גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקרים מגלים: מה ריחוק חברתי עושה למוח?

האם בידוד בהכרח מגביר את תחושת הבדידות, מה מאפיין מוח של אנשים שמרגישים בודדים ומה יעזור לנו להיפטר מהתחושה הזאת • עוד לפני מגפת הקורונה הוכרזה בדידות כמגפה של המאה ה-21, ועכשיו יש חשש שהיא עוד עשויה להתעצם

גרפיטי קורונה בריו דה ז'נירו / צילום: Sergio Moraes, רויטרס
גרפיטי קורונה בריו דה ז'נירו / צילום: Sergio Moraes, רויטרס

בידוד. אחרי הסגר הקולקטיבי הגיעה התקופה של הבידוד המותאם אישית, זה שאתם חווים בזמן שהחיים של כל האחרים נמשכים. אין לדעת מתי תקבלו את ההודעה, ולכן עדיף להשאיר את המקרר מלא ואת שולחן העבודה, אם עוד יש כזה, נקי מפתקים מפלילים. 10 ימים, 12, 14, כל אחד וההגרלה שלו. יש הנכנסים והיוצאים ונכנסים מיד מחדש. ויש מי שכדי לא להיכנס, הפסיקו לצאת.

אבל בידוד הוא רק אחת הדרכים שבהן אנשים מרגישים בדידות בימים שבהם אנחנו נדרשים לריחוק חברתי. העבודה הממושכת מהבית וההימנעות ממפגשים חברתיים יכולה לעורר תחושה של בדידות, וכך גם מפגשים ללא מגע. אנשים מבוגרים אפילו אומרים לפעמים שעדיף שהילדים והנכדים לא יבואו אם אי אפשר לחבק אותם.

תחושת הבדידות יכולה לנבוע גם מחוסר היכולת לחוות חוויות חדשות ומספקות עם אדם אחר, בעולם שבו היצע החוויות המספקות הולך ומידלדל, או מקריסת מערך הערבות ההדדית בקהילה. יש גם מי שחווה דווקא שייכות וקרבה בתקופה הזאת - בבית, בצרה המשותפת לכולם, בהפגנות, אבל חוויית הבדידות כנראה אופניינית יותר לתקופה. רמז לכך אפשר למצוא בסקר הלמ"ס מתחילת החודש: 23% דיווחו על תחושת בדידות, לעומת 19% בתקופה המקבילה ב-2019. האם החוויה הזאת תשנה אותנו?

ההשפעות-של-בדידות-על-המוח

מיהו אדם בודד

חוקרים נוהגים להגדיר בדידות "תחושת מצוקה המלווה לחוויה סובייקטיבית של היעדר מערכות יחסים מספקות". כלומר, מה שמנבא בדידות הוא לא מספר המפגשים של אדם ביום, אלא האופן שבו אותו אדם תופס את המפגשים כממלאים את הצרכים הרגשיים שלו.
כך, כפי שכתבה פרופ' סטפני קסיאופו מאוניברסיטת שיקגו במאמר שסוקר את הנושא, בדידות אמנם נמצאת במתאם עם תחלואה ותמותה מוקדמת, אבל מופנמות לבדה אינה מנבאת תחלואה. אדם אינטרוברט שיש לו מערכות יחסים מספקות לא בהכרח ירגיש בודד. אנשים חווים בדידות באותה מידה כשהם מוקפים בני אדם וכאשר הם באמת לבד.
תחושת הבדידות עשויה להתעצם בתקופות מסוימות שבהן חווים אובדן או איום על קשר משמעותי, אבל היא גם חוויה יחסית קבועה אצל אנשים לאורך חייהם, ואפילו עוברת בתורשה.

"הבדידות קשורה מאוד לאופן שבו אדם רואה את עצמו", מחדד ד"ר קובי שטיין מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, שחוקר את הבדידות ואת חוויית השבי. "יכול להיות אדם שנחשב אהוד ומקובל בחברה, אבל הוא עצמו יחוש שאין לו חבר אמת, והוא ירגיש בודד. אדם אחר, שנהנה מאוד מחברת עצמו, אולי כי הוא יצירתי מאוד, ויש לו כמה חברים אהובים מאוד, ירגיש אולי בודד פחות. הסטטוס החברתי האובייקטיבי הוא לא המנבא הכי חזק לבדידות".

ד"ר קובי שטיין, אוניברסיטת תל אביב / צילום: יח"צ

שטיין מוסיף שבדידות היא עניין התייחסותי. "אנחנו משווים את עצמנו לאחרים. אנחנו שואלים את עצמנו, מה הערך שלי בחברה, מה המקום שלי בה. גם לתפיסה העצמית שלנו יש מרכיב מאוד חברתי".

מנגד, הוא אומר, יש תפיסה פילוסופית שלפיה כולנו נולדנו ונמות בודדים, כי התודעה שלנו היא קופסה סגורה שלא באמת פוגשת את התודעות האחרות. לפי התפיסה הזאת, אין תרופה טובה יותר לבדידות מאשר חיבור טוב יותר לתודעה שלנו עצמנו. "אני חושב שתודעות כן יכולות להגיע למפגש מסוים. אנשים מרגישים שהם לא בודדים כשהם מרגישים מובנים, כשהתרחש מפגש כזה של תודעות".

פגיעה קוגניטיבית

אם בדידות היא תכונה לא פחות מאשר היא מצב, האם יש לה גם ביטוי פיזיולוגי?
שטיין אומר שאצל אנשים שחזרו מהשבי, הגנים התאפיינו בטולומרים קצרים יותר. טולומרים הם חלק בגנום שנמצא במתאם עם תוחלת החיים. לדברי שטיין, הבדידות בשבי והניתוק ממערכות היחסים בבית היו כנראה אחד הגורמים שהובילו לשינוי הפיזיולוגי הזה, לצד כל הדברים האיומים האחרים המתרחשים בשבי.

"הבדידות מחלישה את מערכת החיסון", הוא אומר, "כנראה כי מערכת החיסון דורשת הרבה משאבים. כשאנחנו מזהים איום על עצמנו, והבדידות היא איום, אנחנו מפחיתים את פעילות מערכת החיסון כדי לפנות משאבים להתמודד עם האיום המיידי יותר".

בידוד יוביל לבדידות?
"הרוב המכריע של אנשים בבידוד לא יחוו בדידות. הם יתקשרו עם חברים באמצעים וירטואליים, וגם ירגישו אולי שמערכות היחסים המספקות שלהם מחכות להם אחרי שיצאו מהמצב הזה. הם מרגישים מחוברים לאנשים החשובים להם, גם אם אלה לא זמינים להם מיד.

"בידוד כן יכול להחריף מצב של בדידות אצל מי שרוצה ליצור קשרים כשהוא מבודד, אבל לא יודע איך".

כשאדם הולך לעבודה, הוא לפחות פוגש אנשים.
"לא, דווקא אדם שהולך לעבוד ואין לו חברים שם עלול להרגיש בודד מאוד גם ביומיום, אפילו אם הוא מוקף אנשים. להיפך, דווקא כאשר נכפית עליו חברה, אבל היא לא מספקת את הצרכים הבין-אישיים שלו, הוא ירגיש בודד".

מציינים בחלק מהמחקר שבדידות היא תכונה יחסית יציבה של אדם. האם יש מצבים שמעוררים בדידות יותר מאחרים?
"בדידות משנה את פניה בשלבים שונים של החיים. היא חזקה במיוחד דווקא בגיל ההתבגרות ומעט אחריו, גילאי העשרה-עשרים. בתקופה זו בני אדם מחפשים מאוד את מעגל השווים, וכתוצאה מכך, משווים את עצמם כל הזמן לאחרים. שיא הבדידות השני קורה בזיקנה, עם אובדן של חברים ובני זוג, הפחתת הקשר עם הילדים וחוויה שקצב החיים כבר לא מתאים לך. אנשים מרגישים שהעולם הפסיק להבין אותם, והם אותו".

והם באמת האנשים הבודדים ביותר בתקופת הקורונה? איך זה משפיע עליהם?
"בידוד יכול להכניס אותנו למצב פסיבי, שבו נהיה תלויים מדי באחרים שייצרו לנו את הקשר החברתי. הוא עלול לפגוע ביכולת הקוגניטיבית, גם דרך מנגנון הסטרס, וגם משום שבדידות ובידוד מובילים לכך שיש פחות עיסוקים, ועם הזמן, אנחנו פחות מפתחים את המוח. פגיעה קוגניטיבית בתורה יכולה להעצים את הבדידות, כי היא מקשה על תקשורת".

מה גורם לכך שאדם יתפוס את עצמו כבודד ואחר לא יתפוס את עצמו כך והאם יש ל"מוח הבודד" מאפיינים ייחודיים? קבוצת חוקרים בראשות ד"ר ריוטה קנאי (אז מאוניברסיטת סאסקס והיום מסטארט-אפ שאינו קשור לתחום) מצאה שלאנשים בודדים יש פחות חומר אפור באזור במוח שנקרא pSTS וקשור בתפיסה חברתית. כלומר, אנשים בודדים הם כנראה אלה שקשה להם לעבד סימנים חברתיים.

הממצא הזה מעלה את שאלת הסיבה והתוצאה. ייתכן שהמחסור בתאים אפורים באזור עיבוד המסורים גרם לאותם אנשים מלכתחילה להתנהג באופן שהרחיק אותם מהחברה, והם בודדים בגלל מבנה המוח שלהם, וייתכן שהבדידות הייתה זו שהופיעה ראשונה וגרמה לאובדן הדרגתי של מיומנויות חברתיות. האפשרות השנייה היא זו שמדאיגה אותנו כאשר אנחנו מבודדים לאורך זמן מבוגרים (שמוחם רגיש במיוחד), צעירים (שהמוח החברתי שלהם, אולי תופתעו לגלות, מתפתח עד גיל 40 לערך) או ילדים (שמוחם החברתי רק מתחיל להתבסס).

באותו מחקר, נמצא גם מתאם בין בדידות ליכולות נמוכות לגלות אמפתיה. גם במקרה הזה לא ברור אם האמפתיה הנמוכה פגמה ביכולת ליצור קשרים או שאנשים מבודדים קהו רגשית עם הזמן. אולי בכלל הם פיתחו כעס כלפי העולם שלתפיסתם מדיר אותם, והכעס דרס את האמפתיה.

המוח התכווץ

פרופ' חרמונה שורק מהמכון לחקר המוח באוניברסיטה העברית מספרת על מחקר שנעשה בקרב משלחת חוקרים באנטארקטיקה. המחקר הראה שאזור ההיפוקמפוס במוח שלהם התכווץ לאחר ששהו במקום במשך 14 חודשים וחוו ניתוק מהעולם הרגיל. אותו אזור במוח קשור בדרך כלל באגירה של זיכרונות טווח רחוק וביצירת סיפור החיים הסובייקטיבי שלנו.

פרופ' חרמונה שורק, האוניברסיטה העברית / צילום: דוגלאס גתרי

"המחקר הזה הראה התכווצות ברמה ממש מפחידה", אומרת שורק. קשה לומר אם מדובר בתוצאה ישירה של תחושת הבדידות או של המונוטוניות של הגירויים החיצוניים (כלומר, שעמום), אולם שורק מציינת שהיא לא מכירה מחקרים אחרים שתיעדו שינוי כזה בהיפוקמפוס בעקבות ירידה ברמות הגירויים. מעבר לכך, היא אומרת, לפי המחקר החלק המסוים בהיפוקמפוס שנפגע קשור לקשרים חברתיים.

"אנחנו רואים שהפגיעה לא נבעה מכך שהאנשים הללו לא דיברו עם נפש חיה במהלך 14 חודשים - הרי היו סביבם חברי משלחת נוספים. הם גם היו כנראה מחוברים וירטואלית לאנשים אהובים במקום שעזבו. בכל זאת, אנחנו רואים שחברה מצומצמת ומוגבלת, שלא אתה בחרת, יכולה לפעמים להוביל לאיזושהי התכנסות חברתית שמשפיעה על המוח".
לדברי שורק, כל יונק חברתי שמבודד מהקבוצה שלו באופן מכוון על ידי החוקרים (באופן דומה לבידוד שלנו, ולא הדרה על ידי הקבוצה עצמה), חווה מצוקה שמשפיעה על מערכת החיסון. עם זאת, היא טוענת שההבדל הבין-אישי אינו בעצם כאב הניתוק, שכנראה כולנו חווים, אלא באופן ההתמודדות איתו, וכאן נכנסת לתמונה האזור במוח שמכונה אמיגדלה.

לדברי שורק, ההשפעה הראשונה של הבדידות היא על האזור הזה, שבמדע הפופולרי של חקר המוח משויך לרגשות, בדגש על פחד ותגובת "הילחם או ברח". הבדידות אכן מעוררת תחושה של סכנה, והאמיגדלה מתעוררת כדי להיערך אליה, אבל תפקיד נוסף של האזור הזה הוא גם ויסות רגשי, קשב ולמידה. נראה שכאשר אנחנו בודדים, אנחנו מנסים להבין מה קרה כדי לשנות את ההתנהגות שלנו בהתאם.

תחושת הבדידות, כל עוד אינה מאופיינת בדיכאון, היא מצוקה שיוצרת מוטיבציה. כמו כאב שדוחף אותנו לחפש מרפא, המצוקה הזאת נועדה לדחוף אותנו לצאת ולחפש קשרים חברתיים. הם חשובים להישרדות שלנו, למרות שהם דורשים יותר אנרגיה מאשר להישאר לבד.

עם זאת, טוען שטיין, לבדידות יש נטייה לחדד לא רק מוטיבציה, אלא גם את הקשב שלנו לרמזים של דחייה, ואז אדם עלול להסתגר כדי לשמור על עצמו מפני הדחייה. "זה יכול להפוך למעגל שלילי שמזין את עצמו", הוא אומר.

פגישה מחודשת

קבוצת חוקרים בראשות ד"ר גיליאן מתיוז ממרכז "המוח החברתי" באוניברסיטת MIT מצאה אזור מיוחד במוח שמגיב באופן מיוחד לקשר חברתי דווקא אחרי תקופה של בדידות. בניסוי בעכברים, שגם הם חיות חברתיות מאוד, איתרו החוקרים נוירונים של דופמין (המוליך העצבי שנקשר במוטיבציה), באזור שנקרא Dorsal raphe nucleus, או בקיצור DRN. עם הופעת הקשר החברתי הראשון אחרי הבידוד, התאים הללו התעוררו באופן מיוחד, שונה מתגובתם למפגש חברתי שאינו לאחר בידוד. נראה שהפעילות הזאת של התאים הללו באזור המסוים הזה נועדה לסייע לעכברים (ואולי גם לאנשים) לחזור לפעילות חברתית אחרי תקופה של היעדר קשר חברתי.

קשרים חברתיים טובים אצל מי שלא היו מבודדים יוצרים מוטיבציה באזורים אחרים במוח, שנועדו לגרום לנו לחפש "עוד מאותו דבר" ומקושרים להתמכרות, אך לא באזור ה-DRN.
בקבוצת עכברים אחרת, החוקרים עוררו את האזור שאחראי למוטיבציה לקשר חברתי אחרי בידוד בלי ליצור את הבדידות עצמה, ואז הכניסו את העכברים לאזור בכלוב שלא היה בו עכבר אחר. מאוחר יותר, העכברים נמנעו מהאזור הזה בכלוב. הם קישרו אותו כנראה עם חוויה חזקה של רצון בקשר, בלי האפשרות לממש אותו.

אימון ליציאה מהבדידות

כדי לצאת ממצב של מצוקה בעקבות בדידות, שטיין מציין ארבע התערבויות שניתן לבצע. "התערבת אחת הויא להגביר את התחושה של תמיכה חברתית. לפעמים לאנשים יש למי לפנות כדי לקבל תמיכה, אבל משהו עוצר אותם מלפנות או לבקש. אם אנחנו מלמדים אותם להיתמך רגשית, זה מפחית את הבדידות הנתפסת.

"התערבות שנייה היא אימונים לשיפור היכולת החברתית, כי אנשים שמרגישים שהם חלשים בכך נמנעים מחיזוק הקשרים החברתיים שלהם. כשהם יותר בטוחים בעצמם, הם יכולים ליזום יותר, והיוזמה יכולה להיענות בחיוב בסבירות רבה יותר.

"התערבות שלישית היא להגביר את ההזדמנויות, כלומר לעודד את האדם לצאת ולשים את עצמו במקום שבו הוא יכול ליצור קשרים חברתיים חזקים.

"אבל הכי אפקטיבי הוא השינוי הקוגניטיבי. להסתכל על המצב החברתי שלי אחרת, להסתכל על עצמי אחרת, להסתכל על אחרים אחרת".

הסתכלויות אחרות באיזה אופן?
"לפעמים אדם אומר, ‘אני פגום', ‘אני אדם שאי אפש ר לאהוב אותו', ואני אומר לו, בוא נבדוק את זה. מה אתה אוהב בעצמך ואיך אפשר להתחבר לזה? אולי בסיטואציות מסוימות כן יאהבו אותך?"

בתרבות הפופולרית מושם דגש רב על מציאת האנשים המתאימים לך. מי שבודד בסיטואציה מסוימת נחשב אדם שעדיין לא מצא את האנשים המתאימים לו.
"בהחלט יכול לקרות שאדם שמרגיש חוסר חיבור בסביבה אחת יפרח בסביבה אחרת. אין תשובה אחת, כי כל אדם בודד הוא בודד מסיבות אחרות. כשאנחנו שואלים את עצמנו מדוע מערכות היחסים שלו לא עונות על צרכיו, אנחנו צריכים לשאות אילו צרכים מסוימים שלו אינם נענים".

עוד כתבות

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

זה המתווה שיציג כ"ץ למניעת סגירת מקומות עבודה בזמן הסגר

לדברי האוצר "תוכנית 'הלב הפועם של הכלכלה' נועדה לאפשר למגזר העסקי להמשיך לפעול גם בתקופת הסגר, לצד שמירה קפדנית על הנחיות הבריאות" ● על-פי האוצר התוכנית מתבססת על הגברת אכיפה והסברה, חתימת אמנה מחייבת עם המגזר הפרטי, ותמיכה בהתאמות נדרשות

רשת מזון /צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב

תור הזהב של רשתות המזון: הנגיף הקפיץ את הרווחים והדגיש את חשיבות האונליין

בסיכום 2020 צפויות רשתות המזון להציג שנת שיא, עם גידול בהכנסות המצרפיות וברווח, כשרובן מעדכנות כי גם החודשים יולי ואוגוסט לוו בצמיחה משמעותית בצריכה ● הנהנות העיקריות בתקופת הקורונה הן רשתות שמפעילות חנויות שכונתיות ● בעקבות הדוחות הרבעוניים

משה לארי / צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות

הציבור ומשקיעי הנוסטרו נענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות לאגוד והמיזוג יוצא לדרך

בעלי מניית אגוד יקבלו כ-1.4 מיליארד שקל, רובם ב-7.8% ממניות מזרחי טפחות כשבעלי המניות הגדולים באגוד יתנו תוספת תמורה לבעלי מניות המיעוט ● מזרחי טפחות דיווח על שיעור היענות של 97.3% ● העסקה נחתמה במקור כבר ב-2017

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

אלון מאסק מבטיח: נפחית את עלויות הסוללות ונמכור רכבים ב-25 אלף דולר

באסיפה של בעלי מניות שהתקיימה במעין "דרייב אין" במפעל החברה, המשקיעים ציפו למחיר נמוך יותר של הרכב החשמלי ● המחיר הממוצע של דגם 3 של טסלה עמד על 50 אלף דולר. מאסק: היכולת להוריד את המחיר תגיע מירידה בעלות היצור של הסוללות

האישה היחידה בחדר / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס

מדד מעלה: חברות ביטוח מובילות בנשים בהנהלה

49% מהחברות קבעו יעד לשיעור הנשים בדרגי ניהול • שיעור הנשים בהנהלות התקבע בשנים האחרונות על כ-30%

קלי קרפט, שגרירת ארצות הברית באו"ם / צילום: AP Photo, AP

שגרירת ארה"ב באו"ם: מדינה ערבית נוספת תחתום על הסכם עם ישראל

כך אמרה קלי קרפט במהלך ראיון שהעניקה לרשת אל ערביה ● ככל הנראה מדובר על עומאן או מרוקו, כאשר ברקע גם היחסים עם הממשל בסודאן מתחממים

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

אל על למדינה: אלי רוזנברג איש קש של אביו. יש למנוע את העברת השליטה

במכתב ששיגרה החברה לשר החוץ ולשרת התחבורה נטען כי הרוכש של החברה הישראלית הוא רוזנברג האב והיותו ללא אזרחות ישראלית מנוגדת לתקנות החברה ● עוד נטען במכתב כי נציגי הרוכש היו מודעים לבעיה: "לקני רוזנברג יש בן שכבר כמה שנים לומד בישיבה בישראל ואנחנו נרשום את המניות על שמו"

נתב"ג, הבוקר. אלפי ישראלים לא מחכים והם ממהרים לצאת מהארץ / צילום: רש"ת, יח"צ

לא מחכים להנחיות הממשלה: אלפי ישראלים ממריאים לנופש בחו"ל

טרם נתקבלה החלטה בנוגע להתנהלות נתב"ג בזמן הסגר ● במידה ופעילות נמל התעופה תוגבל רק לטיסות נכנסות סביר שהחברות התעופה יצמצמו את קווי נסיעה שלהן

מתחם היבדק וסע של מד"א ברחובות / צילום: דוברות מד"א

6,808 מאומתים חדשים לקורונה בישראל; 12.9% מהבדיקות חיוביות

מספר המאושפזים במצב קשה ירד מעט - 667, אך מדובר במספר תנודתי המצוי במגמת עלייה ● מספר אנשי הצוות הרפואי הנמצאים בבידוד עקב חשיפה לחולה או בעקבות הידבקות הגיע לשיא חדש - 4,454, מתוכם 1,700 חולים מאומתים

חדר עסקאות בבנק בתל אביב  / צילום: NIR ELIAS, רויטרס

ריבוי מסלולי השקעה: תפסת מרובה, לא בהכרח תפסת תשואה

מדוע מנהלי השקעות מעדיפים להגדיל את היצע המכשירים שלהם גם בתוך קטגוריות השקעה נישתיות, ומדוע בכלל צריך כל כך הרבה קטגוריות השקעה נישתיות

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

"טראמפ ינסה למכור תקווה, ביידן ינסה לשווק חמלה": מתכוננים לעימות הראשון בבחירות לנשיאות ארה"ב

העימות הנשיאותי הראשון בין טראמפ לביידן בפתח, ולשני הצדדים יש מטרה אחת: לא להפסיד ● ד״ר ישראל ויסמל-מנור מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומסביר על המפגש הטלוויזיוני שיכול להכריע קמפיינים ● האזינו

הפגנת העצמאים ברחוב בן יהודה בת"א / צילום: יח"צ

מחאת עצמאים: תקיעה בשופרות וקריאה לממשלה להימנע מהחמרת הסגר

מאות עצמאים הפגינו נגד צעדי הממשלה להחמרת תנאי הסגר והכוונה לסגור מקומות עבודה שאינם חיוניים ● ההפגנה, שיזמו ראשי ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל, התקיימה ברחוב בן יהודה בתל אביב אשר כשליש מעסקיו נסגרו במהלך משבר הקורונה

ההפגנה בבלפור / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מאיפה הגיעה שמועת השווא על מפגינים שהפיצו קורונה בקיבוצים

שמועת שווא על תחלואה בקיבוצים מגויסת להוכיח את נזקי ההפגנות. הנה העובדות ● "המשרוקית של גלובס"

איילת שקד  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

תגובות זועמות נגד הסגר: "החלטה הזויה בניגוד לדעת המומחים"; השר יזהר שי קורא לח"כים להצביע נגד

המערכת הפוליטית סוערת בעקבות ההחלטה להדק את הסגר, ותגובות מגיעות משלל גורמי האופוזיציה השונים ● המפגינים בבלפור מפוצלים: יאיא פינק קורא לעבור להפגנות וירטואליות, ואילו תנועת קריים מיניסטר ימשיכו למחות למרות ההנחיות

"פרי פלייס" ברחובות,היום. אחד מהפרויקטים להם הלוותה אקספו מיליוני שקלים / צילום: בר אל, גלובס

הולכים ומסתבכים: החשיפה של קרן אקספו לקבוצת פרי - כ-200 מיליון שקל

מהמסמכים שהגישה לבימ"ש קרן האשראי בניהולם של אנשי שוק ההון אבי דויטש ושמעון הייבלום עולה כי החשיפה שלהם לקריסה של פרי נדל"ן גבוהה בעשרות מיליוני שקלים מהמספרים שהוצגו עד כה • ברקע עולות טענות הדדיות בין אנשי הקרן לנאמני החברה

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

הרמטכ"ל כוכבי: "הצלחת מיגור הקורונה תלויה בתרבות, משמעת ומילוי הנחיות"

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, אמר בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף כי משימת מיגור הקורונה היא משימה ראשונה במעלה של צה"ל והוא לא יחסוך במשאבים, בכוח אדם, באנשי פיתוח, באמצעי פיתוח, ובקשב, כדי להביס את הנגיף

שלט שמזכיר לשמור על ריחוק חברתי בגלל הקורונה בעיר מאלמו בשבדיה, יולי. גל החום בקיץ הביא להתגודדות בחופים ובאתרי הנופש / צילום: רויטרס

האשמים החדשים באחריות לאלפי קורבנות הקורונה בשבדיה: גלי שפעת מתונים מהעבר

דבריו של האפידמיולוג הראשי במדינה, אנדרס טגנל, גררו סערה וביקורות מצד מקביליו במדינות הסקנדינביות ואפילו מצד עיתון שבדי מקומי, שאמר כי "הם נשמעים יותר כמו פיקציה" מאשר מציאות

WEWORK בייג'ין / צילום: Thomas Peter, רויטרס

חזון נוימן לא יתממש: WeWork מוכרת את השליטה בעסקיה בסין

בעבר מייסד החברה אמר שהוא מקווה ש-WeWork תצמח למיליון לקוחות בסין ב-2021, אך החברה ניצבה בפני תחרות קשה של חברות דומות ועסקיה שם העיקו על ההנפקה בנאסד"ק שבסוף בוטלה ● החברה בניהולו של סנדיפ מתראני פועלת לצמצום התחייבויות החכירה המאסיביות שלה

ג'ונסון אנד ג'ונסון./  צילום: רויטרס

ג'ונסון אנד ג'ונסון מצטרפת למובילי המירוץ לחיסון לקורונה

לאחר שהדגימה שהמוצר שלה יוצר נוגדנים אצל מתנדבים בשלבים המוקדמים של הניסוי, ג'ונסון אנד ג'ונסון החלה בניסוי שצפוי לגייס 60 אלף מטופלים ● זאת לעומת 30,000 בניסוי של חברת מודרנה ו-44,000 בניסוי של חברת פייז

בית הדין הרבני בתל אביב. / צילום: תמר מצפי

למה פסל בית הדין הרבני תמונות חושפניות כראיה בסכסוך משמורת?

בסכסוך אודות משמורת ילדים, בין אם שחזרה בתשובה, לאב חילוני, האב הגיש לבית הדין הרבני תמונות חושפניות ונועזות של האם בלבוש מינימלי, מהתקופה בה ניהלה אורח חיים חילוני, כמענה לטענותיה אודות אי שמירת אורח החיים הדתי של הילד ע"י האב כיום ● מה קבע בית הדין?