גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר התקשורת יועז הנדל, אל תפקיר את הפריפריה

אחת המשימות הראשונות של שר התקשורת החדש היא אישור מתווה הסיבים האופטיים - תשתית העתיד של האינטרנט • לא כדאי להנדל למהר לאשר אותו, בהיותו פתרון חלקי ולקוי, אלא קודם לכן לתקן אותו

יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס
יועז הנדל / צילום: כדיה לוי, גלובס

בזמן הקרוב יידרש שר התקשורת החדש יועז הנדל לאשר את מתווה הסיבים האופטיים לקראת קידומו בחוק ההסדרים הקרוב. "מתווה הסיבים האופטיים" הוא מכבסת מילים, מפני שהוא נותן רק פתרון חלקי לבעיה ואת הליקויים שייווצרו כתוצאה מהמתווה, יהיה מורכב בהרבה לתקן בהמשך.

סיבים אופטיים, נקדים ונאמר, הם עתיד התקשורת. הם אמורים להחליף את קווי הנחושת בכל העולם שלא מספיקים כדי להתמודד עם אינטרנט בפס רחב.

עיקר המתווה הוא דיון על התנאים לאישור שיינתן לבזק לפרוס סיבים שיחליפו את רשת הנחושת שלה. ולמה ההבחנה חשובה? מפני שאם לא מגדירים נכון את הבעיה, אי אפשר לקבל את הפתרון הנכון לשוק.

אופטימיות אופטית

לב הבעיה הוא שהמתווה מאפשר לבזק להגדיר מראש היכן היא תפרוס סיבים, ובאותם מקומות שהיא לא תפרוס, מניח המתווה כי מפעילים אחרים יפרסו סיבים אופטיים. כלומר, אם נניח שבזק מחליטה שכדאי לה לפרוס 80% מהיישובים בארץ, לאותם היישובים האחרים שלא כדאיים לה כלכלית, יפרסו סיבים אופטיים מתחרים שיקבלו מימון דרך קרן אוניברסלית שכל המפעילים יממנו.

מי ששמע את הנדל בנאום הכניסה שלו לתפקיד, למד שהנדל רואה בתשתיות התקשורת את "קו המחרשה". הוא צודק. למרבה הצער, בדומה למצב בחקלאות, תשתיות התקשורת בישראל סובלות מפיגור ביחס למדינות המתקדמות.

המתווה משנה יסוד חשוב מאוד בשוק התקשורת, הלא הוא חובת האוניברסליות המוטלת על בזק ועל הוט. כלומר, דאגה לכלל תושבי מדינת ישראל. נניח את הוט בצד, כי משרד התקשורת למרבה הצער הוציא אותה מתמונת תשתיות התקשורת, ונתרכז בבזק.

אם מוותרים לבזק על חובת האוניברסליות, למעשה מוותרים על כך שהמגזרים החלשים ביותר בחברה הישראלית יקבלו סיבים אופטיים. אם בזק לא תפרוס סיבים בעראבה, אף אחד לא יפרוס שם סיבים בדיוק, כמו שהוט לא פרסה שם סיבים במשך שנים והפרה את רישיונה בריש גלי. מי שחושב שאלון מורה יקבל סיבים אופטיים, חי בעולם מדומיין שכנראה רק מי שהגה את המתווה הזה מאמין בו.

הסיבה לכך היא פשוטה: אם לבזק אין כדאיות כלכלית לפרוס במקום מסוים, איך לגוף שקטן ממנה עשרות מונים תהיה כדאיות לפרוס שם במקומה? בסופו של דבר, יש חשיבות אדירה ליתרון לגודל של בזק והמדינה פשוט מוותרת על אחד הנכסים הכי חשובים שלה באסדרה ועל החובה העליונה שלה לדאוג לפריפריה ולהביא לשם תשתיות תקשורת מתקדמות.

רעיון העיוועיים הזה שאחד המפעילים יניח סיבים אופטיים בסכנין או בכמון, הוא פשוט לא מובן. הרי אם יש כדאיות כלכלית, פרטנר וסלקום כבר היו רצות לפרוס שם. פרטנר שפורסת סיבים בקצב גבוה, עושה זאת כשהרווחיות של הפרויקט גבולית. מה הסיכוי שהיא תבחר לעשות זאת למשל במקומות שכלל לא צורכים טלוויזיה? אגב, זו בדיוק הטענה של הוט.

לא לוותר לבזק

ולכן אסור לוותר לבזק על חובת הפריסה האוניברסלית. היא היחידה שיכולה לעשות זאת ולמדינה יש את החובה לנהל את האירוע הזה מול בזק, כדי לאפשר לה לעשות זאת, בצורה של הקלות כאלה ואחרות.

ננסה להסביר זאת מנקודה נוספת. אחת הרעות החולות ביותר בשוק התקשורת בישראל, היא רפורמת השוק הסיטונאי. הרפורמה שמכונה BSA ומכריחה את בזק לספק שירותי אינטרנט לכל מתחרה על גבי התשתיות שלה, השמידה לפרטנר ולסלקום מאות מיליוני שקלים בחברות ה-ISP (ספקי האינטרנט). המטרה של הרפורמה לחזק את החברות שאינן בזק, כשלה ודווקא בזק התחזקה. יתר על כן, הרפורמה גם דיכאה את ההשקעות של חברות התשתיות, שהובילו לפיגור קשה בדירוג של ישראל.

מה כן עבד ברפורמה? דבר אחד בלבד: התשתיות הפסיביות של בזק שנפתחו לשימוש מתחרותיה ואפשרו לפרטנר וסלקום לפרוס סיבים.

אלא שרפורמת השוק הסיטונאי הוחלה לא רק על קווי הנחושת הקיימים, אלא גם על הקווים העתידיים, שהם הסיבים האופטיים. כלומר, אם בזק מספקת בעראבה סיב לבית, רגע אחרי שהניחה אותו, יכול הלקוח להחליט שהוא רוצה לקבל את השירות לא של בזק אלא של סלקום. עכשיו תגידו אתם, איזו חברה בעולם תסכים לדבר כזה? והאמת היא שאין, אין רגולציית שוק סיטונאי על סיבים אופטיים, כי כולם מבינים שמדובר בצעד אלים שמדכא השקעות והורס התפתחות והשקעות ולכן רגולטורים משאירים זאת למו"מ בין חברת בזק למתחרותיה. כלומר, קונה מרצון או מוכר מרצון.

בישראל העיוות הזה תפס לו נחלה. הוא נהפך למובן מאליו. כל בית שבזק מגיעה אליו, היא מביאה איתה את כל מתחרותיה שיכולות להשתמש בקו שלה. אבל מעבר לכך, כל מפעיל שיזכה במכרז באזור פריפריה, יצטרך לאפשר למתחרים לעשות שימוש בקו הזה במחירים שקבע משרד התקשורת לבזק במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

זו טעות קשה שמשקפת לא יותר מאשר שנאה עזה ויוקדת לבזק מצד משרד התקשורת שנולדה מפרשת בזק-אלוביץ', אבל גם עיוות כלכלי. אנשי משרד התקשורת יסבירו להנדל את ההחלטה המנומקת בשיקולים מקצועיים בלבד. אבל יישום רפורמת השוק הסיטונאי גם בסיבים האופטימיים, פוגע לא רק בבזק אלא בסיכוי לבניית הסיבים האופטימיים בפריפריה. הרי אפילו אם יקרה הלא ייאמן ומפעיל אחר שאינו בזק ירצה לבנות סיבים בפריפריה, גם עליו ירכבו המתחרות.

אבל עוד משהו קרה בדרך. בזק ויתרה. בזק פשוט קרסה מהלחץ והסכימה לעיקרון החלת השוק הסיטונאי גם על גבי הסיבים שתפרוס. הטשטוש שאחז בבזק בנושא הזה עוד יום אחד יביא עליה תביעות של משקיעים - כיצד הסכימה לוותר ללא קרב על זכות הקניין שלה על הרשת שלה. מילא השוק הסיטונאי על הנחושת, אבל על הסיבים העתידיים, כאשר אין מדינה בעולם שעיקרון כזה נקבע על מפעיל? זה כבר גובל בפגיעה בנכסי החברה.

כאמור, זה מה שקרה כאן בישראל והדבר הכי מדהים הוא שפשוט אף אחד לא מדבר על זה. זה הפך למובן מאליו תחת מגרסת התודעה הכוזבת של שוק סיטונאי על סיבים, שמייצר משרד התקשורת שפשוט העלימה את הבעיה.

ולכן אין שום היגיון שמפעילים יפרסו תשתיות במקומות שלא כדאיים לבזק. זה פשוט קשקוש. חייבים להטיל על בזק את החובה לפרוס סיבים בפריסה אוניברסלית ולהקל עליה במקומות אחרים כדי שתיפסק הפגיעה בצרכנים דרך הקרב שמנהל נגדה משרד התקשורת.

אפשר להקל על בזק בתקופת הפריסה האוניברסלית, אפשר לתת לה תמריצים לפרוס בחורפיש. לא חסרים אמצעים כדי להביא את החברה למלא את החובה הזו. כי לא הכל כלכלה ולא הכל תחרות. רהט או כסייפה לא יכולות להישאר מחוץ למשחק או לגחמות פקידי משרד התקשורת. זו חובת המדינה לדאוג להם היכן שהשוק החופשי לא עושה זאת.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר