גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זעקת הפנימאים: "צריכים להתחנן לתנאים שיאפשרו לנו להילחם במלחמת הישרדות, שלא רואים את הסוף שלה"

מנהלים של מחלקות פנימיות בבתי חולים קיימו הערב מסיבת עיתונאים שבה הזהירו מההשלכות של דרישות הממשלה מהם ● פרופ' אבישי אליס: "מה שמוסתר מעיני הציבור זו הירידה הדרסטית של יכולת בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים"

צוותי רפואה במחלקת הקורונה התת קרקעית בשיב"א נערכים לקבלת מטופלי קורונה / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press
צוותי רפואה במחלקת הקורונה התת קרקעית בשיב"א נערכים לקבלת מטופלי קורונה / צילום: Maya Alleruzzo, Associated Press

מספר אנשי הצוות המבודדים, הגידול המשמעותי במספר החולים, והחולים שאינם חולי קורונה הנפגעים מירידה באיכות הטיפול: פנימאים המנהלים מחלקות קורונה בבתי חולים בישראל ערכו הערב (יום ד') מסיבת עיתונאים, שבה ביקשו להסביר לציבור את חומרת המצב, ולממשלה את הצורך בשיתופם בקבלת ההחלטות, הקצאת כוח אדם וויתור על 'טריקים' ואיומים של ביטול תקנים.

"אנחנו מנסים להביא את דבר השטח אליכם: העיתונאים, הציבור. את דבר המחלקות הפנימיות שהן חזית הלוחמה בקורונה", אמרו פרופ' אבישי אליס, ד"ר חגית יונת, ד"ר איילת רז ופרופ' דרור מבורך. "אנחנו מבקשים להביא את הדברים בשם האנשים שנמצאים בחזית, לא כתיאורים גרפיים או טבלאות אקסל. זאת המציאות היום יומית, והיא רק תלך ותחריף עם התפתחות ממדי המגפה".

הארבעה שרטטו תמונה קודרת, לפיה הצוותים בבתי החולים מתוחים עד הקצה - ובזמן שהמחלקות הפנימיות מתמלאות, נדרשים לחלק את זמנם בין מחלקות הקורונה למטלות האחרות בבית החולים. לתמרון הזה, לדבריהם, יש מחיר כבד ושקוף - שאיננו נספר בדוחות משרד הבריאות - מחיר אותו משלמים החולים האחרים. "קשה לאמוד את זה במספרים כדי שנראה אנשים שלא אובחן סרטן בזמן או סיבוכי סוכרת, לוקח זמן רב להבחין בזה", אמרו, והוסיפו כי "יש ירידה באיכות הטיפול במטופלים שאינם חולי קורונה".

משרד הבריאות הציב יעד של הגעה ל-1,500 מיטות קורונה עד נובמבר. לדברי הפנימאים, המשמעות היא שמתוך 111 מחלקות פנימיות, 40% הפכו להיות מחלקות קורונה, המספר הזה ילך ויגדל יום אחרי יום. זאת, בזמן שבתי החולים מתמודדים עם תקנים לא מספקים, בעיות איוש, וחורף העומד בפתח. "לא צריך דמיון מפותח כדי להבין מה קורה כשיש שפעת, תחלואת חורף, פחות צוותים שיכולים לטפל ופחות מחלקות פנימיות", אמרו הפנימאים.

"הירידה הדרסטית לטפל בחולים השגרתיים"

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, פתח בדברים ואמר; "מה שמוסתר מעיני הציבור זו הירידה הדרסטית של יכולת בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים. אין לנו מספיק רופאים, אין לנו מספיק אחיות, אין לנו די כוחות עזר - וגם לא מיטות ומחלקות. הפסקת ניתוחים אלקטיביים לא ישנו את הדברים. רופאים ומחלקות פנימיות זו התמחות, ולא רשימת ציוד שיש להשלים. מדינת ישראל לא שואלת האם הצוותים במחלקות הפנימיות חוזקו ומה לעשות כדי לסייע. לא ביקורים מתוקשרים, אלא ירידה ממש לרמת השטח. המזל של מדינת ישראל, זו המוטיבציה והערכיות של הצוותים שלנו. ואני מבקש להודות להם. ולציבור: זוהי אזעקת אמת. אנחנו מספרים לכם, מתוך המחלקות, שהמצב רע. גם הטיפול בחולים אחרים, לא רק קורונה, נפגע מאוד בימים אלו. אנחנו קוראים לכם להישמע להוראות".

אליס הוסיף כי "הפתרונות הכי רלוונטיים לטיפול ועדת הקורונה, נכתבו לפני שנה וחצי בדוח ועדה שעסקה בשיפור הרפואה הפנימית, אלא שהוא הוזנח ומעלה אבק על המדפים. נכנסנו לאירוע הקורונה כשאנחנו במחסור בכוח אדם, ושבעה חודשים אחרי, אנחנו מרימים שוב דגל אדום. אנחנו לא שותפים לקבלת ההחלטות ולא מקבלים מענים לצרכים. אנחנו חשים נטל ובורות מכל עבר, וצריכים להתחנן לתנאים שיאפשרו לנו להילחם במלחמת הישרדות, שאנחנו לא רואים את הסוף שלה".

ד"ר חגית יונת, מנהלת פנימית בשיבא ושותפה בניהול טיפול נמרץ בשיבא, הסבירה בדבריה שמאז שנת 1977 נוספו רק 10 מחלקות פנימיות בישראל, ללא שינוי במפתח התקינה. בכל מחלקה - 12 רופאים בלבד, שליש מהם מומחים. "זה לא מספיק לאוכלוסייה שגדלה מאוד והזדקנה מאוד. המצב הזה היה ידוע לפני הקורונה, ועכשיו הוא בולט הרבה יותר. מרבית החולים מטופלים על ידי פנימאים, והמספר שלנו לא מספיק לעלייה במספר החולים", אמרה יונת.

לדבריה, הפתרונות הנשמעים בימים האחרונים באשר למצוקת כוח האדם - מצו 8 לרופאים ועד גיוס פרמדיקים - אינם מיטביים כלל. "צצים רעיונות שונים ומשונים שלא מתאימים למצב של חוסר כוח אדם. לאחרונה נדמה שזה זבנג וגמרנו לקלוט רופא מומחה בפנימית. זו התמחות של ארבע שנים, במהלכן הרופא צובר ידע ומטפל בחולים במצב מורכב. בישראל, בניגוד למדינות אחרות, רופאים בפנימיות מטפלים ביום יום גם בחולים מונשמים. בתקופת הקורונה, זה התגלה כיתרון. בארצות אחרות, לא ידעו איך לעשות את זה. התהליך לקליט רופאים נוספים ייקח שנים, אבל אנחנו צריכים לחשוב על העתיד, בטח אחרי שהתברר עד כמה קריטי להגדיל את כוח האדם במחלקות. הם לא יוכלו לנהל את המעקב בחולים רגילים או בחולים הקשים. נשמח לתוספת הזו במיידי, אבל היא לא יכולה להיות פתרון לצורך ברופאים לטווח ארוך".

עוד לדבריה, משרד האוצר והבריאות מאיץ במחלקות לקלוט רופאים ומתמחים, ולכך עשויה להיות השפעה מכרעת על איכות כוח האדם, ואם לא די בכך - התקנים שסופקו לבתי החולים, מתייחסים אך ורק לתקופת הקורונה, ולא קורצים לאף מתמחה או רופא המחפש את דרכו. "ישנם איומים מצד משרד הבריאות והאוצר שאם לא נקלוט את המתמחים במיידי, התקנים יילקחו. פתאום צצה דרישה למצוא מתמחה איכותי וראוי שפשוט מחכה לטלפון, אחרי שנאלצנו לדחות בקשות להתמחות לפני הקורונה, וכאשר מבטיחים לנו שהתנאים ייתנו רק בתקופת הקורונה? אנשים לא יגיעו בתנאים האלו. תנו את התקנים לקליטה רציפה ואיכותית. שנהיה בטוחים שמדובר בהתמחות מלאה, לא על חשבון בית החולים - הטריק שניסו לעשות. אנחנו מבקשים מהממשלה: אל תשחקו איתנו. אל תבטיחו לנו תקנים זמניים, אל תאיימו. בחירת המתמחים צריכה להיעשות בתבונה ויכולה לקחת חודשים. כולנו רוצים שייבחרו רופאים טובים שיוכלו לטפל בכל סוגי החולים".

שולחים הביתה חולים שבעבר היו מאושפזים זמן רב יותר

איילת רז, מנהלת פנימית א' ברמבם, ומנהלת פנימית קורונה, ביקשה להציב תמונת מראה למצב המחלקות, ולחולים האחרים המשלמים את מחיר תחלואת הקורונה הגבוהה; "אנחנו חיים במילה שנקראת 'פשרה'. אנחנו שולחים הביתה חולים שבעבר היו נשארים איתנו זמן רב יותר, כדי להשתחרר הביתה יציבים יותר ובמצב יותר טוב. יש פגיעה של חולים של מצבי השגרה - סכרת, סרטן, מושתלים, לחץ דם, הסובלים מזיהומים ומחלות מידבקות. אין לנו ברירה, עם היקפי אשפוז כאלו, כשירדנו בהיקף הצוותים שמטפלים, עם בידודי רופאים וצוותים".

איך ההתדרדרות המהירה נראית מבפנים? רז מסבירה; "אני מדברת בשם המטופלים. אני רוצה לדבר על עמוס, מושתל מוח עצם. הוא הגיע למיון עם חום, צמרמורת ושיעול, והתגלה כחולה דלקת ריאות. כשהוא נכנס למחלקה הוא הופתע. הוא הבין שחדר בידוד לא יחכה לו, ושהוא יצטרך לחלוק את החדר עם עוד מטופלים. השלכות הקורונה. הוא החליט, למרות המצב, לחזור הביתה. בתום שני ימי טיפול בית, הוא שוב הובא לחדר מיון במצב ירוד מאוד ואושפז. הוא לא נספר במניין המאושפזים שלכם, כי הוא בחר לברוח בגלל המצב, לא בגלל שהוא הבריא. אני שומעת מאונקולוגים שמטופלים מגיעים אליהם בשלב מאוחר מדי. אומרים נחכה 'אחרי' ואחרי זה מאוחר מדי".

המחלקה הפנימית של פרופ' דרור מבורך (שאף מתפקד כמנהל מחלקת הקורונה), עמוסה מאוד. בית החולים הדסה נמצא בתוך ירושלים, העיר שבה מספר חולי הקורונה הוא הגבוה בישראל, מה שהזרים מאז תחילת המגפה יותר מ-1500 חולי קורונה למחלקתו של מבורך. "אני רואה כבר במשך חצי שנה את הרופאים והצוותים עושים מאמצים אדירים שרוב האוכלוסייה נעשה קהה להם", אמר מבורך.

איך משפיע העומס על בתי החולים? גם מבורך מצביע על הפגיעה בחולים שאינם חולי קורונה: "אנשים מדברים על מוות של חולי קורונה, אבל הם לא יודעים שכל יום מתים בישראל 20 אנשים מספסיס. אותו חולה שתיארה איילת, קרוב לוודאי שפיתח ספסיס. אם בערב הוא היה מקבל חדר מבודד וטיפול מעולה, היום הוא צריך להסתפק במקום בפנימית ואולי ללכת לביתו. אני לא רואה עדיין את הפגיעה בקורונה, אבל בחולים האחרים - בהחלט".

על דוח האוניברסיטה העברית שהצביע היום על ירידה בזמן מ-15 יום ל-11 יום בזמן שבו החולים במצב קשה וקריטי מגיעים לתמותה, וגורס כי ייתכן שמדובר בין היתר בתוצאה של ירידה באיכות הטיפול, אמר מבורך כי לא אלו פני הדברים, אלא שהסיבה לכך נעוצה בחזיתות אחרות: "איחור בפניות של חולים, כי יש אווירת עליצות בציבור. יכול להיות שיש שינוי בדפוסי המחלה. לא הייתי מזדרז לומר שיש ירידה באיכות הטיפול. לצערי, היכן שיש יותר ירידה באיכות, זה בחולים הרגילים, לא בחולי הקורונה".

בדבריו, ביקש מבורך להדגיש שלא מדובר במחלה קשה עבור מבוגרים בלבד: "50% מהמאושפזים אצלנו הם מתחת לגיל 60. יש תחלואה משמעותית ולעיתים אישפוזים ממושכים אצל אנשים צעירים. אנחנו רגילים לראות את המספרים של חולים בינוניים, קשים וקריטיים, אבל יש מספר נוסף שלא נספר: חולים שהחלימו מקורונה קשה, ומלבד העובדה שה- PCR שלהם הפך שלילי, הם מגיעים לאישפוז ממושך עם חור בקנה הנשימה או מסיבות אחרות, וגם הם יגיעו בהמשך למחלקות פנימיות".

מבורך אף התייחס לשיח בנושא חיסון העדר, ואמר: "חיסון עדר דורש 70% הדבקות באוכלוסייה. זה אומר 30-40 אלף מקרי מוות במדינת ישראל. אנחנו לא יכולים להסכים לזה. זה יוביל לקריסה מוחלטת של מערכת הבריאות, מעבר לכאב. מי שמצדדים בכך, מביאים כדוגמא את שוודיה. זו טעות. בשוודיה אין שום הוכחה לחיסון עדר, והממשלה נוקטת בהגבלות חמורות של עטיית מסכות ובידודים, אלא שהציבור שם ממושמע".

עוד כתבות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"