גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על ניגוד העניינים של היועמ"ש ושתיקתם המביכה של כתבי המשפט

נתניהו נסחף, בלשון המעטה, כשהוא מאשים את מנדלבליט ב”הפיכה שלטונית”, ובכל זאת יש צדק בטענתו לניגוד העניינים של היועמ”ש ● על האמת והשקר בעניין “הפרקליטות שבתוך הפרקליטות”, ועל החובה לפצל את תפקידי היועמ”ש ● ולמה יש סוגיות שכתבי המשפט לא יעסקו בהן

אביחי מנדלבליט /  צילום: שלומי יוסף
אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

נזכרתי השבוע במעשייה יהודית מימים עברו על החסידים שנסעו בעגלה לעשות את השבת בעיירה רחוקה. החסידים, שהיו אנשים פשוטים, ראו שהיום מחשיך וחששו לחלל את השבת שעמדה להיכנס. במצוקתם, פנו החסידים אל האדמו"ר וביקשו ממנו להתפלל לנס. יצא האדמו"ר מהעגלה, דקות ארוכות אחרי שקיעת השמש המבשרת את כניסת השבת, נשא כפיו לשמיים, התפלל תפילה קצרה, והנה נס: מימין לשביל שעליו נסעה העגלה - נכנסה כבר השבת, משמאל לשביל - גם כן שבת, אך באמצע, כך לפחות הודיע האדמו"ר לחסידים, בדיוק בשביל שעליו נסעה העגלה החסידית - עדיין יום חולין. נסעו החסידים על שביל החולין הפלאי עד שהגיעו לעיירה הרחוקה, נקיים מחילול שבת, זכים, טהורים ומודים לקב"ה שיש להם רבי מופלא שכזה.

עד לפני שבוע סירבתי להאמין שיש בסיס היסטורי לסיפור המשעשע הזה. וכי ניתן למצוא עלי אדמות תמימות ואמונה חיוורת כמו אלה של החסידים מהמעשייה? אלא שהחשיפה האחרונה של העיתונאי קלמן ליבסקינד על מה שנחזה להיות שיפוט תוך חשש לניגוד עניינים מצד שופט העליון עוזי פוגלמן, ויותר מהחשיפה עצמה, האופן שבו התקבלה בקרב כתבי המשפט - גרמו לי לחשוב על העניין הזה מחדש.

השופט פוגלמן, על-פי פרסומו של ליבסקינד שלא הוכחש עד עתה, דן בעניינו של אדם שצוין על-ידי השופט במפורש כמי שעליו להימנע מלדון בענייניו, ועל פניו היה מצוי ביחס אליו בחשש למשוא פנים בשל קשרי עבודה שהתקיימו עם זוגתו של האדם בעבר הלא רחוק.

אלא שבאורח פלאי, בשעה שאותו אדם ששמו הופיע ברשימת ההימנעויות של פוגלמן, בא לפני השופט לדיון בתיק שבו ייצג, נמחק שמו מרשימת ההימנעויות. חמישה ימים לאחר שפוגלמן סיים לשפוט בתיק הזה - חזרה וצצה "המניעה המחוקה" ברשימת ההימנעויות. הימנעות לפני התיק, הימנעות אחרי התיק, אבל באמצע - תוך כדי השיפוט בתיק - לא התקיימה כל בעיה.

אמונת כתבי המשפט

המדהים בסיפור הזה הוא לא התעוזה של השופט פוגלמן לדון בענייני מקורבו. לעניינים מעין אלה כבר כמעט התרגלנו. דווקא השתיקה התקשורתית שמלווה את הסיפור המופלא הזה, מאז פרסומו היא זו שכל אחד מאזרחי המדינה צריך להזדעזע ממנה. האדמה לא רעדה והסיפור לא שב ופתח מהדורות חדשות. כשמדובר בניגוד עניינים פוליטי הסיפורים האלה מתנהלים בדרך אחת, אבל כשמדובר בניגוד עניינים מצד מערכת המשפט, התרגלנו לרוב למערכת כללים אחרת. מדוע? נדמה לי שהסיבה קשורה לאופן שבו הסיפורים על מערכת המשפט מתווכים לנו, הציבור, באמצעות כתבי המשפט.

כמו החסידים השוטים מהמעשייה על האדמו"ר בערב שבת, שמאמינים בכל ליבם כי רבם הצליח ללהטט בחוקי הזמן, גם כתבי המשפט, ברובם, מחזיקים בתפיסה שלפיה השופטים, בשונה משאר בני תמותה, מתאפיינים ביכולת פלאית: לשפוט באופן אובייקטיבי גם בסיטואציות שכל אדם היה מצוי בהן בחשש ממשי לניגוד עניינים. מבחינת הכתבים, החששות האלה אינם רלוונטיים כשזה נוגע לשופט.

מבחינת כתבי המשפט הבעיה תהיה, וזאת לכל היותר: הנראות הציבורית. עניינים של נימוסים, סדר וניקיון, אבל לעולם לא בעיה מהותית. לעולם לא סכנה לשלטון החוק. המחשבה ששופט בעליון עלול לשפוט תוך משוא פנים, לא עולה על דעתם. מבחינתם, הרעיון, ששופט עשוי לפעול תוך ביצוע עבירה של הפרת אמונים, אינו נתפס. לפעמים נדמה שלחסידים האדוקים ביותר יש עוד הרבה מה ללמוד מכתבי המשפט. איפה האמונה העיוורת של החסידים באדמו"ר הנלחם בשקיעת השמש, ואיפה האמונה היוקדת של כתבי המשפט בשופטי העליון העשויים - כך לפי סיפורי המעשיות המודרניים - להתגבר על טבעם האנושי?

הפיכה שלטונית?

מאז שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו רשאי לקבל מתנה בסך 10 מיליון שקל ממקורבו ספנסר פרטרידג’, טוענים בכירים בליכוד, ובראשם נתניהו עצמו, כי "נחשף הניסיון של מנדלבליט לבצע הפיכה שלטונית". האמירה המופרכת הזו היא הזדמנות מצוינת להבחין שוב בין טענות עקרוניות ונכונות שיש כלפי מערכת המשפט, ובין אלה שכל מטרתן להשחיר את המערכת המנהלת משפט נגד נתניהו.

כלל אצבע מוצלח להבחין באמצעותו בין טענות נכונות לשגויות, הוא השאלה אם הן מבוססות על מידע גלוי. בדרך-כלל, הטענות הנכונות הן אלה הנשענות על מידע גלוי שמוכר לכולנו. הן עוסקות במבנה שבו פועלת מערכת המשפט: המכרזים הסגורים בפרקליטות, המונוליטיות המחשבתית בסביבת הייעוץ המשפטי, חוסר היכולת לבקר באופן מערכתי ומוצלח את רשויות התביעה, העובדה שמחלקת בג"צים לא רואה בממשלה את הלקוח שלה ועוד ועוד.

לעומתן, הטענות השגויות יהיו בדרך-כלל אלה החוסות תחת הכותרת "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות". הן נשענות על טענות ריקות בדבר קונספירציה. הן מדברות על החלטות המתקבלות בחדרי-חדרים המזכירים את התאים של הבונים החופשיים. הן קשורות למידע הטמון בכספות. הן נטוות מטענות על סודות הנלחשים בחשיכה הקרירה, ומהסכמות חתרניות הנחתמות בברית דמים מסוכנת.

כדי שטענות חתרניות מסוג "ניסיון להפיכה שלטונית" יהיו נכונות, מנדלבליט חייב להיות בעל אישיות מאוד מסוימת. אלא שאני מכריז כאן, לכל מי שמעוניין בעדות אופי מטעמי, שהאיש לחלוטין לא כזה.

שלוש וחצי שנים, מתחילת 2016 עד אמצע 2019, הייתה לי הזכות וההזדמנות לצבור עשרות רבות של שעות במחיצת מנדלבליט. זאת, במסגרת פגישות עבודה שבועיות בינו לשרת המשפטים לשעבר, איילת שקד.

לצד הסכמות, היו לשרה, וגם לי באופן אישי, מחלוקות לא מעטות עם מנדלבליט. לא פעם התווכחנו, הטונים עלו, הטונים ירדו, לעיתים הסכמנו ולעיתים לא. אבל גם ברשימת הדברים האחרונים שאפשר לומר על מנדלבליט, שלצערי ספג הרבה טינופים בשנה האחרונה - "שותף לניסיון הפיכה שלטונית", פשוט לא יכול להופיע. האישום הזה לא הגון, לא ישר, לא צודק, והאמת - גם לא נדבק, ולגמרי לא מתכתב עם המציאות. זה לא האיש, וזו לחלוטין לא האישיות.

דין נתניהו כדין רמון

ובכל זאת, מנדלבליט גם טעה לחלוטין כשפרסם השבוע, ביום רביעי (באמצעות עוזרו הבכיר), חוות-דעת שאינה מאפשרת לנתניהו לקבל כספים ממקורבו לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות. היועמ"ש היה צריך להטיל את המשימה הזו על גורם אחר, בלתי תלוי בו. ניגוד העניינים שבו מצוי מנדלבליט ברור ומוחלט בהקשר הזה. גם אם אף כתב משפט לא יבחר לדבר על כך.

בשנת 2009, כשהפרקליטות שניהלה משפט נגד שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, הסתירה ממנו מסמכים שהיו רלוונטיים להגנתו, יצא היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, להגנתה. פרופסור מני מאוטנר, טען אז במאמר ("השלם שעשוי לגדול"), כי קיים ניגוד עניינים מובהק בין תפקידיו השונים של היועץ המשפטי לממשלה. לטענת מאוטנר, לו היה מפוצל התפקיד לשניים, "לא מן הנמנע שהיועץ המשפטי לממשלה היה מגיש בג"ץ נגד התובע הכללי לפסילת ההליך הפלילי נגד רמון".

המתח האינהרנטי שקיים מאז ומעולם בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה (יועץ משפטי ותובע כללי), ושעליו עמד יפה מאוטנר בפרשת רמון, התחדד לאחרונה עשרת מונים כשמנדלבליט החל לשמש כממלא-מקום פרקליט המדינה. בכובעו כפרקליט, הוא תובע את נתניהו ומבקש את הרשעתו; ובכובעו כיועץ, המכתיב את הדין לוועדת ההיתרים, הוא מונע כספים שיכולים להועיל להגנת הנאשם שנגדו היועמ"ש מנהל משפט.

אלא שכתבי המשפט אינם עוסקים במתח הזה. הם נותנים לדוברים, כמו השרים מירי רגב ואמיר אוחנה לדבר על כך, אבל הם עצמם שותקים. מאמינים בני מאמינים ביכולת של מנדלבליט להתנתק מהפוזיציה.

הטרגדיה של נתניהו

לו היה נתניהו מאפשר בעבר לקדם את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כפי שרבים ביקשו ממנו, ללא קשר לעניינו הפרטי, ייתכן שמערכת השיקולים של היועץ-המשפטי-לממשלה-מנדלבליט, הייתה שונה מאוד מזו ששוקל כעת ממלא-מקום-פרקליט-המדינה-מנדלבליט. הטרגדיה של נתניהו, כמו תמיד, היא הוא.

הוא האויב הכי מוצלח של עצמו. לאורך השנים, סירב לראות את הסכנה שבאיחוד תפקידי היועץ, ומנע כל רפורמה במערך הייעוץ המשפטי לממשלה. כעת הוא מתמודד עם פרקליט המנהל נגדו משפט, שמשמש במקביל גם כיועץ משפטי רב-עוצמה.
נתניהו הוא הדוגמן הכי פחות מוצלח שיש כיום לצורך האמיתי והדחוף לקידום רפורמה במערכת המשפט. הוא נוגע בדבר ומוכן לשרוף את המועדון. צריך להיות עיוור כדי לא לראות זאת. אבל מי ששנאת נתניהו לא מאפשרת לו לראות את הנזק האמיתי שיש בכך שהיועץ המשפטי משמש גם כראש התביעה הכללית, סובל גם כן מעיוורון.

שתיקת כתבי המשפט בסוגיות האלה מביכה. היא הופכת אותם לחסידים שוטים. במקביל, היא הופכת את בעלי התפקידים הבכירים במערכת המשפט, כמו עוזי פוגלמן ואביחי מנדלבליט, לאדמו"רים. לחסינים מביקורת. לכאלה שכל פעולה שינקטו בה תיתפס כלגיטימית וכהגיונית; גם אם בכל אדם אחר שהיה פועל כך היינו מזהים מיד את הפלופ.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר