גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים ללמוד פרטים על הפרויקט הענק בנמל חיפה? כדאי שתחפשו אותם בעיתונות בסין

נמל המפרץ החדש, שיופעל ע"י חברה סינית, אמור להיות פרויקט אזרחי ענק שישפיע משמעותית על המשק הישראלי • למה הגורמים האחראים להקמת המיזם עוטפים אותו בערפל, מה הקשר למלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין, ואיפה ניתן למצוא מידע מפתיע על הנושא

נמל מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס
נמל מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

בשבועות האחרונים עסקו כלי תקשורת רבים, בארץ ובעולם, במאמציה הנמרצים של ארצות הברית לרופף את הקשרים הכלכליים ההדוקים בין ישראל לבין סין, כחלק ממלחמת הסחר הגלובלית בין שתי המעצמות. העניין התגבר סביב ביקורו הבהול של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו בישראל בחודש שעבר. אחת ההערכות שליוו את הביקור הייתה שהוא נועד, בין השאר, לבלום את מסירת "נמל המפרץ" החדש לניהול SIPG הסינית למשך 25 שנה, החל מ-2021.

קשה לדעת מה מתחולל כיום מאחורי הקלעים במשולש הדיפלומטי של ישראל, סין וארה"ב, אך נהמר כאן ונעריך, שבנקודת הזמן הנוכחית קלושים הסיכויים שמהלך אמריקאי יצליח להסב לאחור את מסירת הנמל לסינים. על פי הסימנים בשטח פרויקט נמל המפרץ החדש נמצא כיום בנקודת האל-חזור והוא כבר לא עוד כלי שחמט שניצב על משבצת אסטרטגית בלוח משחק בין המעצמות, אלא עובדה קיימת: נמל מים עמוקים חדש, שעתיד להיות נמל המכולות הגדול ביותר בישראל בעוד חודשים ספורים.

בימים אלה מכשירים צוותים הנדסיים בינלאומיים בפיקוח סיני את התשתית לקליטת מערך המנופים והמסילות, שיגיעו בקרוב מסין. צוותים אחרים משלימים את מערכי החשמל, התקשורת והבטיחות, ואת יחידות הפיקוד עתירות התוכנה והחיישנים, שיפקחו על פעולת הציוד האוטומטי המתקדם שיגיע בחודשים הקרובים, רובו מספקים סיניים, בהתאם למפרט של הזכיינית.

השתיקה המוזרה של המערכת

בהתחשב בהיקף המשאבים שזורמים לפרויקט, בחשיבותו, בהתקרבות מועד השלמתו ובהשפעתו הפוטנציאלית על המשק, ניתן היה לצפות שבשלב הנוכחי כבר יהיה הרבה מידע רשמי, גלוי וזמין על התקדמותו, יעדיו ולוח הזמנים למסירה. אם לא לציבור הרחב (למה לא?) אז לפחות לוועדות הכנסת הרלוונטיות, שאמורות להתעדכן לגביו בצורה שוטפת, בוודאי לאור רגישותו.

אחרי הכול לא מדובר במסוף אוטובוסים חדש או בסלילת כביש אלא במיזם גדול, בניהול מעצמה זרה, שלפעולתו אמורות להיות השלכות משמעותיות על מעגלים רבים במשק הישראלי כבר מ-2021: החל מהמעגל המקומי של אזור חיפה והצפון שבו יפעל הנמל ושאליו הוא אמור להזרים חמצן כלכלי (על פי ההצהרות הרשמיות שקדמו לפרויקט), עבור דרך הגברת התחרות בין הנמלים וההשפעה על התעסוקה; וכלה בהשפעה על העלויות של יבואנים ויצואנים דרך הים, על ענף הספנות ועוד.

נכון לעכשיו "המערכת" הממשלתית והציבורית מתייחסת לנמל החדש כאילו מדובר בבסיס צוללות סודי ולא בנמל אזרחי ענק, שבו מושקעים מיליארדים. את השתיקה אפשר אולי להסביר ברגישות הבינלאומית של הפרויקט מול ארצות הברית, ואולי גם בשל העובדה שהפטרון הגדול של הפרויקט, ישראל כ"ץ, מחזיק כיום את היד על ברז התקציבים של המשק. אבל קצת קשה להצדיק אותה מבחינה ציבורית.

למרות חיפוש נמרץ לא נתקלנו בשום מצגת ממשלתית רשמית ועדכנית, שהופצה לציבור בנושא בשנה החולפת, וגם לא בניתוחים כלכליים צופים פני עתיד של האוצר ו/או הכנסת. העדכון הרשמי האחרון היה בדוח מבקר המדינה בנושא "ההיערכות לתחרות בנמלי הים", שפורסם על סמך בדיקה שהסתיימה בפברואר 2019 והתייחס גם לנמל החדש המוקם באשדוד. שם קראנו רק הכרזה כללית בנוסח "עם תחילת פעולתם של נמלי הים החדשים נמל המפרץ ונמל הדרום - בשנת 2021 עתידה להשתכלל תחרות אפקטיבית בענף נמלי היום בישראל להביא לתועלת כלל משקית", בלי לפרט על איזו תועלת מדובר ומה השפעותיה הכמותיות.

מה שכן, על פי אותו דוח נראה, שגם הנמלים הוותיקים, שאמורים להתמודד עם התחרות החדשה החל מהשנה הבאה - ובראשם נמל חיפה הישן - עדיין לא ממש מעכלים את עומק השינוי העתידי. לדברי המבקר "משרדי התחבורה והאוצר, חנ"י (חברת נמלי ישראל) ורספ"ן (רשות הספנות והנמלים) והנהלות חברות נמלי חיפה ואשדוד טרם השלימו את היערכות הנמלים הקיימים לתחרות הצפויה בתחומים חיוניים - התאמת תשתיות הנמלים וכוח האדם. במועד תחילת פעילותם של הנמלים החדשים, בשנת 2021, תשתיות נמל חיפה לא יהיו מותאמות לקליטת אוניות מכולה גדולות, וקיים ספק בדבר מוכנותה של תשתית נמל אשדוד. נוכח אי השלמת ההתייעלות בכוח האדם, חוסנן הפיננסי של חברות הנמל הקיימות עלול להיפגע, ובהתאם תיתכן פגיעה בתחרות אפקטיבית בין הנמלים השונים ובהשגת החיסכון בעלויות והשיפור ביעילות". בקיצור פיל חדש בחדר, שידרוס את הנמלים המקומיות.

אפילו עיריית חיפה, שבעבר נקטה קו משפטי אקטיבי-פומבי כדי לעכב את התקדמות הנמל ואמורה הייתה, כביכול, להיות אחת המרוויחות ממנו כאשר יחל לפעול, מעדיפה לשמור כיום על דממה מוחלטת בנושא. הפנינו לעירייה שאלות בנושאים שעשויים להיות רלוונטיים לתושבי האזור כבר בשנה הבאה: האם ומה יהיו ההכנסות הצפויות מארנונה, שישולמו על ידי מפעילי הנמל; מה צפויה להיות ההשפעה על התעסוקה; מה הצפי לצמיחת "עסקי לוואי" תומכים שאמורים להופיע סביב פרויקט לוגיסטי כה משמעותי; איך תתבצע הבקרה על אופי ובטיחות הסחורה שתשונע לישראל בנמל ומה ההיקף הצפוי של שינוע סחורות, שמיועדות למדינות שכנות; וכך הלאה. התשובות מעולם לא הגיעו.

פוטנציאל להתרחבות זוחלת?

בהעדר מידע קונקרטי ורשמי אודות הצפוי הפנינו את המבט מערבה לכיוון נמל פיראוס השכן, שעבר לשליטה כמעט מלאה של חברת הספנות הסינית COSCO ב-2016. על פי כלי התקשורת ביוון, העברת הבעלות לוותה בלא מעט חיכוכים עם עובדים מקומיים, עד כדי השבתות של הנמל, על רקע העסקת עובדי קבלן ומה שהעובדים המאוגדים כינו "אי עמידה בהתחייבויות לתעסוקה מקומית". ב-2018 הגיע המצב לכדי השבתה, שאילצה את השגרירות הסינית ביוון להתערב.

בנוסף הפך הנמל לזרוע כלכלית של התרחבות "זוחלת" מצד חברות סיניות, כולל פרויקט ענק בהיקף של 880 מיליון דולר להקמת טרמינל לספינות קרוזים, בתי מלון יוקרתיים, מחסנים חדשים ועוד. הפרויקט נבלם בינתיים בשל ההתנגדות של רשות הארכיאולוגיה הימית במדינה.

זה כמובן נמל שונה, במדינה אחרת, ובשליטת חברה סינית אחרת, אם כי גם היא בשליטה של ממשלת סין. אבל קשה להניח, שנמל המפרץ החדש של חיפה, שעתיד להיות על פי הפרסומים נמל "רובוטי" מתקדם עם מעט מאוד כוח אדם ביחס לנמלים מקובלים, ורובו יאויש על ידי צוותים חיצוניים, כמו בפיראוס, יפתור את בעיות התעסוקה בחיפה והצפון. מנגד, הוא בהחלט עשוי להציב תחרות מחירים רצינית לנמלים האחרים ועתירי כוח האדם של ישראל.

דווקא הסינים משתפים מידע

עוד מקור מידע הוא הצד הסיני, שלמרבה הפרדוקס דווקא הוא שומר על פחות עמימות בנושא מאשר הצד הישראלי. עבור כלי התקשורת הסיניים, שעמדותיהם מתואמות כנראה עם עמדות הממשל, נמל המפרץ החדש של חיפה הוא כבר בבחינת "עסקה סגורה ומוגמרת", בעלת חשיבות אסטרטגית לפרויקט "דרך המשי" של הנשיא שי, ושום לחץ חיצוני - כולל הממשל האמריקאי ואפילו הקורונה - לא יוכל לעכב אותו ובוודאי שלא להחזיר לאחור.

בשבוע שעבר (19 ליוני 2020) למשל, הקדיש היומון רב התפוצה וההשפעה CHINADAILY מאמר נרחב להישגיה של החברה הסינית ZMPC, אחת היצרניות הגדולות בעולם של ציוד הנפה, הטענה ולוגיסטיקה לנמלים והספקית העיקרית של ציוד לוגיסטי כבד לנמל הסיני החדש של חיפה.

המאמר סוקר בהרחבה את המאמצים שעשתה החברה הסינית להמשיך ולהרחיב את פעילותה הגלובלית למרות משבר הקורונה ומתמקד בחוזה שלה לאספקת מנופים אוטומטיים מתוחכמים לנמל המפרץ החדש. משם עולה, שבמהלך חודש מאי שלחה החברה לחיפה משלוח ימי ראשון של ארבעה מנופי ענק להטענה/פריקה מספינות, שיותקנו ברציפי הנמל החדש של SIPG, ושני מנופי מסילה. זהו רק משלוח ראשון מתוך חוזה מסיבי שיכלול בסוף התהליך 8 מנופים להטענה/פריקה מספינות ו-22 מנופי מסילה.

מהמאמר עולה, שספקית המנופים מייחסת לחוזה הזה הרבה יוקרה בינלאומית. והנמל החדש מכונה שם "מסוף של רכבות מרכזי לחוף הים התיכון". זו הגדרה מעניינת לאור העובדה, שהחיבורים המסילתיים הנוכחיים של הנמל הם די דלילים ומקומיים. ייתכן שהכוונה של הסינים היא לתוכנית לחבר את הנמל בחיבור חיבור מסילתי לירדן, דרך מסוף בית שאן, ומשם למדינות המפרץ - תוכנית שאותה הזכיר שר התחבורה היוצא ישראל כ"ץ לא פעם.

מנהל הפרויקט מטעם החברה הסינית רואיין במאמר ואמר כי "נמל חיפה הוא פרויקט סמלי לאורך מסלול OBOR והוא יהיה נמל המכולות הגדול בישראל כאשר תושלם הקמתו שמתוכנן לקיבולת שנתית של 1.86 מיליון מכולות תקניות. זו אגב, סוגיה מעניינת מכיוון שבעמוד המוקדש לפרויקט נמל המפרץ באתר הרשמי של חנ"י מוזכר, שהנמל מיועד לקיבולת של עד 1.1 מיליון מכולות, כמעט 70% פחות. האם הסינים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?

לערפל ולסימני השאלה אפשר להוסיף את העובדה, שהמדינה שומרת מכל משמר את ההסכם התפעולי בינה לבין הזכיינית העתידית של הנמל SIPG וסירבה בעבר לשתף אותו אפילו עם הנמלים המתחרים, כל שכן עם הציבור.

בשורה התחתונה קשה למצוא בישראל עוד פרויקט תחבורתי בהיקף כזה, ובדרגת חשיבות כזו, שמסך העמימות סביבו כה גדול. אם אכן מדובר בבשורה כלכלית ממעלה ראשונה למשק הישראלי, כפי שטוענים הוגי הפרויקט, ניתן היה להניח שכל הצדדים היו שמחים לנופף בה בגאווה, לשתף את הציבור ולהציף אותו בנתונים לגבי העתיד הזוהר, שממתין לו מעבר לפינה. לנו נותר רק לתהות מדוע זה לא קורה. 

מחברת נמלי ישראל נמסר: "נמל המפרץ הינו מיזם לאומי תשתיתי מהחשובים למשק הישראלי, כאשר הקמת תשתיות הנמל ע"י חנ"י צפויה להסתיים כבר בתחילת 2021, כשבמקביל החברה הבינלאומית שתפעיל את הנמל עובדת בשטח. עם הפעלת הנמל החדש תתווסף תשתית חיונית לסחר הישראלי, תחל תחרות בענף הנמלים ועמה התייעלות ושיפור השירות לתעשיית הנמלים ולציבור הרחב. במהלך תכנון והקמת הנמל, נערכו בדיקות כלכליות מעמיקות שבחנו את תרומת הנמל לעיר חיפה ולמשק הלאומי ותוצאותיהן הראו באופן מובהק השפעה חיונית ניכרת של הנמל על הכלכלה הישראלית והמקומית. חנ"י מעדכנת באופן שוטף את משרד התחבורה והשרה העומדת בראשו על כל שלבי התקדמות הקמת הנמל, ונמצאת בקשר ישיר עם החברה שעתידה לנהל את הנמל החדש בתחילת השנה הבאה".

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם