גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לציבור מגיע לדעת": אלו המפעלים המזהמים בישראל

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום את "הרשימה האדומה" של המפעלים המזהמים בישראל. בצמרת: רותם אמפרט, פז אשדוד, בזן, כאו"ל ומפעלי ים המלח ● אסדת הגז תמר קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר שניתן על פליטות לאוויר

תחנת הכוח במישור רותם / צילום: רפי קוץ
תחנת הכוח במישור רותם / צילום: רפי קוץ

המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר את מדד ההשפעה הסביבתית, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-100 מפעלי תעשייה גדולים, כ-40 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-800 תחנות תדלוק ציבוריות. המדד המתפרסם מתייחס לנתוני שנת 2018, ורואה אור בעיכוב ניכר של כשנה.

בדומה לדירוג הקודם, גם השנה רותם אמפרט נגב דורגה כחברה בעלת ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה נוספת של 7% בניקוד. אחריה "מככבים" בראש הרשימה האדומה: בית זיקוק פז אשדוד, בזן, מפעל כרמל אולפינים, מפעלי ים המלח, גדיב, שמן תעשיות, אסדת תמר (שנבחנה לראשונה במסגרת המדד), שניב תעשיות נייר ומט"ש איילון.

למדד השנה מצטרפות לראשונה אסדות תמר (מקום 8) ואסדת הגז מרי-B (מקום 29), שכילתה את מלאי הגז במאגר בשנת 2018, ויצאה מכלל שימוש. ארבעת מפעלי מתחם בזן מופיעים בין שבעת המפעלים הראשונים במדד. לפי המשרד להגנת הסביבה, סך כל ההפרות שנוקדו במדד עלה ב-80%, כתוצאה מעלייה בהיקף הפיקוח והאכיפה.

המדד מייצג את ההשפעה הסביבתית של החברות באמצעות שקלול פרמטרים שונים כגון רמת הציות של החברות לדין הסביבתי, כמות החומרים המזהמים או הפסולת הנפלטים או מועברים, סיכונים הנובעים משימוש בחומרים מסוכנים וכדומה, והינו הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה - הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד, אנליסטים ויועצי פנסיה יכולים לעזור למשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי.

 

בראש המדד נמצא מפעל רותם אמפרט נגב עם עלייה של 7% בניקוד משנה שעברה, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. בשנת 2018 התקיימה במפעל אכיפה על הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, נוסף על הניקוד משנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי ורעיל של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. אירועים נוספים משנת 2018 כוללים הפרות על תנאי היתר הפליטה, אי עמידה בזמנים של הגשת מסמכים ודיווחים ועוד. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. החקירה הפלילית שמבצעת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה נגד החברה נמצאת בעיצומה בימים אלה. כמו כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי.

פז בית זיקוק אשדוד ממוקם השנה במקום השני, עם עלייה של 19% בניקוד, בשל כמות עולה של פליטות והעברות לסביבה. במקום השלישי מדורגת בזן, עם עליה של 6% בניקוד, אך בשתיים שקדמו למדד הנוכחי - דורג המפעל במקום השני. בשנת 2018 הורשע המפעל בפלילים על זיהום נחל גדורה וקישון בשפכים, אירוע שהתקיים בשנת 2010. בנוסף בוצע שימוע למפעל על אירוע חומרים מסוכנים, והוצאו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי ואי ביצוע ניטור פליטות לאוויר. במהלך השנה תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

מפעל כרמל אוליפינים מדורג במקום ה-4, אך הראה שיפור של 13% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות תפעול, פליטות לאוויר והפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים. ניקוד נוסף ניתן על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.

מפעלי ים המלח עלו למקום ה-5 עם עלייה של 29% בניקוד, ונכנסו לעשירייה הראשונה של מדד ההשפעה הסביבתית. בשנת 2018 תועדו במפעל הפרות הנוגעות בעיקר לתחזוקה, תפעול ותשתית בתחום החומרים המסוכנים והאוויר. בנוסף, ניקוד משמעותי ניתן למפעל כתוצאה מכמות הפליטות לסביבה.

אסדת תמר מופיעה לראשונה בדירוג ההשפעה הסביבתית ונכנסת לעשירייה הראשונה במקום 8. לאסדה ניתן ניקוד גבוה על רכיב פוטנציאל ההשפעה על הסביבה, שעיקרו נובע מפליטות והעברות לסביבה, כאשר האסדה קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר שניתן על פליטות לאוויר. אסדת תמר הפרה את הוראות הדין הסביבתי בעיקר בתחום של חומרים מסוכנים וכן חריגות בדיגומי השפכים ומי הייצור. חשוב לציין כי למרות שאסדת תמר פועלת משנת 2013, עד היום היא פועלת ללא היתר פליטה. במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי ב-2019 ביצועיה הסביבתיים השתפרו, כתוצאה מהתקנת מתקן לעיבוי והשבה של הגזים הנפלטים בתהליך, במארס 2019. במקום התשיעי ממוקמת שגיב תעשיות נייר, ואת העשירייה סוגר מתקן טיהור שפכים איילון - שנכנס לעשירייה הפותחת את המדד עם עלייה של 78% בניקוד.

החברות שהראו שיפור במדד

עשרת המפעלים שהתדרדרו משנת 2017 הינם: מט"ש נתב"ג - מי מנשה; מתקן טיהור שופכין איילון; אלקון מרכז מיחזור - נאות חובב; פז בית זיקוק אשדוד; פקר ידפז מפעלי גילוון אשקלון; מפעלי ים המלח; שמן תעשיות; חח"י - טורבינות גז; רותם אמפרט נגב - מפעל צין; ושפיר מחצבות - מחצבת עמק האלה. עשרת המפעלים המשתפרים ביחס ל-2017, הם נייר חדרה, חח"י - תחנת הכוח רוטנברג, מגנזיום ים המלח, כרמל אוליפינים, חח"י - תחנת הכוח בחיפה, מט" קולחי השרון, טבע טק - אסיא תעשיות כימיות, חח"י - תחנת הכוח אשכול ולאחריה אלון תבור ואורות רבין.

המדד מאפשר לבחון גם את החברות הציבוריות בנפרד, ומציג את שיעור החשיפה, בבעלות ישירה או עקיפה, של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, להשפעה הסביבתית של מתקנים בבעלותם. 10 החברות הציבוריות בעלות דירוג ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוה ביותר הן פז חברת נפט, כימיקלים לישראל, דור אלון אנרגיה, קבוצת דלק, חברת החשמל לישראל, החברה לישראל, בתי זיקוק לנפט, אלקטרה, חברת הדלק טן, טבע תעשיות.

המדד המפורסם רואה אור באיחור ניכר, לאחר שאמור היה להתפרסם בספטמבר. לפי המשרד להגנת הסביבה, העיכוב התרחש בין היתר בשל העובדה ש-2019 הייתה שנת בחירות, והעובדה שעדיין חלות מגבלות על תקציב המשרד, באין תקציב מדינה מאושר. השרה גילה גמליאל שנכנסה לתפקידה לאחרונה, הורתה על פרסום המדד ואמרה: "לציבור מגיע לדעת מי הם המפעלים המזהמים, ופרסום מדד ההשפעה הסביבתית חושף בפניו את הסיכונים הסביבתיים של מפעלי תעשייה וחברות ציבוריות. ראינו בשנים האחרונות כיצד סיכונים סביבתיים הופכים לסיכונים כלכליים בפרשות כגון עברונה, דיזל-גייט ואשלים, והמדד נותן למשקיעים כלי לניהול סיכונים אלו. עלינו להבטיח שחסכונות הציבור לעתיד, בקרנות הפנסיה ובאפיקי החיסכון הנוספים, לא יהיו רק בטוחים פיננסית, אלא גם לא יסכנו את בריאות הציבור והסביבה".

הדוח אף מעלה שאלות כבדות משקל שיש לקחת בחשבון: מהו האפקט של האכיפה והפיקוח הסביבתיים? האם החברות 'לומדות לקח' ואכן מנסות לצמצם את הפגיעה בסביבה, ודאי כאשר בפתח ממתין חוק ההסדרים בו מבקש משרד האוצר להפחית במחצית את הקנסות לגופים המזהמים, ולתת שורה של הקלות לאותם מפעלים על חשבון הרגולטור?

"קריאה בדוח של המשרד מעלה את השאלה הפשוטה: איך זה שפעם אחר פעם אותם המפעלים ואותן חברות מדורגים כמפעלים המזהמים בארץ, ושום דבר לא משתנה?", תוהה פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

"התפקיד של המשרד הוא לא רק להודיע לציבור המשקיעים בבורסה על ההשפעה של המפעלים על הסביבה, אלא להוביל לשיפור במגדי ההשפעה על הסביבה של המפעלים. מה שבטוח הוא, שקריאה בדו"ח מחדדת את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה לא מגיע כמעט אף פעם לכדי אכיפה מול המפעלים המזהמים ולא מייצר מספיק הרתעה".

ארגון אדם טבע ודין אומר על הדברים, לאור חוק ההסדרים השנוי במחלוקת שיובא לממשלה בקרוב, כי "המדד מוכיח יותר מתמיד את הצורך בחיזוקו של המשרד להגנת הסביבה לאור חוק ההסדרים המנסה לשלול את סמכויותיו. אנו רואים פעם אחר פעם את אותם מפעלים המככבים בדו"ח זה, ולרשימת ההפרות הסביבתיות הארוכה שלהם יש משמעות אחת: נזק בריאותי וסביבתי בלתי הפיך. אותם מפעלים, מייצרים זיהומים ומחלות, לא עומדים בתקנים, לא נותנים על כך את הדין וכעת עם חוק ההסדרים הם גם ישלמו הרבה פחות קנסות על הנזק שלהם. אנחנו דורשים מהמשרד להגנ"ס לעמוד על רגליו האחוריות כנגד היוזמה לקצץ בסמכויותיו החשובות בהגנה על בריאות הציבור ולהפוך אותו לבן ערובה של האוצר".

ארגוני הסביבה מגמה ירוקה, צלול ומנקים את מפרץ חיפה הגיבו לדברים גם הם ואמרו כי "עשרת המפעלים המזהמים ביותר הם תעשיות זיקוק הדלקים הפוסילים בעיקר לסקטור האוויר והפסולת. מדינת ישראל חייבת לעמוד ביעדים הבינלאומיים לצמצום והפחתת הפליטות וכדי לשמור על בריאות האזרחים נדרש להיגמל מתעשיות האנרגיה המבוססות על משאבים פוסילים, נדרש לסגור את התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לבסס אכיפה משמעותית כלפי מפעלים המזלזלים באוויר לנשימה וליישם את עקרון "המזהם משלם" כפי שנקבע במספר חוקים" .

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ', מסרה בתגובה לדברים; "מברכת על פרסום מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים המזהמים בישראל. רק ככה ניתן להתחיל להחזיר את אמון הציבור שאבד במערכת- להציג נתוני זיהום מהימנים באופן שקוף ופתוח, תוך הגברת הניטור והאכיפה. ללא שמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור אין כלכלה. זוהי משימה ראשונה במעלה בעידן של משבר אקלים ומשבר קורונה. במקום תעשיות מזהמות יש לטפח תעשיות מתקדמות וירוקות שיתרמו לקופת המדינה וישמרו על עתידנו ועתיד הילדים שלנו".

תגובת בזן למדד: "בזן צמצמה בהתמדה בעשור האחרון את ההשפעה הסביבתית שלה בעשרות אחוזים כתוצאה ממדיניות סביבתית אחראית שהיא מנהלת. למעשה, חלקה היחסי של הקבוצה בהשפעה על הסביבה במפרץ חיפה הנו נמוך מאוד ועומד על 3%-11% בלבד, כך על סמך הדוחות המעודכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה".

מרותם אמפרט נמסר: "הדוח כולל נתונים מ-2016 ועד 2018 ועל כן אינם תקפים לימים אלו. כל מפעלי ICL נמצאים בשיפור משמעותי בעקבות השקעות עתק אותם ביצעה החברה בתיאום עם המשרד, זאת במטרה להביא לשיפור הביצועים הסביבתיים. העלייה בדירוג מפעלי רותם נובעת בין השאר בשל מקרה נחל אשלים. מאז ועד היום ביצעה רותם פעולות שיקום וניטור בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות וכידוע הנחל נפתח לאחרונה למטיילים".

איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, המייצגת את כל הגופים במדד מלבד מט"ש איילון, ביקשו להגיב לדברים ומסרו כי "הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה טרם הגיע לידנו. עם קבלתו, נלמד אותו ואת ממצאיו בכובד ראש. נכון יהיה אם המשרד להגנת הסביבה ישלב בדו"חותיו גם ממצאים ממגזרים נוספים - דוגמת התחבורה או פעילותם של עברייני סביבה ושריפת פסולת פיראטית. אלה הוכחו כמזהמים משמעותיים ביותר ולמיטב ידיעתנו, בחינה שלהם תשים בפרופורציה נכונה יותר את הממצאים המפורסמים בדו"ח".

יחד עם זאת, ראוי לציין לאור תגובתם, כי ישנם דוחות שנתיים דוגמת המפל"ס אותם מוציא המשרד להגנת הסביבה, העוסקים במקורות נוספים לפליטות מזהמים לסביבה, כגון מגזרי הפסולת והתחבורה, אך הדוח המדובר עוסק בניהול סיכונים עבור משקיעים ומכאן בחברות ציבוריות או נסחרות, בזמן שפסולת פירטית איננה נסחרת בבורסה. יתר על כן, באשר להתייחסות לזיהום אוויר ממכוניות - חלק מהחברות במדד עוסקות באופן ישיר בזיקוק או במכירת דלקים מאובנים, הנשרפים בעת שימוש במכוניות בעלות מנוע בעירה פנימי ומהווים סיכון בריאותי וסביבתי.

מחברת נובל אנרג'י המפעילה את אסדת הגז תמר נמסר בתגובה: "במהלך שנת 2019 השלימה נובל אנרג'י פרויקט להפחתת הפליטות באסדת תמר (המרוחקת כ-24 קילומטרים מחופי ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים) בהשקעת עתק של כ-175 מיליון שקל. למערכת פוטנציאל הפחתה של 98% בהיקף הפליטות.

"יודגש כי גם בטרם הפעלת מערכת הפחתת הפליטות בתמר, לא היתה לאסדה השפעה על איכות האוויר בחוף. נובל אנרג'י ממשיכה להתמקד באספקה בטוחה ואמינה של גז טבעי לשוק המקומי והאזורי, שיחליף את הפחם המזהם ויביא לשיפור באיכות האוויר".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

ארגון הטרור שהצטרף לחזית נגד ישראל, והדרישה של גרמניה מאזרחים חדשים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארגון הטרור הסוני "הקבוצה האסלאמית" מצטרף לחיזבאללה בשל המלחמה בעזה, הקואליציה נגד החות'ים לא עומדת במשימה ובגרמניה דורשים מאזרחים חדשים לענות על שאלות על ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה ירוקה בתל אביב; נובה מטפסת בכ-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 עולה ב-0.4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית