השופט, אישורי המחלה מאחיו והטענות נגדו שנעלמו

לאן נעלמו הטענות שהעלתה נשיאת ביה"ד האזורי בדימוס אורלי סלע נגד השופט יוסף יוספי? סלע סברה כי קיים חשש שיוספי קיבל אישורי מחלה פיקטיביים מאחיו הרופא • "גלובס" חושף כי מתמצית ההחלטה של נציב התלונות בעניין נעלמו הטענות החמורות

השופט יוסף יוספי, הנשיאה אורלי סלע והנציב אליעזר ריבלין / צילום: אתר ביהמ"ש, דוברות ביהמ"ש, רפי קוץ
השופט יוסף יוספי, הנשיאה אורלי סלע והנציב אליעזר ריבלין / צילום: אתר ביהמ"ש, דוברות ביהמ"ש, רפי קוץ

"גלובס" חושף את הפרטים המלאים על סביב הבדיקה שנערכה לשופט שננזף בשל הטענה שפעל להשיג אישורי מחלה בדיעבד בלבד - שאותם קיבל מאחיו המשמש כרופא. יודגש כי מדובר בתלונה ובטענה בלבד.

לפני מספר שנים התרחש מאורע קיצוני ונדיר במערכת המשפט הישראלית. נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כדי שיפתח בחקירה נגד שופט מכהן. המדובר בשופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע יוסף יוספי, אשר נשיאת בית הדין האזורי בבאר-שבע דאז, אורלי סלע, (אחותה של שופטת בית המשפט העליון ענת ברון) סברה קיים חשד כי ביצע מספר עבירות פליליות במסגרת מילוי תפקידו.

היועמ"ש סבר כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית, והעביר את הנושא לפתחו של נציב תלונות הציבור על שופטים דאז , השופט בדימוס אליעזר ריבלין. הנציב שקיבל את החומר, בחן את הדברים והחליט להעבירם שנית לידי היועמ"ש על-מנת שיבחן פתיחה בחקירה פלילית נגד השופט יוספי. היועמ"ש הורה למשטרה לקיים בדיקה מקדימה. אולם בסופו של דבר דחה בשנית את הבקשה לפתוח בחקירה פלילית בטענה כי הדברים אינם ברף הפלילי. משום כך החליט הנציב דאז ריבלין לטפל בתלונה בעצמו.

פרקטיקה מטרידה

נשיאת בית הדין דאז, השופטת אורלי סלע, העלתה מספר טענות חמורות נגד השופט יוספי. ובכללם טענות בעניין אישורי מחלה שקיבל מאחיו הרופא. על-פי חוק, החלטות הנציב הן חסויות, ועל-פי הסדר שגובש במשרד המשפטים, הנציבות מפרסמת את תמצית ההחלטה בלבד וללא כל פרט מזהה אודות הגורמים המוזכרים בהחלטה.

ל"גלובס" נודע כי קיים פער קיצוני בין העובדות המוזכרות בתמצית ההחלטה לבין הטענות המתוארות בתלונת נשיאת בית הדין האזורי בבאר-שבע דאז סלע ונשיאת בית המשפט העליון דאז נאור.

על-פי תמצית ההחלטה של הנציב השופט יוספי קיבל אישורי מחלה מאחיו בשנים 2016-2017, כיוון שהוא רופא המשפחה שלו. לדברי הנציב, "אין זה אתי ששופט יפנה לקרוב משפחה שלו לשם קבלת שירות שיש לו השלכה ישירה על עבודתו של השופט ועל שכרו, כפי המקרה הנדון לגבי אישורי המחלה".

הנציב ריבלין מתח ביקורת חריפה על הפגם, וקבע כי התלונה בעניין זה מוצדקת. לדברי ריבלין, "התנהלות מעין זו אינה מתקבלת על הדעת לגבי עובדי מדינה בכלל, ולגבי שופטים בפרט. המדובר בפרקטיקה מטרידה, המעלה סימני שאלה מובנים אצל המתבונן מן הצד, ולא ניתן לעבור עליה לסדר היום". עוד נכתב כי היה על השופט עצמו, מעצם היותו נושא בכהונה שיפוטית, להשכיל ולהבין כי יש טעם לפגם בהמצאה שיטתית של אישורי מחלה, שאותם מנפיק לו אחיו.

אישורים פיקטביים

אולם כאמור קיים פער קיצוני בין הטענות נשוא התלונה של נשיאת ביה"ד האזור לעבודה בב"ש דאז סלע לבין תמצית ההחלטה. לטענת נשיאת בית הדין סלע, אין מדובר כלל ברופא המשפחה של השופט, שהרי אחיו של השופט הוא קרדיולוג בכיר. האבסורד מתעצם, לאור העובדה כי המחלה הנטענת, שבגינה הוצאו אישורי המחלה, נגעה בכלל לבעיות אורתופדיות, אשר אינן רלוונטיות כלל לתחום התמחותו של אחיו של השופט, הקרדיולוג והפנימאי.

נשיאת בית הדין סלע טענה עוד כי מדובר במספר רב של ימים שבגינם ניתנו אישורי המחלה, ובאופן רטרואקטיבי, וזאת רק לאחר שהיא דרשה בתוקף מהשופט יוספי להציג את אישורי המחלה.

לטענת הנשיאה סלע, אישורי המחלה הרטרואקטיביים הומצאו רק לאחר שהשופט יוספי סירב ללא התראה מראש לבצע תורנות שיפוטית בבית המשפט באילת, ואישורי המחלה הם לטענתה פיקטיביים כדי להצדיק את היעדרותו מבית המשפט באילת. בשל הריחוק הגאורגפי של העיר אילת לצד מספר התושבים המצומצם יחסית בעיר, שופטי בית המשפט בבאר-שבע מקיימים תורנות שבועית באילת כדי לתגבר את בית המשפט בעיר. 

אף לא אחת מהטענות החמורות הללו מוזכרת בתמצית ההחלטה של הנציב .

יש לציין כי יוספי טען בתגובתו לנציב ריבלין כי נשיאת בית הדין אורלי סלע התנכלה לו וכי הוא מבקש לראות בתגובה זו כתלונה נגדה. בקשה זו נדחתה, ככל הנראה כיוון שהיא כבר פרשה מתפקידה כשופטת.

***גילוי מלא: בגרסה הקודמת נפלה טעות בעריכה ונכתב שהשופט קיבל אישורי מחלה כוזבים. מובהר כי מדובר בטענה-חשד שלא הוכח. עם השופט יוספי הסליחה

הנציבות: "התמציות אינן תואמות בהכרח את נוסח ההחלטה בתלונה"

במענה לפניית "גלובס" אמר גורם בנציבות תלונות הציבור על שופטים כי על-פי חוק ההחלטות חסויות, ולכן תמצית ההחלטות אינה אמורה לשקף את פרטי הסיפור הספציפי של השופט הנילון אלא את המסר הציבורי והכללי שיוצא ממנו. בנציבות אומרים כי המסר לשופטים ולעובדי המדינה הוא כי אל להם לקבל אישורי מחלה מקרוב משפחה.

בעקבות פניית "גלובס" שהביע תמיהה על תמצית ההחלטה שאיננה משקפת את מלוא הטענות בסיפור, בחן הנציב המכהן אורי שהם את המקרה, והחליט לנקוט גישה חדשה. בהוראה לאנשי הנציבות הורה שהם כי מעתה ואילך יש לקצר עוד יותר את התמציות המתפרסמות, כך שיכילו כעמוד בלבד. זאת בניגוד לתמצית בעניינו של יוספי, שמחזיקה לא פחות מ-10 עמודים.

מנציבות תלונות הציבור על שופטים נמסר בתגובה כי "הנציבות נוהגת לפרסם תמציות לחלק קטן בלבד מהחלטותיה, בעיקר אלה שהן בעלות פן עקרוני או המציפות עניין רוחבי. התמציות אינן תואמות, בהכרח, את נוסח ההחלטה שניתנה בתלונה והן אמורות להתמקד בנושאים העקרוניים העולים מן ההחלטה.

"מעבר לכך, אנו מחויבים על-פי חוק להימנע מחשיפת פרטים שיש בהם כדי להביא לזיהוי השופט הנילון או הגורמים המעורבים. במקרה המדובר פורסמה תמצית ארוכה ומפורטת מעבר למקובל, שכללה את עיקרי הפרטים שהנציבות סברה שיש בהם חשיבות כדי להבהיר את הפן העקרוני והלקחים שיש להפיק מהמקרה. הטענה להסתרה או סילוף מכוון של התמצית לא רק שהיא חסרת שחר, היא גם מופרכת ונטולת היגיון, שעה שהעובדות ממילא מפורטות בהחלטה המלאה".

במענה לפניית "גלובס" אל השופט יוספי באמצעות דוברות הרשות השופטת נמסר כי "השאילתה עוסקת באופן שבו נוסחה תמצית החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים על ידו ומשכך יש להפנותה אליו". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988