גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

במשך כחמישה חודשים אנו צופים וקוראים כתבות שבהן מסוקרות קריסות עסקיות ומצוקות כלכליות של יחידים נפגעי קורונה, וקל, ומצער, להעריך כי העתיד הקרוב מזמן לנו עוד הרבה מאותו הדבר.

מדובר בסיפורים כואבים המהווים מגנט הזדהות לכל אזרח שחי בינינו. הטענה המרכזית העולה מפיהם של האזרחים שעולמם הכלכלי חרב עליהם כפועל יוצא מהקורונה זהה: "אנחנו שילמנו ביטוח לאומי ומסים במשך שנים, וכעת משנקלענו לקשיים שלא באשמתנו תפקידה של המדינה, בחוזה הלא כתוב שבינה ובין אזרחיה, הוא לחלץ אותנו מן המציאות הקשה".

טענה זו נשמעת הגיונית למי שאינו בקיא ולו באופן בסיסי בניהול כלכלה לאומית, ולצערי במצב החינוך הפיננסי במדינת ישראל - מדובר ברוב המכריע של הציבור.

מדינת ישראל כמו כל מדינה מפותחת אחרת רחוקה מלהיות כל-יכולה כלכלית. כספי המסים של הציבור משמשים אותה מדי שנה למימון צורכי הביטחון, החינוך, ביטחון פנים, השקעה בתשתיות ועוד. ממש לא לחיסכון. כמו כלל המדינות המפותחות, ישראל אינה חוסכת חלק מההכנסות ממסים גם בשנים טובות כלכלית, אלא מציגה גירעון שנתי שנע בממוצע בין 2% ל-3% מהתוצר הלאומי.

בניגוד לאינטואיציה של כלכלת בית תקינה, המתנהלת עם חסכונות לעת צרה, הרי שבכלכלה לאומית הפטנט העולמי הוא להגיע למשבר עם חוב לאומי קטן יחסית לתוצר, ולהגדיל את החוב בעת משבר על מנת לתמוך בכלכלה.

כלכלת ישראל הגיעה במצב טוב בהגדרות הגלובלית המקובלות למשבר הכלכלי הנוכחי, ולא מדובר בפייק ניוז של פוליטיקאים מטעם. במשך 20 שנה התנהלו ממשלות ישראל באחריות פיסקאלית והפחיתו את יחס החוב-תוצר הלאומי מרמת שיא של כ-120% תוצר לרמה של כ-60%, גם אם בשנתיים האחרונות, עוד בטרם הקורונה, היו חריקות במשמעת הפיסקאלית.

ההפחתה החדה ביחס החוב-תוצר הפחיתה את עלות מימון החוב הלאומי לרמות אפסיות, ופינתה מקורות תקציביים למטרות כלכליות אחרות. כן היא ציידה את המדינה בגמישות הנדרשת ליום שבו הממשלה תידרש לפעול בצורה אנטי מחזורית על מנת לתמוך בכלכלה. והיום הזה, לצערנו הגדול,  הגיע.

המשבר עמו מתמודדת מדינת ישראל הוא מסדר גודל כלכלי דמיוני, ולפיכך דורש רזרבות כלכליות עצומות. אם עד המשבר תרחיש של לחץ פיסקאלי סביר היה מצביע על צורך לתמוך בכלכלה במשבר בשיעור של 10% תוצר, אזי כיום בשל חוסר הוודאות בדבר מספר גלי הקורונה העתידיים והיעדר חיסון - סביר כי החוב הלאומי יגדל בעשרות אחוזים עד להתגברות על המחלה.

הציבור אומר לעצמו שמי שצועק מקבל כסף 

מדובר במצב עולם מבלבל במיוחד שבו הציבור מתקשה להבין איך יכול להיות שנאמר לו במשך שנים שהכלכלה שלנו במצב טוב מאוד, ומתברר שיש לנו חוב לאומי גדול ותופח. תחושת הבלבול עוד גדלה נוכח העובדה שהממשלה מפזרת כסף למי שיש לו נוכחות תקשורתית גבוהה ושמכה בעוצמה על השולחן.

הציבור אומר לעצמו שאם יש כל כך הרבה כסף היום במסגרת תוכניות הסיוע, אז כל שנותר הוא להפעיל עוד לחץ על הממשלה, וכך כל הצרות והעיוותים הכלכליים במשק ייפתרו.

חוסר הוודאות והפחד מהעתיד הכלכלי מופנים בעיקר כלפי ראש הממשלה, ואולם אני מתקשה לזהות בנמצא אג'נדה כלכלית חלופית או מנהיג שהתנהלות כלכלית שונה שלו ערב המשבר ובמהלכו הייתה משנה את תמונת המאקרו של ישראל.

ראש ממשלה אינו כל-יכול. ממש כמו במלחמות צבאיות שבה ן ניתן למזער את כמות הנפגעים ונזקי רכוש, אולם לא ניתן למנוע אותם כליל בדרך לניצחון במערכה, כך גם במגה-מלחמה הכלכלית שכופה הקורונה. במציאות שכזו חובה להגיד לציבור את האמת, באמצעות מסרים פשוטים ועקביים כמו שמנסים לעשות כיום בזירת הניהול הבריאותי של המשבר, וכך לרכוש את אמונו מחדש.

דווקא ההתנהלות של רה"מ בסוגיית אישור התקציב היא שגויה לדעתי ופוגמת קשות באמון הציבורי, השחוק גם כך. גיבוש תקציב לשנה אחת ולא לשנתיים, בתקופה של חוסר ודאות, הוא מהלך הגיוני, אך גיבוש תקציב לרבעון אחד בלבד שוחק את אמינות הממשלה, בתקופה שאמינות ואמון בקברניטים הם הדבר החשוב ביותר לניהול המלחמה בקורונה.

האמת צריכה להיאמר, והיא שאם לא יקרה הבלתי צפוי, מדינת ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת-ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת דירוג החוב. זו כמובן לא מציאות פיסקאלית שמנותקת מהמציאות החזויה במרבית המדינות המתוקנות, אך צרת רבים הייתה ונותרה נחמת טיפשים.

במציאות שנוצרה, את האוברדרפט הלאומי הצומח נצטרך לשלם כולנו באמצעות גידול במסים ושחיקה בשירותים הציבוריים בעתיד. לכן, דווקא בתקופה מורכבת זו דרושה הרחבה פיסקאלית אחראית ולא הרחבה נואשת.

כל מי שמבטיח לציבור 'שחר של יום חדש' באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניהם של צעירי ישראל, ועלול לדרדר אותנו בעצמו לתהום כלכלית. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

משרדים של שלמה סיקסט  / צילום: כדיה לוי, גלובס

אניגמה בשוק הרכב: למה נבואות הזעם על המשבר בליסינג לא התממשו בינתיים

הירידה הצפויה בפעילותן, לצד המינוף הגבוה שבו הן פועלות, הובילו בשבועות הראשונים של המשבר לצניחה בערך האג"ח שהנפיקו חברות הליסינג הישראליות ● מאז חזרו האג"ח לתשואות חד-ספרתיות, והחברות רשמו רווחים במחצית השנה, למרות ירידה בהכנסות ● בעקבות הדוחות הרבעוניים

בייביסיטר על חשבון המעסיק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

קשה לעבוד עם הילדים בבית? בהייטק יממנו לכם גם את הבייביסיטר

המעסיקים בתחום ההייטק שמבינים את הצורך החיוני, ומספקים מימון לבייביסיטר להורים לילדים בגיל הרך בתקופת הסגר והשבתת מערכת החינוך: "רבים הם הורים צעירים לילדים בגיל הרך. אנשים עשו מעל ומעבר, וחשבנו איך לעזור" ● השיחה

עודד פורר / צילום: שלומי יוסף

הצעת חוק חדשה בכנסת: ביטקוין יוכר כמטבע ולא כנכס לצורכי מיסוי

ארבעה חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו הגישו הצעת חוק פרטית, שמבקשת לתקן את המיסוי של פעילות במטבעות דיגיטליים מבוזרים, כך שמכירת ביטקוין לא תחויב במס רווח הון בשיעור של 25%

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

יום הכיפורים של אלשטיין? מחזיקי האג"ח של אי.די.בי החליטו על מימוש הנכסים המשועבדים לטובתם

מדובר במרבית נכסיה של אי.די.בי, כך שאובדנם יביא לקריסת השקעתו של אלשטיין בקבוצה, בסך 3 מיליארד שקל

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

גם כשמותר זה לא משתלם: סופר-פארם ו-Be סוגרות חנויות לתקופת הסגר בשל חוסר כדאיות

סופר פארם סוגרת 14 סניפים לתקופת הסגר ומסיבה אותם לליקוט עבור האונליין במיקומים בהם נפגעה התנועה בשל מגבלות הקורונה ובראשם קניונים ● גם המתחרה Be סוגרת שלוש חנויות לתקופת הסגר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

'ימים נוראים' בוול סטריט: הנאסד"ק צנח ב-3%, הדאו ג'ונס ב-2%

החששות של המשקיעים חזרו לקדמת הבמה בעוד מדד הפחד קפץ ● בורסות אירופה ננעלו בעליות למרות העלייה בתחלואה וחולשה בנתוני המאקרו בספטמבר ● הנפט (WTI) טיפס מעל 40 דולר לחבית ● נייקי זינקה לאחר הדוחות; טסלה איבדה גובה על רקע האכזבה מ"יום הסוללה"

ג'ונסון אנד ג'ונסון./  צילום: רויטרס

ג'ונסון אנד ג'ונסון מצטרפת למובילי המירוץ לחיסון לקורונה

לאחר שהדגימה שהמוצר שלה יוצר נוגדנים אצל מתנדבים בשלבים המוקדמים של הניסוי, ג'ונסון אנד ג'ונסון החלה בניסוי שצפוי לגייס 60 אלף מטופלים ● זאת לעומת 30,000 בניסוי של חברת מודרנה ו-44,000 בניסוי של חברת פייז

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

"שומרי הסף כשלו ובמשך 15 שנה לא גילו כי דוחותיה של כנפי משק מפוברקים"

כך כתב הנאמן הזמני עו"ד שאול קוטלר בדוח שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ● חברת התיירות הקיבוצית חשודה באי-סדרים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ● הנאמן המליץ לתת צו לפירוק החברה ולמנות נאמן להליכי חדלות הפרעון

מוכר דגים בפרו. לפי הערכות האו”ם, 11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם נמצאים במגמת הידלדלות / צילום: Rodrigo Abd, Associated Press

בסוף נישאר בלי דגים: מרבית אזורי הדיג בעולם במצב קריסה

נתוני האו"ם מראים שכ-90% מאזורי הדיג בעולם נמצאים במצב קריסה או בדרך אליו ● בהיעדר ניהול משאבים נכון, המערכת האקולוגית הימית עלולה להתמוטט ולהוביל למשבר מזון ● בישראל, רפורמת הדיג לא מיושמת במלואה ● כעת החשש הוא ששר החקלאות אלון שוסטר יסיג לאחור את ההישגים המעטים בתחום

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר: גוגל הובילה השקעת ענק בסטארט-אפ הביטוח הישראלי נקסט

אחרי למונייד והיפו, גם חברת נקסט אינשורנס סוגרת גיוס גדול בתחום הביטוח הדיגיטלי, בהיקף של 250 מיליון דולר ● ניסים טפירו, אחד המייסדים: "בעקבות הקורונה לקוחות מחפשים יותר פתרונות דיגיטליים, ואנחנו מאפשרים להם לחסוך כסף"

משה לארי / צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות

הציבור ומשקיעי הנוסטרו נענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות לאגוד והמיזוג יוצא לדרך

בעלי מניית אגוד יקבלו כ-1.4 מיליארד שקל, רובם ב-7.8% ממניות מזרחי טפחות כשבעלי המניות הגדולים באגוד יתנו תוספת תמורה לבעלי מניות המיעוט ● מזרחי טפחות דיווח על שיעור היענות של 97.3% ● העסקה נחתמה במקור כבר ב-2017

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

אל על למדינה: אלי רוזנברג איש קש של אביו. יש למנוע את העברת השליטה

במכתב של אל על לשר החוץ ולשרת התחבורה נטען כי הרוכש של החברה הישראלית הוא רוזנברג האב והיותו ללא אזרחות ישראלית מנוגדת לתקנות החברה ● עוד נטען במכתב כי נציגי הרוכש היו מודעים לבעיה: "לקני רוזנברג יש בן שכבר כמה שנים לומד בישיבה בישראל ואנחנו נרשום את המניות על שמו"

מסעדה ריקה / צילום: כדיה לוי, גלובס

עתירה לבג"ץ: הסירו את המגבלה האוסרת על פתיחתן של מסעדות ואפשרו הפעלת שירות איסוף עצמי

העותרים טוענים כי על המדינה ליצור מתווה אשר יאפשר את פעילותן של מסעדות - גם אם במתכונת חלקית, ומתן אפשרות לשירות איסוף עצמי והושבה באוויר הפתוח ● העותרים מסבירים כי המתווה ישרת את מטרת התקנות - הבטחת בריאות הציבור, לצד מניעת קריסת ענף המסעדנות

עסק שקרס תחת המשבר הכלכלי. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

הקלה בקנסות לנפגעים כלכלית מהקורונה

ריבלין וניסנקורן הכריזו על מתווה חנינות עבור בעלי חובות בגין קנסות

זירת המסחר בוול סטריט, ה־20 במרץ / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

החדר הנקי שבו מייצרים את השתל של V-Wave   / צילום: ארז רוזנפלד

V-Wave השלימה גיוס של 98 מיליון דולר מקבוצת משקיעים מובילים בתחום הביומד

החברה פיתחה דלף (שאנט) לבבי לטיפול באי ספיקת לב ולחץ דם ריאתי ● המוצר כבר נמצא בניסוי קליני מתקדם ולהערכת החברה הכסף שגויס יספיק עד לקבלת אישור FDA לשימוש במוצר

נעלי נייקי / צילום: Shuttertstock

נייקי מתאוששת מהקורונה בזכות המכירות ברשת

הכנסותיה של ענקית בגדי הספורט אמנם ירדו ב-1% לעומת הרבעון המקביל, אך המכירות הדיגיטליות זינקו ב-82% ● הרווח לפני מס הסתכם ב-1.52 מיליארד דולר - כמעט פי שניים מציפיות האנליסטים

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

אלון מאסק מבטיח: נפחית את עלויות הסוללות ונמכור רכבים ב-25 אלף דולר

באסיפה של בעלי מניות שהתקיימה במעין "דרייב אין" במפעל החברה, המשקיעים ציפו למחיר נמוך יותר של הרכב החשמלי ● המחיר הממוצע של דגם 3 של טסלה עמד על 50 אלף דולר. מאסק: היכולת להוריד את המחיר תגיע מירידה בעלות היצור של הסוללות

בניין בורסת נאסד”ק, ניו יורק. תנאי האשראי של החברות הגדולות טובים מתמיד   / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס

רוכבת על ההייפ: מניית החברה שנסקה ב-3,100% על רקע כניסתה לשוק הרכב החשמלי

מניית הפני סטוק של חברת SPI Energy, המספקת פיתרונות פוטו-וולטאים, מזנקת בחדות על רקע כוונתה לתכנן ולפתח פתרונות חשמליים ופתרונות טעינה לרכבים חשמליים

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ דחה את העתירה לפתיחת מעבר הגבול טאבה

הנימוק של בג"ץ לדחיית העתירה: הגידול הדרמטי בנתוני התחלואה בישראל "גידול שהביא להטלת הגבלות משמעותיות על חיי אזרחים בניסיון לצמצם את התפשטות המגיפה"