גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נסו לעקוב: האפליקציות שמאפשרות ניטור קורונה יותר מדויק מהשב"כ

אף מדינה דמוקרטית לא מפעילה בימי הקורונה את השירותים החשאיים שלה כדי לבצע איכונים סלולריים לאזרחים. אז למה ישראל כן? ● "גלובס" מציג את האלטרנטיבות המדויקות יותר שפותחו בארץ ובעולם, וחוסכות לאנשים בידוד מיותר

בשוק הפרטי מפתחים אפליקציות לניטור מגעים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
בשוק הפרטי מפתחים אפליקציות לניטור מגעים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ליזי דלריצ'ה, ראש המועצה המקומית גני תקווה, קיבלה במוצאי שבת האחרונה הודעת סמס שהורתה לה להיכנס לבידוד, בעקבות שהייה לכאורה בקרבת חולה קורונה מאומת. לפי המסרון, החשיפה לחולה התרחשה בעת ששהתה באירוע מצומצם בביתו של מנהל אגף החינוך במועצה, תוך הקפדה על ריחוק ועטיית מסיכות. איש מהנוכחים האחרים בפגישה לא קיבל הודעה דומה. האם דלריצ'ה קיבלה הוראה מוטעית להיכנס לבידוד? האם ההודעה מוצדקת, ושאר הנוכחים בפגישה היו אמורים להיכנס לבידוד גם הם?

את ההודעה קיבלה דלריצ'ה בעקבות איכוני הטלפון הסלולרי של השב"כ, שחזרו לפעולה החודש, ובמסגרתם כבר הספיקו להישלח כ-30 אלף הודעות לחולים פוטנציאלים - כאלה ששהו, לכאורה, בקרבת חולה מאומת. האיכונים הללו, שנעשה בהם שימוש מאז תחילת משבר הקורונה בישראל, העלו חששות רבים בנוגע לפגיעה בפרטיות ובדמוקרטיה. את החששות, הנובעים מהסתמכות על גורם חשאי וביטחוני בניהול עניינים אזרחיים, העלו משפטנים בכירים, ארגוני חברה אזרחית, חברי כנסת ואנשי השב"כ עצמם.

כעת, בגל השני של הקורונה, איכוני השב"כ זוכים לביקורת ציבורית קולנית דווקא בשל החשש מטיב ביצועיהם. מהפרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות בשבועיים האחרונים עולה כי רבות מההודעות שנשלחו בעקבות האיכונים שגו לחלוטין, אך לא ניתנה אפשרות ממשית לערער על החלטת הכניסה לבידוד. בנוסף, הודעות אחרות הגיעו לאנשים באיחור של שבוע ויותר מעת החשיפה לחולה מאומת.

משרד הבריאות לקח השבוע אחריות על הטעויות, וטען כי מדובר בתקלה שתוקנה. דלריצ'ה, אגב, הצליחה לבסוף לשנות את ההחלטה, ומשרד הבריאות אישר לה שאינה צריכה בידוד וכי נפלה טעות בהודעה שקיבלה.

לא בוחנים אלטרנטיבות

האיכונים פועלים כיום מכוח חוק זמני שנכנס לתוקף בתחילת יולי למשך שבועיים, ותוקפו יפוג בקרוב. למרות הבעיות האתיות והמעשיות, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תדון השבוע בהצעת חוק להסמכת השב"כ לסייע במאמצים לצמצום נגיף הקורונה באופן קבוע.

מדובר בחוק שהממשלה עומלת על ניסוחו זה שבועות. גורמים המעורים בעניין אמרו ל"גלובס" כי החששות שהועלו בשבועות האחרונים, וכן בחודשי הגל הראשון, הביאו לאחרונה לשינוי בנוסח החקיקה. השינוי צפוי לכלול שילוב אלטרנטיבות אזרחיות לאיכונים, לצד הסמכת שב"כ להמשיך בפעילות זו. הנוסח הסופי של ההצעה טרם פורסם.

כבר באפריל האחרון, בג"ץ דן באיכוני שב"כ, ופסק כי הם פוגעים בפרטיות. לפי הפסיקה, השימוש באיכון שב"כ צריך להיעשות רק כאשר אין חלופה אחרת, ו"המאמץ לאיתורה של חלופה יעילה אחרת חייב להימשך ללא לאות". למרות זאת, לא ידוע כיום על עבודת מטה שנעשתה מטעם הממשלה, על מנת לבחון ברצינות אלטרנטיבות כאלה.

במדינות אחרות, כמו גרמניה ובריטניה, ממשלות משתפות פעולה עם גוגל ואפל ועם חברות טכנולוגיה פרטיות נוספות, ואפילו מפתחות בעצמן אפליקציות מעקב מגע ויכולות ניטור שונות ורבות. אף מדינה דמוקרטית אחרת לא עושה שימוש באיכון על ידי השירותים החשאיים שלה. אז למה בישראל לא מחפשים אלטרנטיבה ראויה, וכיצד הגיעה ישראל למצב שבו המדינה משתמשת בטכנולוגיה שיעילותה לא הוכחה, ואף פוגעת בפרטיות האזרחים?

איכון סלולר: להעביר למשרד הבריאות

איכוני השב"כ מתבססים על כלי המבצע מעקב אחרי מיקומם של כלל תושבי ישראל בכל רגע נתון, ומיועד במקור לסיכול פעולות טרור. באופן כללי, איכוני סלולר לניטור מיקום פועלים על ידי איסוף נתונים ישירות מהאנטנות הסלולריות הפזורות ברחבי הארץ. כל מכשיר קולט מידע מהאנטנות הסלולריות, ומשדר אליהן אותות באופן קבוע כדי להישאר מעודכן, וכך ניתן להעריך את מיקומו של המכשיר. הצלבת מיקומי המכשירים עם המידע על בעלי המספרים מספקת מידע על מיקומו של כל אזרח ותושב.

מדובר בניטור פולשני שמפר את הזכות לפרטיות, אך מאפשר לממשלה לזהות היכן שהו חולים מאומתים בקורונה, וכך לשלוט בהפצת המחלה. ניתן להשתמש במידע כזה, כפי שנעשה בישראל, כחלק ממערך אפידמיולוגי לזיהוי נדבקים ספציפיים, או לחלופין, בתוך מערכת אגרגטיבית שמאפשרת להסתכל על כלל האוכלוסייה, תוך הסתרת זהות האנשים.

העובדה שהשב"כ הוא שאמון על איסוף המידע הסלולרי והעברתו למשרד הבריאות, משמעה שהניטור אינו מתבצע בשקיפות, מה שמקשה על רכישת אמון האזרחים, ערעור על החלטות ושקיפות במדיניות. בנוסף, הדבר מעלה חששות לשימוש בכלי הניטור לרעה, כיוון שהוא אינו מפוקח על ידי מנגנוני הדמוקרטיה. החלופה היא להמשיך באיכון הסלולרי תוך החלפת שב"כ בגורם אחר כמו משרד הבריאות, ולהסמיכו לאסוף את המידע מחברות הסלולר באופן ישיר בחקיקה מתאימה.

החיסרון בשיטה הוא שהיא מאפשרת להעריך מיקום משוער של אנשים, אך לא מספקת מידע על מיקום מדוייק. בנוסף, היא לא מסוגלת להעריך מיקום אנכי במרחב, כלומר, אם שני אנשים שהו באותו הבניין בקומות שונות, הם עשויים להיות מנוטרים כאילו שהו באותו המקום.

ניטור מגעים וולונטרי

איסוף מידע על מיקום אזרחים בקנה מידה מדיני שמור אמנם רק לספקיות הסלולר, אבל חברות שונות בשוק הפרטי מפתחות אפליקציות ניטור מגעים, שעשויות להוות חלופה לשימוש באיכוני סלולר או כלי משלים להם.

דוגמה לכך היא אפליקציית מגן של משרד הבריאות, שמזהה אנשים שבאו במגע זה עם זה לפי מידע מרשתות ה-wifi וה-GPS, מבלי לחשוף את מיקומם ואת זהותם. האפליקציה פותחה בקוד פתוח על ידי סטארטאפ צעיר בשם GateKeeper, והיא נחשבת לניסיון כושל, כיוון שלא רבים התקינו אותה. בנוסף, נחשפו אי דיוקים ובעיות פרטיות במערכת, כיוון ש-GPS נחשבת לטכנולוגיה לא אמינה.

דוגמה נוספת היא חברת Sonarax הישראלית, שפיתחה אפליקציית ניטור מגעים באמצעות גלי קול. האפליקציה משדרת וקולטת גלי קול שלא נשמעים לאוזן אנושית, ובאמצעותם קובעת את המרחק המדויק של משתמשים זה מזה.

עם זאת, במדינות אחרות, כמו גרמניה ובריטניה, ממשלות משתפות פעולה עם גוגל ואפל ועם חברות טכנולוגיה פרטיות נוספות. הן אף מפתחות בעצמן אפליקציות מעקב מגע ויכולות ניטור, אך למרות קמפיינים ציבוריים רחבים לעידוד התקנתן על ידי אזרחים, שיעורי האימוץ המרביים עומדים על כ-40% בלבד - עם האפליקציה הממשלתית באיסלנד. המשמעות היא שרוב האפליקציות הללו לא מצליחות להגיע לחדירה רחבה, ולכן לא מספקות מידע מספק עבור ממשלות להילחם בקורונה.

חלופה לכך ניתן למצוא בפרויקט של אפל וגוגל, שפיתחו יחד מערכת מעקב אחר התפשטות הקורונה דרך הסמארטפון, המבוססת על דיווח של אנשים אם הם באים במגע עם אדם שנושא את נגיף הקורונה. זאת מבלי שיהיה צורך לשתף עם הרשויות מידע על מיקום המשתמשים.

המערכת שלהן עובדת בגישה מבוזרת, שבמסגרתה המפגש בין שני אנשים שאחד מהם נשא קורונה מחושב ומתועד על מכשירי המשתמשים עצמם, באמצעות טכנולוגיות בלוטות'. כך, רק בעל המכשיר מקבל התראה אם ייחשף לאדם אחר החולה בקורונה, ולא ממשלות, מערכות בריאות או האקרים.

הטכנולוגיה הזו אמורה לשמש ממשלות להציע על בסיסה אפליקציות רשמיות, בדומה לאפליקציית מגן. משרד הבריאות עמד בקשר עם גוגל ואפל, אך לבסוף ויתר על אפשרות שיתוף הפעולה בשל מגבלות שמטילות הענקיות.

גם ממשלות בארה"ב ובאירופה מרגישות שהטכנולוגיה הזו לא מספיקה. הן ביקשו גישה למידע על מיקום, כדי להבין כיצד הווירוס מתפשט באיזורים שונים ולאפשר הקלות במדיניות הסגר באיזורים שבהם ההידבקויות הן מועטות יותר, אך שתי החברות לא מוכנות לספק את המידע הזה. זאת למרות ששתיהן, ובעיקר גוגל, מאפשרות למפרסמים גישה למידע על מיקום במשך שנים.

החלופה האזרחית

במסמך שהוגש לאחרונה לוועדת החוץ והביטחון על ידי קבוצה של 15 מומחים לפרטיות מתחומי הטכנולוגיה, המשפט ומדעי המדינה, הוצגה חלופה אזרחית המתבססת על ניטור מגעים. מדובר בנוסח אפשרי להצעת חוק לקביעת אמות מידה מטעם הממשלה באשר לפיתוח חלופות אזרחיות לאיכונים.

על ההצעה חתומים, בין היתר, פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, פרופ׳ קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר ארנה ברי, לשעבר למדענית הראשית ומנהלת מערך המחקר ופיתוח התעשייתי של משרד התמ"ת, עו"ד אבנר פינצ׳וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, עו"ד חיים רביה ראש קבוצת הסייבר במשרד עוה"ד פרל כהן ואחרים.

ההצעה לא מספקת מענה לצורך של ממשלות לדעת היכן מתרחשים המגעים, ולא מספקת כלים לזיהוי המיקום של אזרחים. עם זאת, היא מציעה עקרונות לפיתוח אפליקציה על בסיס של פרטיות ושקיפות, כולל שימוש בקוד פתוח, תנאים למדיניות הפרטיות, והנחיה שעליה להיות חינמית לשימוש. לפי מחברי ההצעה, שימוש בכלי הפועל לפי עקרונות שקיפות יכול לרכוש את אמון הציבור ולעודד אימוץ רחב שלו משהיה בנסיונות קודמים. 

הדרכים לעקוב אחרינו

איכון סלולרי

● מי מבצע: השב"כ או משרדי ממשלה עם חקיקה מתאימה
● יתרונות: מידע על מיקום האנשים, יכולת לפקח על בידוד
● חסרונות: מיקום לא מדויק, פגיעה בפרטיות

ניטור מגעים

● מי מפתח: גופי ממשלה, חברות פרטיות או במשותף
● יתרונות: מידע מדויק על קיום מגעים, שקיפות, פרטיות
● חסרונות: וולונטרי עם שיעורי אימוץ נמוכים, אין יכולות פיקוח

ההודעות המזויפות: איך לזהות

העובדה שההוראה להיכנס לבידוד מגיעה בהודעת סמס מבלי שניתן לאמת את זהות השולח, מעלה חששות לגבי אמינותה. לאחרונה ישנם דיווחים על הודעות מזוייפות, לכאורה מטעם משרד הבריאות, אשר מורות לאזרחים להיכנס לבידוד ואף כוללות קישור לטופס דיווח.

מדובר בנוסח שונה מזה ששולח משרד הבריאות, וככל הנראה מדובר בניסיון הונאה. הודעה אמיתית לא תכלול הוראה לדווח על בידוד למשרד הבריאות - היא כן תכלול מספר טלפון לקו "קול הבריאות" שבו ניתן לאמת את ההודעה; את מועד החשיפה המדויק, כולל שעה; תאריך היציאה מהבידוד; והפניות לגורמים רפואיים במידה והחולה מזהה תסמינים.

ניסיונות הונאה מסוג זה יכולים לנבוע ממספר מניעים. אפשרות אחרת היא פישינג, כלומר איסוף מידע על הקורבנות - במידה שההודעה מפנה לקישור שבו יש למלא פרטים אישיים. אפשרות אחרת היא מתיחה אישית, שמופנית בכוונה לאדם מסוים בכוונה להכניסו לבידוד ובכך לגרום לו נזק אישי. סיבה אפשרית נוספת היא ניסיון לזרוע בלבול בקרב אזרחי ישראל. היכולת של מדינה להתמודד עם הקורונה תוך שיתוף פעולה של תושביה תלוי ברמת האמון של הציבור במוסדות השלטון. זריעת בלבול והעברת מידע מטעה יכולה להפחית את האמון הזה, ולפגוע ביכולת העמידות של המדינה כולה.

עוד כתבות

פורטנייט / צילום: shutterstock

"פורטנייט" נגד אפל וגוגל: תובעת את ענקיות הטק על שהסירו את המשחק מהחנויות שלהן

פורטנייט הציעה למשתמשיה שירות שיאפשר להם לשלם ישירות לחברה, תוך כדי מעקף של גוגל ואפל, ובתגובה החברות הורידו את המשחק מחנויות האפליקציות ● בתגובה, החברה יצאה לקמפיין ברשתות החברתיות ותובעת את ענקיות הטק

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד

טוויטר כבר הודיעה שתאפשר לעובדיה להמשיך לעבוד מהבית - לתמיד! / איור: חן ליבמן

ניהול עובדים מרחוק: מה יכולים מנהלים ללמוד מההחלטה של מנכ"ל טוויטר, להעביר את כל החברה לעבודה מהבית

טוויטר כבר הודיעה שתאפשר לעובדיה להמשיך לעבוד מהבית - לתמיד ● זה אמנם לא מתאים לכל ארגון, אבל יש 9 כללים שיכולים לסייע למנהלים לעשות את השינוי

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

רוני גמזו הניח על שולחן הקבינט תוכנית אסקלציה לסגר

על אף שפרויקטור הקורונה מצדד בהצמדות לניסיון להפחית את התחלואה בהתנהלות הנוכחית, פרופ' גמזו התבקש להכין תוכנית לאפשרות של סגר ● גמזו הניח על שולחן הקבינט 3 תוכניות, בהן סגר חלקי ומלא

קרוון לבדיקת קורונה בעיירה גנגלט. כ־44% מהאנשים ששהו במתחם הסגור במהלך המסיבה חלו בקורונה / צילום: רויטרס

כך הפכה עיירה קטנה במערב גרמניה לשדה ניסויים ענק למדעי הקורונה

פרופ' הנדריק שטריק, וירולוג בן 43 בלבד, היה אחד מהחוקרים בעירייה הקטנה גנגלט והוא גם זה שחתום על גילוי אחד התסמינים העיקריים של הקורונה – אובדן חוש טעם וריח • בראיון ל"גלובס" הוא מספר על מאחורי הקלעים של המבצע המורכב, על הגילויים המדעיים ומספק תחזית אופטימית לישראל

בכירים בענף התעופה באמירויות על רקע מטוס אייר אמירייטס / צילום: Kamran Jebreili, AP

קו תל אביב - דובאי: כמה תעלה טיסה ואיך יראה העידן החדש בעולם התיירות הישראלי

הישראלים כבר מדמיינים את יעד התיירות החדש שנפתח להם עם מלונות הפאר שקיימים בנסיכויות ● בעולם התעופה אופטימיים ומצפים לטיסות מת"א לאמירויות כבר בשנה הקרובה ● ויש פוטנציאל מעניין בהחלט גם לתיירות נכנסת ● צ'ק אין לסופ"ש

עו"ד ליאת בן־ארי / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

ה"בן-אריסטים" מאמצים את השיטות של ה"ביביסטים"

הם טוענים שהיא לא עשתה שום עבירה וסתם מתנכלים אליה, שהסיפור האמיתי הוא לא המעשה שלה אלא האינטרסים של מתנגדיה, ומזדעזעים מההפגנות נגדה ● כל הטענות שמחנה לוחמי השחיתות לעגו להן עד לפני רגע, מאומצות שם עכשיו בחום רב

אבו דובאי, עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות / צילום: שאטרסטוק

כלכלה, פוליטיקה וחברה: 6 דברים שכדאי לדעת על איחוד האמירויות

מי ה"פאוור-קפל" של האיחוד, כמה גדולים באמת מצבורי הנפט, ומה היחס לנשים שם? ● "גלובס" מציג בקצרה את השותפה החדשה של ישראל

קניות בשוק הכרמל בימי קורונה  / צילום: בר לביא, גלובס

מדד המחירים לצרכן עקף במעט את התחזיות: עלייה של 0.2% ביולי

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הפירות והירקות והתרבות והבידור ● מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו כמעט 6%

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

אבי גבאי ורן גוראון / צילום: כדיה לוי ושלומי יוסף, גלובס

המכרז עבר בשלום אבל הדם הרע בין המפעילים יישאר עוד הרבה זמן

מכרז הדור החמישי הסתיים בתוצאה סבירה בהחלט, אך סלקום שמשלמת הרבה יותר יקר מכולם יודעת בדיוק מי שיחק נגדה מלוכלך בעוד היא, שיכלה לפעול בצורה דומה, נמנעה מכך

קאדילק XT5  / צילום: יח"צ

הקאדילק שהיא גם חשמלית, גם מסורתית, גם קליפורנית

עד שקאדילק תהפוך ל"יותר טסלה מטסלה", ממשיך מותג הפרימיום האמריקני לייצר רכבי SUV אופנתיים ומפוארים עם מנועי בנזין, שמותאמים לרוח התקופה, אם כי לא בהכרח למדיניות טראמפ

נתניהו בסיור במפעל ופלים בבית שמש. שיעור התמיכה בו ובליכוד ירד בכ־20% בחודשים מאי־אוגוסט / צילום: רויטרס

בחירות בחורף הקרוב? 4 סיבות לכך שזה ממש לא בטוח

המצב של נתניהו בסקרים, חיזוק המנהיגות בכחול לבן, היצמדות החרדים לליכוד וחובות המיליונים של המפלגות ● לאף אחד בקואליציה אין אינטרס להיגרר שוב לקלפי. ולזה תוסיפו את ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות

השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק / צילום: כדיה לוי, גלובס

השופט בדימוס עודד מודריק: "לנתניהו יש סיכוי לזיכוי לפחות בתיק אחד, ההאשמות נגד ליאת בן ארי לא יועילו"

השופט בדימוס עודד מודריק, שהרשיע את יגאל עמיר ברצח רבין, זיכה את אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ולאחרונה השתתף לפרק זמן קצר בצוות ההגנה של נתניהו מדבר בראיון גלוי על הביקורת כלפי הפרקליטות, מערכת המשפט ואפילו על תיקי רה"מ

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

קניון TLV בתל אביב סגור בתקופת הקורונה. רבע מהמ”ר של מרכזי המסחר בישראל פתוח בשבת / צילום: איל יצהר, גלובס

הגבלות חדשות על המסעדות, שטוענות מצדן ל"מחטף פוליטי"

על רקע ההודעה החדשה שתאפשר התקהלות של עד 10 אנשים בשטח של עד 80 מ"ר, המסעדנים זועמים וטוענים שלהחלטה אין דבר וחצי דבר עם שמירה על בריאות הציבור  ● "ההחלטה מנוגדת להסכמות שלנו עם פרופ׳ גמזו על מתווה שיגובש בשקיפות ותוך כדי התייעצות מולנו"

הפרשת הדופמין בעת הציפייה גורמת לנו להרגיש טוב, אפילו אם האירוע המספק עוד לא קרה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה קורה למוח כשאנחנו מצפים לדבר מה והאם גם אתם סובלים מתסמונת היומן הריק?

מה קורה במוח כשהוא מצפה לדבר מה • איך האושר קשור ליכולת לדמיין • ומדוע אובדן האפשרות לתכנן את העתיד מוביל לשחיקה • כך פוגעת מגפת הקורונה באחד המנגנונים הייחודיים לאדם - הציפייה

דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

טראמפ מתרכך כלפי טיקטוק: נתן לבייטדאנס 90 יום למכור את הפעילות בארה"ב

צו נשיאותי חדש של טראמפ נותן לבייטדאנס, החברה הסינית המחזיקה בטיקטוק, 90 יום למכור או להעביר את פעילותה בארה"ב ● "יש ראיות שמובילות אותי לחשוב כי בייטדאנס עשויה לבצע פעולות שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארה"ב", כך לפי טראמפ בצו

בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי/ צילום: תמר מצפי

מחירי הדירות ירדו בחצי אחוז, אך הציבור רוכש נכסים זולים

ברבעון הראשון שלה בישראל, הקורונה הביאה לירידת מחירים של חצי אחוז, אך בלטה בעיקר בהשפעתה על מחירי העסקאות שירדו ב-6%; הדבר מעיד על כך שהרוכשים כיום מתרחקים מנכסים יקרים

האריס וביידן בעימות בין המתמודדים הדמוקרטים על מועמדות המפלגה לנשיאות ארה"ב / צילום: Paul Sancya, Associated Press

אם אנשי הקמפיין של ביידן לא יתעשתו, הוא עלול למצוא את עצמו בשידור חוזר

הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו בעוד שלושה חודשים, נצח במונחי בחירות, אך כבר עכשיו ניתן לזהות מגמות שונות בניהול הקמפיינים מצד שני המתמודדים ● למרות נקודת המוצא החלומית, ביידן עדיין בשלב למידת החומר ומולו פועלת מכונה משומנת