גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה, החדשות הטובות של ענף הרכב וההזדמנות שישראל עומדת לפספס

הסגר הוביל לצניחה של עשרות אחוזים בזיהום והנתון הזה מתמרץ מדינות רבות לתמוך ברכבים ירוקים ● האוצר יעדכן בחודש הבא את מדיניות המס, אבל ההיסטוריה מוכיחה שנמשיך כנראה לשלם מס של 38 אלף שקל בממוצע על כל רכב חדש ● כתבה ראשונה בסדרה

עד למגפת הקורונה ענף הרכב העולמי היה על מסלול ברור: המכירות עלו בכל שנה, יותר רכבים חשמליים עלו על הכבישים ונראה היה שאפילו הרכב האוטונומי מתקרב בצעדי ענק. כעת הקלפים נטרפו. המכירות צנחו, המפעלים נסגרו והתעשייה כולה נאלצת לחשב מסלול מחדש. בשבוע הקרוב נבחן ב"גלובס" את הרגלי הנסיעה והרכישה המשתנים, נבדוק איך תיראה המכונית הפרטית ביום שאחרי וננסה להבין מה קורה לשווי השוק של ענקיות הרכב העולמיות

אם מישהו מתעקש לחפש זווית חיובית במשבר הקורונה, הוא ימצא אותה בשיפור איכות האוויר כתוצאה מהפחתת פעילות התחבורה. תוך ימים בודדים מתחילת הסגר הנרחב, שהוטל על ערים ומדינות והמעבר לעבודה נרחבת מהבית, נרשמה באזורים הרלוונטיים ירידה דרמטית בכמות המזהמים, שמיוחסים לכלי רכב ואיכות האוויר הנמדדת השתפרה בשיעור של 20%-50%.

עבור ממשלות רבות זו הייתה קריאת השכמה והיא מולידה בימים אלה רפורמות רכב ירוקות במערב ובסין, כולל מתן תמריצים של מיליארדים למעבר לכלי רכב מופחתי זיהום וחשיבה מחודשת על נושא התחבורה.

גם לישראל יש כלים להצטרף לטרנד. באוגוסט הקרוב אמורים משרדי הממשלה להציג את העדכון התקופתי החדש של "המיסוי הירוק" לכלי רכב חדשים. עד כמה מדובר בהחלטה דרמטית? שוק הרכב מניב למדינה בכל שנה כ-40 מיליארד שקל בשנה, כולל מסים על דלק ומע"מ. מי שרוכש רכב חדש משלם בממוצע 38 אלף שקל. מדובר בנתון שמתייחס ל-2018 והוא העדכני ביותר.

הכוונות טובות, הביצוע פחות

רפורמה חשובה ומשפיעה: מי שמזהם משלם

למי ששכח מהו מיסוי ירוק, נזכיר שבאוגוסט 2009 נכנסה לתוקף רפורמת מיסוי על כלי רכב: במקום מס הקנייה הקבוע על כל סוגי הרכב, שהיה נהוג עד אז, הונהגה שיטה של זיכוי מדורג במס קנייה בהתאם לזיהום הרכב על סולם של 15 דרגות, עם זיכוי שנע בין אפס ל-15 אלף שקלים, פרט לכלי רכב "מחושמלים", ששיעור המס עליהם נקבע בנפרד.
רמת הזיהום חושבה על פי נוסחה מורכבת כאשר המטרה הברורה הייתה לעודד את הלקוחות בישראל לרכוש כלי רכב פחות מזהמים.

בעשור החולף זו הפכה להיות אחת הרפורמות החשובות והמשפיעות ביותר על שוק הרכב הישראלי. היא המליכה דגמים ומותגים והפילה דגמים ומותגים אחרים; הצמיחה פלחי שוק חדשים, דוגמת מכונית "מיני" ומכוניות היברידיות ופלאג-אין; וייצרה בעשור האחרון הרבה מאוד עושר לשחקנים בשוק הרכב, שזיהו את הפוטנציאל הטמון בתחומים האפורים של הרגולציה וניצלו אותו, לעיתים בסיוע יצרני הרכב.

אם תשאלו את הרגולטורים הם יוכיחו לכם באותות ובמופתים, שהתוצר החשוב של המיסוי הירוק היה הפחתה משמעותית בפליטה הממוצעת של כלי הרכב, שנמכרים בישראל, בהשוואה לתקופה, שלפני הרפורמה.

האמת שתהיה זו קצת יומרה - טוב, הרבה - לטעון, שהדבר נובע בעיקר מהמיסוי הירוק הייחודי של ישראל.

לישראל מיובאים כלי רכב בתקינה אירופאית ובעשור האחרון עברה אירופה מהפכה בטכנולוגיית הרכב וברגולציה הנלווית, שאחראית ישירות להפחתה משמעותית של הפליטה בדגמי הרכב החדשים. זו הסיבה, שהמנועים הנפוצים ביותר כיום בישראל הם מנועי טורבו קטנטנים ונקיים ולא מנועי 1.6 ו-1.8 ליטר מזהמים כמו בתחילת העשור.

אלא שלאותה רפורמה הייתה עוד מטרה, לא מוצהרת, והיא מניעת אובדן הכנסות ממיסוי רכב. למטרה זו נקבע עדכון דו-שנתי לאותה נוסחה ישראלית ייחודית, שמשקללת את המזהמים. ובתרגום לשפה פשוטה: נקבע מנגנון, שבאמצעותו יכולה המדינה לשלוט ולהגדיל את מס הקנייה הריאלי אם חלילה הכנסותיה השנתיות ממיסוי רכב יפחתו כתוצאה מהטבות המס הירוק.

כאמור, בעוד מספר שבועות צפוי להתפרסם העדכון החדש של אותה נוסחה, שייכנס לתוקף בינואר 2021 ומטבע הדברים בשל העיתוי הייחודי, ובשל השפעתו על המחירים של הרבה מאוד דגמים, הוא מעורר הרבה עניין.

מוקש פוליטי מסוכן: משרדי הממשלה שותקים

ניסיון לדלות מידע אודות אופי העדכון הקרוב אינו פשוט כלל ועיקר בשל רגישות הנושא. גם בימים כתיקונם העלאת מיסוי הרכב היא צעד לא פופולרי, הן בקרב הלקוחות הפרטיים והן בקרב מאות אלפי מקבלי הרכב הצמוד, שמס שווי השימוש החודשי שהם משלמים נגזר ממחיר המחירון של הרכב.

אלא שהימים הנוכחיים רחוקים מאוד מימי שגרה. ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי חמור, על סף גלישה למיתון מתמשך, כאשר מאות אלפים טרודים בבעיות קיומיות, התחבורה הציבורית מתפקדת בצורה חלקית ממילא ונסיעה בה נתפסת כסיכון בריאותי פוטנציאלי. לפיכך "עדכון תקופתי" של המיסוי עשוי להפוך במהירות למוקש פוליטי מסוכן.
אין זה מפתיע, שמשרדי הממשלה מעבירים כיום את הנושא מיד ליד כמו תפוח אדמה לוהט. במשרד התחבורה הפנו אותנו לברר פרטים במשרד האוצר, שמוביל את המהלך.
במשרד האוצר שלחו אותנו למשרד להגנת הסביבה ושם ענו לנו בתגובה כי "המשרד מסיים בימים אלה הליך לעדכון העלויות החיצוניות של זיהום אוויר וגזי חממה בישראל. בכוונת המשרד להטמיע את העלויות החיצוניות החדשות במסגרת עדכון נוסחת המיסוי הירוק, כפי שהיה בשנים קודמות. בשלב זה, לא נוכל להרחיב מעבר לכך שכן התהליך טרם הסתיים".

כדי לספק "קריאת כיוון" הפנו אותנו במשרד למסמך להערות הציבור, שפורסם באתר הממשלה בחודש מרץ 2020, בעיצומו של משבר הקורונה, תחת הכותרת "עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה". מדובר במחקר בן 81 עמודים, שנכתב על ידי מומחים בעלי שם וסוקר התפחויות מחקריות עדכניות בתחום ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של גזי פליטה תחבורתיים ותעשייתיים.

המסמך כתוב בשפה אקדמית-מדעית, שרחוקה מאוד מלהיות נגישה לציבור הרחב, והשלכותיו המעשיות על נוסחת המיסוי הירוק החדשה מעורפלות. לפיכך נראה כי זהו "מסמך כסת"ח". כלומר בסיס אקדמי מעורפל, שמספק, כביכול, צידוק מקצועי למניפולציות מס ממוקדות ולא פופולריות.

רכבי היוקרה אדישים: הפרדוקס הישראלי

בהעדר מידע ברור, קשה לדעת באיזו מידה ישפיע העדכון הקרוב על סקטורים השונים של שוק הרכב הישראלי, אבל אפשר בהחלט להעריך מי יוותר אדיש. בראש הרשימה נמצאים דגמי הרכב המזהמים ביותר והבזבזנים ביותר בדלק, שמוצעים בשוק הרכב הישראלי, דוגמת ג’יפים ורכבי פנאי עם מנועי בנזין ודיזל גדולים, מסחריות בנזין/דיזל, טנדרים, רכבי ספורט ומכוניות יוקרה יקרות.

הסיבה לפרדוקס היא, שבשיטת המיסוי הירוק של ישראל לא מוטל שום "קנס" על מכוניות בעלות זיהום חריג אלא רק מוענק "פרס" בדמות הטבת הפחתה מדורגת ממס הקנייה, שנעה בין אפס שקלים לכ-15 אלף שקל מהמחיר ליבואן, בהתאם לרמת הזיהום של הרכב.

כלומר זהו מס רגרסיבי, שהאפקטיביות שלו פוחתת ככל שהרכב יקר יותר מכיוון, שאותו "תמריץ" צנוע של עד 15 אלף שקלים במקסימום הופך להיות זניח ביחס למחיר הכולל של רכב יקר. במילים אחרות, המכוניות העממיות והזולות ביותר, שמחירן לצרכן קשור באופן הדוק להטבת המס, סופגות את רוב ההתייקרות עם כל עדכון של הנוסחה. היקרות נותרות אדישות.

עוד ברשימת האדישים לעדכון המס הירוק נכללים גם הדגמים המזהמים ביותר, בלי קשר למחירם, ששייכים לקבוצות הזיהום 10 ומעלה ולכן הטבת המס הירוקה עליהם ממילא זניחה עד אפסית בשיטת המס הנוכחית בפועל הם לא קיבלו כלום קודם ולא מקבלים גם אחרי העדכון.

בעקיפין הדגמים המזהמים אפילו מרוויחים, מכיוון שכל עדכון של המס הירוק מקטין את פער המחיר בינם לבין המכוניות הפחות מזהמות, שהטבת המס עליהן פוחתת. העובדה היא שדגמי פנאי גדולים ומזהמים כיכבו, ועדיין מככבים, במקום גבוה ברשימת רבי המכר של ישראל, עם מיסוי ירוק ובלעדיו.

הפרדוקס של "הירוקים חוטפים והמזהמים נותרים אדישים" מובנה בשיטת המיסוי הירוק הישראלי מאז נהגתה לפני עשור והוא עומד בסתירה בולטת לתוכניות מיסוי ירוק שבהן נוקטות מדינות מפותחות רבות בעולם, כולל בריטניה, צרפת, ספרד גרמניה ואחרות, שנוקטות בשיטת פרס/קנס ומענישות רכב מזהם מעל רף מסוים במיסוי מוגבר.

העלאת מס בהיברידיות: הטבת המס מתפוגגת

פרק אחד בעדכון המס הירוק החדש, שפורסם אשתקד וגם הוא צפוי להיכנס לתוקף בינואר הקרוב, הוא הפחתה נוספת בהטבת המס המיוחדת לדגמים בעלי הנעה היברידית ופלאג-אין החל מינואר 2021. במסגרתה יעלה מס הקנייה על מכוניות היברידיות מ-45% כיום ל-50%, ואילו מס הקנייה על רכבי פלאג-אין יעלה מ-25% ל-30%.

עלייה של 5% אולי אינה נשמעת משמעותית אבל היא משלימה קפיצה של כמעט 20% משיעור המס על ההיברידיות שהיה ב-2019. מדובר בפלח משמעותי מאוד בשוק הרכב הישראלי: כמעט שליש ממכירות הרכב החדש במחצית הראשונה של 2020, ויותר ממחצית המכירות לציי רכב, היו של דגמים היברידיים.

בינתיים, ההשפעה על שוק הרכב הייתה מינורית. רוב ההיברידיות, שנמכרות כרגע בישראל, הן כאלה, שייבואן ושחרורן מהמכס הוקדם לדצמבר 2019, כדי "להרוויח" את עליית מס הקנייה של תחילת 2020. בנוסף הפלח נהנה משיעור רווחיות גבוה במיוחד כך, שליבואנים הייתה יכולת לספוג את עליית המס או את חלקה.

אמנם מחירי המחירון הרשמיים של ההיברידיות זחלו בתחילת השנה כלפי מעלה אבל המחירים בפועל, שמשתקפים במבצעי מכירות ובשוק ה"אפס קילומטרים", נותרו דומים למחירי 2019, לפני הקפיצה במס הקנייה. לא נדיר למצוא כיום באתרי ה"אפס קילומטר" הנחות של 16-20 אלף שקל על היברידיות פופולריות.

אבל ההשפעה של העלאת מס הקנייה החדש על היברידיות שתיכנס לתוקף בינואר 2021 כבר תהיה שונה. בהנחה שהמלאים הקיימים של ההיברידיות, שיובאו ב-2019 בשיעור מס של 30%, יסתיימו עד תום הרבעון השלישי של 2020, היבואנים ירכשו וישחררו מלאי היברידיות חדש עד דצמבר 2020, ועליו הם כבר ישלמו שיעור מס של 45%. זו קפיצה של 15%, שיכולה להסתכם באלפי שקלים לרכב ולהוציא את המכוניות הללו מהתחרות, גם בלי ה-5% הנוספים שיתווספו בתחילת 2021.

מה שעשוי להציל את הפלח הזה מדעיכה, זמנית לפחות, הוא קצב ההתאוששות של ציי הליסינג בישראל ממשבר הקורונה. ציי הליסינג הם הצרכנים הגדולים ביותר בישראל של היברידיות ושיעור ההנחות שהם מקבלים עליהן, כבר "מתומחר" בתוך המחיר הרשמי - והגבוה - שמשלם הצרכן.

כרגע הביקוש של שוק הליסינג נמצא בשפל בשל משבר הקורונה ואם לא תתרחש התאוששות משמעותית של הסקטור המוסדי ברבעון הראשון של 2021 ייתכן שההנחות של חברות הליסינג יתורגמו לסבסוד הלקוחות הפרטיים והמחירים יישארו יציבים.

ברכבי הפלאג-אין, שרובם יוקרתיים, זו כבר זירת משחק אחרת. שם הביקוש והמחירים הרשמיים נגזרים במידה רבה מהלחץ של שוק הייבוא העקיף, בעיקר יבואנים מקבילים וזעירים, שבשנים האחרונות התמחו בפלח הפלאג-אין היוקרתי, כך שניתן להניח שעליית המחיר תיספג בשוק, במחיר של הקטנת ההנחות הלא רשמיות.

עתידן של ההיברידיות בישראל ב-2021 ייקבע גם בהתאם להתנהגות השוק האירופאי בחודשים הקרובים. בתחילת 2020 סבלו היבואנים בארץ ממחסור במלאים ומחוסר גמישות במחירים של היצרנים בשל נהירה המונית של לקוחות אירופאים להיברידיות, לקראת הקשחת דרישות הפליטה הממוצעת ביבשת. משבר הקורונה טרף את הקלפים ופגע משמעותית בביקוש הכולל לרכב ברוב השווקים הירוקים החשובים של אירופה.

אם השוק האירופאי לא יתאושש בשני הרבעונים הקרובים סביר להניח, שליצרנים תהיה מוטיבציה לספק ליבואנים בישראל את כל הכמויות שיבקשו במחירים נוחים.

בהקשר זה ראוי להזכיר גם את הרכב החשמלי לגמרי. לכאורה, כלי הרכב החשמליים הוחרגו מ"גזירות" עדכון המס הקרובות ולפחות עד סוף 2022 שיעור המס עליהן יוותר 10% בלבד, מה שמגלם הטבת מס של כ-30-40 אלף שקל ברכב עממי. ב-2023 יעלה שיעור המס ל-20% וב-2024 ל-35%.

אבל, וזה אבל גדול, מתווה שיעור המס על חשמליות מבוסס על הנחה פנימית של האוצר, שחדירת הרכב החשמלי לשוק הישראלי בשנתיים הקרובות תהיה בשיעורים זניחים. אלא שמשבר הקורונה משנה כיום סדרי עולם ובחלק מהמדינות המפותחות שיעור מכירות החשמליות נושק כיום ל-20% ואפילו 30% מכלל השוק.

די ברור, שאם תופעה כזו תתרחש גם כאן בשנתיים-שלוש הקרובות (למרות שהסבירות לכך לא גבוהה), האוצר ימהר לשנות את המתווה ולסגור את ברז ההטבות בשל החשש מאובדן משמעותי של מסי קניה והכנסות מבלו על דלק.

לאן הולכים מכאן: ההצהרות של כ"ץ

בשורה התחתונה מי שמצפה למהפכה במיסוי הרכב ולחשיבה מחדש, שתונע בשל משבר הקורונה, עתיד להתבדות. האינדיקציות מראות, שהעדכון המתקרב של המס הירוק יתרחש עם טייס אוטומטי וינציח שוב את הפגמים המוטמעים בשיטת המס הירוק הישראלית ובראשם התייקרות מואצת של מכוניות עממיות וירוקות, מוטיבציה עקיפה להעדפת כלי רכב מזהמים יותר והגדלה כוללת של נטל המס על הרכב.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נזכיר, שבראש משרד האוצר ניצב היום שר, שלקח על עצמו, בהיותו שר התחבורה, את תפקיד "מגן המעמד הבינוני" ואף אמר בנובמבר 2016 כי "מיסוי הרכב מהווה כמחצית מהצמיחה של מדינת ישראל. הייתי רוצה שהמיסוי יפחת ולכולם תהיה אפשרות לרכוש רכב, אבל זה לא בתחום אחריותי". איך הוא ייתיחס לגזרת המס הראשונה בקדנציה שלו? ימים יגידו. 

ההיבט הצרכני: מי יפסיד ומי ירוויח מהרפורמה

● המכוניות העממיות והירוקות צפויות להתייקר, בגלל הפגמים בשיטת המס הישראלית
● המחירים של המכוניות ההיברידיות צפויים לטפס, בכפוף למצב המאקרו במשק
● מחירם של הרכבים המזהמים לא ישתנה, אך הפער בינם לבין הרכבים הירוקים יצטמצם

עוד כתבות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות