גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנחנו במשבר הכלכלי החמור בתולדות ישראל (אבל יש גם חדשות טובות)

ההיסטוריה מראה כי לאורך השנים התמודדה הממשלה עם משברים גדולים שלוו באבטלה גבוהה, מיתון ואינפלציה תלת-ספרתית • האירוע הנוכחי הוא כנראה הגדול ביותר שידעה ישראל, אבל היא נכנסת אליו עם חוסן כלכלי שלא היה לה בעבר • "גלובס" חוזר למשברים הגדולים ולתוכניות החילוץ המוצלחות

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press
בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

המשבר שפוקד את המשק הישראלי כתוצאה ממגפת הקורונה רשם כבר שיא שלילי אחד: ההתכווצות הכלכלית החדה ביותר מאז הקמת המדינה. גם מבחינת הגירעון התקציבי ושיעורי האבטלה מתקרב המשבר הנוכחי במהירות לתואר החמור ביותר בתולדות ישראל. ובכל זאת, מבט היסטורי מגלה שהמשק הישראלי עבר לא מעט משברים קשים.

ההשוואה אליהם מבליטה את החוסן היחסי של המשק ב-2020, כמו גם את העובדה שמדובר במשבר עולמי ולא מקומי. משום כך יש למדינה היום, הרבה יותר מבעבר, יכולת לגייס כספים ולהגדיל את הגירעון כדי לסייע למובטלים, לעצמאים ולעסקים הקורסים ולקצר את תקופת המיתון החריף שאליה נקלעה כלכלת ישראל.

ויש כמובן הבדל נוסף: המשבר הנוכחי נגרם בעקבות אירוע בריאותי וייפתר רק כשיימצא חיסון. איש לא יודע כיצד עוד יתפתח ומתי הוא יסתיים. חוסר הוודאות הזה מקרין על התחזיות של בנק ישראל וגופי המחקר האחרים שמשתנות בכל חודש בעקבות הקפיצות והנסיגות בקצב התפשטות הנגיף. גם התוכניות הממשלתיות ליציאה מהמשבר הן בבחינת נכון לעכשיו, ורק מחדדות את השאלה כיצד ממשיכים מכאן.

הקורונה מכווצת את המשק הישראלי

המיתון של 1966: חילוץ בחסות מלחמת ששת הימים

כשם שמלחמת העולם הראשונה נקראה גם המלחמה הגדולה, כך זכה המשבר הכלכלי הראשון בישראל לכינוי "המיתון", למרות שאחריו היו עוד מיתונים. אחרי צמיחה בשיעורים דו-ספרתיים שאפיינה את ראשית שנות ה-60, נעצרה הצמיחה במשק הישראלי בבת אחת ב-1966.

הסיבות לכך היו בין היתר חולשה בייצוא הישראלי ופער אדיר במאזן הסחר של ישראל, שאיים לרוקן את רזרבות מטבע החוץ. החולשה הזו באה על רקע סיומם של פרויקטים לאומיים גדולים, כמו המוביל הארצי ומפעלי ים המלח - שבעקבות השלמתם נפלטו משוק העבודה פועלים רבים.

במוקד המיתון ההוא עמדה בעיית המובטלים. שיעור דורשי העבודה במשק טיפס במהלך 1966 ל-8% מכוח העבודה, והשיא נרשם בתחילת 1967 עם 108 אלף מובטלים שהיוו 12% מכוח העבודה במשק.

רה"מ לוי אשכול. צמיחה שנעצרה בבת אחת  / צילום: משה מילנר , לע"מ

לצד בעיית האבטלה, חלה ירידה חדה בעלייה לארץ והחרפה ניכרת בתופעת ההגירה מישראל (אז גם נולד הביטוי "שהאחרון יכבה את האור"). הממשלה בראשות לוי אשכול קידמה מספר תוכניות, שהבולטת בהן הייתה תוכנית כלכלית לשלוש שנים (1967-1969) שהושקה באפריל 1967 ובמסגרתה גם החלה הממשלה בתשלום דמי אבטלה למובטלים. ישנם כלכלנים הרואים במיתון את רגע לידתה של מדינת הרווחה הישראלית.

בכל מקרה, האירוע שחילץ את המשק מהמיתון היה מלחמת ששת הימים ותוצאותיה, שהזניקו את הפעילות הכלכלית - תופעה שמזכירה את השפעת מלחמת העולם השנייה על המשק האמריקאי.

אינפלציית 1984: קיצוץ חד, פיקוח על מוצרים והקפאות שכר

מה לא נכתב כבר על ההיפר-אינפלציה ששררה בישראל בתחילת שנות ה-80. שנת 1984 הסתיימה באינפלציה של 445% - נתון שמציב את ישראל במקום מכובד גם בהשוואה בינלאומית. האינפלציה הכניסה את המשק הישראלי לסחרור של העלאות שכר ופיחותים בשער השקל, המטבע החדש שהחליף את הלירה ב-1980.

הגירעון הממשלתי זינק לשיא של כל הזמנים (מעל 15 אחוז תוצר) ורזרבות המט"ח הדלדלו לשפל שאיים להותיר את ישראל ללא יכולת לשלם עבור יבוא מוצרים. ממשלת האחדות בראשותו של שמעון פרס פנתה לארה"ב לסיוע במסגרת תוכנית לשיקום המשק.
התוכנית, שהוכנה בחשאיות רבה, אושרה בממשלה ב-30 ביוני 1985 וזכתה לשם "תוכנית הייצוב".

רה"מ שמעון פרס. ממשלת האחדות הוציאה לפועל   / צילום: נתי הנריק, לע"מ

במסגרת התוכנית הסכימה ההסתדרות להקפאת שכר והוטל פיקוח על מחיריהם של מאות מוצרים. הממשלה קיצצה את תקציבה בשיעור חד, והאינפלציה הוכנעה.
לצד ההישג הבינלאומי הונחו במסגרת תוכנית הייצוב היסודות למדיניות הכלכלית שתלווה את המשק בעשורים הבאים ונקבעו יעדי-העל שלה: פתיחת המשק (הליברליזציה) והשמירה על איזון תקציבי, באמצעות כללים פיסקליים.

אגף התקציבים באוצר הפך גורם דומיננטי בזכות חוק ההסדרים, הכלי שמאפשר לאוצר לקדם רפורמות ושינויים מבניים במשק.

משבר 2002: המהלכים של שר האוצר נתניהו

המשבר הכלכלי של 2002 פרץ לאחר צמיחה מהירה בסוף שנות ה-90, שהסתיימה בפיצוץ בועת הדוט קום בארה"ב ברבעון הראשון של 2000.

השפעות המשבר העולמי על המשק הצטרפו לאינתיפאדת אל-אקצה שפרצה בספטמבר 2000, וגרמו לכך שלראשונה מאז הקמת המדינה רשם המשק ב-2001 צמיחה שלילית של 0.8%. הגירעון התקציבי זינק ל-4.1% ושיעור האבטלה גדל.

האינתיפאדה, ויחד איתה המשבר, נמשכו והעמיקו בשנת 2002 והפכו את המיתון הזה לארוך ביותר בתולדות המדינה. לפי הערכות, גילחה האנתיפאדה 3% צמיחה ב-2002, שהסתיימה בצמיחה שלילית של 0.7%. השכר הממוצע במשק צלל ביותר מ-6% והאבטלה חצתה את קו ה-10%.

אינתיפדת אל־אקצה. המיתון הארוך בתולדות ישראל  / צילום: רויטרס

השילוב בין צמיחה שלילית וגירעון גבוה הזניקו את יחס החוב של ישראל מ-89% ל-97% ועוררו חשש כבד בשוקי ההון הבינלאומיים כי ממשלת ישראל לא תעמוד בהחזר חובותיה. כתוצאה מכך התרסקו מחירי אגרות החוב הממשלתיות ועלויות המימון של החוב הממשלתי הלכו ותפחו.

המיתון הסתיים כתוצאה משילוב בין רגיעה ביטחונית, בעקבות מבצע חומת מגן, ושורת מהלכים שביצע שר האוצר בנימין נתניהו - כמו גם הגיאות בכלכלה העולמית, שהתאוששה מהזעזועים של התרסקות בועת הדוט קום ופיגועי ה-11 בספטמבר.

נתניהו, שנכנס לתפקיד בראשית 2003 ביצע שורת קיצוצים בתקציב ויזם כלל שהגביל את הגידול האפשרי בהוצאות הממשלה. בין היתר קוצצו קצבאות הילדים, צומצמו משרות במגזר הציבורי ובוצע קיצוץ שכר של 8%.

במקביל, הוביל נתניהו רפורמה במס הכנסה כדי להוריד את נטל המס הגבוה על החברות והשכירים. למרות התנגדות עזה של ההסתדרות ביצע נתניהו רפורמה במבנה הפנסיה בישראל, שהחליפה את הפנסיה התקציבית בפנסיה צוברת.

לצד השבחים הרבים, נמתחה ביקורת על התוצאות החברתיות של מדיניות נתניהו ונטען כי הובילה להגדלת פערים.

משבר האשראי 2008: שמרנות שהוכיחה את עצמה

בדומה למשבר הקורונה, גם משבר האשראי העולמי לא פרץ בישראל. המשבר, שהחל באגרות חוב סאב-פריים בארה"ב, הגיע לשיא באוקטובר 2008 עם התמוטטותו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והלאמתם של גופים פיננסיים "גדולים מכדי ליפול" כמו תאגיד הביטוח AIG.

המשבר הפיננסי הביא לקריסה בבורסות והפך במהרה למשבר בכלכלה הריאלית והפעילות הכלכלית בעולם התרסקה בסוף 2008. הסערה העולמית תפסה את המשק הישראלי במצב טוב יחסית, בדגש על מערכת הבנקאות הישראלית, שבזכות שמרנותה התרחקה בדרך כלל מהשקעות במכשירים פיננסיים מסוכנים.

מלבד הפגיעה בייצוא הישראלי החשש העיקרי בממשלה היה מפגיעה בנכסים הפיננסיים של הציבור ומקריסתם של הטייקונים, אנשי עסקים ששלטו בקבוצות עסקיות גדולות באמצעות מינוף גבוה. שר האוצר רוני בר-און עמד בפני לחצים כבדים וסרב להצעות לרשת ביטחון לאגרות חוב קונצרניות ולסגירת הבורסה לאחר התמוטטות ליהמן ברדרס.
נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר זכה לשבחים על הורדת הריבית - צעד שבעקבותיו הלכו נגידי בנקים מרכזיים נוספים. הממשלה הכינה תוכנית האצה לפעילות הכלכלית, אך בפועל המשק התאושש בכוחות עצמו בקצב מהיר.

שנת 2009 הסתיימה בישראל בצמיחה חיובית של 0.8% - הישג מרשים בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות שבאותה שנה רשמו ירידה ממוצעת של 3.4%. רק שנתיים עברו, וב-2010 נרשמה צמיחה של 4.6% ואפשר היה לומר שהמשק צלח את המשבר כמעט ללא פגע. 

כך יצאה ישראל מהמשברים הכלכליים הקודמים / אינפוגרפיקה: בנק ישראל

הפעם מנהיגי אירופה זיהו את העננה מוקדם | אסף אוני

מנהיגי אירופה לא שלפו סתם את התותחים הכבדים. הם סבורים כי משבר הקורונה הוא משבר כלכלי משמעותי יותר ומסובך יותר להתמודדות מאשר כל משבר כלכלי אחר מאז מלחמת העולם השנייה.

גרמניה לא נטשה בלי סיבה את מדיניות "האפס השחור" - התקציב המאוזן ששמרה בעשור האחרון; צרפת לא חוזרת בלי סיבה לשיעור גירעון החורג מכללי האיחוד האירופי, ובריטניה לא עוברת כלאחר יד ממדיניות ניאו-ליברלית למדיניות רווחה שמפזרת 60 מיליארד ליש"ט על רשת ביטחון תעסוקתית לעובדים ולעצמאים, לראשונה בתולדותיה.

צריך רק להקשיב להם. מנהיגת גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון הזכירו שניהם בנאומיהם בחודשים האחרונים, כי מדובר במבחן המשמעותי ביותר של אירופה המודרנית. מקרון בדרכו ה"יופיטרית" קרא לזה "מלחמה", מרקל בצנעה המאפיינת אותה קראה לזה "אתגר". ביחד עם מנהיגים אחרים באירופה, הם השכילו להבין כבר בחודש מרץ כי מגיפת הקורונה מאיימת על הכלכלה כמו - ואולי אפילו יותר - על בריאות הציבור.

משברי העבר ריחפו מעל הצעדים האירופיים בתחילה. משבר האשראי של 2008, למשל, הפתיע את גרמניה בירידת הביקוש העולמי ובהקפאת הסחר. היא השכילה לכוון את עסקיה לעבודה במשמרות, ובמקום לפטר מחצית מכוח האדם של "פולקסווגן", למשל, העבירה אותם למתכונת של שבוע-שבוע. כשהעולם הלך ונחלץ מהמשבר, וכשסין הסתמנה כמקור הצריכה הגלובלי החדש, המפעלים הגרמנים היו שם לפני כולם כדי לספק את הביקוש. בפעם המי-יודע-כמה במאה האחרונה, גרמניה חוותה נס-כלכלי. מודל זה היה הלקח שהיא למדה, ושמדינות רבות אחרות סביבה אימצו.

המשבר הפיננסי גם היה הגורם הישיר למשבר האירו, שהביא מדינות אירופיות כמו יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה לעמוד בפני פשיטת רגל, להלאים בנקים ולהיאלץ להסתמך על הלוואות ענק מממשלות וגופים זרים. צעדי הצנע שנכפו עליהן על ידי גופים אלה, או ליתר דיוק חוסר התוחלת שלהם (כפי שהודו בדיעבד גם הגופים הבינלאומיים) - היו הלקח שהן למדו.

כיום ברור כי הלקחים מכל משברי העבר צריכים להתכנס יחדיו. מדינות האיחוד - לבד ויחד - משתמשות בכל מה שעומד לרשותן, ומציגות צעדים פיסקליים ומוניטריים ללא הגבלה. תוכניות תעסוקה, השקעה בתשתיות, חלוקת כסף לאזרחים מחד, קניית אג"חים של ממשלות ותאגידים אירופיים במאות מיליארדים ורבית נמוכה מנגד.

משבר הקורונה כה שונה מאחרים לפניו, שאירופה לא רק שלפה את כל התותחים - אלה היא גם יורה בהם יחד.

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"