גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחסות חוק ההסדרים: משרד האוצר מתכנן להחליש את המשרד להגנת הסביבה

למרות שחוק אוויר נקי חסך למדינה עד היום 115 מיליארד שקל, חוק ההסדרים החדש עלול לפגוע בסביבה ולהיטיב עם המזהמים ● אדם טבע ודין: "נבחן פנייה לבית המשפט"

שריפה במפעל שמן במפרץ חיפה, 2019 / צילום: אילן מלסטר- המשרד להגנת הסביבה
שריפה במפעל שמן במפרץ חיפה, 2019 / צילום: אילן מלסטר- המשרד להגנת הסביבה

בזמן שנאלצו לשהות בסגר, קיבלו אזרחים ברחבי העולם הצצה למרחב מחייה אחר. אחת התופעות החיוביות הייתה שבערים עם זיהום אוויר קיצוני השמיים התבהרו, והנשימה הפכה קלה ובטוחה יותר. גם בישראל נרשמה ירידה דרסטית בזיהום האוויר, אך ייתכן כי בקרוב הפיקוח הסביבתי-בריאותי דווקא יוחלש. בזמן שהקשב הציבורי נמוך ומוקדש רובו ככולו למאבק בנגיף הקורונה, במשרד האוצר מקדמים - במסגרת חוק ההסדרים - שורה של צעדים שעלולים לפגוע פגיעה מרחיקת לכת בסמכויותיו ובתפקודו של המשרד להגנת הסביבה, ולהחליש משמעותית את חוק אוויר נקי.

ראשית הדבר לפני מספר חודשים. בזמן הבחירות התברר כי במשרד ראש הממשלה מקדמים מהלך של "טיוב רגולציה", במטרה להעביר סמכויות פיקוח ורגולציה מהמשרד להגנת הסביבה לוועדה חיצונית. הטענה הייתה שהפיקוח הסביבתי מתקיים תוך "היעדר ראייה רוחבית כלל-ממשלתית, הנותנת ביטוי לאינטרסים הכלכליים או השונים". לאחר התנגדות נחרצת של המשרד להגנת הסביבה ומחאה עיקשת של ארגוני הסביבה, הדיון בנושא הופסק - אך כעת הוא שב ומופיע בהרחבה בחוק ההסדרים, לצד שורה של שינויים מרחיקי לכת נוספים שמקדם משרד האוצר כמקשה אחת.

ארגוני הסביבה הכריזו כי ייאבקו ברפורמות שמבקש האוצר להעביר בחוק ההסדרים, אשר יובא לדיון בממשלה כבר ביום ראשון הקרוב. "חוק ההסדרים הוא בבסיסו חוק לא דמוקרטי, העוקף את עבודת הכנסת התקינה", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין. "החוק הנוכחי הוא רק מהלך נוסף בדרך ארוכת שנים להחלשת מעמדו של המשרד להגנת הסביבה, פגיעה באינטרסים של הגנה על בריאות הציבור והסביבה, והעדפת אינטרסים כלכליים צרים של התעשייה. אי אפשר לראות את המהלך אלא כעוד שלב בדרך להשתלטות על המשרד להגנת הסביבה".

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין / צילום: יונתן בלום

קול אחד בלבד

חשוב לציין: בחוק ההסדרים יש גם תיקונים ושינויים ראויים הנוגעים להפחתת ביורוקרטיה, שגם ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה שותפים להם. אך לצד כך, טוענים הארגונים, יש לאפשר דיון משמעותי בדברים ולא לכרוך אותם במקשה אחת עם דרישות שיש בכוחן לפגוע בסביבה.

הרפורמה שמבקש האוצר להנהיג בהקשר הסביבתי נוגעת לשני אספקטים - ייעול רגולציה ורישוי עסקים. המטרה היא למקד את המשרד להגנת הסביבה באכיפה כנגד עסקים מפרים במקום ניהול הליכים בירוקרטיים, אך החשש הוא כי באותה נשימה יילקחו מהמשרד סמכויות, ומשקל רב יועבר למשרדים שהאינטרסים שלהם אינם סביבתיים, ולתעשיינים שיגדילו משמעותית את כוח המיקוח שלהם.

במסגרת השינויים בחוק רישוי עסקים תוכל ועדה מייעצת (המורכבת מנציגי משרד האוצר, ראש הממשלה, הפנים והמשרד בנושא שבו עוסקים), לבטל ולשנות רישוי עסקים, באם לשיטתה הם אינם "מאוזנים כלכלית" או שונים מהסטנדרט המקובל ב-OECD. למשרד להגנת הסביבה יהיה בוועדה הזו קול אחד בלבד.

בעוד שבחוק רישוי עסקים הרף של "השלכה כלכלית", שמאפשר לוועדה להתערב, עומד על 200 מיליון שקל בשנה, בהצעה הנוכחית מבקשים להנמיך את הרף ל-10 מיליון שקל בשנה בלבד. כלומר - כלי המשמש במקרים של השלכות כלכליות משמעותיות יהפוך זמין, ויאפשר לוועדה להגביל את המשרד להגנת הסביבה, ולתעדף שיקולים כלכליים על פני היבטים סביבתיים.

בנוסף, מתוקף חוק ההסדרים, כל ההיתרים הסביבתיים הניתנים למפעלים יאוחדו, ותוקפם יוארך לעשר שנים (במקום שבע שנים כיום, או שלוש לחומרים מסוכנים). מחד, איחוד ההיתרים הינו צעד חשוב שבכוחו לייצר ודאות, ואותו ביקשו לקדם התעשיינים, ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה גם יחד. מאידך, להארכת תוקף הרישיונות הניתנים עלולה להיות משמעות בעייתית. שינויים או תוספות שייקבעו בתקנות, בהנחיות או בכללים לאחר מתן ההיתר יחולו רק לגבי היתר חדש, וזאת למרות שהטכנולוגיה והמדע מתקדמים בקצב מהיר.

חריגה מכלל זה אפשרית בקביעה של השר, רק במקרים של פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור, אם אין לשינוי השלכה כלכלית על מבקש ההיתר, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. לבעל ההיתר אף יינתן פטור מהצורך לבקש את שינויו במקרים מסוימים.

לעקוף את הממונה

חוק אוויר נקי, שחוקק בשנת 2008 במטרה לצמצם את זיהום האוויר בישראל, נחשב לאחד החוקים המקיפים והמשמעותיים לחיים במדינה. על פי המשרד להגנת הסביבה, על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - נחסכים לציבור ולמדינה 3 שקלים. כך, בזכות החוק הגיע החיסכון למשק ל-115 מיליארד שקל, בהשקעה של 28 מיליארד שקל. בין היתר, החוק קובע כי על מפעל להתקין את הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר (BAT) למניעת זיהום אוויר ופגיעה סביבתית, לפי בקשת המשרד להגנת הסביבה.

כעת דורש חוק ההסדרים לאפשר למפעל המפוקח לבחור בעצמו את הטכנולוגיה. בהיפוך התהליך הזה, שבו המזהם מציע את הטכנולוגיה והרגולטור הופך להיות תגובתי ולא נדרש לרכז ידע ומאמץ, קיים החשש כי הרגולטור יהפוך לחותמת גומי. יתר על כן, המשרד להגנת הסביבה אמנם יוכל לקבוע יישום של טכניקה אחרת, אך רק "אם הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה משמעותית בסביבה, ובתנאי שמבקש ההיתר פועל באזור שעליו הכריז השר כאזור נפגע זיהום אוויר, ומתן ההיתר לפי הטכניקה אותה מבקש הגוף המפוקח יוביל לחריגה מערכי איכות האוויר המרביים".

מנגנון נוסף שיעבור שינוי הינו הליך היתר הפליטה. גוף מפוקח שירגיש כי הוא נפגע מדרישה של המשרד, יוכל לעקוף את הממונה על היתר הפליטה שלו, ולפנות ישירות למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שהוא גורם פוליטי. למעשה, ההחלטה תופקד בידי מנכ"ל המשרד, והוא ייוועץ בכתב לגבי ההשגה עם מנכ"ל המשרד האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר. כך, למשל, בעניינים הנוגעים להיתרי פליטה לאוויר של אסדת לוויתן, למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה תינתן סמכות שהיום אין לו, וגם מנכ"ל משרד האנרגיה ישותף בתהליך, למרות שאינו בר סמכא בנושא ההיתר. זוהי היררכיה חדשה שאיננה קיימת בחוק, ושעליה הציבור לא יכול לערער.

החוק החדש אף נותן בונוס כספי לגופים המזהמים. בחוק נקבע כי "כל העיצומים הכספיים הקבועים בסעיף 53 לחוק אוויר נקי (הסעיף שקובע את הקנסות על הפרות בחוק, ש"א) יופחתו ב-50%... כיום, העיצומים הכספיים הקבועים בחוק גבוהים, ומובילים לכך שהמשרד מתקשה להטיל אותם בפועל. מוצע לבקשת המשרד להגנת הסביבה להפחית עיצומים אלה בהיקף משמעותי, בכדי להגביר את יכולת האכיפה והגבייה, במקום הצורך בפנייה להליכים פליליים שאינם בהכרח אפקטיביים".

כיום קיימת בידי המשרד להגנת הסביבה אפשרות להפחית קנסות למזהמים, והוא אכן עושה זאת מעת לעת ובסכומים משתנים, גם לקול מחאתו של הציבור - כאשר לא אחת נשמעת הטענה כי הקנסות המוטלים נמוכים מאוד, ולכן זול יותר לזהם ולשלם מאשר לשנות את אופן הפעילות. כעת קובע משרד האוצר כי קנסות על זיהום סביבתי וזיהום אוויר יופחתו משמעותית, מראש.

ארגוני הסביבה מזהירים מפני הצעד הזה. "מה בעצם עושים פה? מגדילים רווחיות של תעשיינים, ובד בבד מגדילים את עלויות התחלואה מזיהום אוויר בישראל, שנאמדת כיום בעשרות מיליארדי שקלים. לא יעלה על הדעת להפחיתם, ויש להעלותם משמעותית", אומר יוני ספיר, יו"ר עמותת ‘שומרי הבית’.

"אנחנו הרי יודעים שכבר היום ישנם מזהמים שלוקחים בחשבון קנסות בתקציבם השנתי, משום שזול להם יותר לזהם ולהיקנס, מאשר להשקיע בהפחתת פליטות לאוויר. העיצומים הכספיים מהווים שיעור מינורי מהרווחים של אותם מזהמים. הם מוטלים כיום במשורה, ולעיתים חולף פרק זמן ארוך ממועד העבירה ועד להטלת העיצום הכספי והתשלום בפועל".

אנחנו לא אירופה

במסגרת החוק צפויה לעבור הרפורמה ברישוי עסקים - אחרי שב-2018 נהדפה בעקבות מאבק ציבורי ופרלמנטרי עז. הרפורמה מבקשת לקחת סמכויות גם מהרשויות המקומיות, ולהעבירן ל"ועדת אסדרה לרגולציה מעודדת תחרות". כך, במתן תנאים ברישיון העסק יוכפפו המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים והרשויות המקומיות, לוועדה ממשלתית. לוועדה תינתן סמכות לקבוע מפרטים על פי סקטורים, לוודא שהרגולציה עומדת בסטנדרט בינלאומי ומעודד תחרות, לעקוב אחר התנאים המונפקים ברישיון עסק ולמעשה לבטל את שיקול הדעת של המשרד המקצועי בהקשר לתנאים שיושתו ברישיון העסק.

"זה תקופה ארוכה שארגוני הסביבה מתריעים מפני מדיניות ממשלתית אנטי-סביבתית, המאפשרת למעשה השתלטות של התעשיינים על המשרד להגנת הסביבה", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול. "בלי חוק רישוי עסקים בידיו של ראש עיריית חיפה לשעבר, יונה יהב, מיכל האמוניה עדיין היה מסכן את תושבי חיפה והצפון. בלי הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, הישג ניקוי הים מזיהום - שהמשרד להגנת הסביבה התגאה בו לאחרונה - יבוטל, והמצב יחזור לאחור. מדובר בפגיעה אנושה בכל הישגי הגנת הסביבה של השנים האחרונות".

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול / צילום: ענבל מרמרי

חוק ההסדרים יאפשר גם למפעלים הנדרשים לעמוד בדרישות סביבתיות לערער על בקשות המשרד, באם הן "שונות מהדרישות המקובלות באיחוד האירופי". אך ישראל איננה אירופה, החקיקה והפיקוח בה תואמים את הזירה הישראלית, ובמקרים כמו חוק אוויר נקי - היא אף מתקדמת יותר. בישראל, אגב כך, ישנו מספר נמוך משמעותית של פקחים סביבתיים מאשר באירופה, כך שמימוש הדירקטיבה האירופית מותאם יותר להקלות על הגופים המפוקחים, ולא לאכיפה ופיקוח. יחד עם זאת יש לזכור כי הליך של רישוי עסקים, הזרמה לים ופליטה לאוויר הם הממשקים היחידים שנותנים למשרד להגנת הסביבה יכולות הרתעה משמעותיות.

יום כיפור של הסביבה

במהלך "כנס חירום" שקיימו השבוע כל ארגוני הסביבה במשותף, במטרה לבלום את החוק, הם הזהירו מפני הידרדרות סביבתית-בריאותית ומכך שגילה גמליאל עומדת להפוך דה פקטו לשרה בלי תיק. "מדובר ביום הכיפורים של הסביבה. במקום השרה גמליאל, הייתי מאיים בהתפטרות", אמר אופיר פינס-פז, לשעבר שר הפנים ויו"ר ועדת הפנים והסביבה, שהוביל את חוק אוויר נקי. "אין הרבה הישגים בחקיקה סביבתית בכנסת, ועכשיו את ארבעת ההישגים הגדולים רוצים לסרס. בלעדיהם אין משמעות רבה למשרד הגנת הסביבה. זה קרב פוליטי שצריך לרתום אליו את כל מי שעניין הסביבה בליבו".

בארגוני הסביבה חוששים כי המהלכים האמורים הינם בגדר "שפיכת הגנת הציבור והטבע עם המים". צד הרגולציה יופקע במידה רבה מהמשרד להגנת הסביבה, וצד הפיקוח יוחלש - כאשר בין כה מדובר בנקודת חולשה של המשרד, שזכתה לביקורת נוקבת מצד מבקר המדינה.

במצגת שפרסם משרד האוצר לאחרונה בנוגע לחוק ההסדרים, נטען כי הוצאות המגזר העסקי בגין דרישות רגולציה סביבתית עומדות על 3.7 מיליארד שקל, וכי 84% מהן "אינן תורמות לפריון". אלא שהנתון הזה אינו משקלל אספקטים סביבתיים, ולא לוקח בחשבון עלויות חיצוניות. כך למשל, דוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2017 קבע כי נזקי הזיהום של מתחם בז"ן בחיפה נכון לשנת 2014 מתבטאים בעלויות חיצוניות של תרופות, ימי מחלה וימי אשפוז בהיקף של 650 מיליון שקל בשנה. עוד נקבע בדוח כי זיהום האוויר בישראל עולה למשק 10 מיליארד שקל בשנה, ובשנת 2018 עלה סכום העלויות החיצוניות ב-4.66% ביחס לשנת 2017.

"יישום חוק אויר נקי תרם להגנה על בריאות הציבור, בהפחתת תחלואה ותמותה ממחלות קשות, אובדן ימי עבודה, ימי אשפוז והוצאות על תרופות", אומר ברכה. "דווקא בימים אלה, שבהם המשק מתמודד עם משבר כלכלי חריף, המשך ההתעלמות של האוצר מהעובדות האלה, לצד ניסיונותיו להשתלט על סמכויות המשרד להגנת הסביבה, מעידים על העדר חזון ארוך טווח לציבור ולמשק כולו. אנו קוראים לממשלה לדחות לאלתר את הצעת חוק ההסדרים, אשר תפגע בטווח הקצר והארוך בסביבה, באדם ובכלכלה".

ההצלחה ההולנדית נותנת תקווה

בשנים האחרונות מתחדדת חשיבות המאבק במשבר האקלים והשמירה על הסביבה ובריאות האדם. מחאת האקלים סחפה מיליונים ברחבי העולם למאבק חסר תקדים למען הדורות הבאים, בניסיון למנוע מפגעים סביבתיים עתידיים, עלייה באירועי אקלים קיצוניים וצמצום משאבי כדור הארץ. גם מגפת הקורונה הבהירה כי עלינו להפנות קשב למדע, ולייצר מערכת מדינתית שתדע להתמודד ולבלום סיכונים ידועים מראש.

ברחבי העולם נידונות בתתי המשפט "תביעות אקלים", שבהן מבקשים אזרחים מפוליטיקאים ומחברות עסקיות לתת את הדין על עוולות סביבתיות. אחת התביעות המפורסמות היא של אזרחי הולנד שדרשו מממשלתם לשפר את יעדי הסכם פריז ולקצץ את פליטות הפחמן. האזרחים ניצחו, ובית המשפט קבע כי הממשלה מחויבת להגן על אזרחיה נוכח משבר האקלים, ולהפחית את הפליטות ב-25%.

כעת לוטשים בעולם עיניים לתביעות דומות. ומה בישראל - האם חוק ההסדרים, שהוא בעל פוטנציאל לפגוע בחקיקה סביבתית מתקדמת, יגיע גם הוא לבית המשפט? בארגון "אדם טבע ודין" אומרים: "חד משמעית, נבחן את זה".

עוד כתבות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; ענקית מוצרי היוקרה הצרפתית קרינג צוללת ב-10%

מדד הנג סנג עלה ב-2% ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

גבול לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

בלבנון מדווחים על עשרות מטרות שהותקפו בבת-אחת בדרום המדינה

פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף • צה"ל: סוכל פיגוע ליד חברון, מחבלת חוסלה אחרי שהסתערה עם סכין לעבר כוח • פגיעה ישירה בלול במרגליות; חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • תיעוד מהתקיפה הלילית בלבנון: מחבל ירד מאופנוע, נכנס למבנה וחוסל מהאוויר • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • עדכונים שוטפים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות בבורסה מתמתנות; אלארום מזנקת ב-20%, נובה ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.5%, המניות הדואליות עולות ב-2% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צונחת ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30