גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל עברה את סין בכמות חולי הקורונה, אבל האם זו באמת סיבה לדאגה?

לראשונה מאז פרץ הנגיף לחיינו ישראל משאירה מאחור את "מפיצת המחלה", אבל האם זהו באמת הבסיס הנכון להשוואה? • המומחים מציגים מודלים המראים כי ישראל בדרך לירידה בהיקף החולים הקשים, וכי מדינות אחרות שיצאו מהסגר רושמות גם הן עלייה בתחלואה

בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א
בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

לאורך היממה אחרונה מתפרסמות כותרות המבשרות על כך שישראל עקפה את סין במספר חולי הקורונה המאומתים מאז פרץ הנגיף. מספר החולים שהתגלו עד היום בישראל עומד על יותר מ-85 אלף בני אדם לאחר שטיפסה למקום ה-30 בעולם במספר החולים הכולל, בעוד שאצל סין מספר החולים עומד על כ-84 אלף בני אדם, ועולה בהתמדה אך במתינות מדי יום.

הכותרות הללו אמורות לצייר תמונה שלילית: בעוד שאצל "מפיצת המחלה" סין החיים חזרו לקדמותם פחות או יותר, אצלנו הנתונים מצביעים על רגרסיה וחשש מעומס על מערכת הבריאות והשלכות חמורות נוספות על הכלכלה.

אבל האם ההשוואה בין המדינות אכן צריכה להדאיג אותנו? על מה באמת צריך להסתכל לפני שנשאבים להסתכל על כותרת לפיה "עברנו את סין בתחלואה".

כמות-החולים-בקורונה---ישראל-עוקפת-את-סין

להיזהר מהשוואות: האם הנתונים של סין הם מהימנים?

סין הצליחה לפי הדיווחים אמנם לבלום את ההתפשטות במהירות, אך בניגוד לישראל - צברה את מרבית החולים במהלך שלושת החודשים הראשונים להתפרצות הנגיף, בעוד שבישראל מדובר במספר חולים העולה לאורך חצי שנה.

יתר על כן, לאורך החודשים האחרונים עלו בעולם שאלות וספקות באשר לדיווחי הממשל הסיני בנוגע למספר החולים.

בין אם ישנו קושי באיתור או דיווח מדויק של מספר החולים במדינה כה גדולה, ההשוואה בין המדינות בעייתית ומורכבת.

"לאור ההבדלים העצומים במבנה מערכת הבריאות, שיטת משטר, גודל עצום של המדינה ושיטות דיווח, אין בהשוואה הזאת יותר מדי טעם", מסביר פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "השוואה למדינות אירופיות בגודל אוכלוסייה ומערכות בריאות יחסית יותר דומות (עם כל ההבדלים כמו גיל, השקעה בבריאות) יש בה יותר טעם".

האם ניתן ללמוד משהו מנתוני המתים בהשוואה בין שתי המדינות? לפי הנתונים המפורסמים על ידי המדינות, בסין מתו אמנם כתוצאה מנגיף הקורונה עד כה 4,640 בני אדם - פי 7.5 יותר מאשר בישראל, אך בסין מתים 3 בני אדם על כל מיליון תושבים לעומת 66 בישראל - פי 22.

בהשוואה כללית, שאיננה מתמקדת בין שתי המדינות שכאמור שונות זו מזו בתכלית, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית; שיעורי התמותה נמוכים יחסית, ובטבלת ההשוואה העולמית, היא ממוקמת במקום ה-61 - הרחק ממדינות מערביות הדומות לנו בהיקף האוכלוסייה.

"שיעורי ההדבקה בישראל אכן מהגבוהים בעולם ומאידך שיעורי התמותה הם מהנמוכים", מסביר דווידוביץ'. "יש לכך סיבות מגוונות הקשורות לגיל הנדבקים, הגנה טובה יותר על האוכלוסיות בסיכון בדגש על המבוגרים, שיפור בטיפול קליני ובנוסף אין לשכוח את מערכת הבריאות הקהילתית בישראל שהיא מהטובות בעולם, ואשר מטפלת כיום בכ-98% מהנדבקים בקורונה".

סוג המשטר: מה שעובד בסין לא יעבור בישראל

חשוב לזכור הבדל נוסף וחשוב ביתר כשניגשים להשוות בין ישראל וסין: סין איננה מדינה דמוקרטית. בעוד שבישראל החשיבה על צעדי סגר או הגבלה במשק נתקלה בהתנגדות ציבורית רמה ואף בהתנגדויות של ועדת הקורונה בכנסת, המשטר הסיני לא זקוק לניהול שיח עם אזרחיו כשהוא ניגש ליישום צעדים מרחיקי לכת דוגמת סגר. בכוחו להחליט בכל עת על הטלת מגבלות גורפות ולדרוש מהאזרחים "ליישר קו" מבלי לשאול שאלות.

בישראל, כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, הממשל נדרש ליצר מערכות של איזונים ובלמים, וללמוד לחיות לצד המחלה גם אם רמת התחלואה עולה, באין חיסון באופק.
בעניין הזה אפשר היה גם לראות את משך הסגר שנכפה בסין על תושבים במחוזות מסויימים, שהגיע עד כדי חודשים ארוכים. האם סגר ממושך כזה יכול לקרות בישראל בהחלטת ממשלה כזאת או אחרת? קשה להאמין.

אנחנו והמערב: מה קרה למדינות שיצאו מסגר?

השוואה בין מדינות, ביסודה, הינה מורכבת ודורשת הסתכלות רב ממדית. מספר הנדבקים החדשים תלוי בין היתר במדיניות הבדיקות; בזמן שבישראל למשל בדקו שיעורים גדולים של אסימפטומטיים ושינו לאורך הזמן את מדיניות הבדיקות, גם במדינות שונות ישנה מתודולוגיה אחרת ומקומית לביצוע הבדיקות.

לפי הדברים הללו, רצוי לבחון מדינות הדומות יותר לישראל, גם בהיקף האוכלוסייה וגם במגבלות הסגל שהוטלו בהן. ובהשוואה הזאת, המספרים נראים דומים - עלייה במספרי הנדבקים אחרי הסרת הסגר נרשמה ברוב מדינות אירופה בשבועות האחרונים.

למרות ההבדלים בין גודל אוכלוסייה, שטח המדינה, וההשקעה במערכות בריאות, דווידוביץ' מציע להשוות בין ישראל, בלגיה, דנמרק ואוסטריה הדומות יותר במאפיינים שלהן. בדנמרק, לאחר התמודדות הנחשבת לטובה מאוד עם גל התחלואה הראשון, כעת ישנם סימנים של עליה במספר החולים. "אם משווים מדינות בעלות גודל אוכלוסייה ושטח דומים יחסית לישראל כמו בלגיה ודנמרק (אם כי בעלות אוכלוסייה מבוגרת יותר), ניתן לראות שבעוד שבגל הראשון ישראל הייתה במצב טוב באופן משמעותי, היציאה מהסגר בישראל נעשתה בצורה לא מספיק מאורגנת ולתושבים הייתה תחושה של מסיבת סוף קורונה, דבר שגובה מאיתנו עכשיו שעורי הדבקה קהילתית גבוהה", מסביר דווידוביץ'.

"בבלגיה ובדנמרק השליטה בתחלואה וההיענות של האוכלוסייה טובים יותר, אם כי גם שם ישנה עלייה מסוימת במספר המקרים בשבועות האחרונים. כל זה מראה את הדינמיות הרבה של ההתפרצות והצורך באורך רוח והתאמה של ההתמודדות. לצערנו, שיעורי התמותה בישראל שהיו מהטובים בעולם, משתנים עם עליית מקרי המוות והמשך העלייה במספר המקרים הקשים. זאת נקודה שעל כולנו להפנים מתוך תפיסה סולידרית שרק יישום מלא של מדיניות הן ברמת הפרט והן ברמה של הרשויות המקומיות והממשלתיות יוכל להביא לשינוי במגמה".

נתוני החולים קשים: בדרך להיפוך מגמה תוך כשבוע?

למרות מספר החולים ההולך וגדל, ישנו פרמטר מובהק אחד המעיד על חומרת התפתחות המגפה: מספר החולים במצב קשה. בזמן שבעולם ניהלו המדינות מרוץ אחר מכונות הנשמה והזהירו מפני שצף חולים שאיתם לא יצליחו בתי החולים להתמודד, התבקש הציבור להסתגר בבית ולאפשר למערכת הבריאות להיערך לקליטת חולים.

בדרך-לירידה-בכמות-החולים-הקשים

לאורך השבועות האחרונים, עלה מספר החולים במצב קשה בישראל, והוא עומד כעת על 381 בני אדם, בהם 110 מונשמים. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע פיתח מדד הבוחן את העלייה במספר החולים במצב קשה, ומנבא בראייה קדימה את מספר החולים, לצורך התמודדות בתי החולים עם חולי הקורונה שחייהם נמצאים בסיכון, בזמן שהטיפול בהם דורש כוח אדם רב ומשאבים.

"זהו הפרמטר החשוב, מפני שנדבקים אפשר לפספס - לא כולם מגיעים לבתי החולים. מדד החולים באורח קשה לא נעלם מן העין ובסופו של דבר מכריע את העומס על בתי החולים", מסביר סגל. השבוע, עלה מספר החולים במצב קשה ב-50 בני אדם.

"זה לכאורה מדאיג, אך בניתוח שלנו של המצב, גילינו שסך החולים באורח קשה החדשים, נותר יציב. לא ראינו עלייה בקצב הגידול; יש אפילו ירידה קלה במספר החולים באורח קשה החדשים שהתווספו לעומת שבוע שעבר. אנחנו לא מזהים עלייה בתחלואה, והעלייה שקיימת במספר החולים באורח קשה נובעת להערכתנו משינוי בפרמטרים של האישפוז ושחרור איטי יותר של החולים. כלומר, אם יציבות כניסת החולים החדשים תמשך לאורך זמן, נתחיל לראות ירידה בסף החולים במצב קשה בבתי החולים".

לפי המודל שבנה סגל, ככל שתמשך המגמה, בשבוע הקרוב נראה ירידה בכמות החולים החדשים באורח קשה. "אם שבוע לאחר מכן תהיה ירידה נוספת, העומס על המערכת יתמתן משמעותית. כרגע, בתי החולים מצליחים להכיל את גל התחלואה, ואנחנו לא צופים שהעומס יגדל אם מגמת הירידה הנוכחית תימשך", אומר סגל. "עם זאת, חשוב לציין: אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד הרחוק יותר. אם, למשל, יתקיימו אירועים המוניים דוגמת חתונות בניגוד להנחיות, עלולה להתרחש הדבקה רחבה שיהיו לה תוצאות ברורות. אין כאן קסמים. מדובר במצב נזיל שעלול להשתנות".

גיל החולים: ירידה בחולים המבוגרים משחקת לטובתנו

האוכלוסיה המבוגרת, היא הרגישה ביותר לנזקי מחלת הקורונה. לא בכדי, הצהירו מנהיגים ברחבי העולם כי הצעירים נדרשים לשמור על המבוגרים, על ידי שמירת מרחק ועטיית מסכות. ליל הסדר האחרון צרוב בזכרונם של רבים כחג בודד, שבו נדרשו לשמור על חיי יקירהם ולהסתפק במפגשים דרך הזום. אפקט הגיל מורגש היטב בקרב החולים במצב קשה: מרבית החולים הם מעל גיל 65.

פחות חולים בגילאי הסיכון הגבוהים

"מתחילת פיתוח המודלים שלנו, הבנו שהסיכוי להפוך לחולה קשה הוא תלוי גיל. הסיכוי של אדם בן 20 להגיע למצב קשה מתקרב ל-0, והסיכוי של מי שגילו מעל 75 הוא כ-30%. זהו עניין דרמטי, והוא ניכר בנתונים", אומר סגל. "אנשים בקבוצות סיכון, הבינו את זה אחרי הגל הראשון, ואנחנו רואים שהם נזהרים יותר. בגל הראשון כמות הנדבקים בגילאים מבוגרים הייתה דומה לחלקם באוכלוסיה, ובגל השני התמהיל השתנה דרמטית: התחלואה גבוהה בהרבה בקרב צעירים. בשל התובנה הזו, אנחנו לוקחים בחשבון במודל את גילאי הנדבקים". במלים אחרות, העובדה שישנם יותר צעירים חולים משחקת לטובתנו במובן של הפחתת העומס הפוטנציאלי על בתי החולים. 

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות