גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משק במשבר מחפש מדיניות כלכלית: האם הפתרונות מהמחאה החברתית או מ-1985 יעזרו הפעם?

תוכנית מגירה? אין ● תחזיות הצמיחה והאבטלה? לא רלוונטיות מאחר שלא חזו גל שני ● המשק הגיע לנקודה שבה נדרשת הקמת ועדת מומחים או גוף-על לקביעת המדיניות הכלכלית ● ב-1985 השיטה הזאת עבדה: תוכנית הייצוב הכלכלית שנוסחה בידי מומחים שמחוץ לאוצר הצילה את המשק

1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ
1985: מצילים את המשק ישיבת הממשלה, בראשות רה"מ שמעון פרס, שדנה באישור תוכנית הייצוב הכלכלית / צילום: HERMAN CHANANIA, לע"מ

האם השלב החדש והמסוכן שאליו מתפתח משבר הקורונה אינו מחייב הקמת ועדת מומחים בסגנון ועדת טרכטנברג, או גוף-על לקביעת מדיניות כלכלית? על-רקע תחושת הוואקום בקביעת המדיניות הכלכלית, בוחנים מומחים את האפשרויות לשינוי בתהליכי קבלת ההחלטות הכלכליות בירושלים.

זו כבר לא רק המערכת הרפואית ומערכת החינוך. ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה תפסה גם את המשרדים הכלכליים לא מוכנים. באוצר, בבנק ישראל ובמועצה הלאומית לכלכלה חזרו רק בסוף השבוע לשולחנות השרטוטים, לעבודה קדחתנית, על השלב הבא בתוכנית הסיוע הממשלתית למשק, המוכרת בציבור כתוכנית ה-100 מיליארד שקל.

שר האוצר ישראל כ"ץ הכריז כי יציג תוכנית סיוע למשק לשנה הקרובה. באוצר החלו לעבוד על התוכנית הזו ברצינות רק אחרי ההכרזה של כ"ץ. וכעת אמור להיערך דיון בראשות מנכ"לית האוצר קרן טרנר, שבו יוצגו ההצעות השונות של האגפים.

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג אמורה לעדכן את תחזיות הצמיחה והאבטלה, שהוכנו מתוך הנחה שלא צפוי בקיץ גל תחלואה שני. המחשבות באוצר הן על הארכת דמי האבטלה עד לסוף 2020 ועל סיוע לעסקים שספגו פגיעה ניכרת במחזור העסקים. קצת קשה להאמין, אבל עד לשבוע שעבר עדיין האמינו בצמרת הכלכלית בירושלים שהמשק חוזר לשגרה והכל מתנהל כרגיל. איש לא צפה התפרצות חוזרת של הנגיף ביולי - ואיש לא נערך לכך. תוכניות מגירה? הצחקתם.

לא חסרים גופים שהיו יכולים להרים את הכפפה - משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. אבל בינתיים יש ואקום ואיש לא עושה דבר.
"אני חושב שצריך להכין תוכנית", אומר כעת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. "יותר מזה, ראש הממשלה הגיע למסקנה שצריך להכין תוכנית. הוא ביקש משר האוצר לעשות את זה בדחיפות, והוא גם נתן דד-ליין. עכשיו מכינים באוצר את התוכנית הזאת". איפה הייתם שלושה חודשים וחצי? נשאל שמחון, וענה: "בשלושה וחצי חודשים האלה העברנו הרבה מאוד תכניות", השיב שמחון.

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

היעדר היוזמה עד כה מצד הגופים הכלכליים המובילים, מעצים את התחושה שנוצר חלל בקביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה בשלב הנוכחי של המשבר. הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, הציג בשבוע שעבר שורת רפורמות במסגרת הצעת חוק ההסדרים, רובן ככולן נוסחו לפני משבר הקורונה.

אין בחוק ההסדרים הצעות קונקרטיות להתמודדות עם גל המובטלים, ההשבתות של ענפים כלכליים והתרסקות הביקושים במשק. המועצה הלאומית לכלכלה הייתה שחקן מרכזי על הבמה הכלכלית בתקופת כהונתם של פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' יוג'ין קנדל. היו"ר הנוכחי, פרופ' אבי שמחון, מרבה להתראיין ולהופיע באולפנים, אך העדיף שלא להוביל בעצמו תוכנית כלכלית מקיפה ומפורטת לחילוץ המשק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הנושא בתואר היועץ הכלכלי לממשלה, נקט גישה פרו-אקטיבית בתחילת המשבר, אך מאז נדמה שהתלהבותו שככה.

הדרך: גוף-על מקצועי מחוץ למשרד האוצר

על-רקע תחושת הוואקום בהובלת המדיניות הכלכלית מתעוררת השאלה האם יש צורך בהקמת גוף-על שיעשה זאת. ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל הפורש, סבור כי יש הכרח בגוף כזה שייקח את סמכויות קביעת המדיניות מהאוצר ומאנשי אגף התקציבים. "במשרד האוצר אין גוף שקובע מדיניות כלכלית, ובכלל במדינת ישראל אין גוף כזה - וראינו את זה במשבר הקורונה", אמר אילת ל"גלובס".

אילת מוסיף כי "המציאות שנוצרה היא שמי ששולט על הכסף קובע את המדיניות מתוקף שליטתו בתקציב. אלה באמת אנשים טובים, שכנראה עושים את זה לא רע בהינתן האילוצים, אבל מצד שני זו לא שיטה בריאה. הרבה פעמים יש ניגודי עניינים בין מה המדיניות הרצויה לבין הצרכים הכספיים המיידיים - וגם כי מערכת צריכה להיבנות עם איזונים נכונים ולא שמי שיש לו יד על הכסף קובע את ההחלטות. באופן אידיאלי, היה צריך להיות גוף לקביעת מדיניות, עם גופים נוספים כמו בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה - פורומים כאלה התכנסו בקורונה והם צריכים לעבוד ביחד עם הדרג הפוליטי לקבל החלטות מדיניות סדורות שהאגפים באוצר אח"כ היו מיישמים אותן".

אפשרות נוספת היא הקמת ועדת מומחים אד הוק, דוגמת ועדת טרכטנברג שקמה בעקבות אירועי המחאה החברתית. הוועדה בראשותו של מי שהיה אז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג, ובהשתתפותם של אישי ציבור וממשל בכירים, המליצה לממשלה על שורת צעדים לצמצום פערים והורדת יוקר המחייה. הוועדה הכתיבה למעשה את יעדי-העל של המדיניות הכלכלית של האוצר לאורך כל העשור האחרון.

פרופ' טרכטנברג, סבור שהקמת ועדה דומה צריך להיות מוצא אחרון - ולא ראשון. "הקמת ועדה היא הודאה בכישלון", אומר טרכטנברג, הסבור כי הבעיה הנוכחית במשבר איננה דווקא כלכלית אלא רוחבית ומקורה בהיעדר ניהול. יחד עם זאת, גם הוא מציין כי צמרת האוצר זקוקה להכוונה מלמעלה. "הפקידות הבכירה של האוצר נראית כמו ילדים יתומים", אומר טרכטנברג בשיחה עם "גלובס", "הם בדיסאוריינטציה מוחלטת".

ההיסטוריה: 1985 - התוכנית שניצחה את האינפלציה והאבטלה

פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי אומר, כי "במשברים קודמים היה נייר או מסמך שהיה מוצג לממשלה ושאפשר היה לעבוד לפיו. במשבר הנוכחי נדמה לי שאין נייר כזה".
מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, סבור שצריך ללמוד שהאופן שבו ניהלו ממשלות ישראל משברים כלכליים בעבר. הדוגמה שהוא מציין היא תוכנית הייצוב של 1985, שחילצה את המשק ממשבר שנחשב עד היום לקשה בתולדותיו. ראש הממשלה היה אז שמעון פרס, והמשק התמודד אז עם בעיית ההיפר-אינפלציה שאיננה רלבנטית כיום, אך מבחינת שיעורי הצמיחה, האבטלה והגירעון הממשלתי אפשר בהחלט למצוא קווי דמיון בין המשברים.

מלניק מדגיש, כי הדרג המקצועי באוצר לא הוביל אז את תוכנית הייצוב הכלכלית - משום שאנשיו אינם בנויים לחשיבה מחוץ מקופסה הנדרשת במצבים כאלה. "עמנואל שרון, שהיה מנכ"ל האוצר באותה תקופה, בנה צוות מומחים שהכין את התוכנית", נזכר מלניק. "אנשי האוצר הביאו נתונים וסייעו, אבל האנשים שהובילו היו מחוץ לאוצר. היה שם פרופ' מיכאל ברונו ופרופ' ניסן לויתן מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' איתן ברגלס מאוניברסיטת תל-אביב, אנשים שידעו לחשוב. מנכ"ל האוצר נתן להם את המנדט להשתמש בצוותים המקצועיים לכל מיני עיבודים".

המומחים של שרון נעזרו גם בשני כלכלנים אמריקאים צעירים שנשלחו לישראל על-ידי מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ - סטנלי פישר והרברט סטיין.

תוכנית הייצוב הייתה דוגמה למהלך שהובל על-ידי כלכלנים בגיבוי מי שהיה אז ראש הממשלה שמעון פרס. השילוב הוכיח את יעילותו בישיבת הממשלה המפורסמת שנערכה בליל 30 ביוני 1985, ובמהלכה הושגה הסכמת השרים לקיצוץ של 750 מיליון דולר בתקציב המדינה.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

דוגמה נוספת שבה משתמש מלניק היא ההתמודדות הכלכלית של ממשלת ישראל עם העלייה מברית המועצות בשנות התשעים. גם אז הוביל מנכ"ל האוצר דאז, ד"ר יעקב ליפשיץ, צוות חשיבה שהכין תוכנית כלכלית מגובשת להיערכות לקליטת העולים. "אני לא רואה את ההתארגנות הזאת היום והמשבר היום הוא פי כמה יותר קשה" אומר מלניק.
האם ישראל כ"ץ הוא האיש הנכון להוביל תוכנית כזאת? שר האוצר בתקופת תוכנית הייצוב, יצחק מודעי, מילא תפקיד משני יחסית בעיצובה. מבין האישים שיכולים להוביל את המדיניות הכלכלית מלניק נוטה לבחור דווקא בשר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ. "יש לו תדמית של איש חזק", אומר מלניק. "שר האוצר תמיד היה ראש הממשלה הכלכלי, אבל ברגע שנתנו את התפקיד למישהו ממפלגה שאיננה ממפלגת השלטון התפיסה הזו השתנתה. דווקא היום יש סיכוי להחיות את התפיסה הזו". 

עוד כתבות

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים