גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין חל"ת לאבטלה: המודל הישראלי שם אותנו בנחיתות מול גרמניה

שיעור העובדים שנשלחו לביתם עקב המגפה דומה בישראל ובאירופה, אלא שבעוד שכאן הם מוגדרים "מובטלים" ומקבלים דמי אבטלה, באירופה נפרשה רשת ביטחון תעסוקתית ● מדוע אחרי שרוב אירופה אימצה את המודל, ישראל נמנעה מכך?

בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום:  Abir Sultan, רויטרס
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ / צילום: Abir Sultan, רויטרס

אחד ההבדלים הבולטים בהתמודדות הכלכלית עם משבר הקורונה בין ישראל לאירופה בחודשים האחרונים הוא בתחום התעסוקה. נתוני האבטלה מהאיחוד האירופי שהתפרסמו ביום חמישי האחרון מציירים תמונה ברורה: בעוד שיעור האבטלה במדינות האיחוד עלה באופן מזערי (0.1%) והגיע ל-6.7%, במדינת ישראל באותו הזמן זינק שיעור האבטלה ועמד על 21.2% - יותר מפי שלושה.

לכאורה, מדובר בהבדל סמנטי בלבד. עם פרוץ משבר הקורונה בחרו רוב ממשלות היבשת בדרך חדשה להתמודד אתו מבחינת שוק העבודה. הן אימצו את המודל הגרמני שנקרא "קורצ־ארבייט" (עבודה מופחתת), שעבד היטב בשביל המדינה במשבר הכלכלי של 2008.

צרפת, ספרד, בלגיה ואפילו בריטניה היו בין הכלכלות ביבשת שבחרו לפרוש רשת ביטחון דומה לעובדים: לאפשר למעסיקים להוציא אותם לעבודה חלקית או לחופשה בבית בעודם מקבלים שיעור ניכר מהשכר הקבוע שלהם. איך? החברה ממשיכה לשלם את המשכורת, והממשלה מפצה את החברה על התשלום.

גם בישראל בחרו להתמודד עם המשבר בגישה דומה. מתוקף תקנות שנקבעו כבר בעבר, המדינה איפשרה למי שהוצא לחל"ת על ידי המעסיק לקבל דמי אבטלה ולהיחשב למובטל, ותופעה זו הלכה וצברה פופולריות בקרב המעסיקים בארץ.

הרעיון דומה, היישום שונה

מבחינת המדיניות, הרעיון מאחורי שתי הגישות היה דומה: לשמור על משכורות העובדים כדי לא להביא לקריסת הצריכה במשק, ולמנוע אובדן־ידע ומיומנות לעסקים, שהיו צפויים להתאושש ולהיות זקוקים לידיים עובדות בקרוב מאוד. גם באירופה וגם בישראל, מיליונים הוצאו לחופשה או לעבודה מופחתת.

מדוע אם כך המצב כל כך שונה, בעיקר כשמסתכלים על נתוני האבטלה בישראל מול אירופה? הדבר נעוץ ביישום השונה של התוכנית בישראל, לעומת אירופה. שורת הבדלים משמעותיים בין התוכניות, עלולים לגרום להתאוששות אטית יותר ולצמיחה קטנה יותר בחודשי היציאה ממשבר הקורונה בארץ לעומת אירופה. בנוסף, ההתמודדות עם גל שני, שנחסכת בשלב זה ממדינות אירופה, עלולה להחריף את המצב ולהציב את ישראל במים בלתי־מוכרים מבחינת מדיניות תעסוקה.

בנוסף, העסקים עצמם הפועלים באירופה, בין אם מדובר במסעדה או בחברה משרדית עם אלפי עובדים, זוכים בעצם לתמיכה ממשלתית שמאפשרת להם גמישות מירבית - להעסיק רק אם התנאים הבריאותיים והמצב העסקי ביבשת מצדיקים זאת, ולא להפסיד שום דבר מהשארת העובדים שלהם בבית.

אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא שבמודל הגרמני, שהפך כאמור לאירופי, ברוב המדינות שאימצו אותו, העובד ממשיך לקבל משכורת מהחברה המעסיקה אותו. אי לכך, כפי שמראים הנתונים, הוא אינו מוגדר כ"מובטל". זה כולל גם את הסטיגמות החברתיות או האישיות שעשויות להיות להגדרה שכזו, שעלולות להשפיע באופן חד על הצריכה שלו. העובד שאינו עובד מקבל מהמעסיק שיעור מסוים ממשכורתו הרגילה (בין 60% ל-80%, תלוי במדינה), והממשלה היא זו שמשלמת למעסיק את סכום זה במלואו.

בשיחה עם "גלובס" סיפר בעל חברה בגרמניה כי "המערכת עובדת חלק. אני מעביר את התשלום לעובדים ותוך שלושה ימים מקבל את הכסף חזרה מהממשלה. הם גם לוקחים על עצמם את ההתחייבויות הסוציאליות, לא האמנתי שזה יהיה כל כך קל".

אם העובד נדרש לעבודה חלקית, הוא מקבל עליה שכר מלא מהמעסיק, מה שמאפשר גם גמישות העסקה. זה אולי נראה כמו הבדל סמלי בלבד, אך יש לכך השלכות שונות גם על מצבו בהווה וגם על מצבו בעתיד של העובד. בין השאר, אותו עובד שאינו עובד בפועל, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעתיד. זאת, בניגוד למצב בישראל.

משכורת האבטלה גדלה עם הזמן

הבדל משמעותי נוסף הוא שרוב המדינות שאימצו את המודל קבעו כבר מלכתחילה פרק זמן משמעותי שבו הוא יהיה תקף, ואחריה הם יהיו זכאים לחפש עבודה ולקבל דמי אבטלה במהלך חיפושם. בישראל תקופת הזמן של תשלומי אבטלה היא קצרה יחסית, והמשך המקסימלי שלה עומד על שישה חודשים. בימים האחרונים, אחרי הרבה בלבול וחוסר ודאות, הודיע ראש הממשלה כי התקופה תוארך לנפגעי הסגר והמשבר הכלכלי כתוצאה מהקורונה עד לאוגוסט. בצרפת, לעומת זאת, דובר על שישה חודשים של "עבודה מופחתת" לפחות, בספרד נקבעה התוכנית עד סוף ספטמבר, ובגרמניה היא הוארכה ל־21 חודשים אפשריים.

בנוסף, גרמניה שיכללה את המודל, שפעל בעבורה בהצלחה אחרי המשבר הכלכלי העולמי. הממשלה קבעה כי העובדים שהוצאו ל"קורצ־ארבייט" ילכו ויקבלו שיעור גדול יותר ממשכורתם ככל שיהיו זמן רב יותר תחת קטגוריה זו. בעוד שבשלושת החודשים הראשונים הם היו זכאים ל־60% (יותר אם מדובר במשפחה), בשלושת החודשים הבאים יעלה השיעור ל־70%, ואחריהם ל־80%.

כדי למשוך את המעסיקים לבחור במודל זה, ולהימנע מפיטורים, גם הכריזה הממשלה כי היא מקבלת על עצמה את רוב התשלומים הסוציאליים (הפרשות סוציאליות) של המעסיקים, בשל עומק המשבר הנוכחי. התוצאה של התוכניות הללו, כפי שהיא משתקפת בנתוני האבטלה ובנתוני העבודה המופחתת, היא נהירה של מעסיקים להוציא את עובדיהם ל"קורצ־ארבייט".

בגרמניה, בשיא המשבר היו עשרה מיליון עובדים בקטגוריה זו - כ־20% מכוח העבודה. בבלגיה עמד שיעור העובדים שהוצאו לעבודה מופחתת על 26%, באירלנד על 25% ומי שהובילה את היבשת הייתה שוויץ, שבה 40% מכוח העבודה היו בתוכניות דומות. בספרד, למשל, 3.7 מיליון בני אדם נמצאו בתוכנית המקומית (הנקראת ERTE), ו־1.6 מיליון מתוכם כבר שבו לעבודה. בגרמניה, לפי מכון המחקר הכלכלי IfO, צנח מספר העובדים המקבלים כספי "קורצ־ארבייט" ל־6.7 מיליון בחודש יוני.

קרן המטבע משבחת את התוכניות

בימים אלה, של היציאה מהסגר באירופה, אמורים לראות את היתרונות של הגישה. הם כבר מסתמנים: בגרמניה זינקה הצריכה בחודש מאי ב־14% לעומת החודש שלפני, השיעור הגדול ביותר מאז התחילו המדידות לפני ארבעה עשורים. בצרפת זינקה הצריכה ב־37% לעומת המצב באפריל (אז היה עדיין סגר כללי). מדד מנהלי הרכש בספרד ובאיטליה בחודש האחרון התקרב ל־50, נתון שמלמד כי הם ניטרליים ואינם צופים הרעה במצב הכלכלי. בבריטניה מדווחים כלי התקשורת על "תקווה להתאוששות בצורת V בעקבות התקדימים ביציאה מהסגר באירופה".

גם קרן המטבע הבינלאומית משבחת את התוכניות. "הממשלה הגרמנית עשתה בדיוק מה שהייתה צריכה לעשות במהלך מיתון עמוק", נכתב בסקירה שפורסמה לפני כשלושה שבועות, "היא הפכה את תוכנית הקורצ־ארבייט לגמישה יותר, לאטרקטיבית יותר למעסיקים ולנדיבה יותר לעובדים, בעוד שהיא מרחיבה את הכיסוי שלה לסקטורים ולסוגי עבודות שונים (גם עובדים זמניים, א.א.)", ציינה לטובה קרן המטבע שהוסיף גם כי "התוצאה תהיה עלות פיסקלית גבוהה יותר - אך כזו ששווה בהחלט לשלם".

הביקורת: עדיין רואים פיטורים נרחבים

יש גם ביקורת על התוכניות הללו. כפי שמראים גלי הפיטורים האחרונים באירופה: הודעת "איירבאס" על פיטורי 15 אלף בני אדם; הודעת "לופטהנזה" על פיטורי 20 אלף עובדים; ו"אייר פראנס" על פיטורי 8,000 עובדים - לא יהיה מנוס משינוי במפת התעסוקה ביבשת.

כל עוד המאבק במגפת הקורונה נמשך, והסיכון לגל שני בחורף האירופי הקרוב הולך ועולה בעקבות התקדימים ממקומות אחרים, תעשיית התיירות והתעופה, למשל, לא תוכל להמשיך ולהתקיים במצבה הנוכחי.

גם ההשלכות על הסחר העולמי, וממנו על היצוא האירופי כולל התעשייה הגרמנית, עדיין לא ברורות. מבחינה זו, המשך התשלומים למיליוני עובדים מבלי להתחשב בתנאי השוק, שהשתנו, עלולים לדברי מבקרים להביא לבזבוז עצום של משאבים. בנוסף, ישנה ביקורת על כך שלמעסיקים למעשה אין תמריץ להשיב עובדים לעבודה. בגרמניה עלות

בישראל, שיעור היוצאים לחל"ת דומה לזה שנרשם באירופה. מתוך 862 אלף דורשי העבודה שהיו רשומים בחודש מאי, כ־605 אלף הוגדרו כמי שנמצאים בחל"ת (15% מכוח העבודה). אבל ההבדלים לעומת הגישה האירופית עשויים להתבטא במסלול צמיחה שונה לגמרי - אולי אטי יותר - למשק הישראלי, במיוחד אם ישראל תצטרך להתמודד עם השלכות מאבק בגל שני של קורונה. מול הוודאות היחסית שחשים אירופאים רבים במהלך המשבר, ניצבת חוסר הוודאות של עובדים ישראלים רבים שיצאו לחל"ת, שמשפיעה על החלטותיהם הפיננסיות.

"קורצ־ארבייט היא דרך מצוינת להתמודד עם משברים", סיכמה קרן המטבע, "במהלך מיתון עמוק, היא מגנה על משכורות העובדים, ולפיכך תומכת בביקוש המצרפי. מכיוון שהעובדים אינם מאבדים את משרותיהם, יש להם פחות מניעים לחסוך מחשש לעתיד. לגבי חברות, הן שומרות על ההון האנושי, בעודן נמנעות מתהליך יקר של פיטורים, שכירה מחדש והכשרה".

"המודל הגרמני לא מתאים לישראלים": באוצר חוששים שהעסקים יתחמנו אותם | עמירם ברקת

'המודל הגרמני מתאים לגרמנים, לא לישראלים' - כך מנומקת באופן לא רשמי ההתנגדות באוצר להחלת המודל הגרמני, שהשתרש ברחבי אירופה, בישראל. הסיבות המרכזיות להתנגדות הן שתיים: הראשונה היא העלות התקציבית של התוכנית הגרמנית.

זאת אף שהעובדים שהוצאו לחל"ת או שפוטרו במהלך משבר הקורונה בישראל היו בגיל צעיר ובשכר נמוך יותר מהממוצע. העלות התקציבית של דמי האבטלה שקיבלו מאות אלפי דורשי העבודה, נאמדת בכ־4 עד 6 מיליארד שקל לחודש. סכום ממש לא קטן אבל צנוע ביחס ליכולות של המדינה.

אין ספק שהעלות הראשונית הייתה מזנקת אילו המדינה הייתה מאמצת את המודל הגרמני ונדרשת לממן את שכרם (כולל הפרשות השכר הסוציאליות) של כלל העובדים בכל חברה שמצטרפת לתוכנית, כולל הבכירים. התשובה לטיעון הזה היא שבמשבר הכלכלי הנוכחי דווקא נדיבות ממשלתית עשויה לחסוך למדינה יותר כסף בעתיד, בגלל שיש ביכולתה להוציא את המשק ממיתון מהר יותר ממדיניות של יד קפוצה וחסכנית.

הנימוק השני הוא החשש מ־Abuse, כלומר מכך שהמעסיקים ינצלו לרעה את הנדיבות הממשלתית. אם תשאלו ברשות המסים תגלו שהנתון שהפקידים הכי רוצים לדעת הוא לא כמה מהר הגיע הכסף שהובטח לעצמאים במסגרת הפעימות, אלא מה שיעור מקבלי הסיוע ש"עשו עלינו סיבוב", שלא דיווחו אמת והוציאו כספים שלא היו זכאים להם.

במקרה של המודל הגרמני יגידו לכם באוצר שהם אינם מאמינים שהמעסיקים בישראל ידווחו להם דיווחי אמת. המעסיקים יעשו הכול כדי להמשיך ולקבל את הסיוע הממשלתי, הרבה זמן אחרי שכבר לא יזדקקו לו, יסבירו הפקידים.

גם כאן באה לידי ביטוי גישה שנכונה אולי לימי שגרה - אבל הרבה פחות לתקופת חירום. אפשר להאשים את הממשלה שחוסר האמון שהיא משדרת כלפי המגזר העסקי בעצם מעודד אותו להתנהג בתחמנות. ומצד שני, ברור שאירועים כמו החלטת קבוצת פוקס לחלק דיבידנד ענק לבעלי מניותיה לאחר שמנהלה הראל ויזל נדחף לראש התור של מבקשי הסיוע הממשלתי - לא ממש תרמה לבניית אמון בין הצדדים.

ממזר, תחמן, ובעיקר לא ראוי לאמון - זו דמות המעסיק שמצטיירת לנגד עיניהם של האחראים על חלוקת הסיוע הממשלתי. ייתכן מאוד שאחוז בודד לא רק מוציא שם רע ליתר 99 האחוזים, אלא גם מונע מהם - ולמעשה מכלכלת ישראל כולה - סיוע ממשלתי חיוני.

גילוי מלא. לאחר פרסום הכתבה נטען שהיא השוותה נתונים לא בני השוואה: נתוני האבטלה בישראל מקורם בשירות התעסוקה, לעומת נתונים בחו"ל שמקורם בלשכות לסטטיסטיקה הלאומיות. בכך, נטען, עוותה המציאות כי נתוני חו"ל לא מביאים בחשבון את מה המקבילה לחלת"ניקים בישראל.

"המשרוקית" של גלובס בדקה את הטענה ומצאה שאכן היה מקום לדייק יותר בהצגת הנתונים על גבי הגרף, את נימוקיה ניתן לקרוא כאן. משכך החלטנו לתקן את כותרת הכתבה ולהסיר את הגרף. יחד עם זאת, חשוב לציין כי התזה המרכזית של הכתבה הנוגעת למודל התמיכה הגרמני בשוק התעסוקה להבדיל מהמודל הישראלי עומדת בעיניה.

עוד כתבות

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו''ל / צילום: Shutterstock

איך לשמור על תחושת הפליאה שהרגשנו בטיול בחו"ל

אנו עומדים בקצה מכתש, צופים בשמש זורחת מעל הר, מבקרים ביערות הגשם, צופים בגלים המתנפצים - ומשהו עמוק מתרחש בקרבנו ● ואז אנחנו חוזרים הביתה, לשגרה, והכול מתפוגג ● אבל זה לא חייב להיות ככה ● ארבעה דברים שאפשר לעשות כדי לשמור על הניצוץ

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם ● המתיחות שהביאה את מדד הפחד לשיא של חמישה חודשים והאפשרות להרוויח ממנו ● הסימנים שמעידים כי תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש ● וגם: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שכונה ד' בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

מתל אביב עד באר שבע: השכונות עם הכי הרבה שוכרים בארץ

אמנם שיעור הבעלות על דירות בישראל גבוה, אולם יש אזורים שבהם שיעור השוכרים עולה כבר על 50% ● נתוני הלמ"ס מגלים איפה השכונות המבוקשות וכמה זה עולה למשקיעים ● כתבה שנייה בסדרה

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

עיראק / צילום: Associated Press, JEROME DELAY

הפצצה בבסיס מיליציות פרו-איראניות בעיראק, רצף אזעקות בצפון

גורמים ישראלים ואמריקנים: לא קשורים לתקיפה בעיראק • שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • רקטה נפלה בשטח פתוח מחוץ לשדרות, צה"ל תקף את מוקד השיגור • כל העדכונים