גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשת טיקטוק: כשהממשל האמריקאי מתחיל לחקות את סין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלה מדרגה במעורבות שלו במכירת פעילות טיקטוק למיקרוסופט - מפרשנות מרחיבה של סוגיית הביטחון הלאומי ועד דרישה לגזור קופון מהעסקה • האם בחסות מלחמת הסחר, ארה"ב הופכת להיות יותר ריכוזית, על חשבון עקרונות השוק החופשי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

בסוף השבוע שעבר, בטיסה עם עיתונאים במטוס הנשיאותי "איירפורס 1", יצא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהצהרה: "אם טיקטוק תמשיך לעורר אצלנו דאגה, נאסור את פעילותה בארה"ב".

הבוקר, חתם טראמפ על צו נשיאותי להפסקת האינטרקציה עם טיקטוק ו-WeChat. כרגע נראה שמדובר רק באינטרקציות כלכליות, ולא בשימוש של אזרחים פרטיים באפליקציות. הצו ייכנס לפועל תוך 45 יום.

הפעולה הדרמטית הזאת, שהיא חלק ממאבק רחב ומתמשך בין ארה"ב לסין, תפסה את מיקרוסופט בהפתעה. במשך כמה שבועות מנהלת ענקית הטכנולוגיה משא ומתן לרכישת פעילות טיקטוק בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות, מידיה של בייטדאנס הסינית, הבעלים של טיקטוק.

המשא ומתן בין הצדדים התנהל בידיעה של גורמי ממשל אמריקאים, שמביעים חששות מפני פגיעה של טיקטוק בביטחון הלאומי. במיקרוסופט לא הבינו איך ההצהרה מתיישבת עם רכישה פוטנציאלית, שדרושה אישור של הממשל. המשא ומתן חודש רק לאחר שיחת הבהרה בין מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה לטראמפ. "אמרתי לו שמה שלא יהיה המחיר, נתח משמעותי ביותר ממנו יצטרך להגיע למשרד האוצר האמריקאי, כי אנחנו אלה שמאפשרים את העסקה הזו", סיפר טראמפ על השיחה ביניהם.

הצהרותיו של טראמפ לגבי טיקטוק והחתימה על הצו הנשיאותי מתבצעים על בסיס רפורמה שערך בוועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS). הרפורמה, שנועדה לשמש אותו ככלי במלחמה מול סין, מאפשרת לוועדה לבטל עסקאות השקעה ורכישה של חברות טכנולוגיה אם הן מספקות לגורמים זרים גישה לידע טכנולוגי אמריקאי או לתשתיות קריטיות. הוועדה יכולה גם לבטל רכישות רטרואקטיבית. כעת בוחנת הוועדה את המיזוג מ-2017 של טיקטוק עם מיוזיקלי, אפליקציה אמריקאית לשיתוף סרטונים מוזיקליים.

ועדיין, למרות הכיסוי המשפטי מאחורי המהלכים האלו, התפיסות שמציג טראמפ הן מרחיקות לכת - נשיא המדינה שמסמלת את עקרונות השוק החופשי, מתערב באופן חסר תקדים במשא ומתן בין שתי חברות פרטיות, ומעלה שאלות לגבי התהליכים שעוברת ארה"ב: האם היא עושה שימוש נרחב מדי בסוגיות של ביטחון לאומי לצרכיה המדיניים (ראו מסגרת), האם השלטון הופך להיות יותר ויותר מעורב וריכוזי, ואיפה עובר הגבול של השפעת הנשיא על העולם העסקי. ואולי, כך סבורים רבים, זאת בכלל הדרך היחידה להתמודד עם סין, שמתנהלת באופן דומה.

מלחמה מהסוג העסקי

יציאתו של ממשל טראמפ נגד פלטפורמת שיתוף הסרטונים הקצרים טיקטוק מתקיימת במסגרת המאבק בין סין וארה"ב. הן הטילו אחת על השנייה מכסים גבוהים, הקשו על קיומם של יחסי מסחר בין מדינתיים ועיכבו וביטלו עסקאות רכישה, בעיקר בתחום ההייטק. טיקטוק נקלעה גם היא למלחמת הסחר והנשיא ואנשיו יצאו לא פעם נגד האפליקציה ואף הודיעו שיאסרו לחלוטין על פעילותה בארה"ב.

טיקטוק מצאה את עצמה במרכזה של המלחמה, למרות המאמצים של המייסד שלה להימנע מכך. טיקטוק הושקה בסין ב-2016 תחת השם Douyin, והיא נמצאת בבעלות הסטארט-אפ הסיני בייטדאנס של היזם ז’נג יימינג, המחזיק גם באתר חדשות מוביל בסין. כיום, לטיקטוק יש יותר ממיליארד משתמשים, ובני נוער וצעירים בגילאי 16-24 מהווים כ-40% ממשתמשיה, לפי נתוני חברת המחקר Global Web Index ל-2019. עם העלייה בפופולריות שלה במערב, יימינג פעל להפריד את טיקטוק מהפלטפורמה הסינית, כדי להרגיע את חששות המשתמשים ובאחרונה אף מינה את האמריקאי קווין מאייר, לשעבר בכיר בדיסני, לנהל את הפעילות העצמאית.

אך למרות מאמציו של יימינג, האפליקציה הצעירה והפופולרית מצאה את עצמה במרכזה של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. לדברי עוה"ד תהילה לוי לאטי, שותפה ומנהלת מחלקת סין ומזרח אסיה במשרד עורכי הדין הבינלאומי סאליבן, "בסין הגישה היא שעד היום חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם הן חברות אמריקאיות ועכשיו באה טיקטוק והפכה למעצמה טכנולוגית עולמית, והמערב והאמריקאים מפחדים לאבד את ההגמוניה. הם חוששים שטיקטוק תהיה רק ההתחלה, ולכן הם נוקטים בכל מיני צעדים ומתרצים אותם, כשבעצם החשש הוא מתחרות, וכמובן בעיני הסינים זו תחרות הוגנת".

עו"ד תהילה לוי לאטי/ צילום: נטלי שור

המעמד של טיקטוק כרשת חברתית, הופך אותה לבעלת חשיבות מיוחדת בהקשר זה. לוי לאטי: "זו פעם ראשונה שיש להם משהו בתחום הרשתות החברתיות, וכרשת חברתית יש לה הרבה מאוד השפעה. גם אם הסינים יוותרו על הפעילות שלה בארה"ב והחברה תימכר שם למיקרוסופט, הם ימשיכו בהתפתחות של טיקטוק בעולם המערבי באיזורים שאינם ארה"ב. זו גם הסיבה שבמערב מאוד חוששים ממנה. הם חוששים שהיא יכולה להטמיע כל מיני דברים מהתרבות הסינית ולהשפיע על הצעירים שמשתמשים בה.
"כשמסתכלים על כל מה שקרה מאז שהתחילה מלחמת הסחר, ניתן לראות משחק שחמט עדין של צעד לפה וצעד לשם, וההסתכלות של סין היא תמיד לא לטווח הקצר אלא מאוד ארוכה. גם טיקטוק היא כלי משחק בלוח השחמט שבלב התחרות בין ארה"ב וסין".

במסגרת התחרות הזו, ההתערבות של סין בכלכלה לטובת התחרות עם ארה"ב אינה מפתיעה: מדובר במדינה עם משטר טוטליטרי, שבפועל אין בו הפרדה ממשית בין המגזר הפרטי והמגזר הציבורי. לעומת זאת, מבחינת ארה"ב, המעורבות של טראמפ בשוק הפרטי האמריקאי אינה מובנת מאליה.

לדברי לוי-לאטי, "טראמפ מתייחס למלחמה הזו כמו איש עסקים ועושה משא ומתן תוך שימוש בהרבה כוח, ויש בזה הרבה היגיון: אחד הנושאים שהוא העלה זה אי-ההוגנות בחוקים בסין כלפי חברות בבעלות זרה. בעקבות הלחץ, השנה נכנס לתוקף חוק ההשקעות החדש של סין, שאומר שחברה סינית בבעלות זרה תהיה תחת אותם חוקים כמו כל חברה סינית", היא אומרת. "כך גם היום, בסין פייסבוק ויוטיוב לא פועלות, כי הממשל הסיני אומר שהן לא עומדות במגבלות הסיניות, אז טראמפ בא ואומר שטיקטוק לא יכולה לפעול בארה"ב, כי היא לא עמדת במגבלות האמריקאיות. אם מסתכלים על מה שהיה בעבר, יכול להיות שסין תכנע ללחץ גם פה.

"ברור שההתנהלות של ארה"ב לפי הקריטריונים של סין היא נוגדת את מה שארה"ב רוצה לשקף, כי הרי היא מאמינה בחופש ולא מאמינה בצנזורה", היא מוסיפה. "אבל האווירה היא שבמשא ומתן כל האמצעים כשרים למטרה של לייצר תנאים יותר טובים לחברות האמריקאיות שפועלות בסין".

מאבק בסין או תחרות

נשאלת השאלה האם המאבק של ארה"ב בסין מצדיק אימוץ של צעדים כאלה, והאם מדובר בהתנהלות לגיטימית, או כזו שעומדת בניגוד רב מדי לעקרונות של ארה"ב. במערב נהוג לחשוב שהלגיטימציה הציבורית לצעדים כאלה מצד ארה"ב, נעוצה בכך שהיא מדינה ליברלית, דמוקרטית וקפיטליסטית הדוגלת בשוק חופשי. הצעדים האחרונים, שהשיא שלהם עד כה הוא הצהרתו של טראמפ על טיקטוק, מטילים צל על ההנחות הללו.

לדברי עו"ד יאיר גבע, מנהל מחלקת הייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, "מה שמעניין בטיקטוק, זה שכאן אמריקה בעצם הולכת נגד העקרונות שלה עצמה. אם עד היום הסינים נתפסו כמי שמשכפלים את הפלטפורמות האמריקאיות, כאן המייסד של טיקטוק, יזם סדרתי שכבר מכר כמה חברות, המציא משהו חדש ויצירתי שהוא לא העתק של פלטפורמה אמריקאית, ויש פה היפוך יוצרות בהקשר הזה. האמריקאים פתאום הופכים להיות הסינים והסינים לאמריקאים: הסינים ממציאים משהו חדש והאמריקאים תופסים אותו לעצמם".

עו"ד יאיר גבע  / צילום: מושיק ברין

היבט בעייתי של ההתנהלות האמריקאית ביחס לחברות סיניות, הוא הגבלת התחרות והאפשרויות בשוק האמריקאי, שכמובן הם עקרונות מרכזיים בכלכלת שוק חופשי. כך למשל, בחרם על וואווי, ממשל טראמפ פגע גם בחברה הסינית בכך שהגביל בפניה את השוק האמריקאי, אך גם באזרחי ארה"ב. הוא פגע בצרכנים האמריקאים מכיוון שהגביל את האפשרויות שלהם, ומנע מהם גישה לסמארטפונים זולים ואיכותיים מתוצרת סין. בנוסף, הוא פגע גם בחברות אמריקאיות כמו אינטל וקוואלקום, שהן שותפות אסטרטגיות שלה ומוכרות לה שבבים ורכיבים.

במקרים כאלה מדובר בפגיעה עקיפה של ממשלת ארה"ב בחופש הכלכלי האמריקאי או במדינות מערביות אחרות, שנבעה מהחרמה של חברה כזו או אחרת. במקרים אחרים, ארה"ב יצרה נזק כלכלי בשל כך שלא אישרה עסקת רכישה מסויימת, שהייתה פוגעת בביטחון הלאומי. החלטות כאלו הן לגיטימיות אם יש פגיעה מוחשית בביטחון הלאומי, אבל במקרה של טיקטוק טראמפ לוקח את זה צעד קדימה - הוא רוצה שהממשלה תגזור קופון מהעסקה, רק מכיוון שהיא זאת שמחזיקה ביכולת לאשר או לדחות את עצם קיומה.
סוגיה נוספת שעולה כאן היא שאלת חקירות ההגבלים העסקיים נגד ענקיות הטכנולוגיה. בימים אלו מתנהלות חקירות רבות בארה"ב ובאירופה כנגד הענקיות. אולם יש שסבורים כי הממשל האמריקאי צריך להימנע מפירוקן כדי לשמור על השליטה בעולם הטכנולוגיה בידיים אמריקאיות. כך למשל, בשימוע בשבוע שעבר ציין מייסד פייסבוק מארק צוקרברג ש"לפני עשור, רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם היו אמריקאיות, והיום הן מסין". מיקרוסופט לא עומדת במוקד של החקירות, אבל אישור של רכישת טיקטוק על ידה רק יוביל לקונסולידציה נוספת בשוק. גם במקרה הזה, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תבוא על חשבון הצרכנים האמריקאיים והתחרותיות בשוק.

תקדים מסוכן?

מה המשמעות התקדימית של המהלכים של טראמפ? לפי סקוט קופר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אנדריסן הורביץ, מהקרנות המובילות בעולם, המהלך הזה צריך לעורר דאגה. בציוץ שפרסם השבוע כתב: "השתיקה מהקהילה העסקית ומהעיתונאים ביחס ליכולת של הממשל לשתק פעילות של חברה בן לילה, היא שתיקה רועמת. טיקטוק תהיה הראשונה בהתקפה ארוכה על המסחר, ולא רק בארה"ב - כל מדינה יכולה להשתמש בתקדים כדי להצדיק פעולות עתידיות". למעשה, הוא אומר, עוד מדינות מערביות עשויות לאמץ גישה זו.

החשש הזה אינו מנותק מהמציאות, וכבר היום מהלכים של ארה"ב מול סין מאומצים גם על ידי מדינות נוספות. כיום ארה"ב לוחצת על מדינות אירופה להחרים את החברה הסינית Nuctech, המייצרת מערכות סריקת כבודה למעברי גבול, בטענה שהיא אוספת מידע מסחרי פרטי. המקרה הבולט ביותר היה כשארה"ב הטילה חרם על וואווי הסינית תוך הפעלת לחץ על בנות בריתה להצטרף, מטעמים של ביטחון לאומי. בחודש שעבר וואווי הוחרמה גם בבריטניה, בעקבות הלחצים מארה"ב. 

האם פרשת טיקטוק תשפיע על חברות ישראליות?

מאחורי המהלכים של ארה"ב נגד טיקטוק עומדת רפורמה בוועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS), שמאפשרת לבטל עסקאות מיזוגים ורכישות בשל חששות לפגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב. החוק מכוחו פועלת הוועדה מגדיר 27 קטגוריות של טכנולוגיות שמחייבות בדיקה של הוועדה ואישורה, בהן ייצור נשק, כלי טייס, ואנרגיה - אך גם רכיבי תקשורת ומוליכים למחצה, הנפוצים בהייטק. בנוסף, תחומים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות ביג דאטה, ביוטכנולוגיה ואוטומוטיב נחשבים לתחומים פורצי דרך, שסמכויות הוועדה חלות עליהן. טיקטוק היא יוצאת דופן כיוון שאינה נחקרת בשל הטכנולוגיה פורצת הדרך שלה, או בשל תשתיות קריטיות, אלא בשל הגישה שלה לנתונים על אזרחי ארה"ב.

לדברי גבע, "טיקטוק אוספת מידע של משתמשים כולל מיקום, כתובות IP, מזהים יחודיים של המכשיר, היסטוריית גלישה וחיפוש ועוגיות. זה לא יוצא דופן וכל רשת חברתית עושה את אותו הדבר. הממשל בא ואומר שעל בסיס הדאטה הזה, יש פה מערכת שיכולה לעקוב אחרי מאות מיליוני אמריקאים, לזהות איפה הם נמצאים, מה הם עושים ולאן הם גולשים.

"חברות ישראליות צריכות להיות עירניות להקצנה בעימות על טכנולוגיות והגמוניה בין ארה"ב לסין ולבחון ספציפית את החשיפה שלהן לביקורת אמריקאית במקרה והן מגייסות הון ומעניקות השפעה או אף שליטה לגופים מסין. בעקבות אירועי טיקטוק, ברור כי כמעט כל פעילות עשויות להיחשב לבעלת השלכות על הביטחון הלאומי האמריקאי", הוא אומר. 

עוד כתבות

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

ה-OECD: ישראל מתקשה להכיל את התפרצות הקורונה המחודשת

בארגון המדינות המופתחות מעריכים כי הצמיחה של המשק הישראלי ב-2021 תעמוד על 2.9% בלבד ● ב-OECD ממליצים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתחומי הרווחה והתשתיות ולנצל את המשבר לרפורמה מקיפה במערכת המס

חנות סגורה של ראלף לורן במיין בימי קורונה / צילום: Robert F. Bukaty, AP

ראלף לורן מצמצמת את כוח האדם ב-15% על רקע הקורונה

על רקע הירידה החדה בהכנסות רשת בתי האופנה עם סגירת סניפים רבים בשל הקורונה, ראלף לורן תצמצם משמעותית את כוח האדם שלה ● לא נמסר כמה עובדים בדיוק יפוטרו, אך החברה מתכננת לבצע את הצמצומים עד סוף שנת העסקים הנוכחית שלה (מרץ 2021)

אלדן / צילום: יחצ

חברות הליסינג סופגות אש, אבל בדוחות "הכול דבש"

אחת התעלומות הגדולות ביותר של ענף הרכב המקומי היא הדיווחים הטובים של ענף הליסינג בישראל ● רוב מקורות מימון החיצוניים התייבשו כליל מאז החל משבר הקורונה, ועדיין, השחקנים בענף טוענים שרמת הסיכון נותרה יציבה והענף חסון כתמיד

חיים כץ בועדת העבודה, הבריאות והרווחה / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

האוצר הסכים לדרישת כץ: המדינה תממן עלויות חורגות של אשפוז חולי הקורונה

המדינה תישא בעלויות אשפוז חולי קורונה של בתי החולים החורגות מתקרת התשלום הקבועה בחוק ולא תשולם על ידי הקופות ● מוקדם יותר משך נציג האוצר את הצעת החוק להסדרת ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים בשל דרישת חיים כץ להכניס הסתייגות לחוק

מייסדי Next Insurance אלון חורי, גיא גולדשטיין ונסים טפירו/ צילום:יחצ

שווי של יותר מ-2 מיליארד דולר: גוגל הובילה השקעת ענק בסטארט-אפ הביטוח הישראלי נקסט

אחרי למונייד והיפו, גם חברת נקסט אינשורנס סוגרת גיוס גדול בתחום הביטוח הדיגיטלי, בהיקף של 250 מיליון דולר ● ניסים טפירו, אחד המייסדים: "בעקבות הקורונה לקוחות מחפשים יותר פתרונות דיגיטליים, ואנחנו מאפשרים להם לחסוך כסף"

בנימין נתניהו / צילום: אורן בן חקון, פול

קבינט הקורונה ננעל: סגר מלא מיום שישי ועד אחרי סוכות; ההפגנות יוגבלו

שרי הממשלה דנים הלילה בהטלת סגר מלא ● נתניהו: "הולכים לסגר מלא בגלל התחלואה. עדיף בחגים ולא אחריהם" ● הפגנות ותפילות עד 20 איש, המגזר הפרטי יושבת למעט מפעלים ושירותים חיוניים ● טרם נתקבלה הכרעה בעניין נתב"ג

נעלי נייקי / צילום: Shuttertstock

נייקי מתאוששת מהקורונה בזכות המכירות ברשת

הכנסותיה של ענקית בגדי הספורט אמנם ירדו ב-1% לעומת הרבעון המקביל, אך המכירות הדיגיטליות זינקו ב-82% ● הרווח לפני מס הסתכם ב-1.52 מיליארד דולר - כמעט פי שניים מציפיות האנליסטים

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

שוב: מעל לחצי מיליון ישראלים נמצאים בחל"ת

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה

ג'ונסון אנד ג'ונסון./  צילום: רויטרס

ג'ונסון אנד ג'ונסון מצטרפת למובילי המירוץ לחיסון לקורונה

לאחר שהדגימה שהמוצר שלה יוצר נוגדנים אצל מתנדבים בשלבים המוקדמים של הניסוי, ג'ונסון אנד ג'ונסון החלה בניסוי שצפוי לגייס 60 אלף מטופלים ● זאת לעומת 30,000 בניסוי של חברת מודרנה ו-44,000 בניסוי של חברת פייז

פגישת השר כ"ץ ויו"ר ההסתדרות בר־דוד. סיכמו להקים צוותים משותפים לגיבוש פתרונות / צילום: דוברות ההסתדרות

קיצוץ שכר השרים לא יספיק: הקורונה היא הזדמנות לתיקון המגזר הציבורי

הפחתת שכר של 10% לשרים ובכירים נוספים היא סמלית וחשובה אבל הגיע הזמן לטפל גם בבעיות העומק של המגזר הציבורי, בדיוק כפי שהבטיח שר האוצר ישראל כ"ץ ● האם הוא גם יקיים?

לשכת התעסוקה בתל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס

הלמ"ס: מספר מחוסרי העבודה ערב הסגר הגיע לקרוב לחצי מיליון

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוגוסט, שחלקם פורסמו כבר לפני שבועיים ● מספר הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ ירד באוגוסט לכ-62 אלף, לעומת כ-75 אלף בחודש הקודם

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

ישראל תעמוד בראש קבוצת רגולטורים לתקשורת במדינות הים התיכון

ישראל תעמוד בראשות קבוצת EMERG בשנת 2022 ותהיה סגנית יו"ר ב-2021 ● הקבוצה מהווה רשת קשר ופעילות משותפת לכלל רשויות הרגולציה בתחומי התקשורת

ועדת הכספים בראשות משה גפני, היום / צילום: דוברות ועדת הכספים

ועדת הכספים אישרה את התקציב ההמשכי העומד על 11 מיליארד שקל

התקציב לשנת 2020 יעמוד על 410.8 מיליארד שקל ● חברי הליכוד בוועדת כספים כעסו על כך שכל הכספים הקואליציוניים של המפלגה הוזרמו לטובת מטרות הבית היהודי

אוהד עיני / צילום: תמר מצפי

משרד המשפטים מתייצב לצד השמאים ומתנגד למערכת ממוחשבת שתחליף אותם

מועצת מקרקעי ישראל אישרה לרמ"י לפתח מערכת ממוחשבת לקביעת שווי מקרקעין, דבר שהביא לסערה בקרב שמאים שחוששים לפרנסתם ● כעת מתייצב השמאי הממשלתי לצד השמאים ואומר ל"גלובס" כי "מערכת אוטומטית אינה תחליף לשיקול הדעת של השמאי בקביעת ערכי הקרקע"

החדר הנקי שבו מייצרים את השתל של V-Wave   / צילום: ארז רוזנפלד

V-Wave השלימה גיוס של 98 מיליון דולר מקבוצת משקיעים מובילים בתחום הביומד

החברה פיתחה דלף (שאנט) לבבי לטיפול באי ספיקת לב ולחץ דם ריאתי ● המוצר כבר נמצא בניסוי קליני מתקדם ולהערכת החברה הכסף שגויס יספיק עד לקבלת אישור FDA לשימוש במוצר

המתחם ביהוד שהוקם במסגרת פינוי בינוי. פסק דין ליורשי המנוחה / צילום: איל יצהר, גלובס

הדיירת המוגנת שנפטרה לא זכתה להגנה מבית המשפט

דיירת מוגנת שדירתה הייתה חלק מפרויקט פינוי בינוי, נפטרה בטרם נהרסה הדירה ● בית המשפט המחוזי קבע שיורשיה לא יקבלו דירה חלופית

מטוס של אל על ממריא משדה תעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

לקראת העברת השליטה: רוזנברג התחיל לחפש דירקטוריון חדש לאל על

בעל השליטה החדש אלי רוזנברג מתכוון להחליף את כל הדירקטוריון של חברת התעופה, וזהות החבר הראשון כבר ידועה - ג'ייסון גרינבלט ● רוזנברג שלח מכתב ליו"ר אל על הנוכחי ולמנכ"ל ובו דרש כי "השימוש בכספים שהוזרמו לקופת החברה אחרי ההנפקה יעשה ב"צורה אחראית ושקולה"

הטרמיט הפורמוסי. המזיק אשר מסב את הנזק הכלכלי הגבוה ביותר לאדם הפרטי ולמדינה / צילום: שאטרסטוק

לראשונה בישראל: הטרמיט המזיק ביותר בעולם התגלה בפתח תקווה

מדובר ב"טרמיט-על", בעל יכולות האכילה והרבייה הגבוהות ביותר מבין מיני הטרמיטים הידועים לאדם ● "הוא הורס אדני רכבת ועמודי טלפון. הוא פוגע בקווי תקשורת וחשמל תת קרקעיים וגורם להפסקות חשמל" ● השרה גילה גמליאל: "עם החרפת משבר האקלים, כניסת מינים פולשים לישראל תעלה"

משה לארי / צילום: דוברות בנק מזרחי טפחות

הציבור ומשקיעי הנוסטרו נענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות לאגוד והמיזוג יוצא לדרך

בעלי מניית אגוד יקבלו כ-1.4 מיליארד שקל, רובם ב-7.8% ממניות מזרחי טפחות כשבעלי המניות הגדולים באגוד יתנו תוספת תמורה לבעלי מניות המיעוט ● מזרחי טפחות דיווח על שיעור היענות של 97.3% ● העסקה נחתמה במקור כבר ב-2017

עלייה למטוס ארקיע / צילום: איל יצהר, גלובס

אחרי חצי שנה - ארקיע חוזרת לטוס

החברה תפעיל טיסות בינלאומיות לרודוס, כרתים ובלגראד החל מה-2 באוקטובר ולאילת החל מה-11 באוקטובר ● 550 העובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו בהדרגה לעבודה כאשר לפי הסכם שנחתם לאחרונה כ-130 מהם יעזבו