גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שישה ראשי ערים מגלים ל"גלובס" מה הם מוכנים לעשות בשביל למשוך ארנונה ועסקים לעיר

תעריף מיוחד לסטארט-אפים? קו פתוח לטלפון של ראש העיר? מסלול ירוק ברישוי? שישה ראשי ערים מספרים מה הם מוכנים לעשות כדי למשוך אליהם חברות עסקיות שישלמו ארנונה ויספקו מקומות עבודה

מה מוכנים ראשי הערים לעשות בשביל למשוך עסקים לעיר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מה מוכנים ראשי הערים לעשות בשביל למשוך עסקים לעיר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בימים אלה עוברים משרדי הנהלת המטה הגלובלי של טבע מכמה בנייני משרדים בפתח תקוה למגדל בן 17 קומות ברמת החייל בתל אביב. המהלך הענק נרקם עוד בשלהי 2018, ובמסגרתו התחייבה טבע לשלם לבעלת הבניין, חברת ויתניה, כ-27 מיליון שקל בשנה בחוזה ארוך טווח.

למהלך של טבע יש השפעה ניכרת על אקו סיסטם עסקי נרחב. כ-1,000 עובדים וחברה עם מוניטין כמו טבע, הם דיירים רצויים בכל עיר, וב"קרב" הזה ראש עיריית פתח תקוה, רמי גרינברג, הפסיד לרון חולדאי.

עוד לפני הקורונה שררה בין הערים שמסביב לתל אביב (וגם מעט יותר רחוק ממנה) תחרות עזה: מי תצליח למשוך כמה שיותר חברות איתנות וגדולות לשבת אצלה, ומי תמשוך מקומות עבודה והכנסות מארנונה של משרדים.

לראשי הערים אין סמכות לקבוע את תעריף הארנונה (זו זכות ששמורה לשר הפנים), אולם יש להם מה לעשות כדי למשוך אליהם משרדים. בהיבט של הארנונה, הם יכולים לבקש העלאה או הפחתה בתעריפים מסוימים, והם יכולים לקבל החלטות לגבי הסיווגים. למשל, לעירייה יש סמכות לתת הנחות לסטודיו לאמנות, למשל, או להחליט האם לסווג מכון טיהור שפכים כ"קרקע תפוסה" או כ"תעשייה".

בפתח תקוה, לדוגמה, בהצעה לצו המסים לשנת 2021, מוצע להפחית את התעריף לשימושים של הבנקים ושל חברות הזנק לכ-106 שקל למ"ר. בהצעה נכתב כי "מטרת השינוי לעודד הנהלות בנקים להעתיק את פעילותן לעיר פתח תקוה", וכי "העירייה שואפת לעודד הקמת חברות סטארט-אפ העוסקות בפיתוח טכנולוגיות חדשות".

בהיבטים אחרים, הם יכולים לזרז היתרי בנייה, לקדם תבע"ות שיוסיפו זכויות בנייה, לשפץ את הרחובות הרלוונטיים, ועוד.

על רקע המשבר במשק, והמעבר הרחב לעבודה מהבית, בדקנו עם ראשי הערים הגדולות ליד תל אביב איך נראה המאבק. מי מושכת סטארט-אפים ומי רוצה בנקים, למי יש מרלו"גים ומי חושב שאחרי הקורונה כולם יחזרו למשרדים כאילו לא קרה כלום.

פתח תקווה: "נתנו הנחות של 150 מיליון שקל בארנונה"

שטחי התעסוקה כיום: כ-3 מיליון מ"ר
בתכנון: מקווים להוסיף 7 מיליון מ"ר

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה / צילום: איל יצהר, גלובס

רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקוה, אומר שהעיר לא הרגישה עצירה בתחום הביקוש לתעסוקה בעת האחרונה. בעירו של גרינברג יש כיום כ-3 מיליון מ"ר והתכנון הוא להגיע בעתיד ל-10 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה.

"בפתח תקוה יש אזורי תעסוקה והייטק גדולים מאוד", אומר גרינברג. "רק לאחרונה עשינו להם מיתוג מחדש. כך רמת סיב הפכה ל’סטארטסיב’, קריית הפכה ‘פארקטק’ וסגולה ל’אזור עסקים ירקון’. יש לנו את אזור התעסוקה מהגדולים בארץ. שילוב של חברות מובילות כמו אינטל, פלאפון, IBM ושטראוס, גם סייבר, גם טכנולוגיה, גם הייטק וגם תעשייה ותיקה יותר. אנחנו במקביל קידמנו תב"עות להעצמה של האזורים האלה. בקריית אריה אנחנו מקדמים תוספת של כמעט 600%".

האם אתם לא חוששים מקידום עודף של שטחי תעסוקה?
"ממש לא. לעיר יש את העוצמות שלה. זו העיר הכי מרכזית שיש מבחינה גיאוגרפית וגם מבחינת נגישות לכבישים. אנחנו רואים את הביקושים. יש לי כל הזמן פגישות עם חברות בינלאומיות. הגיעה לפה לאחרונה, לקריית אריה, חברת טסלה שרוצה להקים פה חברת שרתים ועוד ועוד. יש פה מרכזיות, תחבורת המונים, גם רק"ל וגם מטרו, וכוח עבודה גדול".

אתם עושים מאמץ מיוחד למשוך אליכם את העסוקים בתקופה הזאת?
"אנחנו מסייעים בכל מה שקשור לשירות אישי, זמין ויעיל לעסקים. יש לנו רפרנט בכל יחידה רלוונטית, אם זה ברישוי עסקים או בארנונה, ‘מסלול ירוק’. אני אישית כראש עיר מסייע לחברות. יש את הנייד שלי ואין לי בעיה שיתקשרו באמצע הלילה".

אם הקורונה גרמה לשינוי בתעריפי הארנונה? או להנחות?
"ב-2020, בעקבות משבר הקורונה, ויתרנו על קרוב ל-150 מיליון שקל מהכנסות מארנונה של עסקים. לא כל הסכום מגיע מהנחיית משרד הפנים - יש עסקים שלא נכנסים להגדרות משרד הפנים, ויש פרוצדורה שאפשר להגיש בקשה לוועדת הנחות. אנחנו שומעים את האנשים ומתחשבים. אגב, לא רק בארנונה אלא גם בהליך רישוי עסק. יש הרבה אנשים שמתקשים לממש את הליך הרישוי ואנחנו מסייעים בכל העוצמה".

חולון: "אני לא צריך פילים לבנים באמצע אזור התעשייה"

שטחי התעסוקה כיום: 2.5 מיליון מ"ר
בתכנון: עוד 5 מיליון מ"ר

מוטי ששון, ראש עיריית חולון / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

"מבחינתנו, תעסוקה ומסחר צריכים לקבל נפח של 65%. הייטק, תעשייה רגילה, אחסנה, עוד 5%", אומר מוטי ששון, המכהן כראש העיר חולון כבר 28 שנים. "כל החברות שנמצאות עכשיו באזור התעשייה שלנו ממשיכים לבנות את אותם פרויקטים שרצו. אני לא יכול להגיד מה יהיה בעתיד. יש לנו גמישות ואנחנו יכולים ללכת לקראתן".

האם הקורונה גרמה לכם להשתמש בכלים של הארנונה כדי שתוכלו למשוך עסקים?
ששון: "אנחנו מבינים שיכול להיות שאין צורך במשרדים, ואני לא צריך פילים לבנים באמצע אזור התעשייה. אנחנו לא רואים רק את הכסף. אם יש ליזמים משהו אחר להציע במקום, וזה משקף את המדיניות שלנו, אז למה לא. אנחנו פתוחים וגמישים. הארנונה בחולון היא הכי נמוכה בגוש דן, וההכנסות אצלנו מגיעות חצי מגורים וחצי מתעסוקה".

הקורונה לא מורגשת מבחינת פעילות אזור התעסוקה של חולון?
"לא. החברות שעובדות אצלנו הן חברות גדולות מאוד - אמות, גב ים, עזריאלי. הקורונה עשתה משהו, אבל הגדולים ביותר לא פנו אליי בבקשה לשינוי וחוץ מזה שאני מאמין במשרדים. אנשים לא מסוגלים לעבוד רק מהבית. לצאת החוצה זה חלק מהבריאות החברתית. אם אנשים לא יצאו מהבית, הם ישתגעו".

ראשון לציון: "אנשים רוצים משרדים קטנים, לברוח מהבית"

שטחי התעסוקה כיום: כ-3.5 מיליון מ"ר
בתכנון: עוד 4.5 מיליון מ"ר

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשל"צ   / צילום: איל יצהר, גלובס

"אני לא רוצה להגיד ת"א, אבל אני מעריך שהרבה יעזבו את המקומות היקרים עם המחירים הדמיוניים ויעברו למקומות כמו ראשל"צ וסביבתה, שנגישים תחבורתית", אומר רז קינסטליך, ראש עיריית ראשל"צ.

"ראשון תהיה בקרוב העיר השלישית בגודלה במדינת ישראל, והנתון העצוב הוא ש-66% מתושבי העיר לא עובדים כאן. תחשוב כמה זה מוסיף על גודש התנועה, על הפקקים".

האם הקורונה גרמה לשינוי בתפיסתכם לגבי תמהיל העסקים?
"הקורונה איתנו בסך הכול שבעה חודשים. עדיין קשה מאוד לקבל החלטות ספציפיות כי אנחנו לא יודעים מתי זה ייעלם ואם בכלל. כמובן שאנחנו חושבים איך לעזור למבני התעסוקה לקום. אנחנו לא יכולים להגיד שאין ביקוש למשרדים. אנחנו רואים מגמה של ביקוש הפוך - כאלה שעבדו בבית ולא מסוגלים יותר ויש ביקוש למשרדים קטנים, רק בשביל לברוח מהבית".

בחולון משווקים שטחי מרלו"גים באזור התעשייה המתחדש. האם זה יהיה הכיוון גם שלכם?
"אני לא רואה מרלו"גים במתחם האלף ולא באזור התעשייה המערבי. אנחנו עוד לא רואים פגיעה בנושא המשרדים. יש דוגמה יפה במתחם שנקרא ‘שמש אדומה’ (ברחוב אלטלנה 1), שקבוצת בסר מכרה שם כ-80 אלף מ"ר והצליחה לשווק משרדים. ראו שיש ביקוש טוב ולקחו אופציה ל-50% מהפרויקט של JTLV במתחם האלף. ואני מדבר על זמן הקורונה".

אתם עושים איזשהם שינויים בגובה הארנונה כדי לבוא לקראת עסקים? כדי למשוך עסקים לעיר?
"אין לנו סמכות לתת הנחה אפילו של שקל אחד. רק שר הפנים".

רמת גן: "כרגע אנחנו ב’לא’ מוחלט ביחס להנחות"

שטחי תעסוקה קיימים: כ-1.5 מיליון מ"ר
בתכנון: מקווים להוסיף 4.5 מיליון מ"ר

כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן / צילום: איל יצהר, גלובס

כרמל שאמה, ראש עיריית רמת גן, מעריך שלעיר יש כ-1.5 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה. לדבריו, התוכנית היא לרבע את זה. כלומר, להגיע ל-6 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה.

האם הקורונה גרמה לשינוי בתחום התעסוקה בעיר?
"אזורי התעסוקה במשבר, אבל אנחנו עוד לא מרגישים את זה באופן ממשי. הכול כרגע תחת סגר ותלוי מתי הדרמה תסתיים. לא שכחנו שאנשים רוצים לראות אנשים, גם ביכולת של פיקוח של מנהלים על העובדים, גם בחברתיות של העובדים בינם לבין עצמם, גם בלשנות אווירה. זה חלק מאיכות החיים. יש דברים שאי אפשר לעשות בזום. אזור הבורסה חצי ריק אבל לא שמענו על יציאה גדולה".

יש טענה שבמדינת ישראל יש עשרות מיליוני מ"ר עודפים מתוכננים של שטחי תעסוקה.
"בטווח בינוני וארוך, כל עוד לא סוגרים את העולם והוא לא מושמד, נדל"ן ימשיך להיות בסיס. יכול להיות שהוא יצטרך לעשות הסבות ואנחנו חושבים בחיוב.

"מה שמבחינתנו היה כפירה בעבר, לתת בשימוש חורג חלק משטחי התעסוקה למגורים בעלי אופי מסוים - היום אנחנו חושבים שזה ייצר ווין-ווין לכולם לטווח של 10-20 שנים. כמובן, עם שינויים בנושא הארנונה - כלומר לא ארנונה למגורים טהורה.

"אף אחד לא יודע באמת מה תעשה הקורונה לשוק הזה. יכול להיות שהשילוב של עבודה מרחוק + מיתון כלכלי יביאו לפינוי שטחים, אבל זה יקרה עוד חמש-עשר שנים.

"בסופו של דבר, נולדים פה אנשים, יש צמיחה, יש תהליכים מדיניים. מי האמין שכל המשרדים שנבנו יאוכלסו על ידי חברות בינלאומיות? אני כראש עיר זכיתי לארח חברות מהטופ של וול סטריט שרוצות להקים מטה באחד ממגדלי המשרדים של רמת גן.

אתם עושים צעדים, כמו למשל שינויים בסיווג בארנונה, להקל על חברות שפועלות מרמת גן?
"לא. השנה ייקרנו את תעריפי הארנונה לסיווג של בנקים וחברות ביטוח. גם לשאר לא הורדנו משהו דרמטי לזמן הקרוב. מצד שני, הוזלנו את הנושא של הייטק, אבל רק לחברות מאד גדולות, או מאד קטנות, כי אנחנו רוצים לעודד חברות בשלב הראשוני וגם את חברות הענק כעוגנים בעיר. אני מקווה שמשרד הפנים יאשר לנו, אבל קבענו את תעריף הארנונה לחברות האלה שהוא הכי זול בישראל. אני חושב שזה נכון לייצר לעיר כמו ר"ג תוכנית ארוכת שנים של הוזלה בארנונה לתעסוקה. נגיד, 0.1% בשנה, כדי להיות תחרותי ולהקל על עסקים.

"מוקדם מדי להגיד איפה נהיה בשנת 2021. המצב מאוד נזיל. אנחנו בצרה, כמו הרבה רשויות, אנחנו רוצים להגיע איתנים, ולא לשחרר רזרבות שיש לנו. ההחלטה שלנו הייתה לחכות לסוף השנה לראות איך אנחנו מסיימים את השנה. כרגע אנחנו ‘לא’ מוחלט ביחס להנחות".

אור יהודה: "הקירבה לנתב"ג היא יתרון מרכזי שלנו"

שטחי תעסוקה כיום: 600 אלף מ"ר
בתכנון: 1.2 מיליון מ"ר נוספים

ליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

"מאז שחתמנו על הסכם גג, התעקשתי שבמקביל ליחידות הדיור שיוקמו, שיאפשרו לי לקדם את אזור התעסוקה הדרומי של אור יהודה", מספרת ראשת העירייה, ליאת שוחט.
אזור התעשייה הדרומי, ששמו יהיה OPARK יוקם בסמוך לכביש 412 המוביל מחלקה המזרחי של העיר, לכיוון מחלף שפירים, כשהוא גובל בשטח נתב"ג ובתוואי נחל האיילון. בשני אלה מוצאת שוחט את היתרונות הגדולים שלה, אל מול התחרות הגדולה מסביב. "בניגוד לאזורי תעסוקה אחרים, שמוקמים במגדלים לגובה, אצלנו, בגלל מגבלות הגובה עקב הסמיכות לשדה התעופה הבינוי שלנו יהיה בן 5-6 קומות. הוא יהיה מדורג, גגות ירוקים, פארק גדול בסמוך לו שמכל חלון יראו אותו. וכך המתחם כולו ישלב בבוקר תעסוקה ובצהריים ובערב - פנאי ובילוי".

כיום עובדים על בניית 150 אלף מ"ר הראשונים של אזור התעסוקה והמסחר, והיתרון היחסי של שוחט הוא הקירבה לנתב"ג. "בפארק יוקמו שימושים שהם עוטפי נתב"ג נלווים, כמו מלונאות, מתחם כנסים שכמוהו לא קיים בארץ, בתי מלון. כיום צוותי תעופה שמגיעים לכאן בטיסות השונות נאלצים להגיע לתל אביב".

שיווקי הקרקעות ייעשו בתקופה הקרובה על ידי רמ"י, ושוחט מספרת כי הגדלים של השיווקים אכן ישקפו את הפנייה לחברות גדולות, צרכניות שטחים גדולים.

יתרון נוסף שיהיה לאור יהודה הוא נגישות לתחבורה ציבורית: "הקו הסגול של הרכבת הקלה יגיע לכאן, וקו M3 של המטרו, שאור יהודה תזכה לשתי תחנות ממנו, שאחת מהן היא התחנה האחרונה לנתב"ג, כלומר כל מי שיצא ויבוא מנתבג יעבור דרכנו", אומרת שוחט.

מי התחרות שלכם?
"אני רואה תחרות מכיוון מתחם האלף בראשון לציון והאירפורט סיטי ואני יכולה להגיד שהארנונה שלנו אטרקטיבית. גם פנינו למשרד הפנים בבקשה להגדיר את האזור הזה שמחירי הארנונה יהיו אטרקטיביים לכולם".

רעננה: "אני נלחם על כל חברה. מחבק כל אחד שמגיע לכאן"

שטחי תעסוקה כיום: 850 אלף מ"ר
בתכנון: 790 אלף מ"ר

"נכון להיום יש לנו 850 אלף מ"ר של הייטק ומסחר ויש לנו עוד אפשרות ל-790 אלף מ"ר, לפי תוכנית המתאר, ויש ביקוש גדול בקרב חברות הייטק להקמת משרדים בעיר", אומר ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא.

בימים אלה מקודמים בעיר שלושה פרויקטים גדולים במיוחד: אמדוקס מקימה קמפוס בצפון העיר בשטח של 150 אלף מ"ר; בצומת רעננה מרכז, במקום קמפוס אמדוקס הישן, מוקם מגדל אינפיניטי על ידי היזמים ריט 1 וס.ע.ן זהב. שופרסל וגב ים בונות מתחם גדול במתחם הצפוני של העיר, קרית עתידים. מס הכנסה ומע"מ יתפסו חלק ממתחם אמדוקס הישן.

לברוידא יש חזון להוסיף מגורים לשטחי התעסוקה: "נאפשר לכל יזם בסביבות 15% ואף 20% לבנות חדרים להשכרה לסטודנטים. לא לזוגות צעירים. חללים של 20 מ"ר, שיהיו צמודים אליהם שירותים ומקלחת, שיאפשרו לבני הדור הצעיר שאולי חלקם אף יעבדו באותו אזור הייטק - לגור בו. זו השקפת עולמי, שמקבלת היום תפקיד יותר מרכזי, בגלל שהקורונה שינתה את תפיסת העולם של התנהלות ההייטק. אבל להערכתי, הם יחזרו לפעול כמרכזי הייטק עם אנשים בפנים ולא יעבדו מהבית.

"על כל שקל שאני מקבל ארנונה, אני משלם שקל חזרה. רמת השירותים ברעננה מאוד גבוהה, ואני מדבר איתך גם על החלפת גלגלים, או התנעת מכוניות לתושבים שנתקעים. אנו נותנים המון שירותים שלא תמצא במקומות אחרים. ולכן הארנונה של ההייטק הוא הבסיס המרכזי לכל זה".

איך אתה מתייחס לכל כמויות שטחי התעסוקה שמוקמות באזור?
"שלא ייראה כאילו אני מתרברב, אבל אין הרבה ערים שנהנות מרשת תחבורה, כמו שיש לנו ברעננה. אנחנו מדברים על הרכבת, ועל תשתיות שאנו מקימים לאופניים ולקורקינטים והמטרו שייכנס לכאן עוד שמונה-עשר שנים. יש כאן תשתית מדהימה של תחבורה בכל שלושת אזורי התעסוקה שלנו.

"מעבר לזה אני מחבק מאוד כל אחד שמגיע לכאן. הקמנו את קואליציית חברות ההייטק, שמאוגדת תחת מינהלת עסקים שיושבת באזור קרית עתידים והיא שומרת על קשר רצוף בין חברות ההייטק. לדוגמה יש לנו מלון פרימה (באזור קרית עתידים א"מ), שהתקשה לקבל אורחים מחו"ל, ששכרו חדרים בהרצליה. זה כבר לא מתקיים היום והצלחנו להעביר אותם לרעננה. אני נלחם על כל חברה, וגם הגשנו בקשה להפחתה בארנונה".   

עוד כתבות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן