גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד הביטחון לא ערוך: הפסד ההכנסה מהרכש הביטחוני צפוי להגיע ל-5.6 מיליארד שקל

מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה" ● מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש

שר הביטחון, בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
שר הביטחון, בני גנץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הביטחון לא נערך לפגיעה בבטחון המדינה ובמשק כתוצאה מההפסקה ההדרגתית הצפויה החל מ-2025 באפשרות להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות. מבקר המדינה מדגיש כי "אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ומכאן גם עלול להיפגע ביטחון המדינה".

מעבר לפגיעה הביטחונית מתריע המבקר גם מפני פגיעה כלכלית במשק כתוצאה מהפסקת הרכש. הוא מציין כי עבודת צוות פנימי במשרד הביטחון העלתה כי הפסקת הרכש עלולה לסכן את עתידן של כ-21,500 משרות בתעשיות הבטחוניות, בדגש על חברות קטנות ובינוניות הפועלות בפריפריה.

מצד שני המבקר מביא את גרסת משרד הכלכלה שלפיה הפגיעה לא תעלה על 1,500 משרות של עובדים במפעלים קטנים בפריפריה ואת גרסת האוצר שלפיה הפגיעה תהיה מצומצמת אף יותר. הערכות האוצר ומשרד הכלכלה התבססו על מצב המשק לפני משבר הקורונה.

ישראל משתמשת בכרבע חלק מכספי הסיוע הצבאי מארה"ב לרכש מהתעשיות הבטחוניות שלה. בין השנים 2013 ל-2018 עמד הסכום השנתי שנוצל מתוך כספי הסיוע לרכש מקומי על 3.2 מיליארד שקל (שהם כ-815 מיליון דולר). מדובר ביותר משליש (38% בממוצע) מהיקף המכירות השנתי של שלוש החברות הבטחוניות הגדולות (התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות) באותן שנים.

במסגרת מזכר ההבנות שנחתם בין ישראל לארה"ב ב-2016, בתקופת כהונתו של הנשיא ברק אובמה, הובטחה לישראל הגדלת הסיוע הצבאי השנתי, מ-3.1 ל-3.8 מיליארד דולר לשנה משנת 2019 ועד שנת 2028. ואולם במסגרת ההסכם נקבע החלק מכספי הסיוע שמומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל - יצומצם בהדרגה בעיקר משנת 2025, עד לביטולו המלא בשנת 2028. המבקר מגלה כי מדובר בסכום שנתי מירבי של 3.2 מיליארד שקל, שמערכת הביטחון תאבד לחלוטין משנת 2028. לטענת משרד הביטחון הפסד ההכנסה הריאלי גדול יותר ועומד על 5.6 מיליארד שקל משום שכוח הקנייה של כל דולר בארה"ב נמוך בכ-30% מבישראל והרכישות בחו"ל יחוייבו במע"מ בשיעור גבוה יותר.

המבקר מציין כי כבר בינואר 2016 התריע מנכ"ל משרד הביטחון דאז כי הפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל מהווה סיכון בטחוני הפוגע בין היתר ביכולת לקיים את המאמץ הטכנולוגי העצמאי בישראל.

בדיקת המבקר, שנערכה מיולי 2018 עד ספטמבר 2019 העלתה, כי משהב"ט טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש של משהב"ט מהתעשיות הביטחוניות בארץ - הגדולות, הבינוניות והקטנות - בעקבות מימוש מזכר ההבנות, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מעהב"ט למצבי חירום, וכן לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה. כמו כן משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש האמור.

המבקר מציין כי מנכ"ל משרד הביטחון מינה ב-2017 צוות לבחינת המשמעויות של מימוש מזכר ההבנות, וצוות נוסף בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה ובהשתתפות נציגי האוצר ומשרד הביטחון פועל משנת 2018. בדצמבר 2017 הציג ראש צוות משרד הביטחון את ממצאי עבודתו לפיהם התעשיות הביטחוניות הבינוניות והקטנות נמנעות כבר כיום מהשקעות בציוד ובמכונות ומקטינות בכך את יכולת ההישרדות והתחרות שלהן. חמור מכך, הצוות מצא כי ללא נקיטת צעדי היערכות מתאימים בשנים הקרובות צפויה פגיעה פוטנציאלית בתעסוקה במשק של 21,500 עובדים, וכן צפויה ירידה בתוצר המקומי הגולמי בסך של כ-7 מיליארד שקל בתקופת תחולתו של מזכר ההבנות.

"משרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של צמצום הרכש" כותב המבקר "בין היתר על עצמאות המו"פ והייצור של מדינת ישראל בתחום האמל"ח, על התעצמות צה"ל, על התאמת האמל"ח לצרכיו המיוחדים, על לוחות הזמנים לאספקת האמל"ח ועל היערכות מעהב"ט למצבי חירום. כמו כן משרד הביטחון לא בחן מהי ההיערכות הנדרשת כדי להתמודד עם השלכות אלה, ככל שיהיו. משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש מהתעשיות הביטחוניות, כגון התייעלות בתחומי הפעילות של צה"ל ומשרד הביטחון".

בסיכום הדוח קובע המבקר כי משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא קבע מהם יכולות הפיתוח והייצור שנדרש לשמר "כחול לבן", בין היתר לצורך שמירה על עצמאות הייצור ויכולות צה"ל ולצורך היערכות למצבי חירום, ולא קבע את התקציב הנדרש לשמירה על יכולות אלה". על אף שמרבית ההשפעה של מזכר ההבנות צפויה להיות החל מ-2025 קובע ההמבקר כי "הצורך להיערך לכך כבר כעת מקבל משנה חשיבות נוכח לקחים שעלו מהפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל והגדלת הרכש במט"ח הסיוע לפני מלחמת לבנון השנייה, דבר שגרם לאובדן כושר ייצור מקומי ולהיווצרות פערים ניכרים בין צורכי צה"ל לבין היכולת לספקם בפרק זמן סביר בעת המלחמה ולתפקוד לאחריה".

משרד הביטחון מסר בתגובה למבקר המדינה כי בהמשך לעבודת הצוות בוצעו פעילויות רבות, בין היתר מול צה"ל ומשרדי ממשלה שונים, כדי למזער או להסיר את הסיכונים האמורים. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2019 מסר משרד הביטחון כי על פי המלצות צוות משרד הביטחון המשמעויות של התעצמות צה"ל והמענה למצבי חירום אמורים להיבחן במסגרת התוכנית הרב שנתית (תר"ש תנופה) שצה"ל מגבש עבור השנים 2020-2023 - שטרם סוכמה.

לעומת זאת, התגובות שקיבל מבקר המדינה מהאוצר וממשרד הכלכלה מציגות גרסה שונה לחלוטין לגבי המשמעויות של הפסקת הרכש מהחברות הבטחוניות. משרד הכלכלה והתעשייה מסר כי ממחקר שביצע וכן מניתוחים שונים שבוצעו עולה כי מימוש מזכר ההבנות צפוי להשפיע על כ-1,500 עובדים בלבד בעיקר במפעלים קטנים ובינוניים בדגש על ענפי המתכת והאלקטרוניקה; וכי הצוות בראשות משרד הכלכלה פועל לגיבוש כיווני פעולה לחיזוק ולשימור התעשייה הביטחונית הישראלית.

ממשרד האוצר נמסר כי מבחינה שעשה עולה, שמימוש מזכר ההבנות אינו צפוי "להוביל לפגיעה משקית", וכי גם מבחינה שעשה צוות משרד הכלכלה והתעשייה עלה שלא צפויה השפעה מקרו- כלכלית על המשק. אשר לעובדים בתעשיות הביטחוניות ציין משרד האוצר כי אם יפוטרו עובדים מתעשיות אלה אזי נוכח "התעסוקה המלאה" במשק הישראלי מרביתם ייקלטו מחדש בשוק העבודה, וכי ייתכן שכ-1,200 עובדים בלבד יתקשו להסתגל למצב שיווצר לאחר הפחתת כספי ההמרות".

תגובת משרד הביטחון : "עם חתימת הסכם הסיוע בשנת 2016 החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה בראשות הכלכלן הראשי במשרד, שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של משרד הביטחון וכוללות: רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות ברכש ובייצוא, ניצול מיטבי של התקציב השקלי לטובת רכש מקומי בדגש על הפריפריה, סיוע בחיבור עשרות תעשיות ישראליות לחברות אמריקניות גדולות ועוד".

עוד כתבות

נפתלי בנט / צילום: אמיר מאירי

בדיקת קורונה חינם לכל דיכפין: האם זה נפוץ בעולם?

כמה מדינות יספקו לכל תושב מודאג בדיקת קורונה במחיר נמוך? פחות ממה שבנט חושב ● "המשרוקית של גלובס"

גלית ואייל שטיגמן, בעלים של "קמיליה", מפעל לייצור רטבים / צילום: תמונה פרטית

"הבנקים הורגים את העסקים, הם לא נתנו סיוע למי שבאמת צריך"

אייל שטיגמן, בעל מפעל רטבים למזון לשוק המוסדי קמיליה ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: Associated Press

עסקת ענק בשוק הגיימינג: מיקרוסופט רוכשת ב-7.5 מיליארד דולר את בת'סדה

בת'סדה מפתחת כמה מסדרות משחקי הווידיאו המצליחות בתעשייה, כמו דום ו-Fallout ● פעילות המשחקים של מיקרוסופט מ-15 בתי סטודיו כיום ל-23 אחרי סיום העסקה

חולה קורונה מטופל בבית החולים שיבא / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

שערי צדק ואסותא באשדוד הודיעו שלא יקבלו עוד חולי קורונה

העומס בבתי החולים בשל מגפת הקורונה: שני בתי חולים כבר הודיעו כי לא יוכלו לקלוט עוד חולי קורונה בשל העומס במחלקות ● משרד הבריאות העביר בקשה לכלל בתי החולים לפתוח מחלקות קורונה נוספות על חשבון מחלקות פנימיות כאשר התפוסה במחלקות הקורונה מגיעה ל-80%

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

נפגעתם מהסגר? חכו לנובמבר: המענק על שימור עובדים יתחיל רק עוד חודשיים

תוכנית הסיוע החדשה לעסקים מגיעה לאישור הממשלה ● החדשות הטובות: עידוד שמירה על תעסוקה ● החדשות הרעות: בירוקרטיה והליכים ממושכים שיקשו על עסקים רבים • סקפטיים? בצדק: לתוכנית ההחזרה מחל"ת תוקצבו 5.4 מיליארד שקל, מהם הועברו כ־4% בלבד

חממה לגידול קנאביס של אינטליקנה  / צילום: לירון לוי, יח"צ

אנחנו נשארים בארץ? כך מתמודדות חברות הקנאביס מישראל עם היעדר יצוא

הבאזז חלף, המניות תקועות, הסלבס כבר אינם נוהרים וההכנסות עדיין אינן משמעותיות ● חברות הקנאביס המקומיות מוצאות פתרונות יצירתיים להצמיח את עסקיהן בהעדר יצוא: מקימות פעילויות בחו"ל, מייבאות מותגים זרים ומצפות בתקווה ללגליזציה

לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת / צילום: דוברות משרד התקשורת

על רקע עסקת הוט IBC: חובות פריסת הסיבים של החברות ייבחנו מחדש

במשרד התקשורת מעוניינים שמיזם הסיבים האופטיים IBC ישלים את הפריסה של בזק כדי ליצור כיסוי מלא של הסיבים גם בפריפריה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התמתנו הירידות בנעילה: הדאו ירד ב-1.8%, הנאסד"ק השיל 0.1%

מדד S&P 500 צנח ב-1.2% ורשם לראשונה מאז חודש פברואר רצף ירידות של ארבעה ימים ברציפות ● מדד הפחד (VIX) זינק ב-6% ● באירופה הדאקס צלל ב-4.5%, הקאק צנח ב-3.8%, הפוטסי נפל ב-3.4%

פרויקט מחיר למשתכן בשכונת הנוריות בראשל"צ / צילום: אורון נדל"ן

אורון נדל"ן מכרה שטחי מסחר ב-47 מיליון שקל במזרח ראשל"צ

החברה מכרה לחברה פרטית שטח בייעוד מסחרי בהיקף 2,850 מ"ר כחלק מפרויקט של מאות דירות מחיר למשתכן בשכונת הנוריות בעיר

הפרלמנט האיטלקי./צילום : רויטרס Tony Gentile

מדגמים: אזרחי איטליה שלחו הביתה שליש מהמחוקקים במשאל עם

לפי מדגמים, האיטלקים תמכו ברוב גדול במשאל-עם ביוזמה של תנועת חמשת הכוכבים, שמקצצת את מספר חברי בתי הנבחרים במדינה מ-945 ל-600 ● זאת בנימוק שהדבר יחסוך כסף למשלמי המסים ויביא לייעול הליכי החקיקה

ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הותר לפרסום: המדינה מבקשת לעכב תביעה נגדה בפרשת ניר חפץ

הפרסום הותר לבקשת "גלובס", בנוגע לתביעה הנוגעת לנסיבות חתימת הסכם עד המדינה • נודע כי הפרקליטות הגישה 13 בקשות לעיכוב הליכים בתיקים אזרחיים בשל משפט רה"מ

חנויות סגורות לאורך הרחוב בעקבות הסגר השני / צילום: כדיה לוי, גלובס

מחלוקת בין ארגוני התעשיינים והעסקים סביב מתווה האוצר לתשלום ימי הבידוד

עוד 8 ימים אמורה המדינה לספק תשובה לשאלה מי ישלם על ימי הבידוד של העובדים במשק, אך מתברר כי עד כה אין הסכמה על המתווה שהציע האוצר ● בנשיאות המגזר העסקי ובהתאחדות המלאכה והתעשייה מסרבים לשמוע על כל מתווה שממשיך להטיל נטל של ימי בידוד על המעסיקים

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

מגמה חיובית בבורסה בת"א: דוראל קופצת ב-7.6%, בזק עולה ב-3.3%

הצטרפו לשידור החי: האם השווקים סימנו תחתית ? ● אירופה מתקרבת לסגר ● פתיחה חיובית בבורסות אירופה לאחר הירידות אתמול

גל"צ / צילום: יח"צ

הדרך לגלי צה"ל: משתחררים טריים מהתחנה פתחו קורס הכנה למבחני המיון

כתב התקשורת והתחבורה לשעבר של התחנה הצבאית אליאב בטיטו הודיע בטוויטר על פתיחת קורס הכנה למבחני המיון של התחנה הצבאית ● הציוץ ספג ביקורת רבה וחלק מהמגיבים, בוגרי התחנה, אף הציעו את השירות בחינם

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

סגירה צורמת בת"א: אל על צנחה ב-7.5%, פתאל ב-5.5%

מדד ת"א 35 איבד 1.3%, מדד הבנקים ירד בשיעור דומה ● פוקס צנחה ב-6.15% בצל סגירת חנויות בסגר השני ● פריגו צנחה ב-6.5%, בזק ב-1.9% במחזור הגבוה בבורסה

בדיקה במתחם 'היבדק וסע' של מגן דוד אדום ומשרד הבריאות בחניון גני יהושוע בתל אביב  / צילום: דוברות מד"א

מסמך של משרד הבריאות: תמותה עודפת של 10% באוגוסט

לפי המסמך, שהוצג אתמול בפני קבינט הקורונה, יש עלייה בתמותה בעיקר בבני 65 ומעלה ● עד כה 1,273 בני אדם מתו מנגיף הקורונה בישראל ● חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה מזהירים מפני עלייה חדה בתמותה מקורונה בחודשים הקרובים

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

לקראת החמרות בסגר: כ"ץ הורה להכין תוכנית להפעלה מצומצמת של הסקטור העסקי

התוכנית תוצג בפני רה"מ ותועלה לדיון בקבינט הקורונה ● השר כ"ץ הבהיר לרה"מ כי המגזר העיסקי הוא הלב הפועם של הכלכלה הישראלית ויש לעשות הכל כדי לשמר את פעילותו, תוך התנהלות נכונה

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

המשפטנים הבכירים תוקפים: "רה"מ מעדיף פקידים צייתנים ונאמנים ולכן ממנה ממלאי מקום. זו קטסטרופה"

על רקע החלטת אוחנה להאריך בחצי שנה את כהונתו של ניצב מוטי כהן כמ"מ המפכ"ל, תוקפים משפטנים בכירים את הימנעות נתניהו ושריו ממינויי קבע לשורת תפקידים בכירים, בהם פרקליט מדינה וראש אגף תקציבים • לדבריהם, מדובר ב"קטסטרופה ציבורית-ניהולית" המחלישה את שומרי הסף

ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

יו"ר איגוד רופאי הציבור חגי לוין: "שיטת האקורדיון היא אסון"

ועדת הקורונה דנה הבוקר בהיערכות ליום שאחרי הסגר ● פרופ' גרוטו: "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, איתור וקטיעת שרשראות הדבקה והתעצמות בתי החולים" ● משרד הבריאות: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים"

שופטת העליון רות ביידר גינסבורג / צילום: Charles Dharapak, Associated Press

מותה של רות ביידר גינסבורג דוחף את העליון עמוק אל תוך שדה הקרב הפוליטי

מותה של שופטת העליון שהפכה לאייקון תרבותי עשוי לבסס את הרוב לשמרנים בבית המשפט ולהכריע את הנורמות החברתיות בארה"ב ● טראמפ כבר הצהיר כי ימנה מחליפה בהקדם והדמוקרטים מאיימים להשתמש בכל הכלים שברשותם כדי להעביר את המינוי להכרעתו של הנשיא שייבחר בנובמבר