גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרבעון הראשון של המערכת הבנקאית: יותר עמלות ויותר הפסדי אשראי

הדוחות הכספיים של הבנקים לרבעון הראשון מציבים תמרורי אזהרה להמשך • הבנקים רשמו יותר הפסדי אשראי, הציבור ברח לפיקדונות ושילם יותר עמלות, בעיקר עבור ניירות ערך ועסקאות מט"ח

מנכ"לי הבנקים: דב קוטלר,  חנן פרידמן, סמדר ברבר-צדיק, אורי לוין, אלדד פרשר / צילום: איל יצהר, אביב חופי
מנכ"לי הבנקים: דב קוטלר, חנן פרידמן, סמדר ברבר-צדיק, אורי לוין, אלדד פרשר / צילום: איל יצהר, אביב חופי

הרבעון הראשון בשנת 2020 לא הטיב עם הבנקים בנוגע לתוצאות המיידיות שלהם, בצל היערכותם להרעה משמעותית ביכולת של חלק ניכר מהציבור לעמוד בהחזרי ההלוואות, בשל השלכות משבר הקורונה. בשורה התחתונה של הרבעון, הרווח המצרפי של שבע קבוצות הבנקאות המסחריות בישראל צנח בכ-75% לסך כולל של 729 מיליון שקל. שניים מהבנקים (לאומי ואגוד) אף עברו להפסד, כשהפועלים הצליח לחמוק ממעבר להפסד הודות ל"הפרשות קורונה" שביצע כבר בדוחותיו לרבעון הרביעי ב-2019.

בסיכומו של הרבעון הראשון ישנו בנק אחד שמציג רווח גבוה מעל היתר ושהרוויח כמעט מחצית מהרווח המצרפי - מזרחי טפחות, שמי שמנהל אותו צפוי להיפרד מהבנק בחודשים הקרובים. קרוב לו (בנטרול רווח חד פעמי שרשם מזרחי טפחות) נמצא דיסקונט, כשלצדם ניתן לציין את הבינלאומי שרשם את הירידה המתונה ביותר ברווחים.

אלא שתוצאות הרבעון הראשון ב-2020 לא באמת מספרות את הסיפור של הבנקאות בצל משבר הקורונה. הן בעיקר מהוות תמרור אזהרה בולט להמשך השנה וממחישות את הצעדים שננקטים על ידי המערכת הבנקאית בכללותה כהכנה להרעה אמיתית שתגיע בהמשך השנה.

המצב הקיים, וזה שעתיד לבוא

הרבעון הראשון של 2020 מציג בפנינו שני מצבי עולם. האחד הוא מצב העולם העסקי, שמעיד על המשך תפקוד "כרגיל", עם עלייה בהכנסות מריבית בגין תיק האשראי הקיים של הבנקים ועם עלייה בהכנסות מעמלות - גם הודות למשבר הקורונה שהזין את המסחר בבורסה ואת הצורך של השוק המוסדי במט"ח - וזאת ללא גידול מהותי בהפסדי אשראי שנרשמו בפועל אצל לווים ספציפיים רבים.

מצב העולם השני הוא זה שמסתכל על המשך השנה ושנערך להפסדי אשראי "אמיתיים", שיניבו לבנקים הרבה הפסדי אשראי עם שם לווה ויתרת הלוואה מדויקת. אלה יגיעו כנראה לאחר שמתישהו במהלך הרבעונים השני והשלישי השנה תסתיים תקופת "הגרייס", שבמסגרתה כל הבנקים המקומיים הקלו עם הציבור כשאפשרו דחייה של כמה חודשים בהחזרי הלוואה.

צניחה של 75 ברווח הנקי של הבנקים

זה מה שבעיקר גרר מטה את רווחי הבנקים, דרך ההוצאות בגין הפסדי אשראי שהסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.92 מיליארד שקל שנחתכו מהשורה התחתונה בענף. מדובר בהיקף הוצאות בגין הפסדי אשראי גבוה בהרבה מהשגרה בה הורגלנו בשנים האחרונות. הוא גבוה כמעט פי שמונה מההוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 378 מיליון שקל שנרשמו ברבעון הראשון ב-2019.

אך לא רק זאת, ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון אינן ההפרשות היחידות שהמערכת הבנקאית ביצעה בצל משבר הקורונה. המציאות הזו החלה למעשה כבר בדוחות הבנקים ברבעון הרביעי של 2019, שפורסמו לקראת סוף הרבעון הראשון השנה. כך, ברבעון הרביעי ב-2019 נרשמו הוצאות בגין הפרשי אשראי בהיקף חריג גם כן של כמעט 1.5 מיליארד שקל, כך שבשני הרבעונים האחרונים ההוצאות הללו הסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל.

למה נסקו ההוצאות בגין הפסדי אשראי

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נחלקות בגדול לשני סוגים - האחד הוא הפרשות פרטניות, שנעשות לגבי הלוואות ספציפיות שבהן יש הרעה מסוימת. לצדן יש הפרשות קבוצתיות שהבנקים מבצעים מתוך ציפייה להרעה כוללת בשל קושי בהחזרים, בשלל תחומי פעילות, וללא הרעה ספציפית ידועה שכבר קרתה. כלומר, ההפרשות הקבוצתיות נובעות ממניעים של זהירות ומסתמכות על הערכות, בעוד שההפרשות הפרטניות נעשות בגלל נזקים.

וכך אנו מגיעים למה שבאמת חתך את תוצאות הבנקים הרבעון האחרון, ולמעשה כבר מהרבעון האחרון ב-2019: ההפרשות הקבוצתיות.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי מאמירות

ניתוח הדוחות הכספיים של שבע קבוצות הבנקים העצמאיות מלמד כי בשני הרבעונים האחרונים הבנקים ביצעו הפרשות קבוצתיות בהיקף של כמעט 2.8 מיליארד שקל (כשברבעון הרביעי אשתקד בעיקר מדובר על "הפרשות קורונה" של הפועלים ושל דיסקונט), למול הפרשות פרטניות נטו של כ-1.6 מיליארד שקל. ברבעון הראשון בלבד מדובר על חלוקה קיצונית אף יותר, כשהיקף ההפרשות הקבוצתיות עמד על 2.36 מיליארד שקל בעוד שההפרשות הפרטניות נטו עמדו על 562 מיליון שקל.

אגב, אין להבין מהמספרים הללו שהגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי קרה רק בגלל זהירות מוגברת והיערכות להפסדי אשראי ממשיים בהמשך השנה. גם ההפרשות הפרטניות נטו שנרשמו ברבעון הראשון ב-2020 לבדן מלמדות על גידול ניכר באשראי שכבר נקלע לקשיים ממשיים. זאת מאחר שההפרשות הפרטניות לבדן גבוהות מכל ההוצאה בגין הפסדי אשראי שנרשמה ברבעון הראשון ב-2019. מציאות זו מצטרפת לקפיצה משמעותית אף יותר בהפרשות הפרטניות להפסדי אשראי שנרשמה ברבעון הרביעי אשתקד, אז הן היו גבוהות מ-1.6 מיליארד שקל.

גידול בעמלות, בעיקר הודות למסחר

למול הגידול החד בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהפחיתו מאות מיליוני שקלים מהרווח המצרפי בענף, ישנו גידול של 2% בהכנסות הבנקים מריבית, נטו. בשורה זו בולט הפועלים עם ירידה ביחס לרבעון המקביל, כשיתר הבנקים מציגים גידול.

לצד זאת הבנקים מציגים עלייה בהכנסות מעמלות, במידה רבה הודות למשבר הקורונה. ברבעון הראשון השנה הסתכמו העמלות ששילם הציבור לבנקים בכ-3.38 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-9% ביחס לעמלות שהציבור שילם לבנקים על שירותיהם, מעבר לריביות בהלוואות. הגידול האמור גורף, כשרק בנק ירושלים הקטן מאוד רשם קיטון בשורה זו.

מדוחות הבנקים עולה כי חלק הארי מהגידול בעמלות נבע משני תחומים. הראשון הוא מסחר בניירות ערך, שזינק בעקבות הסערה בשוקי ההון ושהעמלות בגינו נסקו ב-25% -  מ-622 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-776 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה. השני הוא עמלות ההמרה, שנבעו בעיקר מהצורך של הגופים המוסדיים לבצע עסקאות במט"ח ולהתכסות בדולרים. אגב, בעיצומו של משבר הקורונה, עוד במהלך הרבעון הראשון, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח וסייע לבנקים על מנת שאלה יסייעו למוסדיים ולספק להם מט"ח, כשבשוק המוסדי טענו אז כי הבנקים מנצלים את הסיוע של הבנק המרכזי ולא מגלגלים אותו אליהם במידה מספקת.

הציבור והעסקים רצים לפיקדונות

הרבעון הראשון השנה מלמד אותנו, ולא בפעם הראשונה, שכשיש סערה בשוקי ההון וחוסר ודאות, הציבור רץ לביטחון של הפיקדונות בבנקים, בגלל הרצון להימלט מהפסדים ולהבטיח תשואה. כך קרה גם הפעם כשהבורסה צנחה והציבור ברח בהמוניו, ואף פדה מעל 40 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, ופנה לפיקדונות עם ריבית מובטחת (ואפסית). אגב, מי שעשה זאת איבד גם את ההתאוששות בשוקי ההון מסוף מרץ ועד היום.

בצל הסערה בשוקי ההון

כך או כך, עיבוד נתוני הבנקים לרבעון הראשון ב-2020 מלמד כי ברבעון הראשון השנה גדל היקף הפיקדונות בבנקים ב-8.1% לסך מצרפי של 1.42 טריליון שקל. זאת בזמן שמול זאת נרשם גידול מתון בהרבה בשיעור של 2.3% "בלבד" באשראי לציבור, שהסתכם בסוף הרבעון בכ-1.11 טריליון שקל. כלומר, נכון לסוף מרץ 2020 היווה האשראי לציבור "רק" 78.6% מהפיקדונות לציבור, דבר שמלמד על פוטנציאל למתן אשראי נוסף. בהקשר זה נדגיש כי חלק לא זניח מהגידול באשראי לציבור שנרשם ברבעון הראשון השנה נבע מניצול קווי אשראי על ידי חברות שביקשו להיערך להרעה נמשכת.

עם זאת, היקף האשראי לציבור כנראה ישתנה ברבעון השני. זאת משום שהבנקים נכנסו למגננה בסוף הרבעון הראשון והמתינו לתחילת עבודת הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, וקרנות אחרות, בסיוע המדינה, יצאו לדרך. זה קרה במהלך הרבעון השני, שבמהלכו צפויה ירידה במשכנתאות.

בכל אופן, הפוטנציאל למתן אשראי על ידי הבנקים גדל בשיעור ניכר במהלך הרבעון הראשון השנה, בין היתר הודות לזרימה של 106 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות ומשוק ההון לפיקדונות הבנקים. סביר שחלק מהכסף הזה עשה כבר את הדרך ההפוכה, בצל עליות בשוקי ההון, אבל, עדיין מדובר בזריקת מרץ אדירה למנוע האשראי המרכזי של הבנקים - הפיקדונות. 

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר