גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בסביבות ינואר יתחילו להיות מציאות. עד סוף 2021 מחירי הנדל"ן יהיו במגמת ירידה של 5%"

מכירת מנרב פרויקטים בלמעלה מחצי מיליארד שקל יצרה למנרב אחזקות הר מזומנים וכעת הם בוחנים השקעות חדשות • בראיון ראשון מאז העסקה, מסביר דרור קוזניצקי מדוע המו"מ התארך, ומפרגן לאביו אברהם: "ההתעקשות שלו על המכירה הייתה נכונה"

דרור קוזניצקי / צילום: איל יצהר, גלובס
דרור קוזניצקי / צילום: איל יצהר, גלובס

בשלהי 2019 התקבלה בהנהלת חברת מנרב הצעה לא שגרתית לרכישת כלל הפעילות היזמית שלה בתחום המגורים. ליתר דיוק - לרכוש את החברה הציבורית מנרב פרויקטים שבונה מבני מגורים בכל הארץ, ושבמלאי שלה יש קיימים פרויקטים בפיתוח. מי שהגיש את ההצעה היו ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר והאחים נקש. זמן קצר לאחר ההודעה המשותפת פרץ משבר הקורונה, ונראה היה שהעסקה מתרחקת, אלא שבחודש שעבר הצדדים השיקו מרפקים כשסיכמו על תג מחיר של 574 מיליון שקל.

למה מכרתם את מנרב פרויקטים?
"זו הייתה הזדמנות, מחיר הזדמנותי", אומר דרור קוזניצקי, מי ששימש כמנכ"ל החברה במשך שנים רבות.

זה הראיון הראשון מאז העסקה, ואחד הבודדים בחייו העסקיים בכלל. אנחנו מבקשים ממנו לספר איך נולדה העסקה. "קיבלנו הצעה", הוא אומר ומציין כי הפנייה נעשתה מצידו של "מתווך", חברת פורטופינו בניהולו של אילן ניר, שהייתה מעורבת בשנים האחרונות בעסקאות רבות, גם עם מנרב. "הם עשו לנו כמה תיווכים של פרויקטים בעבר, ומכירים את הקבוצה. כשהחברה הנפיקה (מנרב פרויקטים הונפקה ברבעון הראשון של 2017. ג"ל) הם רצו לעשות איתנו רוד שואו", הוא מסביר. לדבריו בעבר מנרב שיתפה פעולה עם האחים נקש בפרויקט בתל אביב שבו הייתה מעורבת גם פורטופינו.
"אז הם גם מכירים את הצד השני בעסקה", הוא אומר.

עיון בדוחותיה של החברה מלמד כי בימים שהיא הפכה להיות על המדף, מצבור הפרויקטים שהיו באותה העת במכירות היה נמוך. ברבעון הראשון של השנה החברה מכרה רק 15 דירות, בשלושה פרויקטים בלבד - בחיפה, בעכו ובבת ים.

עם זאת, רשימת הפרויקטים שבפיתוח נוצצת הרבה יותר, לפחות על הנייר, וכוללת בין היתר פרויקט גדול למגורים ומלונאות על טיילת הרברט סמואל בתל אביב, לא הרחק מבניין האופרה. ויש גם שותפות עם קיבוץ גליל ים וחברת רותם שני בפרויקט תעסוקה גדול (מתחם שחקים, ג"ל), שממוקם לא הרחק מקניון שבעת הכוכבים ומתחנת הרכבת הקרובה אליו.

קוזניצקי מודה שגם העיתוי שיחק תפקיד מבחינתם. "זה בא לנו בעיתוי טוב כי החברה קצת עצרה התקשרויות חדשות", הוא אומר. אחת הסיבות לכך, הוא מוסיף, היא חוסר רצון להיכנס לתוכנית מחיר למשתכן.

לדבריו, בנקודת הזמן שבה החלה העסקה להירקם הוא ראה את הרווח שיגיע מהפרויקטים שבפיתוח רק בעוד שנתיים, קרי סוף 2021, תחילת 2022. "בעצם קיום העסקה היוונו את הרווח להיום, כך שמעבר למחיר זה התלבש לנו טוב".

אבל מניית החברה די דשדשה בשנים האחרונות. מה ישראל קנדה והאחים נקש מצאו בה?
"להיכנס לראש של קונים זה תעלומה. אבל הנקשים היו שותפים שלנו בשני פרויקטים משמעותיים בהרברט סמואל בתל אביב. באיזשהו מקום כשהם רוכשים את החברה זה מחזק את הפעילות שלהם. אני מניח שהיוזמה הייתה שלהם וישראל קנדה חברו אליהם".

 מול מי ישבתם במו"מ?
"מצד ישראל קנדה זה היה אסי טוכמאייר ובעיקר ברק רוזן, ומהצד של הנקשים היה עודד רז. הם אלה שניהלו את המשא ומתן".

למה זה לקח כל כך הרבה זמן? קשור לקורונה?
"לא. היה משא ומתן על המחיר, וגם היו כל מיני רעיונות של לבנות מחיר מדורג".

עניין זה, הוא מסביר, התברר כמאתגר מול בעלי מניות המיעוט. "אם אתה עושה עסקה שמותנית בתשלומים נוספים, אז צריך לקחת בחשבון את בעלי מניות המיעוט שזה מוסדיים ופרטיים, וזה התגלה כמורכב למדי ולכן חזרנו בסוף למבנה פשוט. הם הוסיפו קצת, אנחנו הורדנו קצת. כמו בכל מו"מ".

ולמרות זאת כשאני שואל אם להערכתו הפנייה לרכישת החברה לא הייתה מתקיימת בסוף 2019, האם יש סיכוי שהיא הייתה נעשית היום, כשמשבר הקורונה מכה בשוק, הוא משיב "כנראה שלא".

ברק רוזן ואסי טוכמאייר / צילום: איל יצהר

"מיהלום זוהר למשקולת"

למי שלא מכיר את העץ המשפחתי נציין כי דרור הוא בנו של מייסד, בעל השליטה ויו"ר מנרב - איש העסקים והקבלן אברהם קוזניצקי שייסד את מנרב ב-1969. "החברה קמה בשנה שבה נולדתי", מספר קוזניצקי הבן בחיוך, ומוסיף אנקדוטה משפחתית: "אבא שלי לא היה בלידה. הוא הלך ליציקה ראשונה".

מאז הספיקה החברה להיות מעורבת באינספור פרויקטים כמו בניית טרמינל 3, עיר הבה"דים, מוזיאון השואה ביד ושם, פרויקטי תשתית רחבי היקף וכמובן ייזום ובנייה למגורים.

כמה היה אביך מעורב במכירת מנרב פרויקטים שהייתה בניהולך?
"מאוד. הוא היה מעורב ב-102%".

 היו ביניכם חילוקי דעות?
"כן", הוא משיב בכנות, ומסביר שהוא עצמו חשב תחילה שלא נכון לקיים את העסקה. "זה היה לפני הקורונה", וממשיך להסביר: "חשבתי שהחברה הייתה מאוד נזילה, ושאפשר היה לחכות עד שהפרויקטים שלנו יבשילו. במצב כזה התמורה מאותם פרויקטים הייתה הרבה יותר גבוהה ממה שקיבלנו". אביו, הוא מספר, חשב אחרת ממנו בנקודת הזמן הזו.

מי צדק?
"אחרי הקורונה? הוא. אמנם לא ניתן היה לדעת את זה בזמן אמת, אבל יש גם יתרון לניסיון. בדיעבד ההתעקשות שלו על המכירה הייתה נכונה".

האב, המייסד והיו"ר, אברהם קוזניצקי / צילום: רפי קוץ, גלובס

לשאלתנו מדוע הוא חושב כך הוא מצביע על הנכסים שבמלאי בתחומי המלונאות והמשרדים - שני תחומים שמשבר הקורונה פגע בהם יותר מענפי נדל"ן אחרים.

"לשנתיים הקרובות אני מעריך שזה הפך מיהלום זוהר למשקולת", הוא אומר בעניין זה ופונה לדבר על האפשרויות שהעסקה פתחה עבורם. "אנחנו יושבים היום על הר מזומנים. לעשות היום עסקה עם מנרב זה כמו לעשות עסקה עם בנק קטן. יש לנו היום כמעט 800 מיליון שקל שניתן להיכנס איתם גם לשותפויות, גם לעסקאות קומבינציה.
"היום אתה מגיע לבנקים ופורשים לפניך שטיח אדום. בתקופה ספציפית כזו לשבת עם כל כך הרבה מזומנים? כמעט שאין גבול לאפשרויות", הוא אומר.

אני מקבל את ההרגשה שיותר משקוזניצקי מדבר אליי, הוא "מנצל" את הראיון כדי להעביר מסר לשוק - תביאו לנו עסקאות איכותיות. "אני מאמין שבסביבות ינואר נתחיל להרגיש שיהיו מציאות", הוא מדגיש ובמידה מסוימת שולח מסר גם למי שמתכננים לרכוש או למכור דירה בקרוב.

"עד סוף 2021 המחירים יהיו במגמת ירידה בסדר גודל של 5%. זה סדר הגודל שהיזמים יכולים לספוג אותו והבנקים לא יעצרו אותם".

על מה אתה מתבסס בהערכה הזו?
"יש עצירה במכירות, ואת זה כולם מרגישים. כדי לשכנע אנשים למה לקנות דווקא עכשיו, אתה צריך לתת להם הנחה משמעותית, תקרא לזה ‘מחירי קורונה’. מצד שני המספרים לא משקרים, אנשים מבינים שאין התחלות בנייה והמחסור הוא עצום אז עוד שנה וחצי המחירים יחזרו לעלות.

"התייעצתי עם מנהלים בשלושה בנקים בתקופת הגל הראשון, ואמרו לי ‘תראה עוד שנה המחירים יתיישרו’. עכשיו מדברים איתי על סדר גודל של יותר מזה - שנתיים ואולי שלוש. מי שיכול לעצור שיווק עכשיו זה הכי חכם. לחכות שנה וחצי. יש כאלה ששוקלים, אני יודע מקולגות".

זה כדור שלג. אם ייעצרו שיווקים אז ההיצע יקטן.
"נכון. וישחררו את זה עוד שנתיים", הוא אומר-ספק מקווה, היות שלפי התוכניות שהוא מתאר - זו בדיוק נקודת הזמן שבה הוא מתכנן למכור דירות כחלק ממה שהוא קורא "מנרב פרויקטים דור 2".

מה עושים ב-800 מיליון שקל

במנרב טרם החליטו מה לעשות עם "הר המזומנים" שהם יושבים עליו. לרגע, קוזניצקי מכניס אותנו לדילמות. "יש בחברה ועדת השקעות מסודרת שבמסגרתה אנחנו יושבים כל שבועיים ודנים על כל מיני רעיונות". המפגשים מתקיימים במטה החברה באשדוד ומשתתפים בהם אביו אברהם, מנכ"ל מנרב אחזקות פיני דקל ועוד שורה ארוכה של מנהלים בכירים.

 אז מה על הפרק?
"יש דברים רגילים ודברים גדולים שזה בעצם זכיינות של פרויקטי BOT למיניהם (בנה, הפעל והעבר, ג"ל)", הוא אומר ומוסיף כי "מכיוון שאנחנו יושבים על הון עצמי חריג לחברה יזמית, אז אנחנו שוקלים כל מיני אפיקים שלא היינו בהם עד היום אבל שנמצאים בסינרגיה למערכות שלנו, לדוגמה בנייה למגורים".

לדבריו, בנקודה הזו הוא שם דגש על עבודות גמר, כשבמנרב הנדסה יש מעין סיירת שעושה עסקאות של תמ"א 38/2 בדגש על עבודות גמר.

 יש בזה כסף? חברות ביצוע נמצאות בסיכון יחסית גבוה בהשוואה ליזמים.
"ככלל אצבע, רווח של חברת בנייה עומד על 5%, וביזמות על 12%. אם אתה לא יעיל בביצוע, הרווח שלך נשחק מהר מאוד. אבל זה נכון בעיקר לקבלני השלד. חברת הגמרים יכולה להרוויח אפילו 10%, ולנו יש כאן יתרון".

 אילו עוד תחומים עומדים על הפרק?
"אנחנו מתעניינים בנושא של דיור להשכרה. אנחנו עושים הרבה פרויקטים עם מגוריט, אנחנו בצד הביצוע והם בצד היזמות. אני מניח שניכנס חזק יותר לתחום. היום התשואות עומדות על 3% שזה כלום. אבל ראיתי שכבר יש מקומות שמטפסים ל-5% ואם השוק ישתכלל אנחנו נהיה שם".

 לאיזה כיוון ישתכלל?
"מכיוון שאנחנו עושים את הביצוע, יש דברים שאנחנו יכולים להיות מעורבים בהם כבר בשלב התכנון. דברים שיכולים לחסוך לך כסף בניהול השוטף, בתפעול. ושם נמצא הסוד הגדול של הרווח. גם לדיור מוגן ניכנס חזק, למרכזים לוגיסטיים, וגם לחוות שרתים".

 אולי נשאל הפוך. לאילו ענפים לא תיכנסו?
"למלונאות ולמסחר. אני לא מדבר על מסחר שנמצא בתב"ע מתחת לפרויקט למגורים. אבל קניונים ופאוורסנטרים - לא".

כיוון נוסף, שונה מעט, שהחברה בוחנת, הוא הפקת חשמל. "בשביל להיות יצרן חשמל יש פה צורך בהשקעה של הון על תחנות גז, אגירה שאובה וכו’, אבל התשואה מגיעה ל-12% שזה יותר מנכסים מניבים ופרויקטי BOT".

אבל עם כל הכבוד לחוות שרתים או לייצור חשמל, העיניים של קוזניצקי נוצצות דווקא כשמדברים על פרויקטים למגורים. כעת הוא משמש מנכ"ל של פעילות המגורים המתחדשת שתהיה חלק ממנרב אחזקות. בתחום זה יש הרבה אופציות על השולחן. לדוגמה, כך הוא חושף, הם בחנו לרכוש את חברת האחים דוניץ, עסקה שעליה ויתר לפני כמה חודשים הקבלן יגאל דמרי.

"דוניץ היא חברה מצוינת, אבל המחיר שהם רוצים לא מסתדר לנו", הסביר. הוא צופה שבשל המשבר אולי לא נראה חברות קורסות, אך בהחלט נראה חברות שמוכרות "באגרסיביות" פרויקטים שלמים.

"זה ביטוי של המשבר, וגם של העובדה שאנשים יודעים שהיום אנחנו נזילים. מנהלי פיתוח עסקי בחברות פונים אלינו. אתה רואה שאנשים מדברים איתך בלחץ, ולכן אני יותר נזהר.

"כמו שאמרתי אני צופה שבינואר יגיעו ההצעות המעניינות, הפשוטות, במזומן", הוא אומר ומוסיף כי "אם תדבר איתי עוד שנתיים תראה אצלנו רשימה ארוכה של פרויקטים למגורים".

"שוקלים לערער על זכיית שיכון ובינוי במכרז קריית המודיעין בנגב"

בחודש שעבר הכריז משרד הביטחון על שיכון ובינוי כזוכה של מכרז המיליארדים לתכנון, הקמה ותפעול בסיס קריית המודיעין של צה"ל על שטח של כ-2,500 דונם באזור ליקית שבנגב. מדובר על התקשרות ארוכת טווח של 26 שנה, שלצידה הכנסות קבועות מהמדינה. קוזניצקי חושף כי במנרב התמודדו במכרז והגיעו למקום השלישי, אף שלדבריו ההצעה הכספית שהעבירו הייתה הנמוכה ביותר.

"בפרויקטים האלה אתה מקבל ציון משוקלל על מחיר ועל תכנון. אני יודע שהמחיר שלנו היה טוב אז כנראה שהפסדנו בגלל התכנון, שזה מאוד תמוה שהפסדנו כי כולם ניגשים למכרזים כאלה עם מתכננים ברמות הכי גבוהות. זה נשמע לא סביר".

כמה כסף עולה התכנון כדי לגשת למכרז כזה?
"הרבה מאוד: בין 5 ל-10 מיליון שקל, אבל היום המדינה למדה והיא מפצה את מי שהגיע למקום השני ואת מי שהגיע למקום השלישי".

"מן הסתם נקבל פיצוי, אבל זה לא סופי", הוא מסביר ומייד אומר ש"אנחנו במקום ראשון במחיר והמדינה החליטה לשלם הרבה יותר לזוכה רק בגלל שהיא חושבת שהתכנון שלו יותר טוב".

 אז תערערו?
"אנחנו שוקלים את זה".  

דרור קוזניצקי

מנכ"ל פעילות המגורים במנרב אחזקות ● בן 50, מתגורר בגבעת שמואל ● גרוש ואב לארבעה ● בעל תואר ראשון במנהל עסקים במכללה למינהל ● נולד בשנה שבה נוסדה חברת מנרב

מנרב אחזקות

הוקמה ב-1969 ● יו"ר הדירקטוריון הוא אברהם קוזניצקי והמנכ"ל פיני דקל ● החברה מעסיקה כ-300 עובדים ופועלת בתחומי הבנייה, תשתיות, BOT, יזמות למגורים ונכסים מניבים

עוד כתבות

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ד''ר משה כהן / צילום: תמונה פרטית

האם בקרוב יוקם בית ספר נוסף לרפואה במיקום מפתיע?

ד"ר משה כהן פועל בימים אלה מול המל"ג להגשמת החזון שלו -  בית ספר בינלאומי לרפואה באילת, בהשקעה של 250 מיליון שקל ● התוכנית כוללת שיתוף־פעולה הדוק עם אוניברסיטאות בעולם וחיזוק לבית החולים יוספטל ● האם יצליח היכן שרייכמן נתקל בהתנגדות, ומי המלונאי שרתם לגיוס הכסף?