גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו
אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

ארבע פעמים התנגד השופט מני מזוז להריסת בתי מחבלים בתקופת נשיאותה של השופטת מרים נאור. התנגד, אך כמעט תמיד נותר בדעת מיעוט. כל זמן שלא הצליח להדביק בעמדתו שופטים רבים נוספים - ההתעלמות שלו מההלכה המושרשת של העליון, שלפיה הממשלה רשאית להרוס את בתי הרוצחים, לא מאוד הפריעה לנאור. חוות הדעת של מזוז סטו מהמקובל, אך נזקן הממשי היה אפסי. אלא שאז הגיעה הפעם החמישית. מזוז שובץ לדון בהריסת בית המחבל שרצח את הרב נחמיה לביא והחייל אהרון בנט, ושוב ביקש לסטות מהמקובל בבית המשפט ולאסור על הריסת בית הרוצח. בדיעבד, ההתנגדות הזו של מזוז להריסת בית הרוצח תתגלה עבורו, די מהר, כהתנגדות אחת יותר מדי.

נאור גוזרת על מזוז "בצורת תיקים"

בהרכב הפעם ישבו, לצד מזוז, השופטת ענת ברון ונשיאת העליון. בניגוד לעמדת נאור קבעו מזוז וברון כי בית הרוצח ייוותר על כנו. הסיבה הייתה פחות עקרונית מהרגיל ונגעה לשאלת זיקת המגורים של הרוצח. כך או כך, להיות בדעת מיעוט היה עניין שהנשיאה לחלוטין לא הייתה רגילה לו. ההתנהגות הלא קולגיאלית של מזוז, שפעם אחר פעם התעלם מהפסיקה הענפה בנושא, הגיעה לנאור, אישה חביבה בדרך כלל, עד כאן. נאור התכוונה לשים סוף להתנהלות של מזוז.

במהדורה האחרונה (2017) של ספרה "העליונים", מתארת נעמי לויצקי, כי נאור "זעמה" על מזוז, והדברים הגיעו לכדי "התכתשות מילולית" עמו בישיבת ההרכב. חודש לאחר מכן ביקש מזוז מנאור לקבוע דיון נוסף בנושא הריסות בתי מחבלים. הוא ביקש לקבוע תקדים חדש ולסטות מההלכה המקובלת כך שהריסות בתי מחבלים ייאסרו.

נאור סירבה לבקשת מזוז. היא הסבירה שהפסיקה, עוד מימיו של הנשיא אהרן ברק, מאפשרת להרוס בתי מחבלים והדיון מיותר. יותר מכך, נאור חששה שבזמן שבו ידונו השופטים בשאלת חוקיותן של הריסות בתי המחבלים תאבד הממשלה כלי הרתעתי משמעותי כנגד הטרור ותיאלץ להימנע מביצוע הריסות נוספות עד החלטה חדשה בנושא. לויצקי רמזה בספרה כי נאור נקמה במזוז ובמשך "זמן רב" הפסיקה לשבץ אותו בהרכבים של הריסות בתי מחבלים.

הטבלה לא משקרת

בעקבות פסק הדין השערורייתי מהשבוע שבו קבעו השופטים מזוז וקרא כי לא ניתן להרוס את בית רוצחו של החייל עמית בן יגאל, חזרתי לבחון את פסיקות השופטים בתיקי הריסות הבתים מהשנים האחרונות. הרכבתי את טבלת ההרכבים שדנו בתיקי הריסות בתי מחבלים בחמש השנים האחרונות. ממינויה של השופטת נאור לנשיאת העליון, בתחילת שנת 2015, ועד ימינו אנו. מדובר ב-44 תיקים בסך הכול. בחנתי הרכב הרכב, והתמקדתי באלה שבהם שובץ השופט מזוז, וניסיתי לבחון את הטענה של לויצקי. האם הנשיאה נאור ידעה "לטפל" בשופטים סוררים שסטו משורת הפסיקה המקובלת בכל הנוגע להריסת בתי מחבלים?

ובכן, לויצקי מדייקת ולא מדייקת. מצד אחד היא מספרת שלפני המריבה בין נאור למזוז הלה ישב בהרכבים של הריסות בתים "שלוש וארבע פעמים בחודש", והנתון הזה שגוי לחלוטין. מזוז ישב בתיקי הריסות, עד המריבה עם נאור, חמש פעמים בלבד, במשך 15 חודשים. אלא שבחינת הרכבי העליון מאותה נקודה והלאה מעלה שכנראה יש צדק לא מועט בטענתה המרכזית של לויצקי. מהיום שבו מנע מזוז הריסת בית מחבלים ועד פרישתה של נאור מכס השיפוט לא שובץ מזוז ולו פעם אחת לתיק של הריסת בתי מחבלים.

נתון מעניין נוסף הוא שברגע שהנשיאה חיות החליפה את הנשיאה נאור - גזירת "בצורת תיקי ההריסות" שנגזרה על מזוז התבטלה באחת. מזוז חזר לככב בתיקים האלה באופן מיידי. בכ-40% מתיקי הריסות בתי המחבלים שנדונו עד התקרית עם נאור - מזוז היה חלק מההרכב. מזוז ישב גם בכרבע מהתיקים שנדונו אחרי שנאור סיימה את כהונתה. ורק מאז התקרית ועד סיום כהונת נאור - שממה. האם השממה הזו יכולה להיות מוסברת באופן אחר מלבד שיבוץ מכוון על ידי נאור של הרכבים נטולי מזוז?

הסתברות של פחות מאחוז

ביוני האחרון פורסם מאמר של פרופ' יהונתן גבעתי וישראל רוזנברג בכתב העת Journal Of Empirical Legal Studies, שהוא כתב העת המוביל למחקרים אמפיריים במשפט. המאמר (How Would Judges Compose Judicial Panels? Theory and Evidence from the Supreme Court of Israel) נחשב לפורץ דרך בכך שמיפה לראשונה את התנהגות שופטי העליון בכל הנוגע לבחירת ההרכבים שבהם נדחות עתירות על הסף. עד לאחרונה מקובל היה ששופט תורן המבקש לדחות עתירה על הסף פונה לשני שופטים נוספים על מנת שאלה יצטרפו אליו להחלטת הדחייה. המחקר ביקש לבחון האם השופטים התורנים פונים לשני שופטים נוספים באופן רנדומלי, או שאולי במסגרת השלשות האלה נוצרו קליקות קבועות בין שופטים. חתום לי ואחתום לך.

המחקר הוכיח כי דבר בבחירת השופטים את חבריהם להרכב שבו נדחות עתירות על הסף לא היה מקרי. וזאת בלשון המעטה. הנה כמה דוגמאות. פוגלמן בחר בהרכב לצידו את ברק-ארז ב-88% מהמקרים. ברק-ארז לא נשארה חייבת ואף היא בחרה את פוגלמן ב90% מהמקרים. חיות בחרה את סולברג בלא יותר מאשר 0 אחוז מהמקרים, אבל לא משום שאחוזים גדולים מפחידים אותה. את פוגלמן, לצורך העניין, בחרה חיות ב91% מהמקרים, ואת ברק-ארז וברון בחרה בשיעורים של 33% ו-46% בהתאמה. הנתונים יפים, הקליקות בעליון עובדות והשיבוצים, מתברר, לא תמיד רנדומליים. לפחות ביחס להרכבים של דחיות על הסף.

העברתי השבוע את הנתונים שאספתי בעניין הריסות בתים לידיו של גבעתי וביקשתי לברר איתו האם ייתכן שהייתה זו יד המקרה שמנעה ממזוז לדון בתיקים אלה כאשר גילה פנים שלא כהלכה בתקופת הנשיאה נאור. גבעתי ניטרל השפעות שונות, שיקלל את הנתונים ביחס לכלל השופטים, והמסקנה שלו הייתה חד משמעית: מבחינה סטטיסטית ההסתברות שאי שיבוצו של מזוז התרחש באופן מקרי עומדת על פחות מאחוז.

אז או שעלינו כאן על פלא סטטיסטי של ממש, או, ואני מסייג את עצמי באמצעות המילה "אולי" - יש צדק בדבריה של לויצקי, וכשלנשיאת העליון נאור היה חשוב להמשיך ולאפשר לממשלה להרוס את בתיהם של המחבלים היא ידעה להנדס את הרכבי השופטים בבית המשפט שלה ככה שלא ישובץ בהם שופט כמו מזוז. אני רחוק מאוד מלהיות מאוהב במשחקי השיבוצים האלה שמתרחשים בעליון. האמת היא שאני רואה אותם בחומרה רבה, אבל אני מבין שהם מתקיימים. והמציאות הזו מתרחשת על אף הכחשות חוזרות ונשנות מצד מערכת המשפט לקיומה של הפרקטיקה הזו.

למעשה, כשבוחנים את ההכחשות האלה בדקדוק מבינים שלא מדובר בהכחשות של ממש. כשהשופטת נאור ציינה, בכנס לשכת עורכי הדין במאי 2017, כי "אני כמעט (ההדגשות בציטוט אינן במקור; ג"ב) ואינני נוהגת לקבוע את ההרכבים בכל תיק", והוסיפה וסיפרה כי "רובם המוחלט של ההרכבים נקבע באופן אקראי על ידי הצוות המינהלי בלי מעורבות שלי או של אנשי לשכתי", והבחינה בין התיקים הרגילים לבין התיקים שהם "רגישים במיוחד" - איני יודע למה התכוונה. מי קובע את הרגישות ומה היקף הרגישויות? מה שברור מהדברים האלה הוא שהתופעה של שיבוץ אסטרטגי בהרכבים מסוימים היא תופעה שקיימת בעליון, וזאת גם על פי נאור.

בכל הנוגע להריסת בתי מחבלים לנאור היה חשוב לנהל את בית המשפט שלה והיא עשתה זאת די ביעילות. כנראה שלנשיאה חיות זה פחות חשוב. או ששיקולים אחרים הם אלה שמנחים אותה. כך או כך התוצאה קשה. בבית המשפט של חיות האפשרות של הממשלה להרתיע את המחבלים העתידיים הולכת ונמוגה.

דרישת הימין כמעט בלתי נתפסת

קשה להפריז במידת האיוולת שיש בדרישה שמגיעה כעת לדיון נוסף בשאלת הריסת בתי מחבלים. הימין, ובראשו ראש הממשלה, לוחצים כעת על היועץ המשפטי לממשלה לבקש מהעליון לפתוח את הנושא המחדש. והדבר כמעט בלתי נתפס. בדיוק את מה שמזוז ביקש בשנת 2016, ונאור לא הסכימה להעניק לו, מבקש כעת הימין להגיש לו על מגש של כסף.

במנטליות השיפוטית והאידיאולוגית המוכרת בקרב העליונים מדובר בנס כמעט גלוי שעדיין רוב ההרכבים מאפשר לממשלה להרוס בתי מחבלים. האם אנחנו באמת רוצים לפתוח את הסוגיה הזו לדיון עקרוני מחודש? כל ההלכות העקרוניות נפסקו לטובת הריסת בתי המחבלים, אז מדוע הימין מתעקש לנהל עליהן דיון מחודש? הבעיה אינה בהלכה, אלא בשופטים סוררים המתעקשים לפעול בדרך עצמאית שלא מכבדת את המוסד שהם חלק ממנו.

השופטת ברק-ארז היא דוגמה קלאסית למי שאינה רווה רוב נחת מכלי ההריסה אבל מקבלת על עצמה את הפסיקה הקיימת בתחום ולא פעם מיישרת קו עם עמדת הממשלה. האם הימין באמת מבקש לראות שופטים כמותה מביעים דעה שלילית עקרונית בדיון שיפתח מחדש את ההכרעה העקרונית בנושא? האם הדרך לפתור את הבעיות ששופטים סוררים מהסוג של מזוז מייצרים אינה עוברת בדיוק באותן הדרכים מהסוג שבהן פעלה הנשיאה נאור?

אם אלה לא "המקרים הרגישים" המצדיקים זאת - מהם מקרים רגישים? 

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

מליאת הכנסת / צילום: אורן בן חקון, פול

לאחר ניגוחים מימין ומשמאל: חוק הקורונה עבר הערב בקריאה ראשונה במליאה

הכנסת דחתה את הפגרה שלה כדי לחוקק מחדש את התיקונים לחוק הקורונה הגדול, שיאפשרו הגבלות חדשות בסגר שייכנס לתקפו מחר בצהריים ● גנץ יקיים מסיבת עיתונאים הערב

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

לאחר הדיבידנד: אלקו מכרה מניות אלקטרה צריכה בכ-57 מיליון שקל

מניית אלקטרה צריכה קפצה ב-118% מהשפל אליו הגיעה באמצע חודש מרץ השנה ● בשבוע הבא תחלק אלקטרה צריכה דיבידנד בגובה של כ-300 מיליון שקל

משרדי לייבפרסון / צילום: תמר מצפי

לייבפרסון תובעת את מגדל רוגובין תדהר על חילוט ערבויות לא כחוק

חברת ההייטק לייבפרסון הגישה תביעה בסך כ-4.6 מיליון שקל נגד בעלות הנכס אותו שכרה לייבפרסון במשך כעשור באיזור התעשייה ברעננה

הקמת הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א. שווי חניה פרטית כ־700 אלף שקל  / צילום: כדיה לוי, גלובס

"תקן החניה החדש יצמצם מאוד התחדשות עירונית"

מסמך המדיניות של תל אביב שמצמצם משמעותית את מספר החניות בתב"עות ישנות ישפיע עם על פרויקטים של פינוי בינוי

בנימין נתניהו כשהודיע על הסגר השני / צילום: via Pool , רויטרס

עשרות ישראלים מתים מדי יום, וממשלת "האחדות הלאומית" מתעסקת במגזריות

ההתמקדות של רה"מ בנימין נתניהו בהפגנות הייתה מלאכת הסטת דיון אחרי ישיבות הקבינט וישיבות הממשלה ● כעת כולם מאשימים אותו בכך שבניגוד לעמדת הפרויקטור, משרד האוצר ונגיד בנק ישראל הוא גרר את המשק הישראלי לסגר כולל, רק כדי לדכא את המחאה

פועלים באתר בניה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ענף הבנייה יוחרג מהסגר, אך עדיין לא ברור אם הפועלים הפלסטינים יורשו להיכנס לארץ

ממשלת ישראל קיבלה החלטה בשעה האחרונה לפיה ענף הבנייה יוחרג ולמרות הסגר הכללי יוכל לפעול כרגיל ● ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הפועלים הפלסטינים הם חוליית מפתח בהתקדמות בעבודה. אם לא נביא אותם האתרים יעצרו"

צילום: יונתן בלום

תעלת המזגן הייתה המקום הכי חשוב שהייתי בו השבוע

דרור פויר נאלץ להכנס השבוע לתעלת המזגן כדי לנקות פילטרים - וכשיצא משם הכול נראה אותו דבר - רק טיפה יותר טוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו עולים למטוס לחתימת ההסכם בוושינגטון / צילום: אבי אוחיון, לע"מ

"הוושינגטון פוסט": נתניהו נוהג להביא לארה"ב את הכביסה המלוכלכת, מילולית

גורמים רשמיים אמרו ל"וושינגטון פוסט" כי משפחת נתניהו נוהגת להביא מזוודות עם בגדים מלוכלכלים לביקורים בבית הלבן כדי שיטופלו על ידי שירותי הכביסה שניתנים בחינם במקום

ניסוי הטילים  / צילום: צילום מסך

צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים

הניסויים הכשירו את המערכת לשימוש מבצעי בזרוע הים, כאשר הטילים ישולבו בספינות הטילים "סער 5" ו"סער 6" העתידות להיקלט בחיל הים בחודשים הקרובים ● מדובר בטיל שפותח על ידי התעשייה האווירית

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

המתווה לסגר: יוכלו לצאת מהארץ מי שרכשו כרטיסים עד היום

המתווה שסוכם מאפשר יציאה מהארץ לכל מי שרכשו כרטיסי טיסה עד למועד כניסת הסגר לתוקף, קרי היום ה-25 לחודש, עד שעה 14:00 ● לפי המתווה תותר כניסת ישראלים ארצה ללא הגבלה ● מדובר במתווה שיוביל לבריחת חברות תעופה זרות מכאן ולקושי גדול לחברות הישראליות

נוריאל רוביני/ / צילום: רויטרס Lucy Nicholson

נביא הזעם של 2008 בטוח: "הולך להיות כמו המשבר הקודם, רק יותר גרוע"

הוא חזה את המשבר ב-2008 והפך לאחד מהכלכלנים הנודעים בעולם; כעת חוזר פרופ' נוריאל רוביני ומזהיר בריאיון בלעדי ל"גלובס" כי הדרך להתאוששות מהקורונה תהיה ארוכה וכואבת • ויש לו גם אמירה מפתיעה לקראת הבחירות בארה"ב: "טראמפ רק מעמיד פנים שהוא פופוליסט" ● האזינו

אבי פרידמן / צילום: יח"צ

מנכ"ל יונייטד בישראל אבי פרידמן פורש אחרי 21 שנה

ב-1 באוקטובר יועברו מושכות ניהול השלוחה הישראלית של החברה ליעל ברזילי, מנהלת המכירות האיזורית ● פרידמן יוסיף לשמש כיועץ לחברה

מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

ההייטק, התעשיות הביטחוניות וחלק מהפיננסים יוחרגו מהסגר. אלו עוד הקלות ניתנו ברגע האחרון?

ההקלות סוכמו לאחר שבישיבת הממשלה אושר מתווה מחמיר לסגר שאינו מאפשר לעסקים שאינם מוגדרים חיוניים לפעול בתכונת מצומצמת ● כ"ץ: "אני גאה בכך שאחרי מאבק קשה הצלחתי היום לשנות את מתווה סגירת המגזר הפרטי ובניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול"

יס פלנט / צילום: יחצ

סרט אימה לענקית הקולנוע של מוקי גריידינגר: סינוורלד דיווחה על הפסד של 1.6 מיליארד דולר

הקבוצה שמובלת על ידי מוקי גריידינגר הישראלי אשר גם שותף בה, עדכנה כי היום כי רשמה ירידה חדה בהכנסות במחצית הראשונה של 2020 - של כ-67% לסך של 712 מיליון דולר

עו”ד אמיר עסלי / צילום: איל יצהר

מגמת "ההצעה הלא אחידה" בהנפקות - פה כדי להישאר

ההצעה הלא אחידה מספקת וודאות גבוהה יותר, הן לחברה ביחס להצלחת ההנפקה והן למשקיעים המוסדיים ● הנפקות ראשוניות בהצעה לא אחידה יכולות לתרום לשוק משוכלל יותר, פעיל יותר ובריא יותר

זאב אבלס / צילום: איל יצהר

היו"ר הוותיק יוחלף: מה צפוי בבנק אגוד לאחר השלמת המיזוג עם מזרחי טפחות

לאחר שבעלי המניות באגוד נענו להצעת הרכש, צפוי שינוי בזהות חברי הדירקטוריון באגוד, בהם גם היו"ר זאב אבלס ● אחרי שיושגו הבנות על מספר עובדי אגוד שיפרשו, והלקוחות ייקלטו במזרחי טפחות, יחל השלב שיבסס את הבנק הממוזג כשלישי בגודלו בענף

מכונית חשמלית של ג'נרל מוטורוס / צילום: רויטרס

קליפורניה תאסור מכירות של מכוניות מונעות דלק החל משנת 2035

מושל המדינה אומר כי אימוץ נרחב של כלי רכב ללא פליטה יפחית את פליטת גזי החממה ויסייע במאבק בשינויי האקלים

פרויקט "המארג" בסינגפור / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עיר בתוך עיר: האם מתחמי הדיור שמספקים לנו הכל הם התשובה לאושר?

למקום המגורים חשיבות גדולה לתחושת האושר והרווחה, וגם האדריכלים נרתמים ליצירת סוגים חדשים של בנייה עירונית: קומפלקסים שיודעים לספק את כל הצרכים, ממגורים ועבודה ועד ספורט וטבע ● היתרונות של עיר קטנה בלי לוותר על העיר הגדולה ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

הסכמות היסטוריות: הנפקת התעשייה האווירית יוצאת לדרך

ועדת השרים להפרטה צפויה לאשר להנפיק עד 35% מהתעשייה האווירית, לאחר שהושגו הסכמות עם הממונה על השכר ועם גורמי ביטחון • העובדים לא יידרשו להחזיר כסף בשל חריגות שכר, והאינטרסים החיוניים של המדינה יוגנו בכנסת

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הירידות בבורסה בת"א התמתנו בסיום; אורמת קפצה ב-5.7%

מחזור המסחר הסתכם בכ-2.85 מיליארד שקל ● ירידות חדות נרשמו במניות אלקטריאון, קומפיוג'ן, גזית גלוב, אפריקה מגורים ואבוג'ן ● בסיכום שבועי רשם מדד ת"א 35 ירידה של כ-3.7%, ומתחילת השנה ירד ב-24.2%