גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיפור המוזר על שופטת המחוזי והמינויים השנויים במחלוקת בתיקי חדלות פירעון

עו"ד ליאור מזור מונה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה 12 פעמים לבעל תפקיד בתקופה של 3 שנים בלבד, כשמחצית מהמינויים נעשו ע"י השופטת בטינה טאובר ● נציב התלונות על השופטים קבע שהדבר "מעורר תמיהה"

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר / צילום: עינת לברון, גלובס
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר / צילום: עינת לברון, גלובס

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר, מינתה עורך דין אחד לבעל תפקיד (נאמן, מפרק, מנהלים מיוחד וכיו"ב) בשישה תיקים שונים של חדלות פירעון תוך שלוש שנים, וספגה ביקורת חריפה מנציב תלונות הציבור על שופטים, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס אורי שהם.

"על הצדק לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. לכן, מצב דברים שבו עורך דין אחד מתמנה במקרים כה רבים לבעל תפקיד מעורר תמיהה, שלא נמצא לה מענה של ממש", כתב הנציב שהם. זאת, לאחר שבדק תלונה על כך ששופטי בית המשפט המחוזי מינו את עו"ד ליאור מזור לבעל תפקיד בלא פחות מ-12 תיקי הקפאה ושיקום כלכלי, על פני תקופה של שלוש שנים בלבד.

פגיעה בשוויון

טענתו המרכזית של מגיש התלונה הייתה כי טאובר, שופטת הפירוקים הבכירה בבית המשפט המחוזי בחיפה "ממנה את עו"ד מזור פעם אחר פעם כבעל תפקיד, באופן חריג ובאי שוויון כלפי שאר העוסקים בתחום", שכן בכך, היא מונעת מעורכי דין אחרים להתמנות לתפקיד שנושא עמו כמובן גם שכר.

מהנתונים שצירף המתלונן לתלונתו, עלה כי שישה מתוך 12 המינויים שבהם זכה עו"ד מזור על פני תקופה של שלוש שנים, נעשו על ידי השופטת טאובר. כל זאת, מצא הנציב, כאשר במהלך תקופה ארוכה יותר, של חמש שנים, לא מינתה טאובר עורך דין כלשהו לבעל תפקיד יותר מארבע פעמים.

התנהלותה הבוטה של טאובר, נטען, לא רק שמהווה כשל מערכתי הפוגע בעקרון השוויון בין עורכי הדין העוסקים בתחום - אלא גם סותרת חזיתית החלטה קודמת של הנציב (ראו בהמשך); ומנוגדת לרוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, אשר העלה על נס את החשיבות שבגיוון זהותם של בעלי התפקידים (נאמנים, מפרקים, מנהלים מיוחדים וכיו"ב) המתמנים לחברות שנקלעו להליכי חדלות פירעון.

אם לא די בכך, טען המתלונן, כי  מרבית המינויים של עו"ד מזור כבעל תפקיד נעשו בניגוד לעמדת כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר), וללא כל התייחסות לשאלת ניגוד העניינים, שקיבלה גם היא ביטוי מובהק בחוק חדלות פירעון החדש. תגובתו של הכנ"ר לתלונה איששה לפחות באופן חלקי טענה זו. זאת, מאחר  שממנה עלה כי בכל שישה התיקים הרלוונטיים שבהם מינתה טאובר את עו"ד מזור לבעל התפקיד, נעשה הדבר מבלי ששמו הופיע ברשימת המומלצים למינוי שהעביר הכנ"ר לשופטת.

"טענה שהתיישנה"

בתגובתה לתלונה ביקשה השופטת טאובר מהנציב שהם כלל לא לדון בתלונה. קודם כל, הסבירה השופטת טאובר, כי מדובר בטענות שחלקן נוגעות למינויים שנעשו לפני למעלה משנה ממועד הגשת התלונה, בעוד שחוק נציב תלונות הציבור על השופטים קובע תקופת התיישנות של שנה בלבד ביחס לתלונות המוגשות לפתחו.

טענת סף נוספת שהשמיעה טאובר, גרסה כי ממילא החלטות שעליהן ניתן לערער - כמו החלטה למנות עורך דין מסוים לבעל תפקיד בחברה שנקלעה להליכי חדלות פרעון - אינן טעונות בירור לפי החוק.

טעם נוסף שהציגה טאובר ככזה המצדיק לשיטתה את דחיית התלונה על הסף, נגע לכך שלפי החוק הנציב אמור לברר אך ורק תלונות של מי שטוען ש"נפגע מהתנהלות שופט בהליך שיפוטי בעניינו". זאת, לדבריה בעוד שמגיש התלונה כלל לא היה צד ל-12 ההליכים שבמרכז התלונה.

גם עו"ד מזור הגיב לתלונה, ובחר להדגיש את הידע, הניסיון, המוניטין והישגיו המקצועיים שצבר בתחום ב-17 השנים האחרונות.

נסיבות מיוחדות

הנציב שהם דחה את כל טענות הסף שהעלתה השופטת טאובר. בין היתר, קבע הנציב כי העניין שמעלה התלונה מקיים את החריג הקבוע בחוק, שלפיו ככל שמתקיימות נסיבות מיוחדות הוא יכול לדון בתלונות על החלטות, אפילו אם עברה שנה ממועד קבלתן. במקרה זה, קבע הנציב, מדובר בנושא חשוב ביותר המצדיק את בירור התלונה. "שאלת מינוי בעל תפקיד הינה נושא מערכתי בעל חשיבות רבה ומן הראוי, במידה שקיימת טענה לאפליה ואי שוויון במסגרת הליכי המינוי, כי הנציב יחווה דעתו בנושא", קבע.

במענה לטענות שבמרכז התלונה לגופן, טענה השופטת טאובר כי הרשימה שצורפה לתלונה ובה פירוט על 12 התיקים שבהם מונה עו"ד מזור לבעל לתפקיד אינה מדויקת, ואף סיפקה הצדקה פרטנית ביחס למינויו של עו"ד מזור בכל אחד מהתיקים. עם זאת, הנציב בחר שלא להתייחס לטענות אלה בהחלטתו, שכן אין זה בסמכותו לשמש כמעין ערכאת ערעור הבוחנת את ההחלטות לגופן. הוא ביקש להתמקד רק ב"טענה למינוי לא שוויוני של בעלי תפקידים על ידי בית המשפט".

פגיעה באמון הציבור

באופן חריג, גם נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, בחר להגיב לתלונה. זאת, הסביר, מכיוון שהתלונה תוקפת לטעמו לא רק את תפקודה של טאובר, אלא גם "שופטים נוספים ואת סדרי העבודה בבית המשפט".

הנשיא שפירא בחר להפנות את הזרקור לכנ"ר, שלטענתו אינו מבדיל בהצעות למינויים בין תיקי פשיטת רגל של יחידים לתיקי פירוק של חברות. על כן, טען הנשיא, הגיוני שהמלצות הכנ"ר נדחות ברובן, ואך טבעי כי השופטת טאובר מינתה בעל תפקיד שאינו נמנה על הרשימה שסיפק הכנ"ר.

אולם טענה זו של הנשיא שפירא כלל אינה מדויקת, בלשון המעטה. זאת, שכן ברשימת המלצות שמעביר הכנ"ר לשופט הדן בהליך חדלות פירעון, דווקא קיימת הקפדה על הפרדה בין בעלי תפקיד המתאימים לתיקי פירוקים של חברות, לעומת כאלה המתאימים לתיקי פשיטות רגל של יחידים.

בהחלטתו, הנציב שהם אמנם קבע כי הוא אינו מטיל ספק במניעים של השופטת טאובר ויתר שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה למנות את עו"ד מזור 12 פעמים במהלך תקופה של שלוש שנים בלבד, ואינו מייחס להם שיקולים זרים.

אולם, ציין הנציב, הדבר מעורר תמיהות שלא מענה של ממש בתגובות של השופטת טאובר והנשיא שפירא; זאת, לפי החלטתו, בעיקר על רקע העובדה כי בתקופה ארוכה יותר, של חמש שנים, לא נמצא ולו עורך דין אחד שמונה על ידי השופטת טאובר לבעל תפקיד יותר מארבע פעמים. "מציאות מעין זו יכולה להביא גם לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט", הוסיף.

צורך בגיוון 

הנציב שהם ביקש לנצל את הבמה כדי להתייחס גם לסוגיה באופן מערכתי. לדבריו, "המצב, בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות והימנעות ממינויים חוזרים, עודנו טעון שיפור. יש לחתור לשילובם של עורכי דין רבים יותר כבעלי תפקיד. בית המשפט חייב לפעול לשילובם של עורכי-דין חדשים, ככל שהדבר ניתן".

הנציב אף שיגר עקיצה לנשיא שפירא ולשופטת טאובר, כשכתב כי "הדברים נכונים בעיקר נוכח עמדתם של השופטת ושל הנשיא, שלפיה התיקים המתנהלים במחוזם הינם בעלי היקפים כלכליים נמוכים ביחס למחוזות אחרים. על שכן מינוי שכזה, תחת פיקוחו ההדוק של בית המשפט, יאפשר לעורכי דין נוספים להתמקצע ולצבור ניסיון שיאפשר את מינויים בהמשך גם לתיקים מורכבים יותר".

כפי שציין הנציב שהם בהחלטתו, תלונה דומה הוגשה ב-2017, וכבר אז נקבע כי "על בית המשפט להיות ער לצורך בגיוון בעלי תפקיד המתמנים על ידו, מה גם שמדובר במשאב ציבורי שלגביו יש לפעול בשקיפות, תוך שקילת שיקולים של שיוון, צדק, הגינות ומניעת שרירות ואפליה". עוד נקבע בהחלטה שפורסמה כבר לפני כשלוש שנים, כי "יש לעשות כל שניתן על מנת לחתור לשילובם של עורכי דין רבים יותר כבעלי תפקיד".

קריאת ההחלטה שקיבל הנציב שהם לפני מספר ימים, מראה כי רוח הדברים של ההחלטה הקודמת, הדומה במהותה גם לעקרונות שמבקש להתוות חוק חדלות פירעון החדש, טרם הוטמעה היטב בין כותלי בית המשפט המחוזי בחיפה.

"נציב התלונות על שופטים בדק נתונים שגויים"

מהרשות השופטת נמסר: "החלטת הנציב האמורה, הגם שהתעוררה אגב מקרה פרטני, עניינה בסוגיה רחבה ומערכתית הנוגעת למינוי בעלי תפקידים על ידי בתי המשפט. בתי המשפט מקפידים ויקפידו למנות בעלי תפקידים מתאימים בהתאם לדין באופן מקצועי וענייני ולפי שיקול הדעת השיפוטי בנסיבות העניין.

"החלטות הנציב מקבלות את מלוא תשומת הלב של ראשי המערכת,אשר בוחנים את אופן הטיפול בהן בהתאם לנסיבות המקרה, וכך ייעשה גם במקרה הזה.

"אשר לעניינה של השופטת בטינה טאובר, הנציב קבע שהבירור בנושא מוצה ומפאת החיסיון הקבוע בדין לא נוכל להתייחס להחלטה לגופה מעבר לאמור".

עו"ד ליאור מזור מסר בתגובה: "כמי שמאמין במערכת המשפט ובמוסדותיה, לרבות במוסד הנציבות, מצער אותי לראות כי הנציב או מי מטעמו לא ערכו בדיקה ממצה מול הרישומים במערכת באשר לנכונות הנתונים הנטענים בתלונה.

"עיון בתקציר מעלה עוד, כי מספר המינויים המיוחס לי במסגרתה (ואשר אינו נכון כשלעצמו), כולל מינויים שבוצעו על ידי כלל שופטי בית המשפט המחוזי על פני תקופה בת מספר שנים, באופן השולל, על פניו, זיקה לשופטת טאובר.

"בדיקה פשוטה הייתה מעמידה את הנתונים הנכונים, כבסיס לקבלת ההחלטה, ובפרט הייתה מעלה כי מספר המינויים הרלוונטיים שבהם מדובר קטן דרמטית מזה הנקוב בה, ואני מאמין כי הייתה מוליכה לעמדה שונה בתכלית. יצוין כי הנציב עצמו ציין כי אין מחלוקת כי המינויים בוצעו על סמך ניסיון ויכולת מקצועית מוכחים".

עוד כתבות

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?