גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אז כמה מובטלים באמת יש בישראל ולמי כדאי להאמין?

הקורונה הולידה גל אבטלה חסר תקדים וחשפה בעוצמה את הערפל סביב נתוני שוק העבודה בישראל • איך ייתכן ששלושה גופים רשמיים - הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והלמ"ס - מספקים נתונים כה שונים • המשרוקית של "גלובס"

שלושה גופים - שלושה נתונים שונים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
שלושה גופים - שלושה נתונים שונים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משבר הקורונה כפה על כולנו לחלטר כאפידמיולוגים ואחר כך ככלכלנים. עכשיו הוא מאלץ אותנו לגבש עמדה בשאלות סטטיסטיות. בכל יומיים מתפרסמת כותרת אחרת על שיעור האבטלה - פעם המספרים אופטימיים, פעם הם פסימיים, ולכאורה אין קשר ביניהם. האם איש לא מסוגל לספק עובדות פשוטות על הנתון הכלכלי הכי דחוף בעת הזאת?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הפתיעה בשבוע שעבר במספר שקסם לשר האוצר ישראל כ"ץ: 5.2% אבטלה בלבד, לפי סקר כוח האדם שהוקדש לשבועיים הראשונים של יוני. זה היה מספר נמוך פי כמה מהנתונים שהציגו הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, שהגיעו ליותר מ-20%. "אז מי צדק ביחס לירידה באבטלה?", כ"ץ צהל בטוויטר, "אני עם מענק התעסוקה, התחזיות ונתוני הגוגל, או שרות התעסוקה והביטוח הלאומי? אני צדקתי והם טעו".

הצהלה של כ"ץ עלולה להבהיל ישראלים שמצבם התעסוקתי פחות בטוח. העובדות על רמת האבטלה משפיעות על תוכניות הסיוע ששר האוצר וממשלתו מכינים למיליוני הנפגעים ממשבר הקורונה. כמו שנראה בהמשך, ההטבות שיעניק חוק הקורונה החדש תלויות במישרין ברמת האבטלה. איך ייתכן ששלושה גופים רשמיים מספקים נתונים כה שונים?

הדרך לצאת מהבלבול מתחילה בהבנה ששאלות שונות מובילות לתשובות שונות. ה"מובטל" של ביטוח לאומי הוא לא "דורש התעסוקה" של שירות התעסוקה, ושניהם שונים מה"בלתי-מועסק" של הלמ"ס. בין שלושת המדדים יש פערים גם בימי שגרה, אבל הטלטלה הפתאומית שעברה על המשק בחודשים החולפים גרמה להם להשתולל.

ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

עיוות 1: שיטות שונות - שלושה גופים רשמיים, שלוש שיטות מדידה

כלי התקשורת נוהגים לדווח על מצב התעסוקה באמצעות נתונים משלושה מוסדות. לכאורה, כולם עונים על שאלה דומה - כמה ישראלים רוצים לעבוד אבל מתבטלים בבית? אבל הדמיון הזה שטחי בלבד. ההגדרות שונות, שיטות הבדיקה אחרות, וכך גם התגובות למצב החירום.

■ הבלתי מועסקים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הספירה המקובלת ביותר של מובטלים, שממנה נגזר "אחוז האבטלה" הרשמי, מבוססת בכלל על סקר. בלמ"ס מתקשרים למדגם של עשרות אלפי משיבות ומשיבים ומבררים, באמצעות שאלון, מה מצב התעסוקה שלהם. את התוצאות הם מסווגים לפי קריטריונים של ארגון העבודה העולמי שמשמשים לשכות במדינות אחרות.

"מועסק", לפי הגדרות למ"ס, הוא אדם בגיל 15 ומעלה שנוהג לעבוד בשכר לפחות שעה בשבוע. "בלתי מועסק" הוא מי שלא עבד, אבל טרח לחפש עבודה באופן פעיל - בלשכה, בלוחות באינטרנט, דרך חברים, זה לא משנה. שתי הקבוצות האלה יחד הן "כוח העבודה", ומסתכמות בישראל בקצת יותר מארבעה מיליון איש. מתנדבים, אנשים שמתקיימים מקצבאות, פנסיונרים, תלמידים, וסתם אנשים שוויתרו על הניסיון להתפרנס - כל אלה לא בכוח העבודה, ולכן לא נספרים כ"בלתי מועסקים".

אחוז האבטלה הוא החלק היחסי של הבלתי מועסקים בכוח העבודה. לפני הקורונה הם היו כ-133 אלף מתוך כארבעה מיליון - קצת יותר מ-3%. מה שמוזר הוא שהשיעור הזה (ר’ גרף מצורף) נשאר יציב יחסית גם בשיא המשבר, כשיותר ממיליון ישראלים הפסיקו לעבוד.

פתרון התעלומה הזאת טמון בכך שלמ"ס מגדירים "נעדרים זמנית" כאילו הם עובדים. נניח שאתם עונים לסקר הטלפוני של הלשכה, ומספרים לסוקר שלא עבדתם השבוע אפילו שעה אחת. כאן תבוא שאלת המשך: האם יש לכם עבודה שנעדרתם ממנה בשבוע שעבר? אם תענו שכן, תיחשבו למועסקים שנעדרים זמנית. בימים כתיקונם יש בזה היגיון: בכל שבוע מאות אלפי ישראלים עם ג’וב מסודר נמצאים בנופש או בחופשת מחלה, ולא נרצה לומר שהם מובטלים. אבל בימי הקורונה, כל מי שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) נכנסו למשבצת הזאת.

ואכן, לצד 211 אלף הבלתי מועסקים שדווח עליהם ביוני, בדוח שכ"ץ ציטט, עוד 331 אלף עובדים נעדרו זמנית. שני שלישים מהם מסיבות שקשורות לקורונה (הסקרנים בלמ"ס דאגו לשאול). וזה עוד כלום לעומת ימי השיא: אם נצייר גרף של מספר הבלתי מועסקים שכולל בתוכו גם את הנופשים והמחול"תים, נראה שהוא נע לפני הקורונה סביב 400-300 אלף נפש, עם קפיצות בחגים ובחופשת הקיץ, אבל זינק בשיא המגפה למיליון ו-660 אלף איש - יותר מכל שאר המדדים שבדקנו. מספר הבלתי מועסקים הרשמי מחמיץ את הסיפור.

הסוגיה הזאת הובאה בחשבון בניסוח חוק הקורונה שהממשלה מקדמת כעת, ולפיו המדינה תמשיך להעניק רשת ביטחון למובטלי הקורונה עד שרמת האבטלה תרד מתחת לסף מסוים. התוכנית קובעת שהתשלום האישי למובטלים ולשכירים בחל"ת יפחת ברבע כששיעור האבטלה יירד מתחת ל-10%; ושרשת הביטחון תופסק לחלוטין כששיעור האבטלה יירד מתחת ל-7.5%. אבל המנגנון לא יתבסס על שיעור האבטלה הרשמי, שמעולם לא הגיע לשני המספרים האלה. הוא יישען על מדד חלופי שכולל את היוצאים לחל"ת, מדד שהגיע בסוף מאי ל-21% וירד באמצע יוני ל-10.7%.

■ דורשי עבודה: שירות התעסוקה. אדם שמחפש עבודה הולך בדרך כלל ללשכת התעסוקה. לפעמים הוא באמת זקוק לסיוע, אבל ברוב המקרים הרישום בלשכה הוא רק תנאי לקבלת קצבה כמו דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. אם נמנה את כל הפונים האלה, נקבל את מספר "דורשי העבודה".

"שירות התעסוקה מדווח על סך דורשי העבודה הפעילים שדיווחו על יציאה לחל"ת, פיטורין או התפטרות", הסביר לנו דובר השירות. "את שירות התעסוקה מעניין כל אדם שדיווח על כך, בין שהוא זכאי לקצבה ובין שלא". בימים שקדמו למשבר, מספר דורשי העבודה האלה נע בין 160 ל-170 אלף - מספר כמעט דומה למספר הבלתי מועסקים בסקרי הלמ"ס. אם בלבלתם בין שני המדדים, לא נגרם נזק גדול. אבל עם פרוץ הקורונה נפתח פער עצום ביניהם.

באפריל, למשל, מספר דורשי העבודה הסתכם ב-1.15 מיליון איש. הקבוצה הזאת הייתה אז גדולה בהרבה ממספר הבלתי מועסקים הרשמי, אבל קטנה בהרבה מאותו מספר בצירוף יוצאים לחל"ת. לעובדה השנייה יכול להיות הסבר פשוט מאוד: סקר הלמ"ס דוגם גם עצמאים. אלא שעצמאים לא נוטים לפנות לשירות התעסוקה, כי חוץ מקבוצה קטנה של בעלי מקצועות מיוחדים, הם לא זכאים לדמי אבטלה.

אף שהממשלה אישרה מענקים לעצמאים, הם לא ניתנו כקצבאות של ביטוח לאומי. ממילא, עצמאים שנאלצו להפסיק לעבוד בגל הראשון של הקורונה לא מצאו טעם לפנות ללשכת תעסוקה, אבל בלמ"ס ספרו אותם.

■ מקבלי דמי אבטלה: ביטוח הלאומי. כמו שירות התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי נותן שירות למחפשי עבודה, והשירות הזה הוא דמי אבטלה. "מספר המובטלים" שהביטוח הלאומי מדווח עליו הוא מספר האנשים שמקבלים דמי אבטלה.

המספר הזה תמיד נמוך בהרבה ממספר דורשי העבודה. כל מי שמקבל דמי אבטלה הוא גם דורש עבודה, כי כדי לקבל דמי אבטלה צריך קודם לעבור בלשכת התעסוקה; אבל לא כל דורש עבודה מקבל דמי אבטלה. יש דורשי עבודה שלא עומדים בקריטריונים לדמי אבטלה, למשל כי הם לא צברו מספיק חודשי עבודה לפני שנעשו שוב מובטלים, או כי הם מיצו את התקופה לקבלת דמי אבטלה. יש דורשי עבודה שמבקשים קצבה אחרת.

מספר מקבלי הקצבאות זינק כשהממשלה התחילה לסגור את המשק, בעיקר משום שהיוצאים לחל"ת יכלו לתבוע דמי אבטלה. בשיא המשבר הוא הגיע ל-900 אלף, ובחודש יוני עדיין חולקו 521 אלף קצבאות.

אף שמספר המובטלים של הביטוח הלאומי ירד כשהמשק התחיל להיפתח, הוא לא ירד מהר כמו מספר הבלתי מועסקים בסקר הלמ"ס, שרשם צניחה חופשית. התקשורת שמה לב לסתירה הזאת. אחד ההסברים שניתנו לה מבוסס על פערים בדיווח: בלמ"ס שואלים לשלום הנדגמים שלהם מדי שבוע. בשירות התעסוקה, שמעביר מידע לביטוח לאומי, מחכים שמקבלי הקצבאות יודיעו מיוזמתם שהם מצאו עבודה. אם אדם שחזר לעבוד מדווח באיחור, הוא עלול לקבל דמי אבטלה שלא מגיעים לו, ואחר כך להחזיר את הכסף בריבית. ובכל זאת מספר לא ידוע לא מזדרז לעדכן את הלשכה, והתוצאה היא יותר קצבאות.

תגדיר מובטל

עיוות 2: ימי קורונה - משבר הנגיף הרחיב את הפער בין המדדים

משבר הקורונה יצר מצבים נוספים של בטלה מעבודה שהקטגוריות הוותיקות התקשו להתמודד איתם, והחמירו את העיוותים במדדים. נסתכל שוב בנתון הנמוך שפרסמה למ"ס לפני שבועיים. מלבד 424 אלף הבלתי מועסקים - באופן קבוע או מסיבות זמניות שקשורות בקורונה - הדוח מציין בנפרד עוד 83,100 ישראלים שכנראה הפסיקו לעבוד בגלל המגפה. אלה אנשים שאיבדו את עבודתם בין מרץ ליוני, אבל במקום שיצטרפו לקבוצה הקודמת - בלמ"ס גרעו אותם מכוח העבודה.

מה פתאום? נחשוב על אישה שמתפרנסת מהקמת במות למופעים. היא מספרת לסוקר של הלמ"ס שלא עבדה בשבוע האחרון. הסוקר עובר לשאלה הבאה, "האם חיפשת עבודה באופן פעיל". היא עונה שלא - כי תקנות החירום מונעות ממנה כרגע לעבוד במקצוע. לפי ההגדרות הרשמיות של למ"ס, אם לא עבדת ולא חיפשת עבודה - את לא חלק מכוח העבודה. מצד שני, חלק מהאנשים שנתנו תשובות כאלה עדיין זכאים לדמי אבטלה ולכן נרשמו בלשכות התעסוקה. הם ישפיעו על המספרים. בלמ"ס היו ערים לכשל הזה, ובדיווחים לעיתונות הקפידו לציין את מספר העובדים שנפלטו מכוח העבודה בחודשי המגפה.

עיוות 3: לוח זמנים - השוואת נתונים מתאריכים שונים

חלק מהסתירה בין מדדי האבטלה היא מדומה, ונעוצה בתזמון הפרסומים. כמה עיתונאים, כולל כאן אצלנו, הצביעו לפני מספר שבועות על פער לא-מוסבר שנשאר בין 960 אלף דורשי העבודה בשירות התעסוקה, מצד אחד, ובין 507 אלף איש הבלתי מועסקים של הלמ"ס - גם אחרי שהוספנו אליהם את הנעדרים הזמניים ונפלטי כוח העבודה. לאן נעלמו יותר מ-450 אלף מובטלים? כבר ראינו שהמספר של שירות התעסוקה עלול להיות מנופח בגלל איחור בדיווח של עובדים שחזרו לעבוד. אבל זה לא כל הסיפור.

שימו לב ללוח הזמנים המדויק. הנתונים העדכניים ביותר של שירות התעסוקה באותה נקודת זמן שבה נעשתה הבדיקה מדברים על סוף חודש מאי. אבל נתוני הלמ"ס מבוססים על בדיקה מאוחרת יותר, בדוח שהוקדש לשבועיים הראשונים של יוני. במילים אחרות, לא זו בלבד שההשוואה היא בין נתונים שארגונים שונים יצרו בשיטות שונות - היא מערבבת שתי נקודות זמן. בימים כתיקונם, הפרש של שבועיים לא היה משפיע הרבה על רמת האבטלה. אבל אנחנו שרויים בתקופה משוגעת שבה תנודות חדות מתרחשות בזמן קצר.
הנתונים מתיישבים טוב יותר אם משווים בין תקופות קרובות, בעיקר בשלהי המשבר.

במאי האומדנים משלושת הגופים היו די דומים: 960 אלף דורשי עבודה בשירות התעסוקה; 831 מקבלי דמי אבטלה בביטוח הלאומי; 854 אלף בלתי מועסקים + נעדרים זמנית בלמ"ס.

גם ביוני אנחנו מוצאים התאמה יפה בין מספר מקבלי דמי האבטלה ובין תוצאות הסקר של למ"ס: המוסד לביטוח לאומי חילק בסך הכול 521 אלף קצבאות אבטלה, לא הרבה יותר מ-507 אלף מובטלי הקורונה למיניהם שספרה למ"ס. נתוני למ"ס ליולי עדיין אין, אבל הדיווחים הטריים משירות התעסוקה מראים שהמספרים חוזרים לטפס. 

עוד כתבות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד