גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים תומכים בירידת מחירים על רכבים חדשים בישראל, זו הסיבה שזה כנראה לא יקרה

הקורונה חתכה את הביקוש ושר האוצר החדש ישראל כ"ץ תמך בעבר בהורדת המס על כלי רכב ● העובדות האלה אמורות לבשר על ירידה במחירים, אבל היבואנים לא נפטרים ממכוניות בכל מחיר ועושה רושם שבמשרד האוצר (שוב) יעלו את המס ● מי שמצפה להוזלה עלול להתאכזב

רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock
רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock

שוק הרכב הישראלי התניע החודש לאחר השבתה ממושכת ובינתיים ההתנעה מלווה בהרבה בעשן שחור, שבוקע מהאגזוז. בחודש מאי, חודש העבודה המלא הראשון אחרי הסגר וההגבלות, נמסרו בישראל כעשרת אלפים כלי רכב חדשים בלבד - כמחצית מהממוצע החודשי בשנים רגילות. במצטבר נמחקו מתחילת השנה קרוב ל-30 אלף מכירות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ואם לוקחים בחשבון, שינואר ופברואר היו חודשי מכירות כמעט נורמליים הרי שבמרץ, אפריל ומאי נעלמו כמעט 75% מהשוק המקומי.

הנתונים הללו לא אמורים להפתיע ולא רק בגלל הסגר. החל ממרץ נבלמו כמעט לחלוטין רכישות הרכב של חברות הליסינג וההשכרה, כולל רכישות עבור שוק האפס קילומטרים. מדובר אמנם בשינוי זמני אבל אם לשפוט על פי הדוחות הרבעוניים של חברות הליסינג, שפורסמו בימים האחרונים, כנראה שממתינים ליבואני הרכב עוד הרבה חודשים כאלה.

המשמעות היא שאחרי שני עשורים שבהם הכתיבו המוסדיים את חוקי המשחק בשוק, הכוח עובר כיום לידי הצרכן הקטן ומשווקי הרכב בישראל ייאלצו לחזור לשיטות השיווק הקלאסיות שמקובלות בעולם ובראשן מלחמת מחירים. לא הורדת מחיר מרומזת, לא הנחות באמצעות מתווכים אלא חיתוך מחירי מחירון בגלוי. הורדת מחירים כזו יכולה לנבוע משני גורמים: כוחות השוק או מנגנון המרצה חיצוני ממשלתי, כלומר הורדת מס.

כוחות השוק לא פועלים

תיאורטית ואינטואיטיבית התנאים למלחמת מחירים ראויה בשוק הרכב הישראלי כבר קיימים בשטח: מצוקה של המשווקים; היחלשות משמעותית בכוחם של הלקוחות המוסדיים שהכתיבו עד כה שמירה על יציבות מחירים (או זחילה כלפי מעלה); קשיים של יצרני הרכב בחו"ל; שערי מטבע ידידותיים; והתייבשות של מקורות של האשראי הצרכני לרכב, שאמורה להגדיל את הרגישות למחיר של הלקוחות הפרטיים.

אלא שבינתיים נראה, שכוחות השוק לא נכנסו לפעולה פרט לכמה חריגות נקודתיות. המחירונים הרשמיים נותרו יציבים, הנחות על דגמים מבוקשים ניתנות בשוק במשורה ובדרך כלל גם מלוות בפשרות כואבות במחירי הטרייד-אין על רכבי הלקוחות ומספר המבצעים הרשמיים שנרשמו בענף בחודש החולף היה מזערי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. התחושה הכללית היא שאף אחד לא ממהר למכור.

אפשר למצוא כמה סיבות חיצוניות לקשיחות המחירים בשוק ואחת הבולטות היא רמות המלאי הנמוכות יחסית, שעמן יוצא שוק הרכב הישראלי מהמשבר - לפחות בחלק מהדגמים והמותגים. על פי נתוני המכס בחודשים ינואר-אפריל 2020 הסתכם היבוא של רכבי נוסעים לישראל בכ-61 אלף יחידות בלבד, ירידה דרסטית של כ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתוני הייבוא במאי טרם פורסמו, אולם יש לשער שהם יחזקו את המגמה.

ניתן להסביר את הנתון חלקית בייבוא מוגבר של רכב, שנרשם במרץ (בעיקר בדגמים זולים) ובדצמבר (בעיקר היברידיות) אשתקד, אז היבואנים נערכו עם מלאים מוגדלים לקראת שני "עדכוני מס ירוק" כדי להקדים את העלייה במס הקנייה.

גם בנטרול החריגות הללו עדיין מדובר בירידה של עשרות אחוזים בייבוא ביחס לנורמה וההסבר הוא כנראה ההיסטריה, שפקדה את השוק ערב משבר הקורונה. נזכיר שבסוף פברואר ותחילת מרץ החל השיתוק בתיירות העולמית ויבואני הרכב ניצבו בפני גל של ביטולים והחזרות כלי רכב מחברות ההשכרה/ליסינג. באותה עת מפעלי ייצור הרכב במערב עדיין פעלו בקיבולת נורמלית והתסריט של עצירה מוחלטת של הייצור, שבדיעבד התרחש החל ממחצית מרץ, נראה בלתי הגיוני בעליל.

לנוכח הסיכון של הצפת מלאי יבואנים מיהרו לעצור או להקטין הזמנות לאספקת רכב מייצור אפריל ומאי, ואפילו מייצור יוני, שנועדו להגיע לשוק הרכב הישראלי ברבעון השלישי ואילך. אבל אז נכנסה תעשיית הרכב לשיתוק שממנו טרם יצאה והצפי הוא שניצולת הייצור של יצרנים רבים, בעיקר באירופה, לא תעלה על 70% בחודשים הבאים. כלומר, לא ברור מה תהיה היכולת של היצרנים למלא את הביקוש של ישראל.

כרגע התוצאה היא שיווי משקל בין כוחות מנוגדים: מצד אחד יש עדיין בארץ לא מעט מלאים לא מכורים - לעיתים אפילו מלאים של חודשיים-שלושה - בעיקר מדגמים שיועדו במקור עבור השוק המוסדי.

מצד שני, ההנחה הרווחת בענף כיום היא שהביקוש הפרטי לרכב בישראל ואולי במידה מסוימת גם הביקוש המוסדי, יבצע "ריבאונד" במחצית השנייה של השנה כך שספק אם המלאים הקיימים וגם אלה שאולי יגיעו יענו על הדרישה. התוצאה היא ניהול מלאי שמרני. היבואנים לא מעיפים סחורה בכל מחיר, לפחות עד התבהרות תמונת הייצור ונתוני המאקרו המעורפלת.

אם מוסיפים לכך שאיפה הגיונית של מגזר שיווק הרכב בארץ ובעולם להיחלץ במהירות מבור ההפסדים של הקורונה, ואת העובדה שמשאבי המימון העצמיים של יבואנים רבים מתוחים כרגע ואינם יכולים להחליף באופן מלא את המימון הבנקאי המתייבש - פלוס העלייה בסיכוני האשראי - נראה שמי שמצפה לירידת מחירים רוחבית וגורפת בגזרה המרכזית של שוק הרכב הישראלי, באמצעות כוחות השוק, יצטרך להמתין זמן רב.

להצליף בסוס העייף

הכוח השני שעשוי להוריד את מחירי הרכב לצרכן בתקופת הפוסט-קורונה, הוא תמריצי מיסוי ממשלתיים, אפילו סלקטיביים וזמניים. כלומר הפחתה במסים. זו אינה תיאוריה: בכל רחבי האיחוד האירופאי, אסיה וצפון אמריקה מקודמות כיום תוכניות ממשלתיות להתנעה מחדש של הביקוש לרכב באמצעות תמריצי מס ואף סובסידיות ישירות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

מהלך כזה מבוסס על גישת Win Win. כלומר, העלות הממשלתית של המרצת הביקוש תקוזז על ידי האצת הצמיחה בתל"ג והעלייה בהכנסות המדינה ממסים. בישראל הלוגיקה של מהלך כזה היא די מובהקת. כל רכב חדש, שמשוחרר מהמכס, מייצר למדינה בממוצע כ-40 אלף שקל במיסי קנייה, על פי נתוני רשות המסים, לא כולל הכנסות ממע"מ ומאגרות.

הירידה בייבוא של כ-60 אלף כלי רכב, שנרשמה מתחילת השנה על פי נתוני האוצר, פירושה אובדן הכנסות של כ-2.4 מיליארד שקל ממסי רכב ישירים ועקיפים בינואר-אפריל. אפילו בקיזוז ההכנסות העודפות מגל הקדמת הייבוא של דצמבר 2019, מדובר על אובדן הכנסות של כ-4-5 מיליארד שקל בחישוב שנתי, כולל ירידה בהכנסות ממס שווי השימוש עקב התכווצות שוק הליסינג, ירידה מהכנסות באגרות, ירידה בנסועה (הכנסות מבלו דלק) וכדומה. זה לא מעט כסף.

לפיכך עידוד הצמיחה המחודשת של השוק באמצעות הפחתה זמנית ומשמעותית במס הקנייה על רכב - שבישראל הוא מהגבוהים בעולם - יכולה לשפר את המאזן הסופי בכמה מיליארדים. יתר על כן, בראש משרד האוצר ניצב כיום שר, שתמך לאורך כל השנים במהלך כזה במוצהר.

בשנת 2000 (גוגל לא שוכח כלום), הגיש חבר הכנסת הצעיר ישראל כץ את "הצעת חוק הפחתת הבלו ומס הקנייה על רכב", שעיקרה היה הגבלה של תקרת מס הקנייה על רכב ל-40% בלבד. בנובמבר 2009, עם כניסתו של ישראל כץ לתפקיד שר התחבורה, הוא הצהיר כי "אמשיך לקדם את התוכנית להוזלה של מס הקנייה על רכב ל-60%. מסים גבוהים מדי עלולים לפגוע לפגיעה בבטיחות ולהגביר את הזיהום של כלי רכב".

בספטמבר 2012, עם הצגת תוכנית של ועדה בין משרדית לרפורמה בשוק הרכב, אמר כץ כי "הדרך היעילה ביותר להרחבת שוק הרכב היא לקבוע תקרת מס קנייה של 60% על רכב חדש". הכרזות נוספת של כבוד השר ברוח זו חזרו ועלו במהלך השנים, כולל סביב דיוני ועדת הכלכלה שדנה ברפורמה בשוק ייבוא הרכב.

נראה שלכאורה כל הכוכבים מסתדרים כיום במערך מושלם: למדינה יש מוטיבציה להמריץ מחדש את שוק הרכב באמצעות הפחתה זמנית של מיסוי רכב; יש לה כלי גמיש, סלקטיבי ורב תכליתי בשם "מיסוי ירוק", שמאפשר לה לעשות זאת מבלי לוותר על המצפון הסביבתי; תנאי השוק מספקים לכך רקע מושלם; ובראש משרד האוצר ניצב כיום שר, שלאורך השנים הביע תמיכה מוצהרת ועקבית במהלך של הורדת מסי הרכב. האם שווה להמתין לירידת מסי הקנייה שתוזיל את מחירי הרכב?

ניקח כאן הימור מחושב ונספק לקוראינו תחזית נחרצת: תשכחו מזה. למערכת הפוליטית והמקצועית באוצר ובכנסת, שאחראית על מדיניות גביית מיסי הרכב בישראל, יש מחסום פסיכולוגי - קיבעון של ממש - בכל הנוגע להורדת מסי הרכב. על עוצמת הקיבעון יכולה להעיד המגמה העקבית של העלאת המס הישיר והעקיף על רכב בעשורים האחרונים תוך חריגה מכל נורמה בינלאומית.

לפיכך אפשר לצפות, שהעדכון הקרוב של המיסוי הירוק בתחילת אוגוסט יישם את ה"טריק" היחידי שהאוצר יודע לבצע: לדרבן את הסוס העייף עם שוט. באוגוסט תבוא כנראה הודעה על העלאה משמעותית במסי הרכב הריאליים ב-2021, במטרה ליצור עוד גל של היסטריה צרכנית, שיריץ את היבואנים לבצע ייבוא ושחרור מוקדם של רכב מהמכס, שיזרים עוד קצת כסף לקופת האוצר היבשה על חשבון השנה הבאה. ממש כמו בשנה שעברה, וזו שלפניה, ובסתירה גמורה למגמה בה נוקט כיום העולם הנאור. האם הסוס העייף והחבול של שוק הרכב פוסט-קורונה יוכל לעמוד בעוד הצלפה, או שמה היא תשלח אותו לעפר באופן סופי? באוצר מוכנים כנראה לקחת את הסיכון. 

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים