גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 מבנים ייהרסו בשביל קו מתח גבוה: קלנסווה כמשל לבעיות התכנון בחברה הערבית

ערב הבחירות האחרונות שוב עלה על סדר היום "חוק קמיניץ" שעוסק באכיפה נגד עבירות בנייה, ובחודש הבא צפויה ועדה בראשות שר המשפטים לדון בו ● יש כסף לפתרון בעיות התכנון בחברה הערבית, אבל הבעיה היא בביצוע

הריסה קודמת של מבנים לא חוקיים בקלנסווה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה
הריסה קודמת של מבנים לא חוקיים בקלנסווה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה

ביום שני בשבוע שעבר התכנסו באוטובוס ממוזג לסיור בקלנסווה חברי כנסת, בכירי עירייה, אנשי תכנון וגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, שהחוק הקרוי על שמו (סעיף 116), שמחמיר את הענישה על בנייה בלתי חוקית, הוא אחד ממוקדי הביקורת והמתקפות של ערביי ישראל על הממשלה.

ל"גלובס" נודע כי הוועדה שנועדה לדון בביטול או שינוי חוק קמיניץ, אמורה להתחיל את דיוניה בחודש הבא. בראשה יעמוד שר המשפטים אבי ניסנקורן. הקמת הוועדה נקבעה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. מצד כחול לבן בשל דרישת הרשימה המשותפת ומצד הליכוד בשל לחץ של מגזר המושבים והקיבוצים.

הסיור יצא לדרך בגלל תוכנית של חברת החשמל להעברת קו מתח גבוה בשטחים החקלאיים של קלנסווה, שגררה אחריה צווי הריסה לכ-50 מבנים, חלקם בתי מגורים, חלקם מחסנים וחלקם חושות, שבהם מתגוררות עשרות משפחות ומהם כאלה שנבנו ללא היתר.

בסיור השתתפו גם חברי הכנסת איימן עודה, ג'אבר עסאקלה וסמי סעדי מהרשימה המשותפת, ראש העירייה עבד אל בסאט סלאמה ובכיריה, מתכנן המחוז גיא קפלן, מתכנן הערים הפרופ' ראסם חמייסי, והד"ר ת'אבת אבו ראס, גיאוגרף המתמחה בין היתר בחברה הערבית.

התוכנית להנחת קו המתח הגבוה תוכננה לפני שנים רבות, אבל לא ברור אם קיבלה היתר מלא. עו"ד ד"ר ניסן שריפי, המייצג כמה מהמשפחות שבתיהן אמורים להיהרס, אומר כי בבית המשפט לא הצליחו באי כוחן של רשויות האכיפה להציג מסמך המאשש את טענתם כי מדובר בתוכנית מאושרת, וגם בפרסומי רשות התכנון אין מידע על אישור התוכנית הזו.

שריפי, בעבר מראשי הפנתרים השחורים, אומר כי אז כהיום מדובר במחאה של הדפוקים נגד השלטונות. רוב המשפחות המתגוררות שם הן משפחות קשות יום המתקשות לשרוד. כך למשל גרה באחד הפחונים המיועדים להריסה, אלמנה שבעלה נרצח, שיש לה חמישה ילדים שהיא בקושי רב מצליחה לפרנס. במבנה אחר מתגורר נכה, שאין לו חלופת מגורים אחרת. בדיון בבית המשפט אמר שריפי כי צווי ההריסה לא מציעים אפילו שמץ פיצוי למשפחות המתגוררות במבנים.

עוד אומר שריפי כי בניגוד לטענת רשות האכיפה, לחלק מהמבנים יש אישורי בנייה כחוק, והוא הציג את האישורים בפני שופטת בית משפט השלום בנתניה. הדיון הבא יתקיים בספטמבר ושריפי ביקש הרכב מורחב של שלושה שופטים.

ארז קמיניץ

קלנסווה סובלת ממחסור חמור של קרקעות למגורים, לאחר שתוחמה ל-8,400 דונם בשנות ה-50 וכיום היא מונה כ-25 אלף תושבים. ד"ר אבו ראס, מנהל משותף בארגון יוזמות אברהם ותושב העיר, אומר כי העיר "מוכה תכנונית" והוא יודע למתוח ביקורת גם על הנהגת היישוב, שלא עשתה לדבריו מספיק בנושא.

מיקומה האסטרטגי של העיר הפך אותה לצומת מעבר של תשתיות לאומיות חשובות ובהן המוביל הארצי, כביש 6, רכבת ישראל, קווי מתח גבוה, צינור גז ארצי ועוד. בעיר מתלוצצים כי מי שהעלה את האפשרות להעביר אותה לפלסטינים במסגרת תוכנית טראמפ, כנראה לא מכיר את שליטתה בתשתיות הלאומיות. לדברי ד"ר אבו ראס, פרוזדור החשמל המתוכנן מגביל עוד יותר את השימוש בקרקע הפרטית.

בסופו של הסיור הוחלט על פגישות המשך עם נציגי רשויות הפיקוח והאכיפה, ועל ניסיונות למצוא פתרונות לבעיית קו המתח הגבוה החדש של חברת החשמל.

"ראשי הרשויות לא נלחמים מספיק"

אבל הבעיה אינה מסתכמת רק בסוגיית קווי המתח הגבוה. השיחה העיקרית בסיור נסבה על הסוגיה הבעייתית של היעדר תוכניות מתאר לרוב מכריע מבין היישובים הערבים. העמדה הקבועה של נציגי החברה הערבית היא שהיעדר תוכניות המתאר הוא הסיבה העיקרית לבנייה הבלתי חוקית.

קמיניץ הזכיר בסיור כי בתוכנית החומש לחברה הערבית, 922, שיצאה לדרך ב-2016, יוחד כסף רב לסוגיה אבל רבות מהמועצות הערביות לא ידעו לנצל אותם. הוא פנה לנציג העירייה ושאל: מדוע לא השבתם עדיין לתוכניות ולשאלות שהצגנו לכם לפני חודשים רבים? ואכן כמה מראשי הרשויות ואישים ערבים אחרים מודים כי אכן יש בעיה ביכולת הביצוע של הרשויות המקומיות והאזוריות. כך למשל בעיריית קלנסווה לא הקצו בתקציב 2020 שאושר רק לאחרונה שום סכום משמעותי לטיפול בסוגיית התכנון.

ראש עיריית ערערה ויו"ר ועד ראשי הרשויות מודר יונס אומר ל"גלובס" כי אחת מהסיבות לכך היא הקושי לגייס מהנדסים למחלקות ההנדסה והתכנון, בשל השכר הנמוך שהרשויות יכולות להציע. ישיבה בעניין התקיימה לאחרונה עם סגן ראש אגף שכר באוצר, בניסיון לקבל תקנים למשרות בכירים שימשכו מהנדסים טובים לעבוד בעיריות. בעיה אחרת שיונס מצביע עליה היא שהתהליכים מול ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות מורכבים ואיטיים במיוחד, ורק עיריות שיש בהן תוכנית של הוותמ"ל הצליחו לקדם את התכנון.

עורך הדין פארס כבהא, המייצג הן בעלי קרקעות והן רשויות בנושאי מקרקעין, אומר שהמדינה הקצתה במסגרת תוכנית החומש 922 שלושה מיליון שקל לכל יישוב ערבי לסעיף הדיור. אלא שבפועל גילו ראשי הרשויות שמישהו החליט לשנות את הקריטריונים וההקצאה שנועדה ליישוב אחד הפכה בחלק מהמקרים להקצאה לכל המועצה האזורית. כך למשל במועצה אזורית מטה יהודה קיבלו שני יישובים ערבים רק 3 מיליון שקל במקום 6 מיליון. במועצת זמר, ארבעה יישובים קיבלו פחות מחמישה מיליון שקל במקום 12 מיליון וכו'.

הנתונים נלקחו ממקורות ממשלתיים. גורם בכיר באחד ממשרדי הממשלה העוסקים בכך אישר את הנתונים אבל שב והטיל לפחות חלק מהאשמה על ראשי המועצות והיישובים שלא ידעו "להילחם מספיק" על ההקצאה או שלא הראו יכולת ביצוע שתאפשר הקצאה מלאה כדבריו.

נקודת האור: 32 תוכניות בתכנון

עלאא גנטוס, המשמש יועץ כלכלי של ועד ראשי הרשויות, מציג תמונה מעט יותר אופטימית, ואומר כי יש תזוזה משמעותית ואף פריצת דרך בסוגיית התכנון, ורוב הרשויות הצליחו להזיז ולו במעט את תוכניות היישובים.

עם זאת, אמר כי הקצאת הכספים לתכנון ל-15 הרשויות הגדולות, כרבע מיליארד שקלים, נקבעה עם תנאים מצטברים לקבלת התקציב במעבר בין שלבי התכנון, וחמש מהרשויות לא הצליחו ליישם אותן בעיקר בגלל עיכובים שלא תלויים בהן, כמו אישור תוכניות של שכונות, שלוקח זמן להכינן. חלק מהעיכוב תלוי בוועדות מחוזיות. ועד ראשי הרשויות פנה למשרד השיכון ומשרד האוצר בבקשה לשנות את התנאים ולאפשר את תקצוב קידום התכנון והנושא בדיון.

נקודת האור היא ש-32 תוכניות גדולות של מתחמי מגורים בתוך הערים הערביות נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים, לא מעט בזכות התקצוב והזירוז של תוכנית החומש.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "התקציב חולק פר יישוב וגודל האוכלוסייה ולא לפי רשויות. יוצא מכך שדווקא המועצות האזוריות זכו לתקציבים גדולים יותר ביחס למועצות אחרות, וזאת מהסיבה שנקבע רף מינימום לתקצוב יישובים קטנים. לדוגמה, יישוב של 3,000 נפש קיבל תקציב גם אם מספרו היה פחות מכך".

תודה לפרידה ג'אבר בראנסי, העורכת הראשית של אתר Panet והערוץ הערבי הלא TV, שסייעה בהכנת הכתבה

עוד כתבות

סאנה מרין

המנהיגה הצעירה ביותר בעולם שוברת שיאי אהדה בפינלנד אחרי משבר הקורונה

היא נאבקה לשרוד כלכלית בילדותה, גדלה במשפחה חד-מינית, לא נותנת לפוליטיקה להשתלט על חייה ומכונה "המנהיגה של דור האינסטגרם" ● בגיל 34, כשהיא מובילה את הממשלה הנשית ביותר אי פעם ומתמודדת בהצלחה עם משבר הקורונה, סאנה מרין עושה היסטוריה

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

רק 13 רשויות מקומיות מבטלות את ההעלאה האוטומטית בתעריף הארנונה. מי צריך את המנגנון הזה?

רק 13 רשויות מקומיות ביקשו להשאיר את הארנונה לשנה הבאה כמו שהיא ולא להעלות אותה • אבל למה בכלל צריך עדכון אוטומטי אחיד לכל הרשויות? הרי לחלשות זה לא יעזור, ולחזקות זה לא נותן סיבה להתייעל

אחוזת ראשונים / צילום: סיון שוב עמי

בדיור המוגן מסתכלים לטווח הארוך וממשיכים לבנות, אבל הרבה יותר קשה לשווק בקורונה

כמו בתי דיור מוגן אחרים, גם באחוזת ראשונים נקטו צעדים מחמירים בתקופת סגר הקורונה, והתמודדו עם הפחד הגדול מהידבקות ● אבל המגבלות והחששות לא עצרו את הבעלים מלקדם את בנייתם של שלושה בתי דיור מוגן נוספים ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

נעילה מעורבת בוול סטריט: מניית רשת בתי הקולנוע AMC זינקה ב-14.4%

לראשונה מפרוץ הקורונה, דרישות האבטלה השבועיות בארה"ב ירדו מתחת למיליון ● מדד הפוטסי הבריטי הוביל את הירידות באירופה ● סיסקו צנחה ב-11.5% לאחר הדוחות בשל תחזית מאכזבת ● אפל קפצה לרמת שיא, אמזון מחקה את העליות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירידות: מדד הבנקים צנח ב-2%, קמהדע קפצה בכ-8%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.69% ומדד ת"א 90 השיל 0.08% ● ירידות בבורסות אירופה ● מניית בנק הפועלים איבדה 2% לאחר הדוחות ● סומוטו צנחה בכ-15%

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

בדיקת קורונה ללא מגע בשדה התעופה: ככה זה הולך לעבוד

חברת בינה. AI, המפתחת מערכת לחישה מרחוק של סמנים רפואיים, הודיעה על תחילתם של שני ניסויי פיילוט עם שדות תעופה בעולם, לבדיקות קורונה ללא מגע

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

תמיר פלד, הבעלים של "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור / צילום: תמונה פרטית

כך בחסות הקורונה הפך המוזיאון הקטן והוותיק בכפר תבור את פניו

תמיר פלד, בן 44, בעלי "מוזיאון המרציפן והשוקולד" ו"בית השקד" בכפר תבור ● אחרי שההכנסות צנחו ב-95% הבין שכדי להתפרנס עליו לעשות שינוי, ועבר מתחום האומנות והיצירה לתחום "קמעונאות הבוטיק" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

קניון שבעת הכוכבים / צילום: איל יצהר

חיים בסרט: קניון שבעת הכוכבים דורש דמי שכירות מהקולנוע, שסגור כבר חצי שנה

חברת בתי הקולנוע רב-חן הודיעה להנהלת שבעת הכוכבים כי תעזוב את המתחם בסוף אוגוסט עם סיום החוזה שלה בשל מחלוקת על דמי השכירות ● גורמים המעורים בסכסוך טוענים כי בקניון דרשו כי בית הקולנוע ישלם דמי שכירות על ששת החודשים בהם נסגר בשל הנחיות הממשלה ● בחודש שעבר נקלע הקניון לסכסוך עם קבוצת קסטרו

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

ליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי

יצרנית המנועים של ליאון רקנאטי ומריוס נכט בדרך להנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

החברה שבין בעלי המניות שלה נמנים מריוס נכט וליאון רקנאטי, פועלת בפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים

אמיר ברמלי/ צילום: כדיה לוי

התכוון להימלט? אמיר ברמלי נעצר עד לתום ההליכים נגדו

הפרקליטות נימקה את בקשתה לעצור את ברמלי בקיומן של ראיות ישירות וקונקרטיות בעוצמה גבוהה במיוחד, המלמדות על כוונתו להימלט מן הארץ באופן מיידי, חרף צו איסור היציאה מן הארץ נגדו

פיתוח תשתיות עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: כדיה לוי

תוכנית התשתיות הלאומיות 2020: עלות הקו הסגול בתל-אביב זינקה ב-2.4 מיליארד שקל

כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית ● התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות ● העלות הכוללת של התוכנית: 230 מיליארד שקל

שטיפת מכוניות. רק להתקין חיישן ולהוריד אפליקציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תשלומים אוטונומיים: כשהמכונית משלמת בעצמה עבור השטיפה

חברת Finn ההולנדית מפתחת מודלים של תשלומים אוטונומיים בין חפצים ● אחד המוצרים שלה, מערכת של Pay by Car, הופכת את הרכב לכלי תשלומים - שבאמצעות חיישנים יודע לשלם בעצמו, למשל, לכבישי אגרה או למתקנים לשטיפת רכב

הפגנת עובדי ועובדות המעבדות / צילום: תמונה פרטית

בדרך לשביתה: התפוצץ המו"מ בין עובדי המעבדות למשרד האוצר

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון: "בנימין נתניהו, בהתעלמותו ובהתעלמות שריו, מכין את מדינת ישראל למשבר ענק שהוא כנראה לא מבין את משמעותו"

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-40, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

שר החוץ גבי אשכנזי ושר החוץ היווני ניקוס דנידיאס / צילום: משרד החוץ, יח"צ

בקרוב בטן גב ביוון: תיירים ישראלים יוכלו לבקר במדינה ללא צורך בבידוד

ההודעה יצאה בעקבות פגישה שנערכה בין שר החוץ גבי אשכנזי ובין מקבילו היווני, שר החוץ ניקוס דנידיאס בלשכתו בירושלים ● ההסכם יאפשר כניסה של ישראלים לאיים מסויימים ביוון מהם הם יהיו פטורים מחובת בידוד בחזור ומחובת בידוד עם הנחיתה