גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת והפעילה למען נשים בברזיל ממשיכה את המאבק בגלות

פרופ' דבורה דיניץ חקרה את הנגישות של נשים בברזיל להפלות ולאמצעי מניעה, וכשזה לא הספיק, היא הפכה לאקטיביסטית ואחר כך לפעילה משפטית ● כשגם זה לא העביר את המסר, היא צילמה תמונות וסרטים זוכי פרסים ● איומים על חייה הכריחו אותה לגלות אבל היא מאמינה שעוד תשוב

לפני שנה וחצי, בגיל 50 כמעט, נאלצה פרופ' דבורה דיניץ לברוח ממולדתה ברזיל ולגלות לניו יורק. זה כמה עשורים שהיא מקבלת איומים על חייה בעקבת הפעילות הפמיניסטית שלה, אך המצב החמיר מאז החל דיון מתוקשר על אי-הפללת נשים שעברו הפלה, ועוד יותר עם תחילת עלייתו של ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל היום, לעמדת כוח.

הנשיא בולסונרו / צילום: Eraldo Peres, Associated Press

מאז המאה ה-19 הפלה מכל סיבה שהיא נחשבת פשע בברזיל, אף לאורך השנים ויתרו על ענישה במקרים מסוימים. הנושא הזה בוער במיוחד במדינה שסובלת מנגיף הזיקה, שפוגע בעוברים. דיניץ, ששימשה עדה בדיונים האלה, חייתה מאז 2016 בהיחבא.

האיומים שקיבלה היו וירטואליים בעיקרם, אך התייחסות מפורשת לבני משפחתה ולקולגות באוניברסיטת ברזיליה הייתה נקודת שבירה. האיומים כללו תיאור גרפי של האופן שבו התוקפים מתכוונים להתעלל בה ובקרוביה, וגם רמזים ברורים לכך שהם עוקבים אחריה מקרוב. דיניץ ארזה את חפציה ועזבה במקביל לבחירתו לנשיא של בולסונארו.

הפגנה בברזיל נגד הפללת נשים שעברו הפלה מול בית המשפט העליון בברזיל, 2018  / צילום: Associated Press

"היה לי מזל שאוניברסיטת בראון הסכימה לקלוט אותי", היא אומרת בראיון ל"גלובס", ונשמע שגרונה חנוק. גלות לא הייתה בתוכניות שלה, והיא נחתה בניו יורק בתקופה מוזרה. "המעבר לא השתיק אותי. אני ממשיכה לחקור את ברזיל ולהיות פעילה בזירה האקטיביסטית שלה", היא מבטיחה.

למעשה, המעבר לארה"ב אף חיזק את נוכחותה בזירה הבינלאומית, וכעת היא כותבת גם למגזינים פופולריים בארה"ב, המתורגמים לספרדית ולפורטוגזית. היא פתחה חשבונות בטוויטר ובאינסטגרם, ורעיונותיה זכו לחשיפה גדולה יותר גם בקהילה המדעית וגם בקרב נשים מן היישוב בברזיל ומחוץ לה. השנה זכתה בפרס דן דוד עבור עבודתה, המשלבת אנתרופולוגיה, משפט, אקטיביזם ואמנות. "אני עוד אחזור לבית ולאוניברסיטה שלי", היא אומרת.

האיומים עלייך קשורים לשלטון הברזילאי?

"אני לא יודעת אם האיומים הגיעו מכיוון הממשלה, אך הם בהחלט הגיעו מאנשים עם אותה אג'נדה".

אחת מחמש עברה הפלה לא חוקית

דיניץ החלה את דרכה האקדמית כאנתרופולוגית. היא חקרה את הממשקים בין נשים מוחלשות בברזיל לבין מערכת הבריאות בהקשרים של רפואת נשים - היריון, מניעת היריון והפלות. עם הזמן הבינה שהמחקר לא מספיק מבחינתה.

"התחלתי מלהקשיב לנשים, היא מספרת. "והסיפורים החלו להיאסף ולעכור את שלוותי, כך שנדחפתי לפעולה בזירה המשפטית". היא למדה משפטים והקימה את ארגון Anis לביואתיקה בתחומי הפוריות, שהוגדר בברזיל ארגון פמיניסטי. היא כיהנה כפרופסור באוניברסיטת ברזיליה וכחוקרת אורחת במחלקות למשפטים באוניבריסטאות ייל וניו יורק.

"בשנות ה-90, כשהאולטרסאונד נכנס לשימוש משמעותי בברזיל ככלי אבחון לעובר במהלל ההיריון, התרבו המקרים שבהם נשים ידעו שהתינוק ימות זמן קצר אחרי הלידה, ובכל זאת נאלצו לשאת אותו ברחמן, ללדת ולאבד אותו. הגורל הזה פגע במיוחד בנשים עניות וחלשות משום שנשים עשירות יותר מצאו פתרונות. הנשים העניות יותר אזרו כוחות ופנו לבית המשפט והתחננו שישחררו אותן מהמצב הקשה הזה. אז החלטתי להצטרף למאבק שלהן".

מחקר שערכה דיניץ מצא שאחת מכל חמש נשים בברזיל עברה הפלה לא חוקית. הנתונים האלה נובעים לא רק מכך שההפלות אינן חוקיות אלא גם מכך שהגישה לאמצעי מניעה מוגבלת. "הדיון בברזיל משתנה בהדרגה", אומרת דיניץ, "אנשים מבינים שהשאלה היא לא אם יתקיימו בברזיל הפלות, כי הן יתקיימו, אלא אם נשים מהמעמדות הנמוכים יהיו חשופות לתחלואה, לסחיטה, לעולם הפשע ולפגיעה משפטית כשהן מנסות לעשות הפלה.

"נשים ממעמדות נמוכים הן גם אלה שיצטרכו לטפל בילדים פגועים (בילדיהן שלהן כאמהות ובילדי נשים עשירות יותר כמטפלות - ג"ו). וכבר קרו מקרים שבהם גברים נטשו נשים שילדו ילדים פגועים".

מדוע דווקא בברזיל היחס להפלות הוא שלילי כל כך?

"יש כאן שילוב בין כוחות של המגזר הדתי-אוונגליסטי בממשלה אל מול היעדר מגזר חילוני חזק, נוסף על דינמיקה שבה משתמשים בכמה נושאים, ביניהם הפלות, כדי ליצור פאניקה מוסרית ולהזריק דרמה לעולם הפוליטי. כשלא מצליחים לנהל דיון פורה על כסף או על מצב יערות הגשם, מלבים פאניקה על הפלות. אבל לא במקרה הנושא השנוי במחלוקת הוא הפלות. זו לא רק שאלה של קדושת החיים אלא גם של שליטה בנשים".

כרגע הפלות אינן חוקיות כלל?

"הפלות אינן חוקיות מרגע ההפריה אלא בצו מיוחד של בית משפט, שבדרך כלל יינתן רק אם לעובר אין סיכוי לחיות. לפני כמה שנים הצלחנו להגיע למצב של אי הפללה בשליש הראשון, אם ההיריון הוא כתוצאה מאונס או אם הוא מסכן את חיי האם. זאת אומרת שההפלה עדיין לא חוקית, אבל נשים לא ילכו לכלא בגללה".

הפלה בברזיל מחייבת אישור משפטי מיוחד אפילו אם אם לעובר חסר חלק משמעותי מן המוח (אנאנצפלוס). יש הטוענים כי גם אם התינוק שנולד במצב זה יחיה רק כמה דקות או שעות, עדיין יש לו זכות לחיים אלה.

בשנות ה-80 וה-90 התפתח בקרב נשים בברזיל טרנד של עיקור נשים צעירות, אחרי שילדו כמה ילדים או לפני שילדו כלל - בין היתר בגלל החשש מהיריון שלא ניתן יהיה לסיים בהפלה. כמו כן, התפתחה רפואת פולקלור עממית של "הבאת מחזור" שמאחר, תוך טשטוש העובדה שייתכן שכבר התרחשה הפריה, כך שגם הנשים עצמן לא יצטרכו לראות זאת כהפלה.

מאולם בית המשפט לאולם הקולנוע

דיניץ עצמה מעולם לא עברה הפלה. "הקריירה שלי הייתה קשורה כולה בזכויות פריון, כי לקחת אותן מאישה זה חלק בסיסי בדיכוי. וברגע שיש עוני, ההפליה הנשית מעמיקה". לאורך הקריירה שלה היא עסקה גם בנושאים אחרים הקשורים לזכויות האישה על גופה ועל בריאותה. כך, למשל, חקרה את היחס למיניות נשית בחברה הברזילאית, את הבעיות הייחודיות שבהן נתקלות נשים עם מגבלות גופניות, את האתיקה של העברת אפוטרופסות על נשים נפגעות נפש, תמחור של תרופות למחלות נפוצות אצל נשים, ועוד.

עם הזמן הבינה שבעוד שעם אקדמאים עליה לתקשר באמצעות מחקר, ושינויים במדיניות אפשר לחולל דרך מערכת המשפט, שינויים בדעת הקהל אפשר להשיג בצורה הטובה ביותר באמצעות המדיום הקולנועי.

מ-2007 היא כתבה וביימה שמונה סרטים דוקומנטריים, חלקם זוכי פרסים. הראשון עסק בנשים הנושאות ברחמן עוברים שלא צפויים לחיות אך אסור להפיל אותם, ובהמשך עסקו סרטיה בנושאים מגוונים, שאינם קשורים דווקא לזכויות נשים. היא עקבה אחרי דיירים גברים במוסדות לחולי נפש ואחרי הדילמות האתיות של סוף החיים אצל נשים וגברים.

רטה "Hotel Laide", שעסק בנשים המחפשות מפלט למצוקותיהן ב"קראקולנדיה", ארץ הקראק - אזורים בסאו פאולו מוכי פשע כל כך, עד שנראה שאפילו המשטרה ויתרה עליהם - הציג הסתכלות רחבה על המצוקות של המשתמשים בסמים ורעיונות של אי-הפללה גם בתחום הזה. המטרה הייתה לעזור לתושבי השכונות הללו לחזור להרגיש שהם חלק מהחברה.

ב-2016 מיקדה דיניץ את המחקר שלה ואת העשייה הקולנועית שלה במעקב אחר ההשפעה של מגפת הזיקה על נשים ממגזרים מוחלשים בברזיל.

"מחלת הזיקה, המועברת בין בני אדם על ידי יתושים, פוגעת במיוחד בעוברים. הדהים אותי לגלות שהממשלה לא מספקת לנשים באזורים הנגועים נוגדי יתושים איכותיים, כפי שיש לנשים האמידות, אף שכ-4,000 ילדים נולדו עם פגיעה כלשהי. כל הטיפול במחלה התרכז סביב השאלה 'איך נסלק את היתוש'. לא התייחסו בכלל לאישה שהיא הנפגעת מהיתוש.

"מעבר לכך שלא דאגו להגנה, גם לא נתנו מידע לגבי סיכונים בהיריון בסביבה נגועה בזיקה, ולא הציעו להן אמצעים למנוע היריון בתקופה זו. עכשיו עם הקורונה, אנחמו רואים שוב דפוסים דומים של פגיעה ייחודית בנשים עניות".

מה הדינמיקה שגורמת לכך שנשים עניות נפגעות יותר במגפות?

"כולנו פגיעים כבני אדם, אך לאנשים שונים יש שכבות הגנה שונות. בתקופת הזיקה היו אלה הבתים הממוזגים, נוגדי היתושים האפקטיביים, היכולת להפיל עובר במדינה אחרת במקרה של הדבקה, ועצם הידע הדרוש להתגונן מפני מחלה.

"גם במקרה של קורונה, ההגנה הכי טובה היא להישאר בבתים, אבל הנשים העניות עובדות לעתים קרובות בבתים של אנשים אחרים - הן האחיות, הן הסייעות בגנים. הן עושות את עבודת הטיפול, שהיא כל כך קריטית אבל הופכת למסוכנת בעת מגפה. התמותה מקורונה אמנם גבוהה אצל גברים יותר מאשר נשים, אך גבוהה עוד יותר אצל נשים במקצועות הטיפול.

"שר הבריאות הברזילאי, שפוטר מתפקידו לפני כמה שבועות (זהו שר הבריאות השני שפוטר במהלך המגפה בברזיל, מדינה שחומרת המגפה בה היא שנייה בעולם - ג"ו), אמר בין היתר כי צריך לספק אמצעי מניעה לנשים עניות עד שיהיה ברור מה השפעת הווירוס על העובר ועל המצב הכלכלי. פתאום התחילו לרמוז שהוא בעד הפלות, אף שהוא דיבר על אמצעי מניעה בלבד. ואז הוא פוטר, כאמור. לא רק בגלל זה, אבל אולי גם".

מה המשמעות של בית בזמן מגפה

דיניץ כתבה לאתר "El Pais" מאמר על ההשפעה הייחודית של הקורונה על הברזילאים מן העמים הילידים, הן אלה המתגוררים בכפרים והן אלה שעברו להתגורר בעיר. "הקורונה היא מחלה שמנצלת פגיעות פיזיות שנגרמו מאי-שוויון", היא אומרת, ומספרת על המת הראשון מקורונה בקרב הילידים, אלווניי חיריאנה בן ה-15, שסבל עוד לפני המגפה ממלריה ומתת-תזונה.

"בולסונארו לא אמר שום דבר לגבי האוכלוסייה הילידית מתחילת המגפה", כתבה דיניץ במאמר, "והם בטוחים שהוא משתמש בה כדי לחסל אותם". לדבריה, "אלווניי חיריאנה מת כי הוא היה נער ילידי בברזיל. הקורונה רק האיצה את מותו".

בימים אלה חוקרת דיניץ את המשמעות של "בית" בתקופה של מגפה. בעיקרון הבית הוא המגן החזק ביותר מפני קורונה, אבל לא עבור כולם. אמריקה הלטינית ראתה עלייה דרמטית במספר הנשים הנרצחות בבית בתקופה הזאת. "בנוסף, נשים נסמכות זו על זו כדי לשרוד בחיים האלה, בעיקר נשים פחות מבוססות. בידוד גוזל מהן את זה. בידוד של הסבתות מעמיס על האימהות, ואם לא מאפשרים להן לעזור אחת לשנייה עם הילדים, מתקבלים מצבים קיצוניים. אין להן אפשרות לקחת בייביסיטר. זה דוחף אותן או לעוני או לסיכון לעצמן ולילדים שלהן".

בחשבון האינסטגרם החדש יחסית שלה, דיניץ מספרת בכל יום סיפור על אישה שנפטרה מקורונה. "החדשות מדברות רק במספרים, אז יצאתי לראות מה אני יכולה לומר, תוך התמקדות כל פעם באישה אחת. בעקבות הבחירה הזו, לראשונה אני יוצרת קשר עם נשים שלא מדברות על פמיניזם. זו הפעם הראשונה שנשים כאלה מוכנות לשוחח איתי. זו הפעם הראשונה שבה הן אומרות לי ‘אלוהים יברך אותך'".

גרונה של דיניץ נחנק שוב. הנשים המברכות אותה יודעות שהיא גלתה מברזיל ומהי הסיבה לכך. "גם הנשים המבוגרות יחסית מתחברות לסיפור שלי, למחאה שלי. נפתחת לראשונה דלת לשיחה אחרת. ומה התפקיד של חוקר אם לא להתחיל שיחה".

הקורונה תשנה משהו גם בטיפול בזיקה?

"יש כאן הזדמנות לשינוי. הראיה לכך היא השיח החדש בארה"ב. אנחנו מדברים היום על אי שוויון בדרך אחרת לגמרי מכפי שיכולנו לדמיין אפילו בינואר או בפברואר. אני מרגישה שלמרות שהמחאות בארה"ב עוסקות בהבדלים גזעיים וכלכליים, בהמשך גם המגדר יהיה במרכז. האירועים האחרונים מראים עד כמה אנחנו צריכים לסבול כדי להשתנות.

"כשאנחנו לא סובלים, הפריבילגיות שלנו גורמות לנו להשלים עם אי-שוויון. המחאה הזו נובעת מכך שכולנו הרגשנו חוסר אונים, אבל חלקנו הרגישו את זה חזק יותר. אני מאוד מקווה לראות שינוי כעת ואני לא חושבת שתהיה לנו הזדמנות נוספת טובה יותר במהלך חיינו. המחאה היא בארה"ב, אבל אני שומעת שגם בברזיל מדברים היום אחרת.

"האנשים הנוראים הללו (מנהיגים במדינות רבות בעולם - ג"ו) עושים לנו קולוניאליזציה על ידי פחד. גם אותי ניסו להשתיק באמצעות פחד אבל לא הושתקתי. הם מנצחים בזמן האחרון אבל אולי זו נקודת מפנה".

מבולסונארו אין לה ציפיות רבות. "אני הגולה הראשונה מברזיל, אך אני בטוחה שיהיו עוד, כי הוא הכריז מלחמה על זכויות האזרח".

מה יידרש כדי שתחזרי לברזיל?

"אני לא יכולה לחזור כרגע לברזיל. אני במקום מוגן, אבל זו לא בחירה. אני מקווה שאצליח לבקר בישראל לפני שאבקר בברזיל, כדי לקבל את פרס דן דוד. אני לא יודעת מי מינה אותי, אבל זה ריגש אותי ונתן לי המון כוח לחשוב שמישהו בישראל מכיר בתרומה שלי".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב