גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלחצים על גילה גמליאל גוברים: האם תרחיב את הפיקדון על בקבוקים גדולים?

השרה להגנת הסביבה נדרשת בימים אלה לקבל החלטה: האם להחיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, או לפנות לוועדת הכלכלה ולבקש דחייה • גמליאל מעוניינת בפתרון של 'המזהם - משלם', אך על לשכתה מופעלים לחצים מכיוונים שונים להימנע הטלת מסים נוספים" בתקופת הקורונה

ח"כ גילה גמליאל / צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי
ח"כ גילה גמליאל / צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי

בזמן שמדינות שונות ברחבי העולם מוציאות את אזרחיהן מהסגר, עסקים רבים עוברים ל'שגרת קורונה' חדשה, ומגדילים את השימוש באריזות חד פעמיות ובכלים חד פעמיים. בכך נדחק הצידה אחד המאבקים הסביבתיים הגדולים שהתנהלו בשנה האחרונה: המאבק בזיהום הפלסטיק.

לפי מחקר שפורסם לאחרונה, עד שנת 2040 יהיו בעולם 710 מיליון טונות של זיהום פלסטיק, שיכבידו על הסביבה והמערכות הטבעיות, ויגרמו לפליטת גזי חממה לאטמוספירה. "אם לא נעשה כלום, בעיית זיהום הפלסטיק לא תהיה ניתנת לניהול", אמרה ד"ר וויני לאו, ממחברי המחקר, שכלל חוקרים מאוניברסיטאות שונות, בהן אוקספורד, בריטיש קולומביה ופליימות.

המחקר מראה כי בזמן שהאנושות צורכת פלסטיק חד פעמי בצורות רבות, כ-11 מיליון טון של פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים מדי שנה, מזהמים את הים והחופים ומסכנים את חיות הבר. זרם הפלסטיק השנתי לאוקיינוסים צפוי להאמיר לשיעור של 29 מיליון טון בשנה ב-20 השנים הבאות, ולהוסיף 110 ק"ג אשפת פלסטיק לכל מטר של קו חוף בעולם. לפי המחקר, בזמן שישנו גידול מהיר בייצור הפלסטיק ותרבות ה"השתמש וזרוק" משגשגת, מערכות ניהול הפסולת אינן יכולות לסלק או למחזר את הפלסטיק כראוי.

לאו כינתה את המחקר כ'חדשות טובות ורעות', שכן "יש לנו את כל הידע, הטכנולוגיה והכלים לצמצם את הנזק. מאמצים גלובליים עשויים לצמצם את זיהום הפלסטיק ב-40% מרמתו בשנת 2016, או שתהיה עלייה של 78% עד שנת 2040, במקרה שלא נשנה את התנהגותנו".

מחזור בקבוקים / צילום: איל יצהר

הכסף חוזר לציבור

הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם זיהום הפלסטיק היא הפחתה דרסטית או הפסקה מוחלטת של צריכתו. כיוון שקשה להסתמך בנושא הזה על רצונם הטוב של אזרחים, חוקקו בישראל מספר חוקים הקשורים לזיהום, ובהם חוק הפיקדון על בקבוקי משקה.

בישראל נמכרים מדי שנה כ-1.5 מיליארד מכלי משקה, מתוכם למעלה מ-700 מיליון בקבוקים גדולים של 1.5 ליטר ומעלה. החוק קובע כי בקבוקים יימכרו בתוספת פיקדון, ובהחזרת מיכל המשקה יקבל הצרכן את סכום הפיקדון בחזרה. לאור חוסר יכולתם של הפוליטיקאים להגיע להסכמות, ובעקבות לחצים שהופעלו עליהם, החוק הוחל רק על בקבוקי משקה קטנים, הנצרכים בעיקר בעת בילויים, ולא על בקבוקי המשקה הגדולים הנצרכים לרוב בבית.

מסר בבקבוק: מצב מכלי המשקה בישראל

בתיקון לחוק, נקבע מנגנון המאפשר את הרחבתו - אם החברות לא יצליחו לאסוף בקבוקים בהיקף של 47%-55% מהכמות שנמכרה, הפיקדון יורחב גם לבקבוקים הגדולים, לפי שיקול דעתו של השר להגנת הסביבה. בשנת 2018 קבע השר לשעבר, זאב אלקין, כי החוק לא יחול על בקבוקי משקה גדולים, ובמקום זאת החליט לקנוס את חברות המשקאות שלא עמדו ביעדי האיסוף בקנס שעמד על כ-50 מיליון שקל.

בעקבות פניית ארגון אדם טבע ודין לערכאות משפטיות, נדרשת כעת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, להכריע בנושא ולקבוע: האם להחיל את החוק על בקבוקי משקה גדולים, או לפנות לוועדת הכלכלה ולבקש לדחות את מועד הרחבת החוק. למעשה, אחת המשימות הראשונות שהונחו על שולחנה הייתה 'לטפל' בנושא הבג"צ, כאשר הדרג המקצועי במשרד הפנה אותה למסלול ועדת הכלכלה, שכן הוא מתנגד לאורך שנים להרחבת החוק.

למרות שבעוד כחודש תידרש השרה להודיע על החלטתה לבית המשפט, עד כה היא לא פנתה לוועדת הכלכלה, אלא ביקשה מהדרג המקצועי לגבש עמדה בהתאם לתפיסת עולמה. מקורבים לשרה אומרים כי היא עובדת על תוכנית חדשה שבבסיסה גישת 'המזהם ישלם', אך על לשכתה מופעלים לחצים - תקופת הקורונה נפלה לידיים של מתנגדי הרחבת החוק כפרי בשל, והם מזהירים כי השרה עלולה להיות חתומה על "הטלת מסים נוספים על הציבור".

כך, למשל, בני ביטון, ראש עיריית דימונה, פנה לגמליאל במכתב שעותקיו שוגרו לכל שרי הממשלה, וכתב כי "אנו מצויים בעיצומו של משבר קורונה, מיליוני אנשים מובטלים ורעבים ללחם. בקבוקי 1.5 ליטר הינם מוצר צריכה משפחתי, ואינם בבחינת מותרות". ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה כתב לשרה: "אבקש שלא תטילי חובת פיקדון על מכלי משקה גדולים, מתוך התחשבות בכך שהצרכנים העיקריים הינם משפחות מרובות ילדים, שבחלקן הגדול מוחלשות" (ראו מסגרת).

גם אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר, כתב לשרה: "הרחבת החוק תוביל להכבדה יוצאת דופן על כלל רשתות המזון. בשנה הנוכחית אין להטיל שום הכבדה רגולטורית נוספת. לא ניתן יהיה להתמודד עם כמות מכלי המשקה הגדולים שיוחזרו לרשתות השיווק, עלויות התפעול יהיו כבדות, והן יובילו להכבדה ביוקר המחיה".

האם אכן מדובר במס נוסף? לא ממש. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסביר כי "מדובר בכסף החוזר לציבור. זה כמו לומר שמטבע ה-10 שקלים בעגלה בסופר מעלה את יוקר המחיה. פיקדון הוא למשמרת. החברות הן שיחליטו האם לייקר את מחיר הבקבוקים, מה שלא קרה כשהוחל החוק על הבקבוקים הקטנים.

"הפיצול המלאכותי בין בקבוקי משקה קטנים לגדולים הוא טריק ישראלי שערורייתי שאינו קיים בעולם. לגמליאל יש הזדמנות לקבל החלטה עצמאית כפי שמחייב החוק, מבלי שבית המשפט העליון יתערב. אסור שוועדת הכלכלה תהווה מפלט לא ענייני מפני החלת החוק. יש לזכור שגם החלטותיה כפופות לביקורת שיפוטית".

אגב, מחקר שנעשה באוסטרליה מצביע על כך שהשכבות החלשות הן דווקא המרוויחות הגדולות מחוק הפיקדון, שכן באזורים עניים יותר שיתוף הפעולה עם החוק גבוה יותר. זהו גם מהלך בעל רובד כלכלי - לפי דוח של חברת הייעוץ BDO, הרחבת החוק עשויה להכניס למשק כ-170 מיליון שקל, בעוד שעבודה כלכלית של חברת פארטו שניתחה את חוק הפיקדון על מכלי משקה קטנים, מצאה כי החוק יצר 3,000 מקומות עבודה חדשים.

"זהו ווין-ווין לסביבה ולכלכלה, וגם לחברה", מוסיף עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת באדם טבע ודין. "הרחבת החוק היא הזדמנות לשכלל את האיסוף מהציבור, וכמו במקומות רבים בעולם לעבור לאיסוף אוטומטי באמצעות מכונות שיתנו זיכוי מיידי לציבור, ויקלו על רשתות השיווק".

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין / צילום: יונתן בלום

לתקן עיוות היסטורי

בשנת 2017 קרא האו"ם לכל המדינות לאמץ חוקי פיקדון כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק העולמית - עד כה, 58 מדינות נענו לקריאה. האיחוד האירופי קרא למדינות החברות בו להגיע ליעד איסוף של 90% מכלי משקה - יעד שישראל רחוקה ממנו מאוד.

אז כמה בקבוקים נאספים אצלנו למיחזור? התשובה היא שתלוי מי מודד. בשנת 2016 בדק את הנושא המשרד להגנת הסביבה, באמצעות חברת רואה חשבון ימין ג'ורג'י, שמצאה כי יצרני המשקאות לא הגיעו ליעד האיסוף הקבוע בחוק, אלא ל-44% בלבד. לפי חישובי תאגיד המיחזור אל"ה, האיסוף דווקא עמד על 61%. אדם טבע ודין ביצעו גם הם בדיקה, שבה מצאו כי האיסוף בפועל עומד לכל היותר על 35%, בניכוי משקל לכלוך ונוזלים במכלי המשקה הנאספים.

לפי אמיר חייק, יו"ר תאגיד אל"ה, שהוקם על ידי חברות המשקאות במטרה לממש את חוק הפיקדון, "אם ישתמשו בפיקדון כאמצעי להשגת אחוזי מיחזור גבוהים יותר, ישנה סכנה שהמהלך יפגע במה שהשגנו עד היום. זה יגרום לכך שהמיחזוריות (כלובי הבקבוקים) ייעלמו. להערכתנו, יש דרכים טובות בהרבה להגיע לאחוזי מיחזור גבוהים יותר". בימים אלה עובד התאגיד עם פרופ' דן אריאלי בכדי למצוא פתרונות הנוגעים ל'רגע ההחלטה' המתמרץ את האזרח למחזר, במטרה "לבנות מנגנון אפקטיבי, אשר יותאם לאוכלוסייה בישראל".

כיום פרוסים ברחבי הארץ 24 אלף כלובי בקבוקים. החלת החוק על בקבוקים גדולים תדרוש, כמובן, תשתיות חדשות ויקרות בפריסה רחבה יותר. לפי אל"ה, הרחבת החוק תחייב טיפול בכ-5,400 טון פלסטיק, במחיר של כ-400 מיליון שקל לציבור, "סכום לא סביר ביחס לעלות תועלת". חוסר ההחלטה של השלטון בנושא, טוענים שם, מוביל לפגיעה בוודאות העסקית וביכולת של התחום להתפתח. קבלני האיסוף לא משקיעים במשאיות ובציוד, הוא הפך ישן ונוטה להתקלקל, בזמן שהתאגיד ממתין עם פיזור 400 כלובי בקבוקים חדשים עד להחלטה בנושא.

ד"ר שירה דסקל, מומחית לניהול פסולת מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, סבורה כי מערך הפיקדון, כפי שהוא עובד כעת, "הוא מערך מסורבל ויקר. לא ברור אם הפעלתו גם על בקבוקים גדולים תביא לעלייה או לירידה בשיתוף הפעולה של הציבור, למרות התמריץ הכספי. בכל מקרה, לא ברור מה הטעם לאסוף בקבוקי פלסטיק למיחזור בהיעדר תשתית מתאימה שמאפשרת למחזר אותם".

לעומתה, פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, תומך בהרחבת החוק. "זהו צעד הכרחי, שיוביל לתיקון של עיוות היסטורי שנוצר בלחץ חברות המשקאות. מים מינרליים בבקבוקים הם מים שנגזלים מהטבע ונמכרים במחיר מופקע, ומשקאות מוגזים או ממותקים עתירים בחומרים לא בריאים. מחירם לא מגלם את הנזק הסביבתי, ואף הבריאותי במקרים מסוימים.

"כפי שאנו דורשים מהמדינה לפקח על מפעלי התעשייה המזהמים ולהטיל עליהם קנסות במנגנון 'המזהם משלם', כך על המדינה להשית על הציבור קנס במנגנון 'המשתמש משלם'. המטרה היא אחת וברורה: להפחית את השימוש בפלסטיק". 

בעולם: מיליון בקבוקים חד פעמיים בדקה

על פי הערכות, בכל דקה מיוצרים ברחבי העולם כמיליון בקבוקים חד פעמיים, המצטברים ליותר מ-500 מיליארד בקבוקים מדי שנה. מיחזור הוא פתרון הקצה בלבד, במצב של אין ברירה - כאשר גם הוא גורע משאבים ויש לו השלכות מזהמות, שכן מחזור החיים של מוצר ממוחזר איננו אינסופי. למעשה, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת ג'ורג'יה שבארה"ב, עד כה מוחזרו רק 9% מכל הפלסטיק שיוצר על ידי האנושות.

עולם מזוהם

הפלסטיק, חומר בלתי מתכלה, מתפרק לאורך השנים, וחלקיקיו הזעירים מגיעים לקרקעית הים, לשדות, לאזורים המרוחקים בכדור הארץ ולאטמוספירה. מיקרו-פלסטיק נאכל גם על ידי דגים ויצורי ים אחרים, ובכך נכנס היישר לשרשרת המזון שלנו. אך את המחיר הכבד משלם הטבע - לפי סקר פסולת חופים שביצעה Break Free From Plastic - קואליציה בינלאומית של ארגונים לצמצום פסולת הפלסטיק - שלוש החברות ששמן מתנוסס על הכמות הגדולה ביותר של פריטי פלסטיק שנמצאו בים, הן קוקה קולה, פפסי ונסטלה.

ברבות השנים עברו התאגידים השונים לשימוש גובר בפלסטיק, בעקבות הפיכתו לזמין ונוח. אלא שישנן אלטרנטיבות אחרות, דוגמת חומרים שקל יותר למחזר או מודלים של מילוי מחדש, וראוי לבחון אותן. בינתיים, ראוי לשאול - אילו היינו נכנסים לחדר אמבטיה ומזהים הצפה בלתי פוסקת, האם היינו סוגרים את הברז, או מותירים לו להציף את החדר, לזלוג החוצה, ולגבות מאיתנו מחיר? אותה התשובה נכונה גם לגבי הפלסטיק שאנחנו צורכים. 

האם הציבור החרדי אכן מתנגד למהלך? לא בטוח

הצפתו המחודשת של נושא הפיקדון לבקבוקי השתייה הגדולים הציתה דיון ער בחברה החרדית. חברי הכנסת החרדים הודיעו כי יתנגדו למהלך, וכלי תקשורת מגזריים עוסקים בסוגיה בהרחבה. מחד, אמיר חייק, יו"ר תאגיד אל"ה, יצא נגד הרחבת החוק בראיון לרדיו קול חי, ואמר כי "זה לא הזמן להטיל מיסים נוספים על הציבור". מנגד, בעיתון יתד נאמן נכתב כי לפי ההערכות, הרחבת החוק צפויה להוזיל את מחירי הבקבוקים, שכן "חברות המשקאות בעולם סופגות חלק מדמי הפיקדון, ואילו מי שיחזיר את הבקבוק - יקבל את הפיקדון במלואו". יש בכך מן האמת: מבדיקת BDO עולה כי לאחר כניסת החוק לתוקף בארץ, חברות המשקאות ספגו כשני שלישים מעלות הפיקדון, כדי למנוע פגיעה במכירות.

לפי סקר גיאוקרטוגרפיה שנערך ביולי האחרון, כ-67% מהציבור החרדי בעד הרחבת דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה משפחתיים, וגם על בקבוקי פלסטיק דוגמת שמפו וחומרי ניקוי. התמיכה גדלה דווקא בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה. בקרב משפחות חרדיות שהכנסתן נמוכה מהממוצע, כ-70% מהנשאלים אמרו שיש להרחיב את הפיקדון. מהסקר, שנערך עבור תאגיד המיחזור אסופתא בקרב 300 משיבים, עולה כי יותר ממחצית הציבור החרדי טוענים כי חברות המשקאות הן אלה שמתנגדות להרחבת חוק הפיקדון, ולא המגזר החרדי. למעשה, רק כ-11% טענו ש"המגזר החרדי מתנגד לפיקדון על בקבוקים גדולים". 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע