גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיש שחיבר בין מדע לאמנות פופולרית: "אני רוצה שהציבור יראה את המדענים כבני אדם"

דורון וובר, ראש החטיבה להנגשת מדע לציבור בקרן סלואן, מהקרנות החשובות בארה"ב לתמיכה במחקר וחינוך מדעי, לא רוצה לעסוק בהסברה, אלא להכניס את המדע לחיינו דרך סיפורים ● בשביל זה הוא משתף פעולה עם אנשי קולנוע, תיאטרון וספרות

אם תשאלו את דורון וובר, בכיר בקרן הפילנתרופית Alfred P Sloan, מה הוא היה הכי רוצה לעשות, הוא היה אומר להתמסר לכתיבה. מאחוריו כבר כמה ספרים מצליחים, ובימים אלה ממש הוא כותב ספר על ישראל. "אני כותב על טייסת קרב שמתמודדת בבחירות נגד דמות בהשראת נתניהו", מספר וובר, אמריקאי בן להורים ישראלים. "ניסיתי לכתוב אותה כך שהיא תגיע מהשמאל, קצת בהשראת סתיו שפיר, אבל כמה שניסיתי, זה יצא לא אמין מספיק שדמות כזו באמת תנצח בישראל, אז בחרתי בדמות שמגיעה מהימין המתון. היא היום ציפי לבני יותר מסתיו שפיר".

במסגרת תפקידו בקרן, וובר מסייע לאנשי ספרות ואמנות אחרים להציא לאור את סיפוריהם, ובתנאי שהם עוסקים במדע. הוא עומד בראש החטיבה להנגשת מדע לציבור, אבל הוא מתייחס לתפקיד קצת אחרת ממנגישי מדע אחרים. "אני בעצם קונגלומרט מדיה שתומך בכל אמנות פופולרית שמייצגת את המדע", הוא אומר. "כך אני בונה גשר בין המדעים לאמנויות".

למעשה, וובר קיבל לידיו קרן לתמיכה בהנגשת מדע, אותה באופן מתוחכם לקרן תמיכה באמנות פופולרית. הקרן תומכת בהפקה של סרטים עלילתיים ודוקומנטריים ומחלקת מלגות לכתיבת ספרי פרוזה וביוגרפיה, שבהם מככבים מדענים בתפקידים ראשיים ומעניינים.

"רק עכשיו מוכנים לשמוע על הדי למאר"

"המטרה שלי היא לא הסברה", הוא אומר. "אני רוצה דבר פשוט - שהציבור יראה את המדענים כבני אדם. אני רוצה להכניס אתכם לחיי אנשים שהם במקרה מהנדסים או מדענים. ספרים הם מצוינים לצורך זה כי הם נותנים הרבה מידע, אבל אנחנו משתמשים גם בסרטים, תוכניות רדיו וקומדיה כדי לשבור את הסטריאוטיפים ולשבור את ההתנגדויות.
"המדען לא חייב להיות הגיבור של הסיפור. אני מסכים שהוא יהיה הנבל, כל עוד הוא נבל אמין ולא סטריאוטיפי. קחו למשל את פריץ הבר, שהמציא סוג חדש של דשן, אמוניה מלאכותית, והצליח להאכיל המון אנשים, ואז חומר שהמציא הפך לציקלון בה, הגז ששימש להרג היהודים בשואה".

אחד הפרויקטים המצליחים שמומנו על ידי וובר הוא Hidden Figures ("מאחורי המספרים"), ספר וסרט שיצאו ב-2016 ומציגים את סיפורן של נשים אפרו-אמריקאיות מחוננות במתמטיקה שעבדו בנאס"א בשנות ה-60 ונקראו "המחשבים האנושיים". אז עדיין הייתה הפרדה גזעית ומגדרית, והדבר הקשה עליהן בעבודתן - מהשגת ספרים מקצועיים שהיו שמורים בחלק הלבן של הספרייה ועד הצורך ללכת כמעט קילומטר לשירותים של "הצבעוניים".

 מרי ג'קסון. אחת המדעניות שעליהן מבוסס הסרט "מאחורי המספרים"  / צילום: Bob Nye, רויטרס

הסרט הצליח מאוד ורשם הכנסות של 236 מיליון דולר בקופות בארה"ב. "אולי נהפוך אותו גם למחזמר", מפתיע וובר. "אני מאוד אוהב להביא את הסיפורים של נשים במדע כי הם כמעט תמיד יוצאי דופן. היום סוף סוף מוכנים להקשיב, אבל אני העברתי 15 שנה בניסיון להוציא את הסיפורים האלה לאור, והייתה התנגדות. נשים מדעניות לא תמיד קיבלו את ההכרה שהגיעה להן".

וובר נותן כדוגמה את הדי למאר, שהייתה שחקנית הוליוודית, מפיקת סרטים, וגם המציאה שיטה חדשה להגנה על תקשורת רדיו צבאית. הטכנולוגיה הזאת משמשת עדיין בתשדורות בלוטות' בימינו, והיא הומצאה על ידי למאר למרות שלא הייתה לה כל הכשרה בהנדסה. היא אפילו עזרה לטייס וטייקון התעופה והקולנוע הווארד היוז לתכנן כמה מטוסים בתקופה שבה היה ביניהם רומן. "זה סיפור נהדר, שרק היום העולם מוכן לשמוע אותו כפי שהוא קרה", אומר וובר.

מדי פעם וובר מסכים לתמוך גם בפרסום ספר שאינו עלילתי או סיפורי-תיעודי, אלא מדעי לא עלילתי, ובתנאי שיש עניין רב בפרסומו, כמו "המחברת האבודה של רמנוג'אן". סריניוואסה רמנוג'אן היה מתמטיקאי הודי שסיכם באוסף של דפים מפוזרים כמה גילויים חשובים שהגיע אליהם בשנה האחרונה לחייו, ב-1919-1920. היומן נחשב אבוד למדע, עד שהתגלה מחדש בקופסת אחסון באוניברסיטת קיימברידג' ב-1976. ההשפעה של הגילוי על עולם המתמטיקה "דומה למה שהיה קורה לו היינו מגלים סימפוניה עשירית של בטהובן", אמר המתמטיקאי פרופ' ברוס ברנדט, שערך את היומנים, יחד עם ג'ורג' אנדרוז שמצא אותם, לסדרת ספרים.

למרות הזמן הרב שחלף מאז נכתבו, הפונקציות שנרשמו ביומנים התגלו כשימושיות לחישוב האנתרופיה של חורים שחורים. אפשר להבין מדוע זהו סיפור שוובר רצה להיות חלק ממנו.

את היומנים של דרווין פרסם מסיבות אחרות. "היו מי שניסו לעוות את דבריו של דרווין, ולכן המסמכים הם מאוד משמעותיים. כעת אנחנו מממנים גם סדרת טלוויזיה שמתעדת את האופן שבו הוא עבד", הוא אומר.

סריניוואסה רמנוג’אן, מתמטיקאי הודי. גילוי יומניו השפיע על עולם המתמטיקה  / צילום: ויקיפדיה

"הצעתי פרסים עצומים לתסריטאים"

אם תוך כדי קריאה נבט במוחכם רעיון לתסריט בכיכובו של מדען, דעו שזכייה בתמיכתו של וובר היא לא רק יוקרתית, היא גם משתלמת. "כשרק התחלתי את התפקיד שלי, ורציתי למשוך תסריטאים לכתוב על מדע, הלכתי לבתי הספר הכי טובים במדינה, והצעתי פרסים עצומים. שאלתי, 'מה הפרס הכי גדול שיש לכם?' אמרו לי '10,000 דולר מטעם ג'ק ניקולסון'. אמרתי 'טוב, אז אני אתן 12,500'".

התקציב הכולל של וובר לתמיכה בפרויקטים אמנותיים שעוסקים במדע הוא כ-10 מיליון דולר בשנה, לפי כתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס". מענק של הקרן לכתיבה של ספר מעמיק בנושא מדעי יכולה להגיע גם ל-50,000 דולר.

פרויקטים נוספים שמימנה הקרן הם הסיפור על הקמת מגדלי התאומים; רומן בין ביולוג מולקולרי למהנדס מחשבים; המחזה המצליח "קופנהגן" שעסק במפגש בין הפיזיקאים וורנר הייזנברג ונילס בור, ו"Lenin's Embalmers", על המדענים שגויסו על ידי סטאלין לחנוט את לנין ב-1924.

המחזה "קופנהגן". מפגש בין הפיזיקאים וורנר הייזנברג ונילס בור / צילום: מתוך יוטיוב

החטיבה של וובר בקרן סלואן היא גם אחת התומכות הגדולות בוויקיפדיה זה כ-12 שנים. "אני מאוד גאה בוויקיפדיה", אומר וובר. "זהו האתר החמישי בגודלו בעולם, היחיד בחמישייה הפותחת שהוא לא למטרות רווח, והוא נכתב ב-300 שפות מקור שונות. ויקיפדיה היא דמוקרטית. המנגנון לא מושלם אבל הוא טוב מאוד. אפילו גוגל תלויים בוויקיפדיה, כי הם לא מייצרים מידע מהימן ומאומת באותו קצב ובאותה רמה. גוגל היא הגורילה, אבל היא חייבת לתת לוויקיפדיה לחיות כי היא תלויה בה.

"אני חושב שבלי התרומה שלי בהתחלה, הם לא היו שורדים. התרומה שלי העלתה את מצבת כוח האדם שלהם בזמנו מ-9 אנשים ל-50. היום מה שמחזיק אותם הוא התרומות הקטנות, כך שהם לא בבעלות שום קרן פילנתרופית או תאגיד".

"כשתוקפים את המדע, תוקפים את האמת"

אחד הפרויקטים שקרן סלואן מממנת היום הוא סדרת דוקו על ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר בענייני הקורונה לממשל של דונלד טראמפ וראש המרכז למחלות אלרגיות וזיהומיות ב-NIH, המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב. פאוצ'י, בן כמעט 80, התפרסם כמי שמוכן לעמוד מול כל פוליטיקאי ולומר את האמת המדעית כפי שהוא מבין אותה, בלי פחד. הסדרה על פאוצ'י תהיה חלק מסדרה רחבה יותר העוסקת בגיבורים אמריקאים.

"ההורים שלו היו בעלי בית מרקחת, והוא נחשף לתחום התרופות כשעבד שם", מספר וובר. "הוא היה נמוך יחסית, ועדיין קפטן נבחרת הכדורסל. זה בטח אומר משהו על הבנאדם. הוא מונה לתפקידו הנוכחי כבר ב-1984, בתקופת האיידס, ואז הותקף על ידי השמאל, כשאמרו שהוא לא מקדם את המחקר בתחום מהר מספיק, אבל בסופו של דבר הוא נחשב כמי שתרם רבות לקידום תרופות לאיידס, הן כחוקר והן כמנהל הארגון. היום הוא מותקף על ידי הימין באותה עוצמה, בגלל תפקידו בצוות המשימה של טראמפ למלחמה בקורונה, ששם אותו לעתים קרובות בעמדה של התנגדות לדברי טראמפ".

טראמפ יכול לפטר אותו?
"הוא לא עובד של טראמפ אלא של ה-NIH. טראמפ יכול להוציא אותו מצוות המשימה, אבל זה לא ייראה טוב מבחינתו. אין ספק שטראמפ עלול לקנא בכך שהרייטינג של פאוצ'י בציבור טוב יותר משלו. פאוצ'י תמיד מאוד שקול וחושב על כל מילה שהוא אומר, ומוכן לשנות את דעתו כשמתקבל מידע חדש. זה לא כל כך הסגנון של טראמפ. אני חושב שאם לפאוצ'י הייתה יותר שליטה בניהול האירוע, היינו יכולים להיות עם חצי ממספר המתים שהגענו אליו בסופו של דבר. היינו צריכים להמשיך בסגר עד סוף יוני.

אנתוני פאוצ'י, "גיבור הקורונה" של ארה"ב. מתוכננת סדרה על חייו / צילום: Kevin Dietsch, Associated Press

"נראה שטראמפ מתכוון להכריז על חיסון לקורונה באוקטובר ויהי מה, ואז נשאלת השאלה אם אחד המתמודדים הוא אכן המוצר הנכון. הרי על איידס שפכו המון כסף וזה לא פתר את הבעיה, אם כי הקורונה נראית מטרה קלה יותר לחיסון. אני חושב שאף אחד מהחיסונים לא יהיה אפקטיבי במאה אחוז, אך שחיסון יעיל חלקית יחד עם מסכות ובדיקות מהירות ישנו את המצב. אני לא חושב שאי פעם נוכל להיפטר מהקורונה באמת. נצטרך לחיות איתה, ואם יגיע חיסון נוכל להיות קצת פחות זהירים. אבל כמו האיידס, גם הקורונה תשנה את מערכות היחסים שלנו.

"כואב לי לראות את הסנטימנט האנטי-מדעי כרגע. תמיד היו מתנגדי מדע, מימין וגם משמאל, אבל היום זה כואב לי במיוחד, כי לו כולם היו נשמעים להנחיות - זה ממש כמו חיסון. הנה, בניו יורק, כל מה שעשינו היה להישמע להנחיות, והמצב שלנו השתפר מאוד. אבל גישה כזו מחייבת אנשים להאמין במה שהם לא יכולים לראות במו עיניהם.

"כשאנשים תוקפים את המדע, אני אומר - הם לא תוקפים את המדע אלא את האמת. קל לראות את זה אצל טראמפ. הוא תוקף לא רק אמיתות מדעיות. למשל, הוא אומר שהיה קהל באירוע שבו נאם, ובתמונות אנחנו רואים שאין שם קהל. בחיי שאני מעריך את הספר 1984 של ג'ורג' אורוול יותר ויותר כל עשור, בזכות התיאורים שלו של האופן שבו המשטר יכול לעוות את האמת. תקיפת המדע היא רק חלק מזה". 

קרן רודס מחפשת ישראלים שרוצים לשנות את העולם

במקביל לתפקידו בקרן סלואן, וובר משמש נציג של קרן רודס בישראל. הקרן, שהוקמה על ידי ססיל ג'ון רודס, מציעה מאז 1902 מלגת לימודים יוקרתית לאוניברסיטת אוקספורד. נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון הוא כנראה הזוכה המפורסם ביותר במלגה. לצדו זכו בה מנהיגים רבים נוספים בפוליטיקה האמריקאית והבינלאומית, וכן הסופרת נעמי וולף והעיתונאי רונן פארו. בשלוש השנים האחרונות הקרן מציעה מלגות גם לישראלים, בתוכנית מיוחדת המפגישה אותם באוקספורד עם עמיתים מכל המזרח התיכון.

"בשבילי, הזכייה במלגת רודס הייתה דבר נפלא. רציתי להיות סופר וזכיתי ללמוד ספרות אנגלית אצל החוקרים הכי מרשימים בתחום", אומר וובר. "כנציג הקרן בישראל, אני פוגש את הישראלים הכי מרשימים שיש, והם מעוררים בי אופטימיות רבה, כי הם בעצמם אופטימיים. הם בטוחים שהם יכולים לפתור את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ואת כל בעיות העולם. הם אופטימים למרות שהם מבוגרים יותר מהסטודנטים שאנחנו מקבלים בדרך כלל, וגם יותר בוגרים. ישראלים מחשיבים השכלה, והם מכירים את העולם היטב, ומבינים שהוא גדול יותר מאשר רק הפינה שהם גדלו בה. הם רוצים לצאת החוצה ולהצליח בזירה הבינלאומית".

תוכל לספר על כמה מהזוכים בשנים שעברו?
"למשל, נדב לידור. הוא מתמחה בתחום השפה הטבעית, עבד בשביל גוגל ופייסבוק, וכשפגשנו אותו הוא עבד על אלגוריתם לזיהוי מוקדם של סכיזופרניה. הוא אדם מאוד יצירתי.

"זוכה נוספת היא מעיין רויכמן, שנבחרה בשנה הראשונה שחולקו מלגות לישראלים. היא אנתרופולוגית מרשימה ביותר. הייתה לי תחושה כאילו אני פוגש חוקרת בשלה ולא סטודנטית, היא ממש הזכירה לי את האנתרופולוגית המפורסמת מרגרט מיד. כשפגשנו אותה היא כבר עבדה כאנתרופולוגית בתוך קהילות מוחלשות, ונדמה לי שהיום היא משתמשת בכלים מעולם הקולנוע במחקר שלה.

"ליאן נג'מי זוהתה כמנהיגה עוד לפני שפגשנו אותה, ושימשה כעמיתה בקונגרס האמריקאי בתמיכת קרן לנטוס לזכויות אדם. היא דוברת מאוד מרשימה בתחומי הדו-קיום וזכויות הנשים.

"למה מנסור, אישה מבריקה מנצרת, חוקרת את האופן שבו סיפורים על טראומה עוברים מדור לדור, למשל סיפור הנכבה בהשוואה לטראומות אחרות כמו השואה. אני יכול לספר לך גם על מועמדים מדהימים שלא זכו במלגה בסופו של דבר אבל השאירו עליי רושם. הלוואי שיכלנו לגייס יותר אנשים".

מהן דרישות הקבלה?
"קודם כול, חייבים להיות חזקים מספיק מבחינה אקדמית, אבל אנחנו בודקים גם מנהיגות, שירות לקהילה ותפקוד במצבי לחץ. בעבר, היה חשוב לעסוק גם בספורט. ססיל רודס הציע בזמנו את המלגה לגברים בלבד וקבע שהם צריכים לעסוק ב'ספורט גברי', אבל זה לא מתאים לימינו. בכל זאת אנחנו בודקים אם המועמד קצת פעיל. בעבר הציווי היה לגייס את האנשים שיכולים 'להילחם את המלחמה של העולם'. אני לא יודע עד כמה הביטוי הזה הוא תקין פוליטית, אז בואו נגיד שאנחנו מחפשים אנשים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר".

סטודנטים צעירים (בני פחות מ-27) שמעוניינים להגיש מועמדות יוכלו לעשות זאת עד 2.10.2020.

רודס היה אחד האנשים שפסליהם הופלו במחאת Black Lives Matter, נכון?
"כן, הוא עשה את הונו מאימפריאליזם באפריקה ומעבדות. צריך להתמודד עם זה. אלפרד סלואן עשה את הונו בתעשיית הרכב, והוא מכר כלי רכב להיטלר. כמעט כל הון בעולם הושג בצורה לא מלהיבה, אם בוחנים זאת לעומק. היום הכסף משמש למטרה טובה, ואפשר לעשות טוב יותר. נשים מיוצגות אצלנו היום באופן משביע רצון, לדעתי, אבל בנוגע לייצוג שווה לבני כל הצבעים והמוצאים, יש לנו עוד לאן להתקדם".

"מלמדים את הספר שלי על בני בבתי ספר לרפואה"

וובר ידוע בארה"ב כפטרון האמנויות, אבל הוא גם מוכר לא פחות בזכות אמנותו שלו. ספרו המפורסם ביותר הוא Immortal Bird, שעוסק בחייו ובמותו של בנו הבכור דיימון ממחלה נדירה. דיימון, שנולד עם פגם בלב, עבר ניתוח בהיותו תינוק וחי כרגיל עד גיל 16. אז התגלו סיבוכים חדשים. הוא עבר השתלת לב אך לקה בזיהום שלא זוהה על ידיו הצוות הרפואי ונפטר בעקבותיו.

"הבן שלי הוא הארכיטקט של החיים שלי", אומר וובר. "בגללו אני עושה את כל מה שאני עושה. Immortal Bird הוא הספר הכי מצליח שלי, ומלמדים אותו אפילו בבתי ספר לרפואה, כי אני מספר בו לא מעט על מה שקורה בבתי החולים ואיך בדיוק הרשלנות התרחשה. הסיפור שלנו אופייני מאוד למה שקורה בבתי חולים. הם לא מרוכזים במטופל.

"הספר נועד לאפשר לדיימון להמשיך לחיות איכשהו בעולם. אני מקבל מכתבים מכל העולם מאנשים שכעת יודעים מי היה דיימון. הוא לא בלתי קיים, אף שחלפו עוד 15 שנה. הוא יחיה בספר הזה לנצח.

"מאז שהספר יצא, קשה לי להתקדם מעבר לסיפור המאוד אישי הזה שבו דייקתי בכל פרט, לסיפור שהוא מומצא, ואכן לא פרסמתי ספרים נוספים מאז (הספר יצא ב-2012 ולפניו כתב וובר כמה ספרי עיון), אבל אני מקווה שאם אכתוב ספרים שיצליחו, הם ימשכו קוראים נוספים לחפש את Immortal Bird ולקרוא על דיימון. אם לא הייתי צריך להרוויח כסף, הייתי פורש מהמשרה שלי, חשובה ואהובה עליי ככל שתהיה, ורק כותב". בינתיים, הוא מתנחם בכך שהוא עוזר לסופרים אחרים. 

דורון וובר

נולד בישראל ובגיל 7 עבר עם משפחתו לניו יורק ● למד לתואר ראשון בספרות אנגלית, צרפתית ולטינית באוניברסיטת בראון בארה"ב, והמשיך לתואר שני בסורבון ובאוניברסיטת אוקספורד, לשם הגיע בזכות מלגת רודס היוקרתית ● מאז 1995 הוא עובד בקרן סלואן וכיום הוא ראש החטיבה להנגשת המדע לציבור ● במקביל, בשלוש השנים האחרונת הוא נציג קרן רודס בישראל ● לצד פעילותו בתחום הפילנתרופיה, הוא סופר. אחד מספריו המצליחים עסק בחייו ובמותו של בנו ממחלה נדירה

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מערכת יירוט הרחפנים של אלביט ומל"טים סיניים מול ישראליים בצפון אפריקה

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע שיוגבל לפי מדרגות מקסימליות ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מירבי

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש