גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס
ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

ג' צוחקת כשהיא אומרת שהיא בת 58. "אני לא מרגישה ככה, לא פיזית ולא נפשית. אולי יש לי קצת יותר חוכמת חיים", היא אומרת, אבל מתקשה למצוא עבודה. היא מחפשת באינטנסיביות מאז אפריל, אז פוטרה מתפקידה כמנהלת פרויקטים בעמותה, ובעשרות הראיונות האחרונים הכף הוכרעה כשהיא ענתה על השאלה: בת כמה את?

משבר הקורונה מתואר בעולם ובישראל כמשבר של הצעירים, בני ה-20-34 שהיו 47% מכלל העובדים שהוצאו לחל"ת ועבדו בענפים הפגיעים ביותר. אבל לצד הצעירים יש פלח גיל נוסף שראוי להתייחסות מיוחדת - בני ה-50 פלוס, לעתים גם 45 פלוס, שרבים מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת ויתקשו לחזור למעגל העבודה בתום המשבר. לפרישה מוקדמת כפויה כזאת עלולות להיות השלכות על חסכונות הפנסיה ועל יכולת ההישרדות הכלכלית של רבים. 

יותר-מבוגרים-מחפשים-עבודה-לאתר

יותר פניות מ"מבוגרים צעירים"

נ' מספרת שהתחילה את הקריירה שלה בתעשיית ההייטק כמזכירה והתקדמה עם הזמן לתפקידי מנהלת רכש וניהול מוצר. "עבודה אינטנסיבית של שעות ארוכות ונסיעות לחו"ל", היא אומרת. "בגיל 48 הגעתי לרוויה מההייטק והתפטרתי כדי לעבור לעבודה במגזר השלישי. הייתי מוכנה לוותר על שכר ולעשות משהו בשביל עצמי. מכרתי את הדירה בתל אביב, עברתי ליפו ונסעתי לחו"ל בפעם הראשונה לא בשביל עבודה". בסופו של דבר מצאה עבודה בעמותה, תחילה בחצי משרה ואחר כך כמנהלת פרויקטים. 

ומה קרה בקורונה?
"המשכורות של אנשי עמותות מגיעות מתרומות, והתרומות הפסיקו להגיע אז פוטרתי. מיד התחלתי לחפש עבודה, ואז התחילה המסכת הלא נעימה שבנאדם בגיל הזה יכול לעבור, בלי שיכירו ביכולות ובניסיון שלו. זה התחיל בשיחות טלפון שהיו מדהימות, גם שיחות זום שבהן לא הבחינו בגיל שלי, ואז איזה עשר פעמים ברציפות הגענו לקטע של הגיל. למרות שזה אסור, אפילו ברשות מקומית שאלו אותי בת כמה אני והיה ברור שבזה זה נגמר. הנימוק באחד המקומות היה שהם לא מחפשים מישהו שזה יהיה עבורו תחנת מעבר. זה לא שינה כשאמרתי שאני לא מתכוונת להפסיק לעבוד גם כשאגיע לגיל הפרישה".

מה לדעתך חוסם מעסיקים בגיוס אנשים בגילך?
הבנאדם שיושב מולי הרבה יותר צעיר ולא יכול להכיל את הניסיון שלי, הם כאילו מפחדים. אז נתנו לי תירוץ שאני דומיננטית מדי. יש לי קורות חיים מצוינים שאנשי מקצוע בדקו ושפצרו. חזרו אליי המון, אבל זה נגמר בשיחה על הגיל. זה כל כך מתסכל ומייאש.

"בנאדם לא נולד עם ניסיון. את הניסיון את רוכשת במשך שנים. למשל אני יכולה לעמוד הרבה יותר טוב מאדם צעיר בעבודה של לחץ במשרד. פחות מתרגשת מצעקות ולחץ בעבודה. אלה דברים שאנשים מבוגרים יכולים להיות טובים בהם יותר מצעירים".

גם השכר שמציעים הוא מביש, אומרת נ'. "אין בושה להגיד לבן אדם לעבוד משרה מלאה מ-8:00 בבוקר עד 19:00 בערב תמורת 6,000 שקל פלוס נסיעות. אני לא סופרת שעות בעבודה, התרגלתי מההייטק גם לעבוד בבית וגם בשישי-שבת. אני לא רוצה אפילו עשרת אלפים שקל. בעמותות משלמים מעט ואני יודעת מה זה לעבוד ב-8,000 שקל, עם הבונוס שאני מרגישה שאני תורמת לחברה".

ג' מחפשת עבודה גם דרך האתר "דרוש ניסיון" של עמותת והדרת, אף שהיא עוד לא הגיעה לגיל היעד, 60+. בעמותה אומרים כי במאי 2020 הגישו 309 אנשים 590 מועמדויות, לעומת מאי 2019 - שבו הגישו רק 77 אנשים 279 מועמדויות. "בתקופת הקורונה יש פניות מרובות של מחפשי עבודה שהוצאו לחל"ת וכן אנשים שפוטרו וזקוקים לפרנסה", אומרת מייסדת ומנכ"לית העמותה ריבי בלר. "מבחינת חתך הגילאים, הוא צעיר יותר מזה שאליו מורגלים בעמותה". 

פגיעה בביטחון הפנסיוני

הבעיה של תעסוקת מבוגרים הייתה קיימת עוד לפני המשבר. לפי נתוני משרד העבודה והרווחה, שיעור ההשתתפות של בני 35-44 בשוק העבודה עומד על 85% והוא יורד ב-16% אחרי עשור, בקרב בני 55-64. הסיבות לכך מגוונות. הסיבות מגוונות, אומרת יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. "יש נשים שעוזבות את העבודה כדי לטפל בהורים מבוגרים. יש אנשים שעובדים בעבודות פיזיות ונשחקים. יש שרוצים לעשות שינוי ואומרים זה עכשיו או אף פעם, יש בכירים שהגיעו לקצה ההתקדמות, ולא תמיד זה פשוט. יש אילוזיה שבחוץ כולם מחכים לך ואתה מגלה שיש הרבה אחרים בתור. ככל שתוחלת החיים עולה האינטנסיביות יותר גבוהה. ככל שהשוק עובר להיות עם קצבים מהירים של החלפת משרות זה יותר קשה ותלוי בכמה אתה מגיע ערוך לשלב הבא בקריירה".

משבר הקורונה רק החריף את הבעיה. לדברי ד"ר עדי ברנדר, ראש אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, "בשל עוצמת הזעזוע, במשבר הנוכחי נפלטו מבוגרים רבים ממקומות העבודה - כמו הצעירים. אבל בהינתן שהם כבר נפלטו, המבוגרים עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר. יהיה קשה להחזיר אותם לתעסוקה. את מי לא יחזירו? את העובד המבוגר. כי הוא לרוב יותר יקר, יש לו פחות מיומנויות בסיסיות מלצעירים ואולי גם אופק תעסוקה קצר יותר. אם מקום העבודה שלהם נסגר, המבוגרים יתקשו יותר למצוא מקום עבודה חדש, כפי שהיה גם לפני המשבר. לכן נדרש שהמאמץ הממשלתי יתמקד דווקא במבוגרים. עבורם הזמן הוא מאוד יקר, מישהו עם אופק תעסוקתי של עשר עד 15 שנים צריך להכשיר די מהר כדי שייוותרו מספיק שנים עד הפרישה".

פרופ' יותם מרגלית, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מצביע על התנגשות בין שתי מגמות עולמיות: הזדקנות האוכלוסייה, בבריאות טובה, ומגמת המחשוב והאוטומציה. "המבוגרים רוצים ויכולים לעבוד יותר שנים אבל רמת המיומנויות שלהם נמוכה", הוא אומר. "הדאגה העיקרית היא היפלטות משוק העבודה 12 שנים לפני הזמן. יש פה אובדן של 12 שנים עם תעסוקה והכנסה שאמורה לתרום לביטחון הפנסיוני".

לפי ניתוח שעשה מרגלית והוצג בכנס הורביץ ב-2019, אך טרם פורסם, בישראל יש 1.1 מיליון איש בני 50 עד גיל הפרישה, ש-320 אלף מהם לא עבדו. רבע מהם עבדו במשרה בהיקף גבוה עד גיל 45-50 ונפלטו משוק העבודה. זו הקבוצה שמרגלית ממליץ להתמקד בה. "מישהי שהייתה עקרת בית כל חייה, להחזיר אותה בגיל 55 למעגל התעסוקה זה הרבה יותר מסובך. אבל אנשים שעבדו יותר קל להחזיר, מדובר פה בכ-75 אלף איש. המדיניות מצד המדינה צריכה להיות הרבה יותר פעילה ומניעתית - עד הקורונה כמעט כל המשאבים של המדינה כוונו כלפי המובטלים. אבל צריך גם לכוון מאמצים לאותם עובדים מבוגרים שעומדים בהסתברות גבוהה להיפלט משוק העבודה, למשל לסבסד למעסיקים שלהם הכשרות מקצועיות. אם נעזור להם להישאר עוד כמה שנים בשוק נצמצם את תת-התעסוקה שלהם".

"בתוכניות הנוכחיות להכשרות מקצועיות אין התייחסות לגיל הזה, להיפך, ההכשרות מוכוונות לצעירים, למרות שדווקא קבוצת המבוגרים עלולה להיפגע יותר מהמשבר", מוסיף ברנדר. "לפי תרחישי הבסיס, אם נמצא חיסון או נלמד להתנהל עם הקורונה, נצא מהמשבר בסוף 2021 ונגיע לאבטלה של 6.5%-7%. הצעירים ימצאו שוב עבודה, ובניגוד למה שנאמר אני לא מעריך שבתרחיש כזה יהיה פה דור אבוד כמו במשברים כלכליים קודמים, שנוצרו בגלל כשלים מבניים בכלכלה.

"למבוגרים רבים חסר סט של כישורים בתחומים של עבודה בסביבה הדיגיטלית. כל מעסיק רוצה את הכישורים הבסיסיים כמו כישורי מחשב, שימוש באפליקציה ואנגלית. הוא לא יכשיר את העובדים שלו בזה, ודאי לא כשאופק התעסוקה שלהם קצר בגלל הגיל, ואלה הכישורים שהמדינה צריכה לעזור לפתח בהכשרות".

סטריאוטיפים חדשים בעקבות הקורונה

לפרישה המאולצת של עובדים מבוגרים יש גם נזקים פסיכולוגיים, אומר פרופ' יובל פלגי, ראש החוג לגרונטולוגיה מהפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. לדבריו, בעקבות הקורונה פתאום נהייתה הגדרה חדשה למונח "זיקנה". "אנשים מגיל 50-60 הפכו להיות זקנים בגלל שהם בקבוצת סיכון. אם אתה מוגדר כזקן, לא רוצים להעסיק אותך נתפס כפחות אטרקטיבי ולזה נלווים כל הסטריאוטיפים השליליים שמשויכים לזיקנה.

כיום, משרד העבודה מפעיל יחד עם ג'וינט ישראל את תוכנית "אמצע הדרך" שגיבשה פיילוטים לליווי עובדים בני הגילים האלה ולשירות "מאצ'ינג" למעסיקים, במטרה להתמודד עם תופעת הגילנות. במחצית הראשונה של 2020 השתתפו בתוכנית 640 איש ובסך הכול מתחילת התוכנית 2,682 איש. לדברי איתן, בתקופת הקורונה חלה עלייה חדה בכמות הפניות.

לדברי איתן, מנהלים צעירים חושבים שמנהלים מבוגרים מהם לא יקשיבו להם, יסתרו אותם. "הם חושבים, האם הוא יבין את הדינמיקה החברתית? האם הוא יהיה מוכן לעשות עבודות ב'רצפת הייצור'? התפקיד של משאבי האנוש וההנהלה הבכירה הוא לטפל בכל הסוגיות האלה של הגילנות".

דרור שקולניק, 64, חווה את תופעת הגילנות כבר 13 שנה מאז נאלץ לסגור את ההוסטל לנפגעי נפש שהקים ותפעל. "אם אין לך מקצוע מאוד מוגדר: מהנדס מחשבים או כירורג ולמדת פעם מדעי הרוח והיית עצמאי, מה שנשאר לך פחות או יותר זה שתי אופציות: לעבוד עם ילדים או עם קשישים. בתחומים האלה משלמים לא טוב. כששלחתי קורות חיים, שהם לא מן הגרועים, כמעט לא חזרו אליי. כיום אני חמישה שבועות עובד במט"ב, עושה ביקורי בית לקשישים, בשכר סביר, אחרי תקופה שבה לא עבדתי, עוד לפני הקורונה. לפי חישוב שעשו לי אני אמור לקבל בפנסיה איזה 620 שקל, אז אני לא רואה מצב שאני מפסיק לעבוד".

לדברי ברנדר, יש גם מעסיקים שרואים את היתרונות. "מעסיקים רבים אוהבים אנשים מבוגרים. הם אומרים: אדם מבוגר שאני מכשיר כבר לא יעזוב - ואכן זה מה שראינו בשוק העבודה לפני המשבר. צעיר לא יעבוד על רצפת הייצור בשביל עוד אלף שקל, הוא ילך לעבוד בחנות בקניון. גם בעבודות משרדיות מעסיקים רבים חושבים שאנשים מבוגרים הם יותר אחראים, יש להם יותר קשב, נכונות לשרת לקוחות. זה משהו שבהחלט יש לו שוק".

פלגי מעלה נקודת יתרון נוספת: "אם מביאים בחשבון את ימי המחלה שהורים לילדים צעירים לוקחים ואת מספר המעברים בין מקומות עבודה, הרי שעובדים מבוגרים הרבה יותר פנויים. אני לא קורא להפסיק לקחת הורים לילדים צעירים, אלא לא לפחד לקחת אנשים בגילאי 55, שהם מצוינים, אחראים, בעלי ניסיון ולא מפספסים ימי עבודה". 

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם