גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עתיד שוק המשרדים: האם הגיע הזמן לצאת מתל אביב?

הקורונה שולחת ארגונים שלמים לעבודה מרחוק ומאיימת לשנות את כל מה שחשבנו על שוק המשרדים ● מומחים מנתחים: איך ייראו אזורי התעסוקה העתידיים, האם הטבות מס יכולות לסייע לחזרה לעבודה ואיך ייראה הענף ביום שאחרי ● בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה ראשונה בסדרה

ירידה במחירי שכירות המשרדים - האתגרים של ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק
ירידה במחירי שכירות המשרדים - האתגרים של ענף הנדל״ן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע נפרסם ב"גלובס" סדרת כתבות שתבדוק חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. בכל יום נשוחח עם שלושה מומחים שינתחו את מצבו של הענף וינסו להעריך מה הממשלה צריכה לעשות בתקופה זו. והיום, בכתבה הראשונה בסדרה, התחום שניצב בפני השינוי הדרמטי מכולם בעקבות המעבר לעבודה מהבית - תחום המשרדים.

 

"לרכבת הקלה ולמטרו תהיה תרומה משמעותית גם בהיבט החברתי"

ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה

ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי, יח"צ

1. לתמרץ חברות לעזוב ערים גדולות

המציאות הכלכלית שכפתה עלינו הקורונה היא הזדמנות לשינוי מפת התעסוקה המקומית ולפיזור אזורי התעסוקה בכלל רחבי הארץ.

כיום עיקר התעסוקה מרוכזת בתל אביב, דבר שמשפיע על המחירים הגבוהים, על הפקקים ועל יוקר המחיה. במקביל נבנים עשרות מיליוני מטרים רבועים של תעסוקה ומסחר ברחבי הארץ ועידוד המעבר אליהם יאפשר לעסקים רבים להמשיך להתקיים עם עלויות שכירות נמוכות ועם ארנונה מופחתת ובמקביל תחזק עסקים קטנים נוספים שיתקיימו סביבן.

אולם לשם כך המדינה נדרשת לתמרץ את העסקים שייצאו מלב מטרופולין תל אביב ולהעתיק מבני ציבור שהם מחוללי תעסוקה לכל אותם אזורים. היא תרוויח מכך לא רק התאוששות מהירה של המשק, אלא גם תחסוך מיליארדי שקלים שגובים הפקקים בגוש דן.

חסכון נוסף יגיע מכיוונן של הרשויות המקומיות כמו אור יהודה, שמקימה בימים אלו את מתחם העסקים והבילוי OPARK, וכן יתר הרשויות שמחזיקות שטחי מסחר בשטחן, שתלותן במענקי איזון תפחת משמעותית.

2. האצת פרויקט הרכבת הקלה והמטרו

העתיד נמצא בתשתיות. את זה קבעו גם כלכלני ה-OECD, שהכריזו על ההשקעה בתשתיות כמנוע צמיחה מרכזי בתקופה שאחרי הקורונה. הדבר נכון עוד קודם למשבר שפוקד אותנו, אבל הצורך בהאצת הפרויקטים מתחדד כיום שבעתיים.

מלבד מקומות התעסוקה שיספקו לעשרות אלפי משפחות בישראל, המטרו והרכבת הקלה יחברו מרכזי תעסוקה רבים לאזורי מגורים ויפריחו את שוק המשרדים. גם בהיבט החברתי תהיה להם תרומה משמעותית - הם יעודדו השתתפות של אוכלוסיות גדולות יותר בשוק התעסוקה, יסייעו לעסקים הקטנים והבינוניים ויצמצמו פערים בין מרכז לפריפריה.

3. סבסוד ארנונה לעסקים

הארנונה מהווה את אחת ההוצאות הכבדות איתן מתמודדים בעלי העסקים. רשויות רבות שמבקשות להקל על העסקים בשטחן כבולות או לא יכולות לעשות דבר בנושא, שמצוי בידי משרד הפנים. סבסוד הוצאות הארנונה או לחילופין - שיפוי הרשויות שמפחיתות את הארנונה לעסקים בשטחן, יכולה להוות חמצן עבור עסקים קטנים ובינוניים במציאות הכלכלית שאנו מצויים בה.

עבור הממשלה מדובר בהוצאה של מאות מיליוני שקלים, אולם בראיה עתידית רחבה - המשק ירוויח מזה מיליארדים ויאפשר למאות אלפי עסקים לצלוח את המשבר הנוכחי עם ראש מעל המים.

"הקלה במיסוי משרדים תגרום להחזרת עובדים לעבודה"

נחשון קיויתי, בעלי קבוצת בסר

נחשון קיויתי / צילום: תמר מצפי, גלובס

1. להכין תשתיות לעירוב שימושים 

המרת שטחי משרדים למגורים היא לא ראלית. צריך קודם להתאים את הסביבה ולהתאים את הפרויקט כולו לעירוב השימושים לפני שיוצאים עם דבר כזה לדרך. הצעת האוצר להמרת מבני משרדים למגורים בשיעור של 35% או 50% (שתי גרסאות כבר פורסמו - א.ח) היא ריקה מתוכן.

אם רכשת קרקע במחיר מסוים ואתה בתהליך תכנון מתקדם, אתה לא תעצור פתאום ותתחיל לשנות את כל התכנון. לא פגשתי דוגמא של יזם שעשה או הולך לעשות את זה. לקחת חלק מפרויקט משרדים ולהמיר למגורים? זה אפשרי רק אם זה מתוכנן מראש. אני אישית לא מאמין בבניין אחד או מגדל שיציע שילוב של משרדים ומגורים.

כבר אמרתי בעבר, זה שילוב מנצח בערים בחו"ל, בארץ זה עדיין לא הוכיח עצמו. הממשלה צריכה קודם לדאוג לתחבורה מוצלחת, תקני חניה רלוונטיים, תחבורה ציבורית עובדת ולהתאים את כל המתחם או הסביבה לאפשרות של עירוב שימושים. רק אז יהיה אפשר לדבר על זה.

2. הטבות מיסוי לענף המשרדים

כמו שהממשלה קיבלה החלטות לגבי סיוע לעצמאים ובעלי עסקים ולחברות, ואזרחים ועובדים ושכירים, אני חושב שגם בתחום המשרדים והנדל"ן המניב זה נדרש. בבנייני משרדים קיימים, איפה שעברו לעבוד מהבית, שיקלו במסים כמו ארנונה. ההקלה הזו במסים תביא למצב שמי ששכר משרדים יישאר במשרדים ויחזיר את העובדים בסופו של יום אחרי הקורונה.
הטבות מיסוי על משרדים שהיו ריקים או שרוב העובדים בהם עובדים מהבית זה מתבקש, גם ארנונה ואפילו חשמל. תעזרו לחברות להחזיר את העובדים אחר כך חזרה למשרדים, כי אם ההוצאות בתקופת הביניים יהיו גבוהות יהיה מי שיחליט אולי לעזוב. אם עסקים יעזבו משרדים - הפגיעה בכלכלה תהיה גדולה הרבה יותר. הממשלה צריכה לפצות את העיריות בהתאם.

3. להוציא את המשרדים מבנייני מגורים

כבר שנים שמדברים על המשרדים בבנייני המגורים בערים. יש אישור לשימוש חורג וזה ממשיך לעבוד. בתל אביב רואים את זה המון, וגם כשהעירייה ניסתה לפעול נגד, זה לא עבד. הגיע הזמן שתהיה חקיקה קטגורית וקשוחה שתגיד שהמשרדים הללו, כמו קליניקות של רופאים למשל, יעברו לבנייני משרדים. זה הזמן לעשות את זה. לשחרר עוד מגורים במרכז העיר מצד אחד, ולמלא את השטחים של המשרדים במגדלי התעסוקה מצד שני. הממשלה צריכה לקבל החלטה - אין יותר תעסוקה בבנייני מגורים.

"בעולם מבינים שאזורי תעסוקה צריכים להיות חלק אורגני מהעיר"

יעל ביגון חן, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה

יעל ביגון חן / צילום: תמונה פרטית

1. להיזהר מ"תסמונת הבניין החולה"

בשנים האחרונות עלתה המודעות בעולם לתופעה רחבה שנקראת "תסמונת הבניין החולה". תסמונת זו מתארת מצבים בהם אנשים ששוכנים במבנים חווים השפעות בריאותיות שליליות, כתוצאה מתנאים לקויים בתוך המבנה. אלה יכולים להיות אוורור לקוי והיעדר אוויר צח, נוכחות של אדי תרכובות אורגניות נדיפות ומזהמי אויר אחרים, היעדר אור טבעי, היעדר תחושת זמן ועוד.

תסמונת הבניין החולה במבני משרדים חמורה במיוחד בישראל. לפי נתוני המוסד לבטיחות וגיהות, ב-30% מבנייני המשרדים החדשים בישראל מתלוננים העובדים על תסמיני הבניין החולה. אבל תופעה זו אינה מחויבת המציאות וניתן למנוע אותה. הבנייה הירוקה, ששמה דגש על היבטים שונים כגון תכנון נכון של המבנה, הקפדה על החלפות אוויר, שימוש בחומרים בריאים יותר שפליטת הרעלים שלהם נמוכה, חומרים שאינם פולטים קרינה, אוורור נאות של המבנה, הגברת התאורה הטבעית במבנה, בידוד תרמי ואקוסטי, התקנה של פתרונות חכמים ועוד, מספקת מענה מקיף ורחב לתופעה.

2. לבנות שטחים ירוקים ליד משרדים

שמירה על בריאות העובדים ורווחתם לא צריכה להיעצר בדאגה לתכנון הבניין, אלא גם למרחב סביבו. על בניין המשרדים להיות נגיש ולאפשר הגעה אליו ברכיבה על אופניים או ברגל, לשם עידוד הספורט ושמירה על אורח חיים בריא. לכן, בעולם כבר מבינים שאזורי תעסוקה צריכים להיות חלק אורגני מהעיר בעירוב שימושים חכם.

מרחב הפעילות צריך להכיל שטחים ירוקים ומקומות רגיעה באוויר הפתוח, כמו מרפסות, בתי קפה ומתחמים שמאפשרים אינטראקציה חופשית עם אחרים. כך גם נגישות לגרמי מדרגות על מנת לעודד פעילות פיזית ועוד. כל אלה כדי להבטיח את הבריאות הנפשית ורווחת העובדים ולא רק הבריאות הפיזית.

3. לספק לעובדים מרחב בריא

רוב הפתרונות שצוינו לעיל מגולמים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה. לפני פרוץ מגפת הקורונה, עברה במועצה הארצית החלטה תקדימית לחייב את התקן הירוק לכל המבנים בישראל, לרבות בנייני משרדים, אך מאז, ההחלטה ממתינה לשר הפנים אריה דרעי שאינו ממהר לאשרה.

לנו נותר לקוות כי ההבנה שצמחה במגפת הקורונה כי למרחב המגורים והעבודה שלנו השפעה מכרעת על בריאותנו, תזרז את החלת התקן הירוק ותבטיח כי גם ביום שאחרי הקורונה, העובדים והשוהים במבנים יזכו לבריאות ורווחה במרחב עבודה בריא וחסכוני.

עוד כתבות

חנות סגורה של ראלף לורן במיין בימי קורונה / צילום: Robert F. Bukaty, AP

ראלף לורן מצמצמת את כוח האדם ב-15% על רקע הקורונה

על רקע הירידה החדה בהכנסות רשת בתי האופנה עם סגירת סניפים רבים בשל הקורונה, ראלף לורן תצמצם משמעותית את כוח האדם שלה ● לא נמסר כמה עובדים בדיוק יפוטרו, אך החברה מתכננת לבצע את הצמצומים עד סוף שנת העסקים הנוכחית שלה (מרץ 2021)

מכונית אוטונומית של מובילאיי בכנס משקיעים של החברה שנערך בחודש שעבר / צילום: אינטל, יח"צ

מובילאיי מתרחבת לאיחוד האמירויות: מתכננת להקים בדובאי שירותי תחבורה אוטונומיים

החברה חתמה על הסכם עם קבוצת הנדל"ן והרכב מדובאי אל-חבטור, לשיתוף פעולה בתחום הרכב האוטונומי והמיפוי ● השתיים יחתרו להקמת שירותי מוניות רובוטיות בדובאי בתוך שלוש שנים

אוהד עיני / צילום: תמר מצפי

משרד המשפטים מתייצב לצד השמאים ומתנגד למערכת ממוחשבת שתחליף אותם

מועצת מקרקעי ישראל אישרה לרמ"י לפתח מערכת ממוחשבת לקביעת שווי מקרקעין, דבר שהביא לסערה בקרב שמאים שחוששים לפרנסתם ● כעת מתייצב השמאי הממשלתי לצד השמאים ואומר ל"גלובס" כי "מערכת אוטומטית אינה תחליף לשיקול הדעת של השמאי בקביעת ערכי הקרקע"

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

'ימים נוראים' בוול סטריט: הנאסד"ק צנח ב-3%, הדאו ג'ונס ב-2%

החששות של המשקיעים חזרו לקדמת הבמה בעוד מדד הפחד קפץ ● בורסות אירופה ננעלו בעליות למרות העלייה בתחלואה וחולשה בנתוני המאקרו בספטמבר ● הנפט (WTI) טיפס מעל 40 דולר לחבית ● נייקי זינקה לאחר הדוחות; טסלה איבדה גובה על רקע האכזבה מ"יום הסוללה"

פגישת השר כ"ץ ויו"ר ההסתדרות בר־דוד. סיכמו להקים צוותים משותפים לגיבוש פתרונות / צילום: דוברות ההסתדרות

קיצוץ שכר השרים לא יספיק: הקורונה היא הזדמנות לתיקון המגזר הציבורי

הפחתת שכר של 10% לשרים ובכירים נוספים היא סמלית וחשובה אבל הגיע הזמן לטפל גם בבעיות העומק של המגזר הציבורי, בדיוק כפי שהבטיח שר האוצר ישראל כ"ץ ● האם הוא גם יקיים?

מתוך האתר של חברת כנפי משק / צילום: צילום מסך

"שומרי הסף כשלו ובמשך 15 שנה לא גילו כי דוחותיה של כנפי משק מפוברקים"

כך כתב הנאמן הזמני עו"ד שאול קוטלר בדוח שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ● חברת התיירות הקיבוצית חשודה באי-סדרים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ● הנאמן המליץ לתת צו לפירוק החברה ולמנות נאמן להליכי חדלות הפרעון

לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס

ישראל תעמוד בראש קבוצת רגולטורים לתקשורת במדינות הים התיכון

ישראל תעמוד בראשות קבוצת EMERG בשנת 2022 ותהיה סגנית יו"ר ב-2021 ● הקבוצה מהווה רשת קשר ופעילות משותפת לכלל רשויות הרגולציה בתחומי התקשורת

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 22 בספטמבר

אתמול באיכילוב: שבעה פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

ועדת הכספים בראשות משה גפני, היום / צילום: דוברות ועדת הכספים

ועדת הכספים אישרה את התקציב ההמשכי העומד על 11 מיליארד שקל

התקציב לשנת 2020 יעמוד על 410.8 מיליארד שקל ● חברי הליכוד בוועדת כספים כעסו על כך שכל הכספים הקואליציוניים של המפלגה הוזרמו לטובת מטרות הבית היהודי

זירת המסחר בוול סטריט, ה־20 במרץ / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

ה-OECD: ישראל מתקשה להכיל את התפרצות הקורונה המחודשת

בארגון המדינות המופתחות מעריכים כי הצמיחה של המשק הישראלי ב-2021 תעמוד על 2.9% בלבד ● ב-OECD ממליצים להגדיל את ההוצאות הממשלתיות בתחומי הרווחה והתשתיות ולנצל את המשבר לרפורמה מקיפה במערכת המס

עסק שקרס תחת המשבר הכלכלי. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

הקלה בקנסות לנפגעים כלכלית מהקורונה

ריבלין וניסנקורן הכריזו על מתווה חנינות עבור בעלי חובות בגין קנסות

הרמטכ"ל אביב כוכבי בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף / צילום: דובר צה"ל

הרמטכ"ל כוכבי: "הצלחת מיגור הקורונה תלויה בתרבות, משמעת ומילוי הנחיות"

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, אמר בביקור במפקדת "אלון" של פיקוד העורף כי משימת מיגור הקורונה היא משימה ראשונה במעלה של צה"ל והוא לא יחסוך במשאבים, בכוח אדם, באנשי פיתוח, באמצעי פיתוח, ובקשב, כדי להביס את הנגיף

בייביסיטר על חשבון המעסיק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

קשה לעבוד עם הילדים בבית? בהייטק יממנו לכם גם את הבייביסיטר

המעסיקים בתחום ההייטק שמבינים את הצורך החיוני, ומספקים מימון לבייביסיטר להורים לילדים בגיל הרך בתקופת הסגר והשבתת מערכת החינוך: "רבים הם הורים צעירים לילדים בגיל הרך. אנשים עשו מעל ומעבר, וחשבנו איך לעזור" ● השיחה

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

פרקליטי רה"מ: מנדלבליט הסתיר מידע מבית המשפט בנוגע למקור ההדלפות בתיק 4000

עוה"ד בעז בן צור ועמית חדד, הגישו בקשה להצטרף לעתירתו של שאול אלוביץ' בעניין ההדלפות של חומרי חקירה בתיק 4000 לתוכנית המקור ● הבקשה הוגשה לאחר שהם מצאו בתיק החקירה מסמך שלא הוגש לבית המשפט, ובו עדות של ניר חפץ כי אילן ישועה הדליף חומרים לברוך קרא

רן פוליאקין / צילום: איל יצהר

השורטיסט והתמונה: האם חברת המכשור הרפואי ננוקס מטעה את המשקיעים?

בנוסף טוען השורטיסט קרסון בלוק כי מפיצות שאיתן התקשרה ננוקס כדי לשווק את המוצר שלה ברחבי העולם, אינן מסוגלות לספק את התמורה ● רן פוליאקין, מנכ"ל ננוקס: "הדוח מלא שגיאות והטעיות ולא מבוסס על בדיקה ישירה מול החברה"

בניין בורסת נאסד”ק, ניו יורק. תנאי האשראי של החברות הגדולות טובים מתמיד   / צילום: Eduardo Munoz, רויטרס

רוכבת על ההייפ: מניית החברה שנסקה ב-3,100% על רקע כניסתה לשוק הרכב החשמלי

מניית הפני סטוק של חברת SPI Energy, המספקת פיתרונות פוטו-וולטאים, מזנקת בחדות על רקע כוונתה לתכנן ולפתח פתרונות חשמליים ופתרונות טעינה לרכבים חשמליים

מעבדת שבבים בסין / צילום: רויטרס

30 שנה של דעיכה: ארה"ב איבדה את מעמדה בתחום ייצור השבבים. איך זה משפיע עליה?

בחברת הייעוץ BCG מציגים את מצבה העגום של ארה"ב בתחום, אך סבורים כי ניתן לשקם אותו ● ההצעה: תמריצים בהיקף של 50 מיליארד דולר, בניית 19 מפעלים ויצירת 70 אלף משרות

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

אלון מאסק מבטיח: נפחית את עלויות הסוללות ונמכור רכבים ב-25 אלף דולר

באסיפה של בעלי מניות שהתקיימה במעין "דרייב אין" במפעל החברה, המשקיעים ציפו למחיר נמוך יותר של הרכב החשמלי ● המחיר הממוצע של דגם 3 של טסלה עמד על 50 אלף דולר. מאסק: היכולת להוריד את המחיר תגיע מירידה בעלות היצור של הסוללות

מערכות אופטימיזציה של סולאראדג'  /  צילום: יחצ

סולאראדג' מצטרפת לגל הנפקות האג"ח של ענקיות הטכנולוגיה

חברת האנרגיה הסולארית גייסה 550 מיליון דולר באג"ח להמרה בריבית 0% ● קדמו לה עם גיוסי חוב גדולים: Wix, אמדוקס ונייס