גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מאזן האימה החדש של הקניונים: זארה מכתיבה מודל תשלומים חדש והיא לא היחידה

כך נראה המאבק בין רשתות האופנה לחברות הנדל"ן על השכירות ודמי הניהול בימי הקורונה • החנויות דורשות שהקניונים יתחשבו בפדיונות הקורסים שלהן • חלק מהקניונים נתנו "הקלות קורונה", אבל נשמעות גם טענות על ניצול המצב • האם ההפסדים של מליסרון ברבעון האחרון הם רק קצה הקרחון?

קניון שבעת הכוכבים בחודש שעבר. חיכוכים בין קבוצות אופנה גדולות לקניונים / צילום: כדיה לוי, גלובס
קניון שבעת הכוכבים בחודש שעבר. חיכוכים בין קבוצות אופנה גדולות לקניונים / צילום: כדיה לוי, גלובס

הקורונה נותנת צידוק מחודש למאבק הישן בין הקניונים לרשתות האופנה על המודל לתשלום שכירות ודמי ניהול. ההשפעות הכלכליות של המגפה מוציאות מאיזון את מערכת היחסים בין הקניונים לרשתות, שמבקשות לסדוק תפיסות שהיו מקובלות עד היום בכל הענף.

עוד לפני הקורונה, על רקע השפעת השמיים הפתוחים והמסחר המקוון, ביקשו קמעונאיות האופנה והמסחר לשנות את המודל הקיים בחלק ניכר מקבוצות הקניונים, לפיו דמי השכירות ודמי הניהול קבועים. הן ביקשו לעבור לנוסחה שכוללת אחוזים מהמחזור.

עד לאחרונה הנוסחה הזו הייתה משהו לשאוף אליו, כשכל שוכר ניהל את המלחמה שלו באופן נקודתי. אבל במרץ האחרון, עם בוא משבר הקורונה וההחלטה של המדינה לסגור את הקניונים, החנויות והמסעדות - נוצר מפץ בענף. רשתות האופנה והמסחר עצרו את הוראות הקבע שבמסגרתן הן משלמות את דמי השכירות והניהול, והקניונים נדרשו להרכיב אותם מחדש כמו פאזל, חתיכה אחרי חתיכה.

"הקורונה טלטלה את המוסר העסקי"

בשיחה עם "גלובס" אומר בכיר בענף הקניונים: "כולם עצרו הוראות קבע כשנסגרו הקניונים, למרות ההסכמים. לקיים חוזה שאתה חתום עליו, הפך להיות דבר שאינו מובן מאליו. תשלומים הפכו להיות דבר לא מובן מאליו. שום דבר לא מובן מאליו. הקורונה גם טלטלה את המוסר העסקי במדינה. מה אפשר לעשות עם מי שהפדיון שלו ירד ב-50%? לומר לו ‘תשלם מלא'?". לפי בכירים בענף, בתוך שלושה חודשים הם נדרשו לבנות מחדש את מודל התשלום מול השוכרים: "זה פשוט להקים את החוזים והוראות הקבע מחדש".

ככל שחלף הזמן, הצליחו בקניונים להחזיר את רוב הוראות הקבע. חלקם מדברים על החזרה של 80%, אחרים על 95%. זה התאפשר, בין היתר, בעקבות הקלות משמעותיות שנתנו הקניונים לרשתות בשכר הדירה וגם מאחר שהפדיונות החלו להתאושש בחודשים מאי ויוני. בנוסף, בענף שררה אופטימיות לקראת חודשי החופש הגדול - יולי אוגוסט - שבהם לא יהיו טיסות לחו"ל, ולכן יותר ישראלים שיש להם כסף זמין לבזבז על קניות יהיו בארץ במקום ביעדים אחרים.

קבוצות הקניונים הגדולות העניקו הקלות משמעותיות לשוכרים בחודשים מאי ויוני. את "מחיר" ההקלות ניתן לראות כבר בדוחות שפרסמה השבוע מליסרון: הקלות של 148 מליון שקל, שהביאו אותה לסיים את הרבעון השני עם הפסד נקי של 187 מיליון שקל.
זארה מנסחת כללי שכירות מחדש

"אם לא היה מתווה של הקלות, שוכרים כנראה לא היו פותחים את החנות או היו פותחים באופן חלקי, והמצב היה הרבה יותר עגום. בסופו של דבר החזרה לפעילות משדרת גם לציבור חזרה לשגרה וגם מביאה תעסוקה, זה מזין אחד את השני".

אלא שאחרי האופטימיות שליוותה את החודשים מאי ויוני, שלוותה בהתאוששות הפדיונות, הכתיב חודש יולי מציאות שונה לחלוטין. דיווחים על גל שני של המגיפה, עלייה בתחלואה, מסיבות עיתונאים ותדרוכים, הגבלות על המשק וצניחה של 17% בפדיונות.
כעת, למרות התאוששות בפדיונות בשבוע הראשון של אוגוסט, קמעונאיות האופנה הגדולות פועלות לייצר שינוי בחוזים שכירות שמסתיימים בימים אלה, מה שעתיד להשפיע באופן ישיר על תוצאות הקניונים בשנים הבאות.

כך למשל, ל"גלובס" נודע כי קבוצת האופנה זארה ישראל, שמפעילה בישראל מגוון רחב של מותגים, בהם זארה, פול אנד בר, ברשקה ואחרים, הכתיבה לקניונים מודל תשלומים חדש. ביולי הודיעה זארה לקניונים שונים, כי במקום לשלם את דמי השכירות בתחילת החודש, כפי שנהוג בענף וכפי שמחייבים רוב החוזים, היא עוברת לשלם מחצית מהסכום בתחילת החודש ואת מחציתו השנייה בסופו, בכפוף לפדיונות.

לפי הערכות, אחת מקבוצות האופנה החזקות בישראל היא מאץ' ריטייל, הזכיינית של המותג השבדי H&M. עשור אחרי שהרשת נכנסה לישראל, היא נמצאת לקראת חידושי חוזים במספר חנויות, בחוזים שנחתמו לתקופות של 5 שנים עם אופציות להערכה. מדובר בשוכר עוגן בחלק ניכר מהקניונים בהם היא פועלת, ואם היא לא תקבל את מבוקשה מהקניונים, היא עשויה לסגור את החנויות הללו, ולהעתיק אותן למיקומים אחרים בהם שכר הדירה נוח יותר. עזיבה של שוכר גדול ומשמעותי שכזה שחולש על שטח רחב עלולה להוות מכה לאותו מתחם.

המאבקים מתנהלים מתחת לרדאר

המאבקים של הקבוצות הללו נעשו בעיקר בחדרי חדרים, כדי לא להסתכסך עם אותן קבוצות חזקות, שנחשבות לבבת עינו של כל קניון. מה שצף החוצה היה מאבקים של קבוצות גדולות אחרות, שהחליטו להיאבק בצורה אגרסיבית יותר מול בעלי הנכסים. קסטרו, לדוגמה, הספיקה להסתכסך ביולי עם מליסרון, שאיימה על קבוצת האופנה כי תחלט את ערבויותיה ותפנה אותה משתי חנויות בשל חוב של כ-4 מיליון שקל. שני קניונים נוספים, שבעת הכוכבים וקניון מבשרת כבר הגישו נגד קסטרו תביעה לביהמ"ש.

רון רוטר, מנכ"ל קסטרו / צילום: יח"צ

והן לא היחידות. רנואר פינתה את החנות של מקניון TLV, שבבעלות רבוע כחול נדל"ן, לאחר שלא קיבלה ההקלות שביקשה ואת ההגנות בחוזה ובדמי שכירות. גם חנויות של קמעונאיות אחרות במתחם לא נפתחו, ביניהן רשתות בינוניות דוגמת אירוקה.

במקביל למאבק של כל אחת מהקבוצות הללו, התרחש תהליך נוסף. אם עד משבר הקורונה הייתה בענף תחושה שכל שוכר פועל למען עצמו מול קבוצות הנדל"ן, הקורונה איחדה את הקמעונאים למאבק משותף, שהוביל בסופו של דבר להקלות המפליגות שקיבלו מהקניונים.

הכוח המאוחד החדש שלהן הפחיד את הקניונים עד כדי כך, שהם פנו לייצר התאגדות משל עצמם וביקשו אישור לפעולה כזאת מרשות התחרות. הצעד הזה אילץ בצורה עקיפה את רשות התחרות ולהגיב להתאחדות של הרשתות ולדרוש מהן לפעול בהתאם לדיני התחרות. רשות התחרות אמנם אמרה את שלה, אבל כדור השלג הזה ממשיך להגלגל ולגדול. המציאות הזו יוצרת שינוי באיזון של מערכת היחסים בין הקניונים לרשתות.

דוחות מליסרון חושפים את חומרת המצב

הדוחות שפרסמה השבוע מליסרון שופכים אור על המתח הזה. החברה מפרטת במצגת שמצורפת לדוחותיה כי בחודשים אפריל עד יולי היא חתמה על 71 חוזים מול שוכרים בקניונים בשטח של 7,361 מ"ר. היא גם מציינת כי לא נרשם שינוי מהותי גובה שכר הדירה בחוזים שנחתמו באותה תקופה בהשוואה לתקופה טרום הקורונה. בנוגע לגביית שכר דירה, מפרטת מליסרון כי הצליחה לגבות 95% מדמי השכירות עבור מאי, ו-96% עבור יוני.

הנתונים הללו מציירים מציאות אופטימית, אך חלקית מאוד. הנתונים מתייחסים "רק לחובות שהחברה פעלה לגבייתם, לא כולל חובות שנפרסו על פי הסכמת החברה", והם כוללים תקופה במהלכה ניתנו הקלות מעמיקות שאינן משקפות יכולת תשלום עתידית.
על הרקע הזה, חברת הנדל"ן המניב שבשליטת ליאורה עופר נאלצה לבצע הפחתה בשווי נכסיה של 310 מיליון שקל. אמנם מדובר בסכום גבוה, אך הוא מהווה פחות משני אחוז משווי נכסיה.

ליאורה עופר / צילום: ורדי כהנא

לדבריה, ההפחתה נובעת מצפי ל"פגיעה בהכנסות מפעילות הנכסים כתוצאה מהשלכות המשבר במהלך השנתיים הקרובות", והפחתה כוללת הקלות דוגמת החנות בדמי השכירות, דחיית ופריסת תשלומים, עלויות החלפת שוכרים, וסיוע לסקטורים שפעילותם נפגעה בצורה קשה.

בנוסף, מליסרון ביצעה עדכון ל-NOI המייצג של הנכסים, לפי נתוני החוזים העדכניים והציפייה לחוזים עתידיים. במילים אחרות, מליסרון מצהירה כי היא נערכת לאפשרות שתוכל לגבות דמי שכירות נמוכים יותר מחוזים עתידיים.

מליסרון, צריך לומר, נחשבת לאחת משלוש הקבוצות החזקות בענף וגם ככזו שיודעת להתמודד עם השוכרים שלה. כך יוצא שתמונת המצב שהיא משקפת, עדיין חיובית לעומת חברות אחרות.

"במאי ויוני נעשו עסקאות מצוינות במחירי טרום-קורונה. ביולי היה קשה יותר, והיו פחות חוזים שהתחדשו", אומר בכיר בתחום מרכזי הקניות, "אם לא היה גל שני, היינו מדברים על מחירים שהם טרום-קורונה, אבל המציאות של הגל השני שהתפרץ ביולי שינתה זאת. אין כרגע מגמה אחידה. אבל, יש מקומות ויש עסקים שלא מסוגלים לחדש באותם מחירים שהיו קודם, ואם אנחנו רוצים אותם אנחנו מחדשים להם חוזה בפחות, כך שזו תנועה מעורבת".

כולם רוצים לקבל  "הגנת קורונה"

במקביל בענף הנדל"ן המניב טוענים גורמים אחרים, כי אין כמעט עסקות, ואם יש - הן כוללות דרישה ל"הגנת קורונה", ככל שהפדינות ייפגעו. בהקשר זה אומרים בכירים בקבוצות אופנה רבות עמם שוחחנו בימים האחרונים: "החוזים חייבים להשתנות. לא ייתכן שאם בקניון חזק כמו כמו עזריאלי תל אביב יש ירידה של 50% בפדיון, נמשיך לשלם את אותו שכר דירה. הגיע הזמן שהקניונים יפנימו את השינוי. אנחנו לא נפר חוזים קיימים, אבל כשהחוזים יסתיימו לא נהסס לסגור חנויות".

נראה שההבנה הזו מחלחלת גם לענף הקניונים. לדברי בכיר בתחום הקניונים, "גם אם זה מצריך מאיתנו לתת עוד הנחות בעתיד, ניתן עוד הנחות כדי לאפשר לשוכרים לשרוד. בסוף זה לא חשוב אם נרוויח פחות והם ירוויחו פחות. בשנה הזו אף אחד לא ירוויח כסף".
התופעה החדשה שמלווה כל שיחת מו"מ בין בעל רשת חנויות לבין הקניון היא "הגנת קורונה". ההגנה אומרת ששכר הדירה ודמי ניהול לא עולים על אחוז מסויים מהמחזור. זה תלוי בכוח של המבקש ושל בעל הנכס. בתחום האופנה, למשל, ההגנות הן 8%-15% מהמחזור.

נראה כי רוב קבוצות הקניונים כבר מפנימות את המציאות המורכבת, ומצויות בהידברות יומיומית עם השוכרים וגם מעניקות הקלות. כדי לצמצם את הנזק העתידי הן פועלות על מנת להתמקד בהנחות נקודתיות, ועדיין מסרבות לשנות חוזים קיימים. האתגר הגדול של הענף צפוי להיות עם התחדשות חוזים חדשים, והלחץ שמתכוונות להפעיל הרשתות על הקניונים. הרשתות התמודדו לראשונה עם מציאות שבה התריס של החנות שלהן סגור וראו שהשד לא נורא כל כך, ושמדובר במנוף חזק ללחץ על הקניון.

אלא שגם כאן, טוענים הקניונים, יש לא מעט שוכרים שמנצלים את המצב: "50% מהשוכרים באמת צריכים עזרה, ו-50% מנצלים ניצול ציני את המצב ומנסים לשפר את המקום ואת שכר הדירה והמיקום תחת כסות הקורונה", כשגם קופות חולים ומרפאות וגם עסקים שלא חוו פגיעה רוצים הקלות נוספות.

מעטים הבכירים בענף הקמעונאות שמוכנים להתבטא בימים אלה לציטוט על מצב הענף. אחרי המלחמה המתוקשרת שניהלו הקמעונאים על מענקים והנחות, כולם מעדיפים להמתין בשקט עד שהפדיונות יתייצבו ונערכים לאפשרות שאולי יבוא גם גל שלישי.

"אנחנו חיים במסחר מאניה-דפרסיבי"

עופר שחטר, מנכ"ל חברת ניהול הקניונים פרומול הוא בין הבודדים שמוכנים לדבר היום בצורה גלויה על האתגר האדיר: "אנחנו חיים במסחר שהוא מאניה-דפרסיה, יש ימים רעים ויש ימים טובים, אין אחידות. זה משפיע גם בסגירה ופתיחה של חנוית ורשתות. אין יציבות בתחושות של הקונים והרשתות, וזה לא מאפשר לתכנן. אם ניקח מסעדה, אם נערכת ליום חלש ויש הרבה אנשים, יש לך שירות לא טוב. אין יציבות, וכשאין זה רע לעסקים".

לדברי תמיר בן שחר, ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר: "ברור שבמרכזים החזקים היכולת של הרשתות לשפר את החוזים שלהן תהיה פחותה. שני הצדדים עושים חושבים. המרכזים רוצים לשרוד ולעבור את התקופה. במרכזים החזקים לא תהיה להם בעיה, ההתמודדות תהיה במרכזים הפחות טובים. להערכתי, לאורך ציר הזמן טווחי החוזים יתקצרו וזה יתקרב יותר ויותר לנוסחה של אחוז מפדיון. כללי המשחק השתנו.

תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר / צילום: איל יצהר, גלובס

"היום חלק מהדיירים לא יכולים לשנות את מצבם כי הם חתומים על חוזים. כל השוק מבין שהדברים השתנו. אם עד עכשיו העוצמה הייתה אצל המרכזים, היום היא אצל הרשתות החזקות, וברור שהחוזים ישתנו".

בחודש הקרוב אנחנו צפויים ללמוד עוד על מצבן של הקמעונאיות וקבוצות הנדל"ן המניב, כשהתוצאות הללו בעיקר יבטאו את המציאות המאתגרת שכבר קיימת, כשהעתיד עדיין לוט בערפל. כך או כך, אומרים בענף, "2020 היא שנה אבודה. המטרה היא בסופו של דבר שכולם יהיו על הרגליים בסוף השנה, ולא ש-20% יהיו בפשיטת רגל". 

עוד כתבות

תיירים על חופי אבו דבי, איחוד האמירויות / צילום: Kamran Jebreili, AP

בקרוב: גוף ממשלתי לאיתור שת"פים והשקעות מהאמירויות יפתח סניף בת"א

מדובר במשרד בינלאומי ראשון של משרד ההשקעות באבו דאבי (ADIO), גוף ממשלתי של הנסיכות העוסק בחיפוש שיתופי פעולה והשקעות ● על פתיחת המשרד הוחלט בעקבות מגעים עם Invest in Israel במשרד הכלכלה והתעשייה ועם עוד גופים ישראליים תוך מיקוד בתחומי חדשנות וטכנולוגיה

איור עטיפת הספר

שופטת העליון שהפכה לסמל פמיניסטי וגיבורת תרבות ברשת

איך הפכה שופטת ביהמ"ש העליון האמריקאי רות ביידר גינסבורג לאייקון הפמיניסטי המשמעותי של ימינו ומה הקשר לראפר שנרצח בגיל 24 ● ראיון עם יוצרות הסרט התיעודי המדובר RBG ● כתבה זו פורסמה לראשונה באוקטובר 2018, אנחנו מפרסמים אותה כלשונה בשנית בעקבות פטירתה של רות ביידר גינסבורג

ד"ר טל בן שחר / צילום: Laura Pedrick

ד"ר טל בן שחר: "לא נולדתי מאושר - אבל אני עובד על זה"

ד"ר טל בן שחר, מייסד האקדמיה ללימודי אושר, אומר שאושר הוא כמו יופי: "אי אפשר להגדיר אותו, אבל יודעים כשהוא שם"

סלמאן מלך סעודיה עם בנו נסיך הכתר מוחמד / צילום: Saudi Press Agency, Associated Press

ויכוח סוער מאחורי דלתות הארמון הסעודי: האם להתקדם להסכם עם ישראל

מלך סעודיה סלמאן ובנו, נסיך הכתר, מוחמד נמצאים בוויכוח סוער - האם ללכת בעקבות איחוד האמירויות ובחריין, ולנרמל את היחסים עם ישראל? ● במרכז העימות במשפחת המלוכה נמצאת הדרישה הפלסטינית למדינה עצמאית ● הזמן, בינתיים, לצידה של ישראל

חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק

ירון ואורלי זליכה לא האמינו למיקום של ישראל במדד האושר הבינלאומי. אז הם יצאו לבדוק

משהו בציונים הגבוהים שבהם זוכה ישראל שוב ושוב במדדי האושר העולמיים לא בדיוק הסתדר לפרופ' ירון זליכה ולרעייתו ד"ר אורלי זליכה ● אז הם יצאו לבדוק את הנושא באמצעות מחקר משותף ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

מכשיר לבדיקת קורונה של חברת Visby Medical  / צילום: יח"צ

ה-FDA אישר בדיקת קורונה ביתית ומיידית שפיתח יזם ישראלי

חברת Visby Medical שהקים בארה"ב הישראלי אדם דה לה זרטה פיתחה מכשיר קטן כגודל כך היד, מתכלה, שמחזיר תוצאות מבדיקת קורונה תוך חצי שעה ● האישור שקיבלה מה-FDA לא מפרט את רמה הדיוק שלה

רויטרס ערן זהבי / צילום: STRINGER, רויטרס

הגיע הזמן להודות: ישראל היא לא מעצמת כדורגל והכסף צריך ללכת לענפים אחרים

רוב הפעילות הספורטיבית בישראל נקטעה בחודש מרץ בעקבות הקורונה • אז מה בכל זאת כדי ללמוד מהשנה החולפת - שההשקעה בכדורגל לא מחזירה את עצמה ושבריכות שחייה חשובות לא פחות מאצטדיונים • וגם: איך ההסכם עם איחוד האמירויות יכול לשדרג את הספורט המקומי

עמית סגל. צולם: במלון וילה בראון, הנביאים 54, ירושלים / צילום: יוסי זמיר

עמית סגל מודה שיש לו גישה ספקנית לגבי תיקי נתניהו. והוא לא מתכוון להתנצל על זה

הטענות שהוא שופר של נתניהו, האלימות של הימין מול זו של השמאל, האג'נדה של העליון והחסימות בטוויטר • וגם, למה בעצם כל כך קל להוציא אותו מהכלים כשמזכירים לו את אבא שלו • הפרשן הפוליטי של חדשות 12 מסכם שנה סוערת במיוחד ולא חוסך ביקורת גם מחבריו לתקשורת ● "אוף דה רקורד"

וואן ונדרבילט. שוק של שוכרים  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מגדל המשרדים מעל גרנד סנטרל במנהטן נחנך בעיתוי גרוע

בניין One Vanderbilt של חברת SL Green נבנה בעלות של 3 מיליארד דולר וכעת יצטרך להתמודד עם אתגרים קשים באכלוס

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

צילום: יונתן בלום

כל מי שעיניו בראשו רואה לאן אנחנו הולכים: מדינת פל-קל בחוסר תפקוד

הזקנים חשים נבגדים, הצעירים חשים שקופים, החרדים חשים מותקפים, הערבים חשים מודרים, הילדים לא לומדים, משלמי המסים חשים מרומים, וכולם צודקים ● אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל כולנו יודעים שזה לא הולך להיות טוב ● דרור פויר בטור לא אופטימי לשנה החדשה (אבל בסופו יש נחמה) ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע. נמל חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

על קו דובאי חיפה, ו"שיטת" אלדד פרי. כותרות הנדל"ן

שלומי פוגל ממספנות ישראל חובר לחברה מדובאי ● "גלובס" בעקבות גיוסי החובות של פרי נדל"ן כל הדרך לקריסה ● המספרים העגומים של מחיר למשתכן נחשפים ● ומדוע קשיי הרישוי מטרידים את אנשי הנדל"ן לא פחות מהקורונה

ד”ר חיים זיכרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

"ההסללה של החרדים לערים נפרדות הייתה טעות"

מצוקת הדיור של הציבור החרדי לא תיפתר בקדנציה הזאת, אף שנציגי הציבור ממלאים את התפקידים הבכירים בתחום הנדל"ן, כך סבור ד"ר חיים זיכרמן, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו

אפליקציות ה־Wellness / צילום ואיור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הדרך אל האושר עוברת בחנות האפליקציות

הן נגישות, קלות לשימוש, עונות על צרכים והולמות את רוח התקופה. אפליקציות ה־Wellness לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות תופסות את החלל שהותירו מערכות הבריאות והגורואים • כתבתנו חקרה, התנסתה ומדווחת ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

ד"ר ברק עקביוב  / צילום: איל יצהר, גלובס

חזית חדשה במלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

בקשה למענק מחקר שחזרה עם הערה "זה לא יעבוד לעולם" הובילה את ד"ר ברק עקביוב לפתח שיטה חדשנית לתכנון תרופות אנטיביוטיות ● התקווה היא שהיא תיתן מענה למחסור בתרופות יעילות חדשות

פרופ’ ענבל גושן / צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תאי המוח שמחליטים מה נזכור גם בעוד שנים

לאורך שנים חוקרי זיכרון ביטלו את תפקידם של תאים מסוימים במוח בתיוק זיכרונות • פרופ' ענבל גושן מגלה אותם מחדש

השופטת רות ביידר גינזבורג ז"ל / צילום: Cliff Owen, Associated Press

שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות ביידר גינסבורג נפטרה בגיל 87

גינסבורג, שהפכה בשנים האחרונות גם לאייקון תרבותי, נפטרה ממחלת הסרטן ● קידמה פסיקות ליברליות בעליון בסוגיות נפיצות בחברה האמריקאית: זכויות הפלה, נישואים חד מיניים ועוד ● "המשאלה הכי עזה שלי היא שלא יחליפו אותי בתפקיד עד שיושבע נשיא חדש", אמרה לפני מספר ימים

עמית בן דב / צילום: איל יצהר, גלובס

הסיפור שהתחיל בשרטוט על מפית בבית קפה ונגמר (בינתיים) בגיוס לפי שווי של 2 מיליארד דולר

עמית בן דב חלם להיות ג'ימי הנדריקס הבא, וגם לתפקיד הראשון בהייטק התגלגל בעקבות החלום להשתלב בעסקי הבידור ● בגיל 50 הוא החליט להקים סטארט-אפ ראשון, שמנתח שיחות של אנשי מכירות ומספק להם המלצות ● היעד: להיות ה"טסלה של עולם המכירות"

עמק יזרעאל. יישובים בפריפריה זכו פחות בקרקעות   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צדק חלוקתי בגבולות המוניציפליים? המחקר שמגלה שזה קורה בעיקר במרכז הארץ, ובעיקר ליהודים

מחקר חדש בדק יותר מ-90 החלטות של ועדות הגבולות בין השנים 2003 ל-2016 • אף שמטרתן הייתה להעביר שטחים לרשויות חלשות - רוב המרוויחות הן רשויות יהודיות במרכז, שהיו מקורבות לשר הפנים באותה עת

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

טראמפ צפוי לחתום ביום ראשון על צו שיאסור הורדות של וויצ'ט וטיקטוק בארה"ב

לפי דיווח ברויטרס, נשיא ארה"ב יחתום ביום ראשון על צו שתוציא מחלקת המסחר האמריקאית שיאסור להוריד בארה"ב את האפליקציות הסיניות