גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו וכ"ץ מדלגים על התקציב ומתכננים קופסה של 30 מיליארד שקל לתשתיות

בשעה שהפוליטיקאים עדיין נאבקים על תקציב המדינה, לאוצר יש דרך להזרים כסף למשק - שיטת הקופסאות ● השיטה שנולדה כדי לעקוף את מגבלת ההוצאה התקציבית מאפשרת להזרים עוד ועוד כסף למשק ● הבעיה היא שזה מתחיל להיראות כמהלך קבוע ומקביל לתקציב המדינה הרשמי ועלול לפגוע בדירוג האשראי של ישראל

משחקי קופסה: האוצר מתכנן להזרים 30 מיליארד שקל לתשתיות / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
משחקי קופסה: האוצר מתכנן להזרים 30 מיליארד שקל לתשתיות / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

המשבר הכלכלי נמצא בעיצומו ותקציב מדינה לעומת זאת עדיין רחוק מהעין. בינתיים במשרד האוצר מנסים לפצח את הנוסחה כיצד לסייע למשק בלי לשבור את העקרונות שמעצבים את תקציב המדינה. וכך נכנסה ה"קופסה חוץ-תקציבית" לחיינו. כמו למשל, בדוגמה של "קופסה" בסך 30 מיליארד שקל לטובת מיזמי תשתיות, שעובדים עליה בימים אלה באוצר, בהמשך למספר "קופסאות" קודמות שאושרו.

המונח הזה - "קופסה" - שכמעט לא היה מוכר מחוץ לקירות בניין האוצר, הפך בימים האחרונים למרכיב משמעותי בכלכלה. עבור משרדי ממשלה, פרויקטים גדולים ואלפי עובדים ובלתי מועסקים במשק הקופסה התקציבית היא מהלך משנה כללי משחק. מצד שני מזהירים שמדובר באמצעי קיצוני שהשימוש בו עלול לסכן את יציבות הכלכלה

כדי להבין כיצד נולדה שיטת הקופסאות יש צורך לחזור לשנת 2005. ממשלת אריאל שרון נערכת לביצוע תוכנית ההתנתקות. שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, מאיים להתפטר אם התוכנית תאושר בממשלה. על שולחן מי שהיה הממונה על התקציבים באוצר קובי הבר מונחת רשימה ארוכה של דרישות תקציביות: הסעיף המרכזי הוא חבילת הפיצויים לכל מתיישב בגוש קטיף שיפונה מביתו. הוצאות נוספות כוללות את עלויות ההקמה, ההכשרה וההפעלה של אלפי החיילים ומשרתי כוחות הביטחון שיפנו את התושבים מבתיהם. תג המחיר הכולל של הצעדים האלה, שחלקם מידיים וחלקם מתפרסים על-פני מספר שנים, מגיע לכ-7 מיליארד שקל.

להבר אין מקור לממן את ההוצאות האלה, כשהמשק מתחיל להתאושש ממשבר האינתיפאדה השנייה. מה שיותר מטריד את הבר הוא "כלל ההוצאה", המגבלה התקציבית החדשה שקבע נתניהו רק שנתיים קודם. המגבלה הזו קובעת שתקציב המדינה יכול לגדול בלא יותר מ-1% משנה לשנה. חברות דירוג האשראי, קרן המטבע ושאר הגופים הבינלאומיים אוהבים את הכלל הזה, שמבטיח שיחס החוב של ממשלת ישראל יירד בהדרגה.

מה עושים? הבר מבין שלא תהיה לא ברירה. הוא יצטרך לפתוח את התקציב, אבל הוא לא רוצה לפרוץ את כלל ההוצאה החדש והוגה את הפתרון הבא: תקציב מיוחד להתנתקות, שיהיה נפרד מתקציב המדינה. מדובר בתקציב שעובר הליך חקיקה מלא בכנסת, ממש כמו חוק תקציב המדינה, בהבדל משמעותי אחד - הממשלה לא נופלת והכנסת לא מתפזרת אם החוק לא עובר בזמן.

התקציב הזה (השם "קופסה" יגיע מאוחר יותר) נמצא מחוץ לכלל ההוצאה, למרות שהוא מחייב את הגדלת הגירעון. כך ישראל יכולה להמשיך לטעון שהיא מחויבת למגבלת ההוצאה. התרגיל הזה יכול לעבוד רק אם מדובר בהוצאה חד-פעמית.

הרעיון של הבר קיבל גיבוי מבנק ישראל (אז בראשות סטנלי פישר) ועבר את עינן הבוחנות של חברות דירוג האשראי. מבחינתן, ההתחייבות של ישראל לשמירת אחריות תקציבית בטווח הארוך הייתה חשובה יותר מהישראבלוף של הטווח הקצר.

התרגיל הזה הצליח כל-כך שהוא נעשה שוב שנה אחרי ההתנתקות - ב-2006. הפעם ראש הממשלה הוא אהוד אולמרט ועל הפרק עומדת שוב הוצאה חד-פעמית גדולה לטובת חידוש מלאי התחמושת של צה"ל, שהתרוקנו במהלך מלחמת לבנון השנייה. מנכ"ל משרד רה"מ רענן דינור מעניק לתוספת את השם המכובס "קופסה". חלק מהתקציב הופנה לחיזוק תקציבי משרדי הממשלה. הפיצויים על נזקי המלחמה שולמו דווקא מתוך קרן מס רכוש.

רשתות ביטחון בשעת משבר

האם שיטת הקופסאות היא פתרון לכל בעיה כלכלית (למשל, תוספת לביטחון)?

שיטת הקופסאות חזרה לחיינו השנה בעקבות מציאות כמעט בלתי אפשרית. מצד אחד משבר הקורונה מחייב את המדינה לשפוך כסף למשק ולהעמיד רשתות ביטחון למפוטרים, לעצמאים ולבעלי העסקים הקורסים. מצד שני הממשלה מתנהלת ללא תקציב מדינה, ולכן אסור לה לחלק יותר כסף מכפי שחילקה בתקציב האחרון שאושר (תקציב 2019 שאושר בכנסת ב-2018 ותוכנן ב-2017). המוצא היחיד שנמצא לפלונטר התקציבי והפוליטי הזה היה להוציא את תכניות הקורונה לקופסאות.

הקופסה הראשונה הוכנה עבור תוכנית החילוץ הראשונה, בהיקף 80 מיליארד שקל שיצאה לדרך באפריל. ההשתתפות של המדינה בתכנית הראשונה עמדה על 34 מיליארד שקל - והבסיס החוקי להוצאת הסכום הזה נוצר באמצעות תיקון חוק יסוד משק המדינה, ברוב של 61 חברי כנסת, שאפשר לאוצר להגדיל את ההוצאה ב-8.5% מעבר למותר.בתחילת יוני הורחבה תכנית הסיוע הממשלתית ל-105 מיליארד שקל וקופסה נוספת בסך 15.5 מיליארד שקל יצאה לדרך.

הקופסה השלישית בסך 25 מיליארד שקל מעגנת את השתתפות המדינה בתוכנית הארכת רשתות הביטחון (עד יוני 2021) של ישראל כ"ץ וקופסה רביעית בהיקף 6.7 מיליארד שקל מיועדת למימון המענק לכל אזרח של נתניהו.

השבוע עלתה על שולחן ישיבות הממשלה קופסה חמישית, בסך 4.12 מיליארד שקל לטובת החינוך ולאחר אישורה מגיעה החריגה מתקרת ההוצאה המותרת בחוק. אבל זה ממש לא הסוף.

הקופסה האחרונה, לתקציב החינוך מבטאת שחיקה נוספת בכללי הקופסה - לא מדובר על-פניו באירוע חד-פעמי אלא בתוספת לתקציב משרד מסוים. אם לחינוך מותר - למה לא לביטחון או לבריאות?

שיטה כשרה אבל לא מריחה טוב

שיטת הקופסאות הוכחה שאלטרנטיבה כשרה (גם אם מסריחה) לניהול המדינה ללא תקציב מאושר. אבל לא ברור האם ניתן יהיה להמשיך בה אם יוכרזו בחירות והכנסת תפוזר. על פניו אין לממשלת מעבר סמכות לחוקק חוקים תקציביים - ומצד שני הרבה דברים שנראו לנו בלתי אפשריים בשנה האחרונה הפכו לאפשריים בזכות האמתלה של מצב חירום ומשבר קורונה של פעם ב-100 שנה.

התוצאה היא שככל שאישורו של תקציב המדינה לשנת 2020 (עם תקציב 2021 או בלעדיו) הולך ומתרחק, וככל שהאפשרות של פיזור הכנסת ובחירות נוספות הולכת ומתקרבת - כך גובר הלחץ על האוצר להוציא החוצה עוד ועוד קופסאות, לפני שיהיה מאוחר.

הקופסה הבוערת ביותר על הפרק היא תוספת לתקציב הביטחון - ראש הממשלה ושר האוצר כבר הבטיחו הרי לרמטכ"ל עוד 3.3 מיליארד שקל השנה. בדרך, כך נודע ל"גלובס" הולכת ומתגבשת קופסת ענק לתשתיות, כאן מדובר במשהו שרוצים גם בדרג הפוליטי (שר האוצר) וגם בדרג המקצועי (אגף התקציבים).

אז מה בעצם רע בשיטה הזו? אם מדובר בתקציבים שקופים שמחייבים הליך חקיקה מלא - מדוע לא להמשיך עם הקופסאות ללא הגבלה. החשש העיקרי הוא שלכל בלוף יש גבול כל בועה - דינה להתפוצץ במוקדם או במאוחר.

חברות דירוג האשראי לא יוכלו לעבור על סדר היום לנוכח התנהלות תקציבית כפולה - על-בסיס תקציב אחד ידוע מראש ומסודר ותקציב מקביל, שאינו כפוף לכללי ההוצאה, שהולך וגדל בכל פעם עבור צורך כזה או אחר.

מתישהו יוציאו לנו בחו"ל כרטיס צהוב, בדמות הורדת תחזית דירוג האשראי, או חלילה אדום בדמות הורדת הדירוג עצמו. מהלך כזה עלול לגבות מישראל מחיר כבד: הנזק הישיר יהיה התייקרות עלות גיוסי החוב האדירים שהמדינה נאלצת לבצע בימים אלה. הנזק העקיף יהיה פגיעה בתדמית המוצלחת שנבנתה לכלכלה הישראלית במשך קרוב ל-20 שנה. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט