גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק ההסדרים: האוצר מבקש לייצר מסלול עוקף מעל משרד החקלאות

האוצר דורש להפקיד בידיו סמכויות הנוגעות לשירות להגנת הצומח במשרד החקלאות, הכולל מתן אישורי ייבוא פירות וירקות ● כלכלנית חקלאות: "התרת הרסן בתחום הגנת הצומח תעמיד בסיכון את מערך החקלאות הצמחית בישראל"

דוכן פירות וירקות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
דוכן פירות וירקות / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ביום רביעי הקרוב יונח על שולחן הממשלה חוק ההסדרים, אותו מקווים במשרד האוצר לאשר במהירות לאחר הליך מזורז. בחוק ישנן רפורמות ושינויים מבניים רבים, והוא עובר בכנסת כמקשה אחת - באופן המקשה לעיתים על חברי הכנסת וכך גם על ארגונים חוץ פרלמנטרים להפנות תשומת לב יתרה לכל סעיף וסעיף. בין הרפורמות אותן דורש משרד האוצר לאשר, מצוי גם עניין המעורר מחלוקת בינו לבין משרד החקלאות, כאשר הראשון דורש להפקיד בידיו סמכויות הנוגעות לשירות להגנת הצומח והשדרה המקצועית במשרד החקלאות.

כיום, בכדי לייבא לישראל פירות, ירקות וצמחים שונים נדרש אישור של שירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות, המופקדים על מניעת כניסת מזיקים לישראל, תוך ניהול סיכונים סביבתיים-בריאותיים. התהליך אותו עובר יזם המבקש לייבא לישראל פירות וירקות הינו ביורוקרטי, עשוי לקחת זמן בשל מורכבות הדברים, ולא תמיד יאשר השירות את הבאת המוצר המבוקש - כאשר מטרתו הינה הגנה על הצומח המקומי. בשל אורך התהליך והחסמים אותם הוא מציב בפני יבואנים, דורשים במשרד האוצר לקבל דריסת רגל בשירות הגנת הצומח, באופן שיאפשר בחינה בעין כלכלית של ההגבלות הסביבתיות.

את ההחלטה להפקיע את שירות הגנת הצומח ולהעבירו למשרד האוצר גילו אנשי משרד החקלאות בטיוטת החוק, ולא נעשתה התייעצות מוקדמת בנושא עמם. לאחר הטלת וטו מצידם, הטיוטה עברה שינויים כך ששירותי הגנת הצומח ייוותרו בידי משרד החקלאות, אך יוקם מעין מנגנון עוקף משרד; ההחלטות הנוגעות לאיסור, הגבלה או הסדרת ייבואם של צמחים - תהיה גם בידיו של שר האוצר, ולא רק של שר החקלאות. ככל שתתגלענה אי הסכמות בין השרים, יוכל כל אחד מהשרים להביאן להכרעת ועדת שרים עליה יוחלט בהמשך. בנוסף, יתקיים תהליך בינמשרדי, במסגרתו יגובשו עד לחודש דצמבר נהלים הקובעים לוחות זמנים לקבלת היתרי יבוא, ואימוץ תקינה שישנו חשש כי תהיה מקלה יותר מהמקובלת היום בנוגע לניהול סיכונים בנושא מזיקים בחקלאות.

הנושא מצוי כעת בדיונים בין המשרדים, וייתכן כי עד הגעת החוק לממשלה, הוא יעבור שינויים נוספים - אך לא ירד מהפרק. המטרה היא להגביר את הייבוא לישראל, כאשר תהליך ניהול הסיכונים ייקח בחשבון אפשרות של הכנסת מזיקים בשיעור גבוה יותר לישראל, באם התמורה הכלכלית עולה על התועלת הסביבתית הנראית לעין (הוספת שיקולים כלכליים לצד שיקולי הגנת הצומח).

ד״ר סיניה נתניהו, כלכלנית חקלאות ומשאבי טבע, מזהירה מפני השלכות צעד זה, ואומרת כי "משרד החקלאות חייב לשמר יכולות והחלטות מקצועיות ועצמאיות בתחום הערכת סיכונים של מזיקים ומחלות צמחים של ייבוא חקלאי. התרת הרסן בתחום הגנת הצומח תעמיד בסיכון את מערך החקלאות הצמחית בישראל. ההשלכות הן חקלאיות בהקשר של ביטחון מזון, שכן יהיו גידולים שיעמדו בסיכון. הסיכונים הם גם סביבתיים ובריאותיים שכן נמצא עצמנו הולכים לאחור ומגבירים שימוש בחומרי הדברה בכלל ובחומרים אגרסיביים בפרט ובכך נסכן את הסביבה והבריאות וגם נעמיד בסיכון גם את הייצוא החקלאי".

"שיקולי שר האוצר הם שיקולים כלכליים לגיטימיים אך קצרי טווח"

ייבוא ללא מערכת בקרה הדוקה, אם כן, עלול להכניס לישראל מינים פולשים של בעלי חיים וצמחים, שעלולים להתפשט ללא בקרה ולהסב נזק סביבתי וכלכלי לשדות חקלאיים ולשטחי טבע. "ההצעה עתידה לסרס את מעט הבדיקות הסביבתיות שעוד נעשות בישראל על ידי השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לתוצרת חקלאית מיובאת, המהווה וקטור משמעותי להחדרת מינים פולשים", אומרת איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. "שיקולי שר האוצר הם שיקולים כלכליים לגיטימיים אך קצרי טווח, ובמקרה זה אסור שיהיו חלק ממנגנון קבלת ההחלטות על תהליכי הבקרה של יבוא חומר צמחי, מאחר והמחירים הכלכליים, החברתיים, הבריאותיים והסביבתיים שישלמו כלל אזרחי ישראל בהווה ובעתיד יהיו כבדים".

לפי החברה להגנת הטבע, "עד היום חדרו לישראל מאות מינים פולשים, הנחשבים לאחד האיומים החמורים על הטבע ועל החקלאות, חלקם בייבוא ישיר אך הרוב כ'נוסעים סמויים' בסחורות שונות, עיקרן חקלאיות. דוגמאות בולטות הן נמלת האש האדומה, חדקונית הדקל והמאיינה ההודית, אך לצידן מאות מיני צמחים, חסרי חוליות ואף זוחלים ויונקים הגורמים לנזקים כלכליים וסביבתיים כבדים.

"גם כיום, מצב המניעה של פלישות ביולוגיות לישראל הוא גרוע. אין אף גורם ממשלתי המתכלל את ההיבטים הסביבתיים לפעילות המונעת חדירת מינים פולשים בגבולות, והפעילות המועטה שכן מתבצעת מבוצעת בשירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות, ורק למזיקים חקלאיים, לא למזיקים לסביבה. לכך יש השלכות כלכליות, בריאותיות וסביבתיות", מסבירה האן.

כעת, קיים חשש כי אם יזוהה בכניסה לישראל מטען שיש אינדיקציות שיש בו סכנה למזיק חקלאי, או אפילו מזיק בריאותי או חיה וצמח בעלי פוטנציאל להזיק לטבע -השיקול הכלכלי קצר הטווח יגבר. לכך, עלולה להיות גם השלכה כלכלית ארוכת טווח; קיים חשש כי מדיניות מקלה של הכנסת סחורה חקלאית לישראל עשויה להביא ל'הדבקה' וזיהום ביולוגי של תוצרת חקלאית מקומית אחרת שנועדה לייצוא לשוק האירופי.

זאת, בזמן שבשנת 2014 נחקק באיחוד האירופי חוק למניעת וניהול פלישות ביולוגיות, ומחייב את כל מדינות האיחוד, וגם את ישראל (ראוי לציין כי החוק נחקק בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי שפקד את האיחוד, על אף העלויות הגבוהות הכרוכות ביישום והאכיפה). לאיחוד האירופי תמריץ כלכלי משמעותי באכיפה כלפי מדינות מחוץ לאיחוד, שכן הוצאות האיחוד בגין פלישות ביולוגיות נאמדות בכ-12 ביליון יורו מידי שנה, ובאם המדיניות החדשה המסתמנת בישראל תוביל לכניסה של מזיקים - ייתכן כי גם היכולת לייצא תיפגע, בזמן שנתח נכבד מן הסקטור החקלאי בישראל נסמך על ייצוא לשוק האירופי.

גם בארגון "אדם טבע ודין" הביעו התנגדות למהלך אותו מקדם משרד האוצר, כאשר לדבריהם העובדה ששר החקלאות ושר האוצר יהיו באותו מעמד בקבלת החלטות בנושא, עשויה להיות בעייתית במיוחד, כאשר השיקול הסביבתי והבריאותי - הנדחק כיום לצד גם במשרד החקלאות בשל הרצון של המשרד להקל על החקלאים למרות המחיר הסביבתי-בריאותי - יוחלף לחלוטין בשיקולים כלכליים גרידא של האוצר".

פתרון אפשרי, לדעת הארגון הינו לקיים התייעצות של שר החקלאות והאוצר ולהותיר את ההחלטה בידי שר החקלאות, אך באותה נשימה להכניס למנגנון ההתייעצות באופן מלא גם שיקולי בריאות וסביבה, ולערב גורמים משני המשרדים הללו בשרשרת קבלת ההחלטות והדיונים.

"אנחנו מתנגדים לצעדים המוצעים, מכיוון שאינם מבטיחים שמירה על תוצרת בטוחה, איכותית ותקינה - לא מבחינת תוצרת מקומית ולא מבחינת תוצרת מיובאת, אלא מכפיפים הכל לשיקולי האוצר", אומרת עו"ד טלי גרנות, ראש תחום בריאות וסביבה באדם טבע ודין. "המשמעות היא שהמשקל הכלכלי יגבר באופן מהותי על שיקולי בריאות, הגנת הסביבה, ואפילו על שיקולי חקלאות ותמיכה ראויה ונדרשת בחקלאים ובצרכנים. הורדת מחירים היא לא הדבר היחידי שהצרכן צריך להיות מוטרד ממנו, אלא גם, ואולי אף עיקר- איכות התוצרת וביטחון תזונתי".

תנועת המושבים מזהירה גם היא מפני אפשרות שבה ניהול סיכונים הנוטה לבחינה בעין כלכלית על חשבון עין סביבתית את כניסתן לארץ של סחורות, יוביל לנזק לשטחים חקלאיים רחבים, בשל פלישת מזיקים. מזכ״ל תנועת המושבים עו״ד עמית יפרח אמר כי ״הנהגת החקלאים אינה שותפה לשום שיח במסגרתו הגנת הצומח נמצאת על שולחן המו״מ. רק לפני כשנתיים נתקלנו במצב שמדינת ישראל ייבאה עגבניות מטורקיה שהיו נגועים בווירוס, והמשטחים שלהם הדביקו את העגבניות הישראליות עד כמעט השמדה של התוצרת המקומית.

"להדבקת והשמדת התוצרת המקומית עלולות להיות השלכות הרות גורל על ענף הפירות והירקות. על ממשלת ישראל לחזק את החקלאות המקומית ולא להתעסק בהשמדתה, על ידי כותרת של כביכול הוזלה לצרכן״.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בהתאם למדיניות שר האוצר מקודמת בחוק ההסדרים רפורמה של מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות חלף התמיכה העקיפה, בדומה למדיניות הנהוגה במדינות ה-OECD. התוכנית כוללת הפחתת מכסים והקלה ברגולציית היבוא, וצפויה להביא לפתיחת שוק הפירות הירקות לתחרות, זאת תוך חיזוק חוסנה של החקלאות ישראלית ועידוד החקלאות המקומית".

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד