גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירון ואורלי זליכה לא האמינו למיקום של ישראל במדד האושר הבינלאומי. אז הם יצאו לבדוק

משהו בציונים הגבוהים שבהם זוכה ישראל שוב ושוב במדדי האושר העולמיים לא בדיוק הסתדר לפרופ' ירון זליכה ולרעייתו ד"ר אורלי זליכה ● אז הם יצאו לבדוק את הנושא באמצעות מחקר משותף ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד ● האזינו

חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק
חוף הים. איך ישראל התמקמה במקום ה-14 במדד האושר של האו"ם / צילום: שאטרסטוק

אחד הפרדוקסים הכלכליים הבלתי מפוענחים של ישראל נוגע לתחום האושר. מצד אחד, ישראל מדורגת זה שנים במקומות נמוכים במדדים כלכליים בינלאומיים שבוחנים עוני ואי שוויון. מצד שני, היא מתברגת באופן מסורתי במקומות גבוהים מאוד במדדי אושר בולטים כמו מדד האושר של האו"ם (מקום 14) ומדד שביעות הרצון מהחיים של OECD (מקום 11 מבין 40 מדינות). וזה לא הכול: במדד האחרון של הלמ"ס לאיכות חיים כמעט 90% מהישראלים דיווחו שהם מרוצים מחייהם. איך כל זה מתיישב?

גם בני הזוג זליכה חשו שמדובר בעניין שדורש הסבר. הוא - פרופ’ ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי באוצר; היא - ד"ר אורלי זליכה, אפדימיולוגית בכירה במשרד הבריאות. לפני כמה שנים, בעת ששהו בחופשה משפחתית, החלו השניים לגלגל את הרעיון של מחקר שינסה לפצח את העניין. "אף פעם לא חקרנו יחד, וחשבנו שזה יכול להיות מעניין לשלב את אסכולות המחקר של שנינו", אומר זליכה, שלצד היותו פרופסור לכלכלה, גם מסיים בימים אלה תואר שני בפסיכולוגיה חברתית. "המיקום הגבוה של ישראל במדדי האושר לא הסתדר לי. אנחנו המדינה הכי מאוימת ביטחונית ב-OECD; ובין המדינות הכי פחות שוויוניות והכי עניות. רמות השירותים הממשלתיים שהאזרחים מקבלים כאן הן מהנמוכות בעולם המערבי, וזה יהיה עוד יותר גרוע אחרי תקופת הקורונה".

 

והייתה עוד סיבה שירון ואורלי רצו להבין טוב יותר את תחום האושר. בשנים האחרונות כלכלנים מחפשים מדדים חליפיים להצלחה כלכלית של מדינה, כאלה שלא עוסקים רק בגידול בתמ"ג. השניים חשדו שהבעיה נעוצה באופן שבו מודדים אושר. מדדי האושר מבוססים בעיקר על דיווח עצמי. דוח האושר של האו"ם, למשל, נסמך בעיקר על "סולם קנטריל", שמבקש מאנשים לדרג את חייהם על סולם שנע בין 0 ל-10. "במחקרים בכלכלה תמיד נעדיף לבדוק את ההעדפה הנגלית, את ההתנהגות, ולא את הכוונה או הרצון", אומר זליכה. "יש בעיה כפולה בהסתמכות על דיווח עצמי של עמדות. גם כי אנשים עשויים לא להיות כנים, כולל עם עצמם. וגם, וזה דבר ידוע בפסיכולוגיה, כי אנשים עשויים להתנהג אחרת מהעמדה שלהם. מה שאתה חושב - למשל, אני מבסוט מחיי - לא בהכרח מתיישב עם ההתנהגות שלך".

ירון זליכה / צילום: שלומי יוסף

לאור זאת, השניים תכננו מחקר שבו יש מדד התנהגותי לאושר, או יותר נכון, להיעדרו של אושר: דיכאון. ודיכאון קליני, ידעה אורלי - שהיא חוקרת בכירה במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות - יכול להימדד כבינארי: או שהרופא אבחן אותך כמי שסובל מדיכאון קליני או שלא. היכולת למדוד דיכאון באופן הזה, לצד דיווח עצמי של אנשים לגבי מידת הרווחה הנפשית שלהם מ-1 עד 5, הייתה נגישה לחוקרים בזכות סקר הבריאות הלאומי של ישראל (INHIS), שמבוצע במשרד הבריאות.

חוף פרישמן בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

הם יצאו לדרך עם הנחת מוצא מקדימה: עושר יחסי - כלומר, תחושת העושר של האדם ביחס לסביבה שלו - משפיע על שביעות הרצון של אנשים מחייהם יותר מאשר עושר אבסולוטי. כך הראו מחקרי עבר רבים בכלכלה התנהגותית. שאלת המחקר שהם הציגו, אם כן, הייתה, האם ואיך עושר אבסולוטי ועושר יחסי מצויים בקשר עם דיווח עצמי על רווחה נפשית ועם קיומו של דיכאון קליני או היעדרו (בנטרול כל שאר המשתנים המתערבים).

התוצאות (שפורסמו בכתב העת המדעי PLOS ONE) הראו שתחושת הבטן שלהם הייתה נכונה: הם מצאו, מצד אחד, שיש קשר בין הכנסה אבסולוטית לדיווח עצמי על רווחה נפשית גבוהה או נמוכה יותר, ומצד שני שאין קשר ליותר או פחות דיכאון. "זאת אומרת", מסביר זליכה, "שאם המשכורת שלך בעבודה ירדה, את תדווחי לנו שאת מבואסת מזה, אבל בפועל זה לא ישפיע על הסיכוי שלך להיות בדיכאון". וגם ההפך התגלה כנכון: הכנסה יחסית לא מצויה בקשר עם דיווח עצמי על רווחה נפשית, וכן מצויה בקשר מובהק עם דיכאון, "מה שמעיד שאנשים כן עשויים להגיב בדיכאון לתחושת עוני יחסי, גם אם זה לא יחלחל עד הסוף למודעות שלהם, ולמה שהם מדווחים עליו כרווחה נפשית".

שינויים בהכנסה כן עלולים להוביל לדכדוך, גם אם לא בהכרח לדרדר אנשים לדיכאון קליני - זה לא מדד קצת גס מדי?
"נכון, הסתמכנו על דיכאון קליני כי זה בסיס הנתונים שהגענו אליו. הוא לא רגיש מספיק ובהחלט אפשר לחשוב על זה ככיוון למחקר עתידי".

בשורה התחתונה, למחקר יש שתי מסקנות. האחת - מדדי דיווח עצמי בכלל, ומדדי אושר בפרט, אינם משקפים בהכרח. והשנייה - עוני יחסי עלול להשפיע על שביעות הרצון של האזרחים מחייהם. וזה ממצא שכבר עלה בהרבה מחקרי עבר. "לכן הדירוג של ישראל במקום ה-14 בעולם במדד האושר, הוא כנראה לא נכון", פוסק זליכה. "כדי לייצר מדד אושר יותר טוב, צריך להכניס פנימה מדדים נוספים כמו אי שוויון בהכנסות, כמו שיעורי דיכאון, שיעור האנשים שמטופלים במוסדות רווחה וכן הלאה. מדדים שמודדים התנהגות".

למה בעצם כל כך חשוב למדוד נכון את התחום הזה?
"כי המטרה צריכה להיות להיעזר במדדי האושר על מנת לקבוע מדיניות. אם הממשלה תחתור רק להעלאת התוצר לנפש מבלי לצמצם את אי השוויון, זה לא רק לא צודק, זה גם יקרין על תחושות העוני של אנשים. ללא שינוי משמעותי באי השוויון יהיה לנו קשה מאוד להרים את רמת החיים האמיתית של האוכלוסייה".

עוד כתבות

דונלד טראמפ זורק את כובעו לתומכיו באחד הקמפיינים שלו בפנסילבניה / איור: Alex Brandon, Associated Press

מהמו"מ עם צפון קוריאה ועד לחיסול אל-בגדאדי: הקדנציה של טראמפ בתמונות

מנאום ההשבעה הלוחמני, דרך צעדות המחאה של מיליוני נשים נגדו, הדחת ראש האף.בי.איי, מפגש הפסגה עם הרודן קים ג'ונג און, הקמת חומה במקסיקו, חיסול מנהיג דאע"ש ש"מת כמו פחדן", ועד מותו של ג'ורג' פלויד ● אלו האירועים שנזכור במיוחד מארבע שנים סוערות של טראמפ בית הלבן

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

קריאת ההשכמה לנתניהו, המרוץ הרדום לנשיאות ואיך ייראו בחירות בימי קורונה?

יותר קלפיות, אמצעי מיגון ומוקדי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים - כל זה צפוי להעלות את תקציב ועדת הבחירות באופן דרמטי לקראת הבחירות הבאות ● בינתיים, ראש הממשלה נתניהו קיבל באריאל עוד קריאת השכמה, בעוד המירוץ למשכן הנשיאות נראה רדום במיוחד

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף

פרשת אפי נוה: מרוב עצים לא רואים את סימון המטרה

לא זכורה לי דוגמה כה קיצונית כמו פרשת אפי נוה, שבה המערכת נרתמה לדרוס מכל זווית אפשרית אדם שסומן על ידה ● אם הפרקליטות מסוגלת להודות בטעויות, זו ההזדמנות בה' הידיעה

נטפליקס. עלייה מסיבית בצריכת שירותי טלוויזיה בארה"ב / צילום: Antoine Kreme, רויטרס

נטפליקס רוכבת על הקורונה ומעלה את מחירי החבילות בארה"ב

לעת עתה הדיווח מתייחס בארה"ב ולא לשאר העולם אך אין לדעת ● הסיבה היא הגידול בתחרות מצד שחקניות חדשות שמוזילות את מחירי החבילות

קרייריסטית / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

אני רק שאלה: "המנהל שאל אותי אם אני 'קרייריסטית'. מה לענות?"

כך תעמידו את המנהל במקומו כשתישאלו שאלות שהן לא לעניין ● טור ייעוץ

מארק צוקרברג / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

פייסבוק עקפה את התחזיות בעקבות מעבר של פרסום לאונליין

מספר המשתמשים היומיים והחודשיים של פייסבוק בארה"ב ובקנדה ירד מעט בהשוואה לרבעון השני, אז הוא הגיע לרמה גבוהה בשל משבר הקורונה ● בחברה צופים אי ודאות משמעותית לגבי הפעילות ב-2021

הכנס השנתי על שם פרופ' ירון אזרחי - "מדמיינים מחדש דמוקרטיה" - מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: צילום מסך

"מהי עיתונות, מיהו עיתונאי, מיהו מו"ל, ומי שם ילד בן 18 או 20 בגל"צ להכריע מי הטוב ומי הרע"

בפאנל של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה אלונה בר און מו"ל גלובס כי "הבעיה העיקרית של העיתונות כיום היא היעדר אתוס, תרבות ומקצוענות" ● גיא רולניק סגן מו"ל הארץ אמר כי לשיטתו תיקי 2,000 ו-4,000 היו אמורים להוביל לחשבון נפש בעיתונות וכי בכל מקרה הקשיים הכלכליים לא הם אלו שדרדרו את האתיקה ● גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 13 לשעבר טען שהעיתונות נפלה לכרוניקה בסיקור הקורונה ועו"ד נגה רובינשטיין דיברה על העיכוב שבו נמצאת הרגולציה הישראלית ביחס לטיפול בגוגל ובפייסבוק ● את הפאנל הנחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר

דליפת נפט בנמל קצא"א באשקלון / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

כ-3 ק"מ מהחוף: אירוע דליפת נפט בנמל קצא"א באשקלון

אירוע מקומי של דליפת נפט התרחש הבוקר בנמל קצא״א באשקלון ● לפי המשרד להגנת הסביבה מדובר באירוע נקודתי, אך מתקן ההתפלה הושבת ליתר ביטחון לאחר התייעצות עם משרד הבריאות

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על יעזוב את תפקידו על רקע חילופי השליטה בחברה

כפי שפורסם ב"גלובס", הדירקטוריון החדש כבר החל בהקמה של ועדת איתור לחיפוש אחר מנכ״ל חדש יחד עם רוב השדרה הניהולית שצפויה להתחלף ● גונן אוסישקין צפוי לעזוב את התפקיד בינואר 2021

אלון שוסטר, כחול לבן / צילום: יח"צ

חלב עמיד: גם בעולם מכסות הייצור לא נעלמו, הן רק משנות צורה

החשוד המיידי במחסור בחלב בימי הסגר היה מנגנון המכסות הנהוג בישראל, שנטען כי הוא שריד ממשטרים של כלכלה מתוכננת • למרות שברחבי העולם נוקטים בשלל שיטות, נראה שאף מדינה לא מותירה את העסק ההפכפך הזה רק לידו הנעלמה של השוק ● המשרוקית של "גלובס"

עדי צפדיה / צילום: גילת

לאחר ביטול הרכישה: גילת תחלק דיבידנדים בגובה 20 מיליון דולר

"בעקבות קבלת התשלום מקומטק, אנו שמחים לחלק את הסכום המשמעותי הזה כדיבידנד לבעלי המניות שלנו", אמר המנכ"ל הזמני של גילת, עדי צפדיה ● נוסף על כך, בהתאם לדרישות החוק בישראל, דירקטוריון גילת יבקש מבית המשפט אישור לחלוקת דיבידנד נוסף של כ-35 מיליון דולר

בריכת שחיה/  צילום: יחצ

פעילויות ספורט לילדים, צימרים ודרייב אין: אלו המקומות שיפתחו בשבוע הבא

קבינט הקורונה אישר הלילה כי החל מיום ראשון הקרוב יחזור הספורט לילדים ונוער בספורט התחרותי בכל הענפים, ובנוסף יפתחו מעל ל-200 אתרי מורשת ● בנוסף הקבינט אישר הלילה גם את הפעלת המועדוניות הנותנות שירותים חברתיים להפגת בדידות הקשישים ברשויות המקומיות

פסל "הילדה חסרת הפחד" מול הבורסה לניירות ערך בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

וול סטריט ננעלה בירוק בהמתנה לדוחות ענקיות הטכנולוגיה

יום המסחר התאפיין בדריכות לקראת פרסום דוחותיהן של ענקיות הטכנולוגיה ● כלכלת ארה"ב התרחבה ב-33.1% ברבעון השלישי ● הנפט צונח ב-3% בצל ההגבלות שהושתו בחלק מהמדינות בצל התפשטות הקורונה

גיל גירון ורמי נוסבאום, מנכ"ל ויו"ר אשטרום / צילום: ישראל הדרי, יח"צ

ההצעה המשופרת של אשטרום צלחה: תמחק את החברה הבת מהמסחר בת"א

קבוצת אשטרום תרכוש את מלוא מניות החברה הבת אשטרום נכסים בהצעת רכש חליפין במניות ● פחות מ-5% מבעלי מניות אשטרום נכסים התנגדו להצעה ● ההיענות הגבוהה תאפשר לה לבצע רכישה כפויה גם למניות שבעליהן לא נתנו את הסכמתם למהלך

הקמע של אנט / צילום: Kin Cheung, Associated Press

בדרך להנפקה הגדולה בעולם: ביקושי ענק של 3 טריליון דולר להנפקת חברת הפינטק הסינית של ג'ק מא

אנט גרופ תחל להיסחר בבורסות הונג קונג ושנחאי ביום חמישי ● מרבית הביקושים הגיעו לחלק של ההנפקה בשנחאי ● בקרב משקיעים פרטיים הביקוש עלה פי 872 על ההיצע

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

גוגל ריסקה את התחזיות לרבעון: מציגה צמיחה של 14% - הרבה מעל לצפי

הרווח הנקי למניה עמד על 16.4 דולר – יותר מחמישה דולרים מעל התחזיות ● הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליארד דולר - זינוק של 61% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

פיליפ פרוסט, בעל השליטה באופקו / צילום: תמר מצפי, גלובס

תחום בדיקות הקורונה ממשיך להתבסס כאוצר החבוי שחיפשה אופקו

ההכנסות הכוללות ברבעון היו 428.1 מיליון דולר לעומת 228.8 מיליון דולר ברבעון המקביל - עליה של 87% ● לראשונה מזה זמן רב רושמת אופקו רבעון שני ברציפות של רווחיות ● מניית אופקו עלתה בעקבות פרסום הדו"חות ב-5%, והחברה שווה היום 2.8 מיליארד דולר

רן גוראון / צילום: יח"צ

דרמה בבזק: כפי שנחשף ב"גלובס" החברה תיאלץ להפחית מאות מיליוני שקלים בדוחותיה על מינויים כפולים

"גלובס" חשף השבוע כי במשרד התקשורת הופתעו לגלות כי מספר המנויים הכפולים בשוק התקשורת גדול משמעותית מהתחזיות ● מדובר במנויים שמשלמים למרות שאינם מקבלים שירותי אינטרנט ● החשיפה הגבוהה ביותר היא של בזק בינלאומי שמודיעה כעת על מחיקות של 200-300 מיליון שקל

תומכי ג'ו ביידן במיאמי, פלורידה / צילום: MARCO BELLO, רויטרס

החולשה של מדינות "חגורת החלודה" הפכה לצרה צרורה עבור טראמפ

מדינות עם בסיס תעשייתי חזק כוויסקונסין, פנסילבניה, אוהיו, ומישיגן לא השתתפו בחגיגת הצמיחה של ארה"ב בקדנציה הראשונה של טראמפ ● ג'ו ביידן לא מתכוון להחמיץ את ההזדמנות לקרוץ להן ולהפיל על הנשיא המכהן את הדשדוש שאליו נקלעו

יונתן סרוסי, מנכ"ל דרופבוקס ישראל / צילום: יח"צ

מנכ"ל דרופבוקס ישראל: "מנהלים צריכים להתרכז במשימות, בתוצאות ובתוצרים ופחות בשעות ובנוכחות"

יונתן סרוסי, מנכ"ל דרופבוקס ישראל, על אתגרי העבודה מהבית ● אתגר המנכ"ל