גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דווקא עכשיו: מירי רגב מבקשת לקדם מעגנות חדשות ליאכטות

רק קומץ אזרחים מחזיק ביאכטה, אך שרת התחבורה פנתה לדרעי וביקשה ממנו באופן אישי לפעול להקמת 6 מעגנות חדשות ● המשרד להגנ"ס והחברה להגנת הטבע מזהירים מפגיעה סביבתית חסרת תקדים ● השרה גמליאל: "הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת, היא עוול חברתי"

שרת התחבורה מירי רגב. "אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון" / צילום: מארק ניימן, לע"מ
שרת התחבורה מירי רגב. "אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון" / צילום: מארק ניימן, לע"מ

חופי ישראל הולכים ונעשים צפופים מיום ליום; בזמן שאוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה, שטחי הטבע הפנויים הולכים ומצטמצמים. מתוך 196 קילומטרים של חוף, רק 50 ק"מ פתוחים היום לרווחת הציבור, וגם הם מצויים תחת לחץ גובר של פיתוח וצרכים אנושיים שונים, המבקשים לצמצמם.

אך כעת מתברר שמספר רשויות מקומיות, בגיבוי השרה מירי רגב, מנסות להאיץ קידום של שש מעגנות חדשות עבור כליי שיט דוגמת יאכטות, שיצמצמו עוד יותר את שטחי החוף הפנויים לכלל הציבור, לטובת 1% מהאוכלוסייה המחזיק ברישיון משיט. זאת, למרות התנגדותו של הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל והחברה להגנת הטבע הפועלת בנושא.

מי שמובילה כעת את התוכנית להקים את המעגנות החדשות, היא שרת התחבורה מירי רגב. לידי "גלובס" הגיע מכתב אישי ששלחה החודש השרה רגב לשר הפנים אריה דרעי, בו היא מבקשת ממנו לפעול לקידום מהיר של הקמת המעגנות. "אריה ידידי", כותבת רגב. "כבר בשנת 2016, המעגנות הקיימות התמלאו לחלוטין. כיום, אזרחים ישראלים בעלי סירות נאלצים לכתת רגליהם ולחפש מעגנות פנויות ברחבי הים התיכון, כאשר להערכת גורמי המקצוע מדובר על יותר מ-1,500 בעלי כלי שייט".

לפי עמדתה של רגב, קצב הגידול במספר משיטי כלי השייט הקטנים נמצא במגמת עלייה, ומעיד על גידול ניכר בעניין האוכלוסייה בספורט הימי. לדבריה, אזור הים התיכון הוא אזור שיט היאכטות המבוקש בעולם, עם מעל 750 אלף יאכטות זרות המשייטות בו, אך ישראל כמעט ואיננה חלק מאותה מפת שייט, בשל המחסור בתחנות עגינה. עוד לפי רגב, המעגנות אינן מחסום בקו החוף, אלא מהוות "שער כניסה ויציאה למרחב הימי לעשרות אלפים, למגוון פעילויות דוגמת ספורט ימי, שייט מנועי, מפרשים, צלילה, דייג ועוד", ומהוות "מוקד תעסוקה ישירה לעשרות ותעסוקה עקיפה למאות בכל אתר".

רגב מלינה במכתבה על כך שלמרות המלצות צוות התכנון - לפעול להקמתן של שש מעגנות חדשות והרחבה של מספר מעגנות נוספות, ובכך להוסיף 7,150 מקומות עגינה לכלי שיט ("מעט יותר ממחצית הביקוש הצפוי"), ראש מנהל התכנון, דלית זילבר, עצרה את הדיונים בנושא לאורך השנה האחרונה, זאת "ללא הסבר או מסמך כלשהו". לדבריה, במהלך סיורים שקיימה זילבר, התבטאה כי התוכניות לא יזכו לתמיכתה.

לפי המכתב של רגב, הרשויות שביקשו לקדם בשטחן מרינות לעגינה הינן: נתניה, בת ים, רשל"צ, נהריה, קריית ים, חיפה, חוף הכרמל, חדרה, ועוד. אך בשלב זה, כאמור, התוכנית העתידית דנה בקידום הקמת מרינות חדשות ב-6 רשויות - נהריה, חיפה, נתניה, חדרה, תל-אביב ובת-ים, והרחבת מעגנות נוספות.

לקראת הדיון בנושא בולנת"ע, שיתקיים מיד לאחר חג הכיפורים - ביום שלישי בבוקר, כותבת רגב לדרעי במכתב אישי לו אין מכותבים נוספים; "אבקש את מעורבותך בסיוע לקידום התמ"א והבאתה לידי מימוש במהרה. הרשויות המקומיות מצפות בכיליון עיניים לאישור התוכנית, בכדי שיוכלו לקדם תוכניות מפורטות לנושא. המצוקה רבה והצרכים ברורים, הגיעה העת לעשות. אודה לתמיכתך ועזרתך בפתרון בעיה לאומית זאת".

"הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת על חשבון האוכלוסייה הכללית, היא עוול חברתי"

הבקשה של רגב פוגשת מהצד השני את המשרד להגנת הסביבה שמתנגד לנושא בשל הנזק הסביבתי הרב אותו יסבו המעגנות החדשות, ואת ארגוני הסביבה ובראשם החברה להגנת הטבע. בתקופה האחרונה, מפעילים ראשי רשויות דוגמת עיריית נתניה וחדרה לחצים בכדי לקדם את הנושא באזורם, בשל התמורה הכלכלית במרינות אלו, ולמרות הפגיעה הסביבתית והפגיעה בכלל הציבור - שלא יהנה מאותו חוף ים שיופקע לטובת המרינות. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, תומכת בעמדה המקצועית של משרדה על פני הלחץ של ראשי הרשויות ובעלי היאכטות, ומזהירה מפני הנזק הסביבתי ואובדן שטחי הים עבור הציבור.

גילה גמליאל. "לא נסכים לפגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי והסביבתי" / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

"חשיבותו של חוף הים כשטח ציבורי פתוח מורגשת ביתר שאת בימים מאתגרים אלו. אני מתנגדת נחרצות להוספה של מעגנות חדשות אשר ישרתו ציבור מצומצם ולרוב בעל ממון ואמצעים, על חשבון הציבור הרחב והסביבה", אומרת גמליאל ל"גלובס". "לא נסכים לפגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי והסביבתי. הקצאת שטחי חוף לטובת אוכלוסייה מצומצמת על חשבון האוכלוסייה הכללית, היא עוול חברתי".

לפי מנהל התכנון, הביקוש לכלי שייט קטנים דוגמת יאכטות בבעלות ישראלית, נמצא בקצב עלייה של 3-4%, וכן עלייה שנתית גבוהה יותר במספר בעלי רישיונות שייט (כ-1% מאוכלוסיית ישראל, כ-90 אלף איש, מחזיקים ברישיון משיט, נתון המצוי במגמת עלייה שנתית גבוהה). המחסור במקומות עגינה מגיע לכדי תפוסה של 96%, ובמעגנות מסוימות 100%. אך המחיר של הרחבת מקומות העגינה לכלי השיט הוא סביבתי וחברתי באופן מובהק, ועל כן בארגוני הסביבה ובמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי יש לשקול היטב כל שינוי בנושא בראייה כלל חברתית וסביבתית, לטובת מרבית האוכלוסייה בישראל ולא סקטור כזה או אחר.

לפי המשרד להגנת הסביבה, המחיר הציבורי, הסביבתי והכלכלי הוא גדול: בין השאר, מציעה התוכנית הקמה של 5-7 מעגנות גדולות חדשות, כאשר כל מעגנה כזו כרוכה בתפיסת שטח חופי וימי ניכר, בין 500-700 מטרים לכל מעגנה. מעגנה היא מתקן תשתית בעל טביעת רגל סביבתית ואקולוגית משמעותית ביותר, ו"יש להימנע מראש מלהקים אותן, ואף למנוע את הצורך העתידי במימון ציבורי לצמצום השפעת המפגעים שהן מייצרות, כגון הקמת שוברי גלים מיותרים". לפי המשרד להגנת הסביבה, יש לתת עדיפות לשימוש של חוף רחצה ושטח פתוח, ולבחון פתרונות בנושא החינוך הימי במסגרת המעגנות הקיימת, ולא במעגנות גדולות הפוגעות בצורה משמעותית בחופים.

יאכטות. כל מעגנה כזו כרוכה בתפיסת שטח חופי וימי ניכר, בין 500-700 מטרים לכל מעגנה / צילום: שאטרסוק

לפי חישוב שערכה החברה להגנת הטבע, בעוד שבימי קום המדינה היו כ-30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש 1.7 ס"מ לתושב. העמדה הסביבתית מבקשת לפעול מתוך הפנמה והבנה של שטחה המצומצם של ישראל וחופיה, והתחשבות בצרכי 99% מהאוכלוסייה בישראל, שאיננה מחזיקה ביאכטות. בעוד שמעגנה מהווה שימוש בלתי הפיך בקרקע, על הרשויות להפנים כי לא ניתן יהיה לספק את הביקוש העתידי, גם לא בתחום החינוך הימי. במסגרת אותה תמ"א שתדון ביום שלישי הקרוב בולנת"ע, חשוב לציין, לא חושב כלל בכמה יעלה הביקוש לחופים עבור שימושים ציבוריים שאינם שיט, מה שמציב בעמדת נחיתות את צרכיו של הציבור הרחב.

בכלל המקרים, אומרים במשרד להגנת הסביבה, יש לתת מענה רק במקומות בהם אין פגיעה בחופי רחצה מוכרזים, ויש פגיעה מינימלית בחופי רחצה פוטנציאליים עתידים ובחופים טבעיים. לפי עמדת המשרד כפי שהוצגה בשנה שעברה, ניתן לכל היותר לבחון הקמה של מעגנה נוספת אחת במרחב השרון ובמרחב הצפון בלבד, תוך הכרה בכך שמדובר גם במקרים אלו בפגיעה בערכי טבע ובתוספות נלוות מזיקות לסביבה דוגמת שוברי גלים. אך כעת השרה גמליאל, כאמור, מתנגדת באופן נחרץ להקמת מעגנות חדשות, שהיוו כאמור פשרה על חשבון הסביבה וכלל הציבור.

"להקמת מעגנות חדשות עלולות להיות השלכות חמורות"

רגב מפנה בדבריה לכך שבמדינות אחרות ברחבי הים התיכון, הורחבו או קמו בשנים האחרונות מעגנות רבות, מה שמציג את ישראל בפיגור מאחורי מקבילותיה. ואמנם, ישראל איננה מדינות אירופה; היא מדינה קטנה מאוד, בה השטח מוגבל והאוכלוסייה צומחת בקצב משמעותי - בשונה מאירופה, ורק נתח קטן מחופיה אכן פנוי עבור הציבור הרחב. יתר על כן, לפי המשרד להגנת הסביבה, תחזית הגידול לביקוש לכלי שייט תיירותיים בישראל 'מוגזמת', שכן "ישראל אינה יעד אטרקטיבי לתיירות יאכטות, שכן אין בה איים, מפרצים ומפרצונים כפי שימצאו התיירים ביוון, טורקיה וכו'".

"בימים אלה ממש, כשהקורונה פוגעת בבריאות ובכלכלה של כולנו, המדינה מקדמת הקמת שש מרינות חדשות וגדולות, בעלות הנאמדת בכ-100 מיליון דולר לכל אחת ובסה"כ חצי מיליארד דולר מהכיס של כל אחד ואחת מאיתנו", אומרים בחברה להגנת הטבע. "תכנית זו סותרת את העיקרון המרכזי בתמ"א 1 לפיו 'חוף הים הינו נחלת הכלל' ומציגה פיתוח שבו רבים ייפגעו ומעטים ייהנו ממשאב השייך לכלל הציבור".

לפי החברה להגנת הטבע, מרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים. זאת ועוד, הקמת מרינה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיבי ונרחב בחול של רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד.

ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, אגב כך, לא לבד; רק לפני חודשיים הזהיר מבקר המדינה מפני השלכות חמורות של הקמת מרינות חדשות. בפרק דוח הביקורת העוסק במצוקים, כתב המבקר כי "להקמת מעגנות חדשות או הרחבת מעגנות קיימות לאורך חופי הים התיכון בישראל עלולות להיות השלכות חמורות - הן עלולות להצר את החופים, וכך להגביר את הפגיעה במצוקים, לפגוע בהגנות הפיזיות המתוכננות על המצוק ולהוריד לטמיון את ההשקעות הגדולות של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתכנון הגנות אלו ובהקמתן". אך הנושא, כאמור, מצוי לפתחו של מנהל התכנון שיידרש להכריע בקרוב כיצד לנהל את חופי ישראל והטבע המצוי תחת לחץ הולך וגובר.

משרד התחבורה: "המחסור במעגנות פוגע קשות בתיירות הנכנסת של ישראל"

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל התכנון פועל רבות לשימור החופים, שהולכים ומתמעטים וקבע שהם נחלת הכלל, למען הציבור הרחב. כמו בנושא החופים, כך גם בעניין המעגנות, אנו נשמע את כלל הגורמים המעורבים והשיקולים השונים, לרבות טובת הציבור הרחב והשפעת הקמת מעגנות על החברה בישראל, בטרם קבלת החלטה בנושא".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא יעלה לדיון ביום שלישי הקרוב בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), וכלל עמדות הצדדים יוצגו שם. חברי הוועדה, שמורכבת מנציגי משרד הממשלה, השלטון המקומי והגופים המייצגים, יקשיבו ויבחנו את השינויים הנדרשים בתכנית, בהתאם לכך. הדיון הוא דיון מקדים לדיון שיתקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "תכנית המתאר הארצית למעגנות נועדה לשדרג תוכניות שנקבעו לפני כ-40 שנה. מדובר בהקמתם של מספר מעגנות נוספות והרחבתם של מעגנות קיימות, במקומות שניתן. מעגנות הינן מתקנים לאומיים שמדינה מחויבת לפתח. המעגנות בישראל מתאימות כיום לקיבולת כלי השייט, המשתמשים במעגנות, שלפני עשור ויותר. אין מדובר במתקנים לעשירים. המעגנות המשמשות את כלל הציבור, הן לעגינה, לבילוי, לספורט ולתיירות. מעגנות אלה משמשות בנוסף לקידום הספורט הימי לנוער בתנועות כגון צופי ים ומועדונים אחרים, שחשיבות החינוך הימי בהם אינה מוטלת בספק.

"כיום יש חוסר של 2000 מקומות עגינה, הגורם להחזיק את כלי שייט ישראליים במעגנות זרות כמו קפריסין, טורקיה ויוון דבר הפוגע בכלכלה הישראלית. בנוסף לכך, תיירים רבים המגיעים לישראל, בשייט מנועים מלהגיע לישראל עקב חוסר במקומות עגינה, דבר הפוגע קשות בתיירות הנכנסת של ישראל.

"בהיבטי בטחון, למעגנות באיזור הצפון והדרום חשיבות בטחונית בכל הנוגע לשמירה על הביטחון השוטף של מדינת ישראל עגינת ספינות חיל הים בקרבת הגבולות מקצרת טווחים וחוסכת כסף רב בפעילות הבט"ש. כך גם לגבי תחנות השיטור הימי של משטרת ישראל, בכל הקשור לביטחון האזרחי לאורך חופי המדינה".

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: Rick Wilking, רויטרס

ברקשייר הת'אווי תשלם 4.14 מיליון דולר כדי ליישב טענות להפרת הסנקציות על איראן

לפי משרד האוצר של ארה"ב, החברה הבת ישקר טורקיה מכרה משלוחים לשני מפיצים טורקים בשנים 2012-2016 - בידיעה שהם יישלחו למפיץ באיראן למכירה מחדש, כולל לממשלה האיראנית

דונלד טראמפ במטוס אייר פורס 1, השבוע / צילום: Alex Brandon, Associated Press

טראמפ תוקף את "פאוצ'י וכל האידיוטים האחרים" ובמפלגה הדמוקרטית חוששים מהלא-ידוע

"לאנשים נשבר כבר לשמוע על הנגיף", אומר הנשיא שניכר כי תסכולו גובר ● סקר חדש מראה ש-63% מודאגים מאוד מהקורונה, ורובם הגדול מעדיפים שביידן יטפל במגפה ● אך במפלגה הדמוקרטית ממשיכים לחשוש וכל יום שעובר מרגיש כמו שבוע

מטבע ביטקוין על לוח אם / צילום: Dado Ruvic, רויטרס

דומיננטיות הביטקוין במסחר הקריפטו מתקרבת לשיא של 3 שנים

מחיר הביטקוין עלה השבוע ב-5% ומתקרב ל-12 אלף דולר - רמתו הגבוהה ביותר מתחילת ספטמבר ● מחזורי המסחר בביטקוין הגיעו החודש לנתח של יותר מ-60% - השיעור הגבוה ביותר מאז דצמבר 2017

עלי אל-שייבה, מנהל התיירות והשיווק במשרד התרבות והתיירות של אבו דאבי / צילום: יח"צ

אבו דאבי מול דובאי: כך ייראה הקרב הלוהט של האמירויות על הכיס של התייר הישראלי

"את חגי תשרי פספסנו אבל פסח עוד לפנינו. נפנה לכל קהלי היעד - מהציבור הערבי ועד לשומרי המסורת", אומר ל"גלובס" עלי אל שאיבה מנכ"ל התיירות והשיווק במשרד התרבות והתיירות של אבו דאבי ● "היתרון שלנו הוא הגיוון שאפשר להפיק מחופשה בפרק זמן קצר"

מורי ארקין / צילום: יח"צ

הצבע הטרי של מורי ארקין: השקיע 10% מסבב ההשקעה הנוכחי בפיטולון

וגם: אריאל זוואנג היא המנכ"לית הבאה של ארגון הג'וינט העולמי ● השיחה

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

מהגדולות בהיסטוריה: משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד גוגל

במסגרת תביעת ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים טוען כי גוגל משלמת מיליארדי דולרים ליצרני מכשירים סלולריים, מפעילים סלולריים ולמפתחי דפדפנים, כדי להישאר מנוע החיפוש המוביל

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

ועדת החוקה: להעניק פקטור בבחינת ההסמכה לעריכת דין

ח"כ יעקב אשר קרא לוועדת הבחינה של הלשכה להעניק פקטור על רקע משבר הקורנה לאחר שיעור נכשלים גבוה במיוחד בבחינה לפני חודש

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה

מפעל יונדאי בדרום קוריאה / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

הסכם הסחר בין ישראל לדרום קוריאה הולך ומתקרב: יכלול לראשונה פרק שת"פ טכנולוגי

שתי המדינות יקימו קרן מחקר ופיתוח לטכנולוגית משותפת ● עיקר השפעת ביטול המכס בעקבות ההסכם עשויה להיות על מחירי כלי הרכב מקוריאה

עשן מיתמר מעל שמי סוריה, אתמול בלילה / צילום: רויטרס

דיווחים בסוריה: צה"ל תקף יעדים בקוניטרה, מבנה בית ספר נפגע

לפי סוכנות הידיעות הרשמית במדינה, חיל האוויר שיגר טילים לעבר כפר אל-חוריה שבצפון מחוז קוניטרה ושתי עמדות חיזבאללה בגבול. המרכז הסורי לזכויות אדם דיווח כי היעד להפצצה היה מטה המיליציות האיראניות באזור, בדיווחים אחרים נטען כי הותקפו חיילי הצבא במדינה

תמיר כהן / צילום: אבי שאולי

אסיפת בעלי המניות של שיכון ובינוי אישרה ברוב גדול את מינויו של היו"ר תמיר כהן גם לתפקיד המנכ"ל

האישור התקבל לאחר שבשבוע שעבר הודיעה שיכון ובינוי כי הכהונה הכפולה תוגבל לתקופה של עד 18 חודשים בלבד, וזאת חלף הצעתה הראשונית להגביל את כפל התפקידים לתקופה של עד 30 חודשים

יו"ר ומנכ"ל IFF, אנדראס פיביג / צילום: איל יצהר

מכה לבורסה: ענקית הטעמים איי.אפ.אפ תימחק מהמסחר בת"א

מניותיה של החברה, שרכשה במאי 2018 את חברת פרוטרום הישראלית בעסקה בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, ייגרעו מהמדדים בבורסה בדצמבר לקראת המחיקה בינואר

מפגין נגד הברקזיט מול משרדי האיחוד בבריסל שם נערך מפגש פסגה של מנהיגי אירופה, בשבוע שעבר / צילום: Matt Dunham, Associated Press

בריטניה והאיחוד האירופי נערכים לגירושים המסובכים והיקרים בהיסטוריה

המגעים נמשכים אך הצדדים כבר מתכוננים: הבריטים מוציאים מכתבים למאות אלפי עסקים על המכסים החדשים הצפויים ובאיחוד עושים הכנות להחלפת ספקים ● בשבועות הקרובים יתברר אם הממשלה הבריטית "מבלפת" כל הדרך להסכם בתנאים טובים יותר, או שהיא יוצאת לדרך ללא פשרות

תעודות הסל/ Shutterstock : צילום א.ס.א.פ קרייטיב

המכשיר הפיננסי ששינה את חיי המשקיעים

קשה לנו לדמיין כיום עולם ללא מוצרי מדד - ש-120 מיליארד שקל של הציבור הישראלי מנוהלים בהם כיום - אבל לא תמיד זה היה כך ● איך השפיעה השקת קרנות ותעודות הסל על המשקיעים בישראל ובעולם?

שכונה בבנייה / צילום: דיאגו מיטלברג

מוכרים דירה שנרכשה על הנייר? היזהרו ממדד תשומות הבנייה

החוק מכיר רק בעליית מדד המחירים לצרכן כחלק מעלות רכישת הדירה לצורכי מס שבח. אבל דווקא מדד תשומות הבנייה עלול לעלות לכם ביוקר

איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

כשהמנהלים הם בעלי הבית החדשים: מה משמעות העידן החדש של חברות ענק ללא גרעין שליטה

המעורבות הגדולה של מנכ"ל רשת שופרסל איציק אברכהן במינוי היו"ר החדש היא עוד סנונית לעידן החדש בשוק ההון: חברות ללא גרעין שליטה • ההיסטוריה המקומית הקצרה מלמדת: זו לא תמיד סיבה לחגיגה 

דן פרמן / צילום: ערן ירדני - digital-motion

"ייצרתי הכנסות למדינה, ממע"מ ומס הכנסה, של קרוב ל-5 מיליון שקל"

דן פרמן הוא בעלים של "תזונה לחיים בריאים", יבואנית כלי הבישול הבריאותיים של Salad master ● "אם זה היה בידיי ביטוח לאומי הכול היה עובד נפלא, אבל אנחנו נפלנו על רשות המסים, שיש להם מערכת שיודעת רק לקחת" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

הרוח והשמש והמים. טורבינות /צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב

מניות הכלכלה הירוקה: איך להתמודד עם העליות בסקטור?

התמיכה הרגולטורית, התפתחות הטכנולוגיה וזרימת הכסף הגדולה לתחום הכלכלה הירוקה הזניקו את המניות בו לגבהים חדשים ● הנה שלושה כללי זהירות עבור המשקיע שרוצה להיחשף לפוטנציאל האדיר - אך חושש מהעליות החדות

בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר

בגלל הפרידה מהפועלים: הדירקטור שהיה בישראכרט 41 שנים פורש

אלדד כהנא היה דירקטור מטעם בנק הפועלים בחברת כרטיסי האשראי שהפכה אשתקד לעצמאית ● הוא החל לכהן בדירקטוריון ישראכרט כשהיה בן 35 ופורש ממנו בגיל 76 משום שלא יעמיד עצמו לבחירה מחדש

בנימין נתניהו ובני גנץ בפתיחת מושב החורף של הכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

לגנץ ולנתניהו אין מה להפסיד. המשמעות היא אחת: הבחירות בדרך

המערכה של גנץ על תקציב דו-שנתי אמורה לעזור לו להגיע עם כבוד וקצת יותר מנדטים לבחירות ● ואילו המטרה של נתניהו היא לצאת לבחירות כשנתוני התחלואה מהקורונה בשליטה ומספר המנדטים של בנט בירידה