס

הקרב בין הרשת החברתית טוויטר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע אמש והבוקר לשיאו. לאחר שטוויטר סימנה ציוץ של טראמפ כחשוד בפייק ניוז, מיהר הנשיא האמריקאי לחתום על צו נשיאותי שמטרתו פגיעה בהגנות מהן נהנות רשתות חברתיות ופלטפורמות אונליין נוספות. השינוי שטראמפ מוביל עדיין רחוק, ולא בטוח כלל שיקרה, אבל המשמעות עלולה להיות שינוי באופן שבו אנחנו מכירים את הרשתות החברתיות.

טוויטר סימנה השבוע לראשונה שני ציוצים של טראמפ, שטענו כי הצבעה דרך הדואר בבחירות תוביל להונאות נרחבות של בוחרים. הבוקר טוויטר אף סימנה ציוץ של טראמפ בנוגע לאירועים במינאפוליס כמסית לאלימות.

מתחת לציוצים נכתב: "קבלו את העובדות לגבי הצבעה דרך הדואר". הלינק מוביל לפלטפורמה של בדיקת עובדות עם לינקים למידע רלוונטי. בתגובה צייץ טראמפ כי "רפובליקאים מרגישים שפלטפורמות מדיה חברתיות משתיקות לחלוטין קולות שמרניים... ראינו מה הן ניסו לעשות, ונכשלו, ב-2016. אנחנו לא יכולים לתת לגרסה מתוחכמת יותר של זה לקרות בשנית". עוד הוא כתב כי "אנחנו נבצע רגולציה חזקה או נסגור אותן לפני שניתן לדבר כזה לקרות שוב".

הרגולציה לא איחרה להגיע - הצו הנשיאותי קובע כי הרשתות החברתיות יצטרכו לקחת אחריות על פגיעה בחופש הביטוי של המשתמשים, אם הם נעשים בלי הסבר מספק לכך. טראמפ אמר כי "הצעד הזה נועד להגן על חופש הביטוי מפני אחד האיומים הגדולים הנשקפים לו בהיסטוריה האמריקאית. קומץ של רשתות חברתיות מונופוליסטיות שולטת על כל התקשורת הציבורית והפרטית בארה"ב. היה להם כוח לא מפוקח לצנזר, להגביל, לערוך, לעצב, לשנות, כמעט כל צורת תקשורת בין אזרחים פרטיים לציבור גדול". עם זאת, לא בטוח כלל שלצו הנשיאותי יש את הסמכות לבצע את מה שטראמפ רוצה, ויכול להיות שהוא לא יעבור במבחן בית המשפט.

שלוש הערות על הצו הנשיאותי:

פוגע בסעיף ש"הצמיח את האינטרנט"

הצו הנשיאותי מערער על סעיף 230 "בחוק ההגינות בתקשורת", שפוטר במידה רבה שירותי אונליין מאחריות ביחס לתכנים של צדדים שלישיים. הסעיף הזה נחשב בפי רבים כחקיקה שאיפשר את צמיחתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, לצד האינטרנט כולו.

זה נכון לגבי רשתות חברתיות, אך גם לחברות נוספות שפיתחה פלטפורמות אונליין. יש שמכנים את הסעיף הזה אף "עשרים ושש המילים שיצרו את האינטרנט". הסעיף הסיר מהחברות אחריות, והן היו יכולות להציג את עצמן כזירה שבה הדברים קורים מבלי שיש להן אחריות לכך. כיכר העיר, כפי שאהבו להתייחס בפייסבוק לדיונים שמתנהלים שם.

אולם בשנים האחרונות גברה ההבנה כי יש בעייתיות גדולה ברשתות החברתיות - מפייק ניוז ועד השפעה על דעת הקהל, מגזענות ועד אי הסרה של סרטונים פוגעניים. החברות הללו נדרשו לנקוט בצעדים, ולצד זאת נשמעו קולות לשנות את סעיף 230. המשמעות של הצו הנשיאותי היא הטלת עוד אחריות על הרשתות החברתיות והפיכתן לשומרי סף. הדבר אף עלול להוביל לעוד יותר ביקורת על אותן הרשתות, כי המשמעות של הפיכתן לשומר סף היא הגדלת ההשפעה שלהן על גבולות השיח. מנגד, לא יכול להיות שכיום אין שום יכולת לערער על ההחלטות של אותן רשתות (פייסבוק הקימה באחרונה "בית משפט חיצוני", שיוכל לקבל החלטות עקרוניות לגבי גבולות השיח).

בתגובה לצו הנשיאותי התייחסו בטוויטר, בפייסבוק ובגוגל להשפעה על חוק 230. בטוויטר כתבו בפוסט שפרסמו כי "נסיונות חד צדדיים להשפיע על סעיף 230 מאיימים על חופש הביטוי המקוון והחירויות באינטרנט". בפייסבוק מסרו כי הצעד "יגביל את חופש הביטוי ברשת, לא הפוך" ובגוגל מסרו כי "השינוי יפגע בכלכלה האמריקאית ויפגע בהובלה שלה בנוגע לחירויות האינטרנט".

גול עצמי של טראמפ?

מה הוביל את טראמפ לחתום על הצו - נקמה, ניצול הסיטואציה לקידום מדיניות או קריצה לבייס הפוליטי? אולי בכלל כל התשובות נכונות. אולם לא בטוח בכלל שטראמפ לא הבקיע גול עצמי. הטענות של טוויטר, פייסבוק וגוגל כי הצו הנשיאותי דווקא יפגע בחופש הביטוי לא מופרכות. טראמפ, צייצן בלתי נלאה, יכול היום לצייץ לעוקביו טענות ואמירות ללא הפסקה, כמעט מבלי שהן נבדקות. בפייסבוק, למשל, החליטו באופן חד משמעי לא לבדוק פייק ניוז של פוליטיקאים בטענה כי הם עומדים למבחן הבוחר. הטלת עוד אחריות על הרשתות החברתיות תחייב אותם להיות הרבה יותר בררנים באישור הציוצים והפוסטים ומי שעלול להיפגע מכך הוא דווקא טראמפ.

המקרה הזה גם מוכיח את המלכוד שבו נמצאות הרשתות החברתיות - כמעט כל בחירה שלהן (לטפל בפייק ניוז או לא, לבדוק אמינות של פוסטים של פוליטיקאים או לא, וכך הלאה) סופגת ביקורת. בכל מקרה, הנושא הזה דורש מהלכים ודיונים הרבה יותר רציניים מצעד של טראמפ שנראה שנובע בעיקר מנקמה.

האם יש לרשתות החברתיות את היכולת הנדרשת?

מייסד פייסבוק מארק צוקרברג דווקא סבור כי יש להטיל רגולציה על הרשתות החברתיות, או כך לפחות הוא טוען כלפי חוץ. במידה רבה, זה נראה כמו העברת האחריות לרגולטורים והדגשה שיש פה בעיה שהיא גדולה גם על פייסבוק, כלומר לא ניתן להטיל עליה את האחריות הבלעדית. במצב הנוכחי אין לרשתות החברתיות את היכולות התפעוליות והטכנולוגיות לסנן תכנים במהירות הנדרשת. לכן צוקרברג גם סבור כי לא צריך לפגוע בעוצמה של פייסבוק, כי היא זאת שמספקת לה את סכומי הכסף הנדרשים לצורך השקעות בשיפור הפלטפורמה שלה.

כך, גם אם טראמפ יצליח להגביל את הרשתות החברתיות, הן לא יוכלו להמשיך להתנהל באותה צורה, כי במידה רבה הן לא מסוגלות לשאת באחריות הזאת. לכן הן גם טוענות, כנראה בצדק, כי חופש הביטוי ייפגע - הן יצטרכו לסנן תכנים בצורה מחמירה כדי להימנע מתביעות.

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק