גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר"פ קורונה: בדיקת קורונה במקום העבודה, לכל העובדים. כבר לא מדע בדיוני

חברת טרגט מרקט ובי"ח שיבא החלו להציע לחברות גדולות לבצע בדיקות סרולוגיות לעובדיהן, כדי לקבוע אילו עובדים מוגנים יותר מפני הנגיף ואילו פחות ולאפשר להן לקבל החלטות ארגוניות מושכלות ● המהלך עשוי להכניס את שוק העבודה לעידן חדש של מעורבות מעסיקים בבריאות עובדיהם

בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
בדיקה סרולוגית. הרוב יתאכזבו לגלות שהם לא מוגנים מפני הקורונה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

השבוע הודיעו חברת ניהול הפרויקטים טרגט מרקט ובית החולים שיבא על הקמת מערך של בדיקות סרולוגיות בתשלום עבור ארגונים, תחת המותג "טרגט מדקר". זו הפעם הראשונה שמוצעת לציבור הישראלי בדיקה רפואית הקשורה לקורונה, מחוץ למערך הבדיקות הרשמי של מערכת הבריאות אך בחסותו של מוסד רפואי.

בניגוד לבדיקת קורונה, שמטרתה לברר אם הנגיף נמצא בזמן מסוים בגופו של אדם, בדיקה סרולוגית מחפשת נוגדנים שמעידים על כך שאדם כבר נדבק במחלה בעבר. הבדיקה משווקת כהטבה לעובדים, שסקרנים לדעת אם לקו בקורונה, ומקווים כי יגלו שהם חלו ומחוסנים. עבור מעסיקים, היא צפויה לשמש כלי לניהול סיכונים.

הרצון של מעסיקים ושל הציבור בכלל לקדם חזרה לשגרה תוך שימוש ב"פספורט מחוסנים" עלה כבר בתחילת המגפה. כמה גורמים בארה"ב החלו להציע בדיקות סרולוגיות בתשלום, אולם, ה-FDA יצא אז בהודעות אזהרה בטענה שהן לא מדויקות מספיק. בריטניה יצאה בסקר סרולוגי מטעם המדינה, אך נאלצה לעצור אותו לאחר שגם היא גילתה שהתוצאות לא מדויקות. הארגון לתעסוקה שוויונית בארה"ב הקדים להכריז שאסור לחייב עובדים בבדיקה סרולוגית כי הדבר מפר את החוק להגנה על בעלי מוגבלויות.

בחודשים שעברו מאז חלו כמה התפתחויות בהבנת המחלה וההשפעה של הנוגדנים על הסיכון לחלות שנית, וגם הבדיקות עצמן השתפרו. גורמים פרטיים החלו שוב להתעניין בשוק. בבריטניה, החלה חברת ביטוח גדולה להציע את הבדיקה בחינם לאלפי עובדיה ובני משפחותיהם. בארה"ב עדיין אי אפשר לקבל את הבדיקות בתשלום, אולם בקליפורניה הציע אחד הקניונים בדיקות בחינם לנכנסים בשעריו. בשוודיה כמה חברות הציעו בדיקות קורונה בתשלום, עד שהמדינה החליטה על בדיקה סרולוגית רחבה לכלל האוכלוסייה וייתרה את המהלך.

לפני כחודש החל משרד הבריאות הישראלי בסקר סרולוגי לכלל האוכלוסייה, תוך הדגשה שהוא נועד ללמוד על התפשטות המחלה, אך יש להיזהר מהסקת מסקנות לגבי האדם היחיד. לטענת המשרד, הבדיקות לא מדויקות מספיק כדי שניתן יהיה להגיד לאדם שקיבל תוצאה חיובית כי הוא יכול להשיל מעליו אמצעי הגנה.

המהלך של טרגט מרקט עם שיבא כן מיועד לאדם היחיד, והחברה טוענת שהבדיקה שלה מדויקת ב-99%. משרד הבריאות לא אסר על המהלך, אף שאת הבדיקות לזיהוי חולי קורונה פעילים ברגע זה, השאיר אך ורק תחת שליטתו.

פרופ’ גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרה של זיהומים בשיבא, ומובילת הפרויקט מטעם בית החולים, מספרת שנכנסה אליו בין היתר משום שהייתה סקרנית לגבי הבדיקות הסרולוגיות כבר מתחילת המגפה. "רק בדיקה כזאת יכולה לחשוף בפנינו עם איזו מגפה אנחנו מתמודדים, עד כמה היא באמת מידבקת, מה רמות התמותה האמיתיות ממנה, ומהם דפוסי ההדבקה".

מי לחזית ומי לזום

לדברי מירי סיני, בעלי טרגט מרקט ומנכ"לית החברה, הבדיקות נועדו קודם כול לרווחת העובד. "אנשים מאוד רוצים לדעת שהם חלו. הם מבינים מכך שהמחלה המפחידה הזאת שמאיימת עליהם כבר הגיעה, ועברה, והם עברו את זה בסדר. זה מוריד את רמת הסטרס. חוץ מזה, זה מאפשר להם לנהל אחרת את הסיכונים שלהם.

"עבור החברות, הבדיקות הן כלי לניהול סיכונים. היום, אחרי כמה חודשים שבהם היינו באופוריה מכך שכולם עובדים מהבית וזה נהדר, אנחנו מגלים שזה לא תמיד כך. קשה לחנוך עובדים לתפקידים חדשים, קשה לשלב עובד חדש מבחינה חברתית, עובדים לא מקבלים מנטורינג לא פורמלי. אז היום המנהלים מקבלים החלטות לגבי החזרת עובדים לתפקידים עם חשיפה חברתית, בלי שיש להם מידע".

הכוונה היא שהעובדים שיימצאו אצלם נוגדנים לקורונה ינוהלו על ידי הארגון כמי שאינם בסיכון?

סיני: "אנחנו נבקש מאנשים שקיבלו תשובה חיובית להמשיך לעטות מסכה ולשמור על ריחוק חברתי, אבל אם אתה חייב לשלוח מישהו, עדיף שתשלח את העובד עם הסרולוגיה החיובית, ואם אתה בונה קפסולה, תשים את האנשים בסיכון עם הסרולוגים, וכך תפחית את הסיכון שלהם. בעצם אנחנו נותנים לאותו אדם מעטפת של חיסוניות עדר בקטנה. בבתי ספר, אולי נקצה מורה מחוסן לשיעור הפרונטלי לכיתות הנמוכות ומורה שעדיין לא חלה לשיעורי הזום. ארגונים הם חפצי חיים, ועם זאת רוצים לשמור על העובדים שלהם. בינתיים הקורונה איתנו, וזה הכלי שיש לנו".

בינתיים, ממצאים ראשונים מהסקר הסרולוגי של משרד הבריאות מראים כי שיעורי ההדבקה בישראל הם עדיין נמוכים, סביב 2%-3%. מדובר בערך בפי 10 ממספר החולים המאומתים, כמו במדינות אחרות. משמעות הנתון הזה היא שרוב העובדים שיעברו את הבדיקות הסרולוגיות יתאכזבו לגלות שהם אינם מוגנים.

מה אנחנו יודעים על הסיכון שבו נמצאים אנשים עם נוגדנים לקורונה?

רגב-יוחאי: "בתחילת הדרך עדיין לא היה ברור אם הנוגדנים נגד קורונה באמת מגינים מפני תחלואה שנייה, ולא היה ברור איזה מהנוגדנים נותן את ההגנה. היום, על פי המחקר הקיים, אנחנו מעריכים שכאשר הנוגדנים קיימים, הם כן נותנים הגנה. בבית החולים אנחנו עוקבים אחרי 200 חברי צוות שנמצאו אצלם נוגדנים, ואנחנו דוגמים אותם כל חודש. רק אצל אחד מהם רמות הנוגדנים ירדו מתחת לסף שאנחנו מאמינים שמקנה הגנה.

"בשיבא החלטנו להתנהל על בסיס המידע הזה, ומי שיש לו נוגדנים, נמהר יותר להעמיד אותו בחזית. אם כי כולנו בחזית, אבל כך אנחנו יכולים להחליט מי יהיה בעמדה המסוכנת במיוחד. אם עובדים סרולוגים נחשפים לחולה, אנחנו לא מבודדים אותם. אנחנו כן מבקשים מהם להמשיך להשתמש במסכות, בשביל הנראות וליתר ביטחון".

מה גילה לכם הסקר הסרולוגי שערכתם בשיבא?

רגב-יוחאי: "בתחילת המגפה אמרנו לרופאים שעובדים עם חולי הקורונה להישמר במיוחד, לא לצאת ולא להיפגש. במסגרת הבדיקות הסרולוגיות, השווינו את העובדים הממוגנים שלנו לעובדים מיישובים יותר אנדמיים כמו אלעד או בני ברק. התוצאה הייתה מפתיעה - רק עובד אחד מאלה שעובדים במחלקות הקורונה אבל לא גרים ביישובים אנדמיים היה חולה, וגם הוא נדבק כנראה מחוץ לבית החולים. כלומר המיגון עובד מצוין. לעומת זאת, ביישובים האנדמיים היה לנו בסוף אפריל שיעור חיוביים של 12%!

"בקרב הקבוצה שדגמנו, המשכנו לעקוב אחרי 200 איש, ואם רמות הנוגדנים שלהם ירדו מתחת לרף שקבענו, נמשיך שוב להתייחס אליהם כבעלי סיכון רגיל, אף שלא בטוח שזה נכון.

"כדי להכריע לגבי הסיכון לא מספיק לדעת שעברת את המחלה. ראינו גם 10% מהנבדקים שלנו שהיו חולים אבל לא פיתחו נוגדנים בכלל. זה קורה בעיקר לא-סימפטומטיים או למי שהיו לו תסמינים קלים".

אולי הבדיקה שלהם הייתה מוטעית?

רגב-יוחאי: "זה יכול להיות, אבל גם יכול להיות מצב שבו אנשים עם מחלה קלה אינם מפתחים נוגדנים".

"בהייטק מתעניינים"

אילו ארגונים יהיו הראשונים שישתשו בשירות? לדברי סיני, כבר נחתם הסכם עם חברת מנפאואר לבדיקת כל עובדי המטה. "יש לנו פגישות עם בכירים בתעשייה, חברות ההייטק מאוד מתעניינות. כמה מועדוני לקוחות פנו אלינו כדי שנשלב את ההצעה במועדון שלהם".

מה העלות של בדיקה כזו?

"הבדיקה עולה 250-300 שקל, תלוי במספר העובדים בכל ארגון".

עובד שלא ירצה להיבדק, המעסיק לא יוכל להכריח אותו, אומרת סיני, אך "מי שהחליט שהוא מבצע את הבדיקה מחויב לחשוף את התוצאה בפני המעסיק שלו".

דרושה חתימה על טופס הסכמה מדעת, כמו בניסוי מדעי?

סיני: "לא, ממש לא. הבדיקות הללו הן בדיקות מאושרות לשימוש והן לא חלק מניסוי".

למי שייך המידע שנאסף בבדיקות, והאם נעשה חיבור בינו לבין התיק הרפואי של המטופל?

סיני: "המידע נמצא אך ורק בשיבא והם יכולים לבצע ניתוח של המידע אך רק באופן אנונימי. אין קישור בין המידע הזה לבין שום מידע אחר".

לחכות עם החגיגות

בכמה מדינות, למשל בקנדה, התעוררה שאלה אתית סביב הבדיקות הסרולוגיות והאפשרות שהן יוצרות מעמדות של "סרולוגים" ו"לא סרולוגיים". במקרה הזה, הבדיקה מוצעת ספציפית למגזרים מסוימים, כמו הייטק ומועדוני לקוחות.

רגב-יוחאי: "זה דיון פילוסופי, כמו לשאול אם אנשים עם מחלות לב או עודף משקל הם במעמד אחר בחברה, אם קשישים הם ממעמד אחר. בפועל, אנשים ללא נוגדנים הם באמת בסיכון גבוה יותר, זו לא דעה קדומה".

סיני: "בהחלט כדאי לתת ייעוץ לארגונים איך לדבר עם העובדים על הבדיקה, ועל התובנות לניהול סיכונים שנגזרות ממנה ומשפיעות על התפקוד שלהם, כדי להתמודד עם הרגשות שעולים".

האם אין חשש שמי שקיבל תוצאה חיובית ייכנס לאופוריה מוגזמת, ויאללה לטינדר?
סיני: "הדבר החשוב הוא שהוא יהיה במעקב ויוודא שהנוגדנים לא דועכים".

רגב-יוחאי: "אני לא ממליצה לאף אחד לרוץ לחגוג בגלל הבדיקה. אנחנו בעולם מאוד כאוטי ומחפשים כל שביב מידע שיעזור לנו להתנהל. למשל, אם אני רוצה לפגוש את סבא וסבתא כדי שלא ימותו מבדידות, אז אולי אם אני סרולוגית אני כן אלך לראות אותם. אנחנו מקבלים פניות ממתנדבים סרולוגיים לבוא לעזור לנו בבית החולים, ואנחנו יכולים לקבל אותם ולמגן אותם קצת פחות מאשר את הצוות הרגיל".

עוד כתבות

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

זה המתווה שיציג כ"ץ למניעת סגירת מקומות עבודה בזמן הסגר

לדברי האוצר "תוכנית 'הלב הפועם של הכלכלה' נועדה לאפשר למגזר העסקי להמשיך לפעול גם בתקופת הסגר, לצד שמירה קפדנית על הנחיות הבריאות" ● על-פי האוצר התוכנית מתבססת על הגברת אכיפה והסברה, חתימת אמנה מחייבת עם המגזר הפרטי, ותמיכה בהתאמות נדרשות

מטוס של אל על / צילום: יח"צ

אל על למדינה: אלי רוזנברג איש קש של אביו. יש למנוע את העברת השליטה

במכתב של אל על לשר החוץ ולשרת התחבורה נטען כי הרוכש של החברה הישראלית הוא רוזנברג האב והיותו ללא אזרחות ישראלית מנוגדת לתקנות החברה ● עוד נטען במכתב כי נציגי הרוכש היו מודעים לבעיה: "לקני רוזנברג יש בן שכבר כמה שנים לומד בישיבה בישראל ואנחנו נרשום את המניות על שמו"

זירת המסחר בוול סטריט, ה־20 במרץ / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

הטרמיט הפורמוסי. המזיק אשר מסב את הנזק הכלכלי הגבוה ביותר לאדם הפרטי ולמדינה / צילום: שאטרסטוק

לראשונה בישראל: הטרמיט המזיק ביותר בעולם התגלה בפתח תקווה

מדובר ב"טרמיט-על", בעל יכולות האכילה והרבייה הגבוהות ביותר מבין מיני הטרמיטים הידועים לאדם ● "הוא הורס אדני רכבת ועמודי טלפון. הוא פוגע בקווי תקשורת וחשמל תת קרקעיים וגורם להפסקות חשמל" ● השרה גילה גמליאל: "עם החרפת משבר האקלים, כניסת מינים פולשים לישראל תעלה"

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

אלון מאסק מבטיח: נפחית את עלויות הסוללות ונמכור רכבים ב-25 אלף דולר

באסיפה של בעלי מניות שהתקיימה במעין "דרייב אין" במפעל החברה, המשקיעים ציפו למחיר נמוך יותר של הרכב החשמלי ● המחיר הממוצע של דגם 3 של טסלה עמד על 50 אלף דולר. מאסק: היכולת להוריד את המחיר תגיע מירידה בעלות היצור של הסוללות

בייביסיטר על חשבון המעסיק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

קשה לעבוד עם הילדים בבית? בהייטק יממנו לכם גם את הבייביסיטר

המעסיקים בתחום ההייטק שמבינים את הצורך החיוני, ומספקים מימון לבייביסיטר להורים לילדים בגיל הרך בתקופת הסגר והשבתת מערכת החינוך: "רבים הם הורים צעירים לילדים בגיל הרך. אנשים עשו מעל ומעבר, וחשבנו איך לעזור" ● השיחה

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

"טראמפ ינסה למכור תקווה, ביידן ינסה לשווק חמלה": מתכוננים לעימות הראשון בבחירות לנשיאות ארה"ב

העימות הנשיאותי הראשון בין טראמפ לביידן בפתח, ולשני הצדדים יש מטרה אחת: לא להפסיד ● ד״ר ישראל ויסמל-מנור מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומסביר על המפגש הטלוויזיוני שיכול להכריע קמפיינים ● האזינו

עודד פורר / צילום: שלומי יוסף

הצעת חוק חדשה בכנסת: ביטקוין יוכר כמטבע ולא כנכס לצורכי מיסוי

ארבעה חברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו הגישו הצעת חוק פרטית, שמבקשת לתקן את המיסוי של פעילות במטבעות דיגיטליים מבוזרים, כך שמכירת ביטקוין לא תחויב במס רווח הון בשיעור של 25%

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ דחה את העתירה לפתיחת מעבר הגבול טאבה

הנימוק של בג"ץ לדחיית העתירה: הגידול הדרמטי בנתוני התחלואה בישראל "גידול שהביא להטלת הגבלות משמעותיות על חיי אזרחים בניסיון לצמצם את התפשטות המגיפה"

מעבדת שבבים בסין / צילום: רויטרס

30 שנה של דעיכה: ארה"ב איבדה את מעמדה בתחום ייצור השבבים. איך זה משפיע עליה?

בחברת הייעוץ BCG מציגים את מצבה העגום של ארה"ב בתחום, אך סבורים כי ניתן לשקם אותו ● ההצעה: תמריצים בהיקף של 50 מיליארד דולר, בניית 19 מפעלים ויצירת 70 אלף משרות

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

פרקליטי רה"מ: מנדלבליט הסתיר מידע מבית המשפט בנוגע למקור ההדלפות בתיק 4000

עוה"ד בעז בן צור ועמית חדד, הגישו בקשה להצטרף לעתירתו של שאול אלוביץ' בעניין ההדלפות של חומרי חקירה בתיק 4000 לתוכנית המקור ● הבקשה הוגשה לאחר שהם מצאו בתיק החקירה מסמך שלא הוגש לבית המשפט, ובו עדות של ניר חפץ כי אילן ישועה הדליף חומרים לברוך קרא

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר: גוגל הובילה השקעת ענק בסטארט-אפ הביטוח הישראלי נקסט

אחרי למונייד והיפו, גם חברת נקסט אינשורנס סוגרת גיוס גדול בתחום הביטוח הדיגיטלי, בהיקף של 250 מיליון דולר ● ניסים טפירו, אחד המייסדים: "בעקבות הקורונה לקוחות מחפשים יותר פתרונות דיגיטליים, ואנחנו מאפשרים להם לחסוך כסף"

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

גם כשמותר זה לא משתלם: סופר-פארם ו-Be סוגרות חנויות לתקופת הסגר בשל חוסר כדאיות

סופר פארם סוגרת 14 סניפים לתקופת הסגר ומסיבה אותם לליקוט עבור האונליין במיקומים בהם נפגעה התנועה בשל מגבלות הקורונה ובראשם קניונים ● גם המתחרה Be סוגרת שלוש חנויות לתקופת הסגר

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

"שומרי הסף כשלו ובמשך 15 שנה לא גילו כי דוחותיה של כנפי משק מפוברקים"

כך כתב הנאמן הזמני עו"ד שאול קוטלר בדוח שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ● חברת התיירות הקיבוצית חשודה באי-סדרים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ● הנאמן המליץ לתת צו לפירוק החברה ולמנות נאמן להליכי חדלות הפרעון

החדר הנקי שבו מייצרים את השתל של V-Wave   / צילום: ארז רוזנפלד

V-Wave השלימה גיוס של 98 מיליון דולר מקבוצת משקיעים מובילים בתחום הביומד

החברה פיתחה דלף (שאנט) לבבי לטיפול באי ספיקת לב ולחץ דם ריאתי ● המוצר כבר נמצא בניסוי קליני מתקדם ולהערכת החברה הכסף שגויס יספיק עד לקבלת אישור FDA לשימוש במוצר

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

ה-OECD: ישראל מתקשה להכיל את התפרצות הקורונה המחודשת

בארגון המדינות המופתחות מעריכים כי הצמיחה של המשק הישראלי ב-2021 תעמוד על 2.9% בלבד ● ב-OECD ממליצים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתחומי הרווחה והתשתיות ולנצל את המשבר לרפורמה מקיפה במערכת המס

רן פוליאקין / צילום: איל יצהר

השורטיסט והתמונה: האם חברת המכשור הרפואי ננוקס מטעה את המשקיעים?

בנוסף טוען השורטיסט קרסון בלוק כי מפיצות שאיתן התקשרה ננוקס כדי לשווק את המוצר שלה ברחבי העולם, אינן מסוגלות לספק את התמורה ● רן פוליאקין, מנכ"ל ננוקס: "הדוח מלא שגיאות והטעיות ולא מבוסס על בדיקה ישירה מול החברה"

פגישת השר כ"ץ ויו"ר ההסתדרות בר־דוד. סיכמו להקים צוותים משותפים לגיבוש פתרונות / צילום: דוברות ההסתדרות

קיצוץ שכר השרים לא יספיק: הקורונה היא הזדמנות לתיקון המגזר הציבורי

הפחתת שכר של 10% לשרים ובכירים נוספים היא סמלית וחשובה אבל הגיע הזמן לטפל גם בבעיות העומק של המגזר הציבורי, בדיוק כפי שהבטיח שר האוצר ישראל כ"ץ ● האם הוא גם יקיים?

אוהד עיני / צילום: תמר מצפי

משרד המשפטים מתייצב לצד השמאים ומתנגד למערכת ממוחשבת שתחליף אותם

מועצת מקרקעי ישראל אישרה לרמ"י לפתח מערכת ממוחשבת לקביעת שווי מקרקעין, דבר שהביא לסערה בקרב שמאים שחוששים לפרנסתם ● כעת מתייצב השמאי הממשלתי לצד השמאים ואומר ל"גלובס" כי "מערכת אוטומטית אינה תחליף לשיקול הדעת של השמאי בקביעת ערכי הקרקע"

בנקאות בימי קורונה - דחיית הלוואות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

המדריך המלא: כל מה שצריך לבדוק כדי לשלם פחות לבנק שלכם

להתמקח על הריבית שאתם משלמים על המינוס, לקרוא ולהבין את תעודת הזהות הבנקאית ולא לשכוח שתמיד אפשר להחליף בנק • שני מומחים בתחום החינוך הפיננסי מסבירים איך אפשר לשלם לבנק פחות • כתבה שנייה בסדרה