גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לנשים מהחברה החרדית יש מיתוג של מי שרוצות לחזור לילדים מוקדם. גילינו שזה הפוך"

ארגון קמא-טק מקדם שילוב חרדים בהייטק כבר כמה שנים, אך גם שם הופתעו מהביקוש של נשים מהחברה החרדית לקורס בניתוח נתונים ● הנשים ניצלו את יתרונות הלמידה מרחוק כדי לשפר את יכולותיהן, במטרה להתקבל לחברות טובות יותר ● האם ניתן לצמצם פערי שכר בהייטק, דווקא עכשיו?

סדנה בקמא־טק / צילום: קמא־טק
סדנה בקמא־טק / צילום: קמא־טק

משה פרידמן, מייסד ומנכ"ל ארגון קמא-טק לשילוב חרדים בהייטק, לא ציפה לכזאת הצלחה. פרידמן פרסם בחודש מרץ הודעה על פתיחת קורס ראשון מסוגו לדאטה אנליטיקס, ניתוח נתונים, לנשים חרדיות ובתוך ימים מצא עצמו מוצף בפניות ממועמדות רלוונטיות. "לא עשיתי ממש שיווק לקורס, רק שמתי מודעה בפייסבוק ושלחתי לכמה אנשים בווטסאפ, אבל המידע עבר מפה לאוזן", מספר פרידמן. "הגענו מהר מאוד ל-300 נרשמות, שכולן נשים שכבר יש להן הכשרה טכנולוגית ועובדות בהייטק. בשלב הזה עצרנו את ההרשמה, כי ידענו שזה קורס פיילוט ואנחנו רוצים לעשות משהו קטן יחסית. אם היינו ממשיכים, יכולנו להגיע גם ל-3,000 נרשמות. הבנו שנגענו כאן במשהו גדול שנמצא מתחת לפני האדמה".

משה פרידמן / צילום: איל יצהר, גלובס

המשהו הגדול שקורס דאטה אנליטיקס נגע בו הוא רצונן של נשים חרדיות, שכבר עובדות בהייטק או לפחות בסביבתו, לשדרג את מעמדן בתעשייה. נשים הן בדרך כלל המפרנסות העיקריות במשקי בית בחברה החרדית ויותר ויותר מהן השתלבו בשנים האחרונות בהייטק. לפי דוח שפרסמה קמא-טק בשיתוף עם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ביולי האחרון, מספר הנשים החרדיות המועסקות בתעשייה זינק ב-86% בתוך ארבע שנים בלבד.

אלא שעל אף ההצלחה לכאורה בהשתלבות בתעשייה, בחברה החרדית עדיין לא נהנים מהשכר הגבוה שהתחום מציע לעובדיו. לפי נתוני רשות המסים, נכון ל-2017 השכר הממוצע של עובד חרדי בתעשיית ההייטק עומד על 10,830 שקל, לעומת 22,479 שקל לעובד לא חרדי. פער ניכר קיים אפילו כשמשווים את השכר רק של עובדים בעלי תואר, כאשר חרדי עם תואר אקדמי ישתכר 25,928 שקל בממוצע בהייטק לעומת 34,689 שקל לעובד לא חרדי.

מאחורי פערי השכר עומדים גורמים שונים. עובדים מהחברה החרדית, ובייחוד עובדות, מגיעים להייטק ללא שירות צבאי, שפותח לא פעם את דלתות הכניסה לתעשייה לבוגרי יחידות טכנולוגיות. גם ההשכלה איתה מגיעות עובדות מהחברה החרדית להייטק, כמו לימודי הנדסאית תוכנה בסמינרים חרדים או לימודים במכללה חרדית ובאוניברסיטה הפתוחה, נחשבת לנחותה בהשוואה לרקע האקדמי של עובדים אחרים. על כל זה אפשר להוסיף גם אפליה לרעה. "אפילו בעל תואר שני במדעי המחשב מהחברה החרדית יתקשה להתקבל לעבודה טובה", אומר פרידמן.

שילוב הגורמים הללו משאיר עובדים מהחברה החרדית, או אם לדייק בעיקר עובדות, המועסקות בהייטק במה שפרידמן מכנה השוליים הנמוכים של התעשייה. מטרת קורס דאטה אנליטיקס היתה לתת לתלמידות שדרוג מקצועי שיאפשר להן להתקבל לחברות ההייטק הנחשבות כעובדות מן המניין. לאחר סדרת מבחנים ומיונים, נבחרו מבין המועמדות הרבות בסופו של דבר 22 סטודנטיות חרדיות שנכנסו לקורס. הקורס הועבר על ידי קמא-טק, כשהתוכנית המקצועית שלו נכתבה על ידי אנשי מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק ישראל. בקורס הופיעו גם מרצים אורחים מחברות כמו פייבר, וויקס ואפספלייר.

"זה היה מדהים לראות כמה נשים חרדיות רוצות לפרוץ קדימה, לתפקידים יותר טובים, ושהן מוכנות לעבוד קשה בשביל זה", אומר פרידמן. "לנשים חרדיות בהייטק יש לעיתים מיתוג שלילי, של מי שבאות למשרה חלקית, רוצות לחזור לילדים בשלוש בצהריים ולא יפתחו אף פעם מחשב בבית. בקורס גילינו מצב הפוך וכל המרצים שהבאנו מהתעשייה התרשמו מהצמא והתשוקה של הסטודנטיות ללמוד. חלק מהתלמידות כבר נמצאות בתהליכי קבלה מתקדמים לחברות מובילות בארץ. נראה שהן רק חיכו שיפתחו להן את השער". בעקבות ההצלחה, קמא-טק כבר פתחה קורס מקביל לדאטה אנליטיקס לגברים מהחברה החרדית, שנמצא בימים אלו בעיצומו.

לימודים שבוע לאחר הלידה

מלבד המוטיבציה הגבוהה של הסטודנטיות, היתה כנראה עוד סיבה שהקפיצה את הביקוש לקורס - הקורונה. בשל המגפה כל השיעורים בקורס, כולל המבחנים, התקיימו דרך הזום. מה שיכול היה להיחשב כחיסרון, נתן בפועל לחלק מהתלמידות הזדמנות להשתתף בלימודים. לאה (27), נשואה+3, היא אחת מהן. היא למדה תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני במידענות באוניברסיטה בצרפת לפני שעלתה לארץ עם בעלה, שלומד כיום בישיבה ובמקביל משלים תואר בהנדסת תעשייה וניהול. בישראל היא עבדה עד היום כמידענית בחברות הייטק. "אבל אף פעם לא הייתי הייטקיסטית", היא מבהירה בשיחת זום.

"כבר בזמן הלימודים ראיתי שמידענות קרובה מאוד לתחום של מידענות נתונים ולא חסר לי הרבה כדי להתפתח לתחום הזה", היא מספרת. "התעניינתי בקורסים בתחום, אבל אני גרה בגבעת זאב וכל הקורסים שראיתי היו במרכז, שזה פחות התאים. כשפרצה הקורונה, הבנתי שיש לי הזדמנות לקחת קורס מקוון. לקורס של קמא-טק הגעתי לא בגלל שזה קורס רק לחרדיות, אלא בגלל שראיתי שהמרצים בקורס מגיעים ממש מהתעשייה ולא מהאקדמיה. זה עזר שהלימודים בקמא-טק היו בערב, במיוחד בזמן הקורונה כשהילדים בבית ובבקרים הם משתגעים".

כיום לאה נמצאת בתהליך קבלה למספר חברות הייטק, כאשר חלק מחברותיה לקורס כבר התקבלו לעבודה. "היתה אצלנו בחורה שילדה חודש אחרי תחילת הקורס ותוך שבוע-שבועיים כבר חזרה ללימודים. היום היא כבר נכנסה לחברה", היא מספרת. מלבד החומר המקצועי שקיבלה, לאה אומרת שהקורס עזר לה להפיג חלק מהחששות בנוגע לתהליך הקבלה לעבודה בהייטק. "בעבר היו לי חששות שברגע שיראו מישהי כמוני עם כיסוי ראש, ישר לא ירצו להעסיק אותי, כי יחשבו שאני מתכוונת מיד לצאת לחופשת לידה", היא מודה. "אבל בקורס דיברנו עם מנהלים ואנשי משאבי אנוש בחברות הייטק. הם הסבירו שאפילו אם אישה בהיריון, זאת לא סיבה שלא לקבל אותה לעבודה. גם הם ראו שנשים חרדיות רוצות ומוכנות לעבוד בהייטק והן לא פחות בעלות מוטיבציה מנשים לא חרדיות".

"לתת ביטחון להיות משתתפים"

שירה (23), נשואה+1, מאזור ירושלים, סיימה תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב. בסיום הלימודים היא עבדה באגף מערכות מידע במשרד ממשלתי ובמעבדה בתחום הרפואי. אחרי שילדה ויצאה לחופשת לידה, שירה החליטה שהגיע הזמן להשתדרג מקצועית. עם תינוק בן ארבעה חודשים, גם לה סייעה העובדה שהלימודים היו מקוונים.

"רציתי להתמקצע בתחום של דאטה אנליסט. זה אמנם משהו שלמדתי בתואר, אבל יש הבדל בין לעשות קורס אקדמי לבין להתעסק רק בזה במשך מספר חודשים", אומרת שירה. "מבחינתי, חופשת הלידה היתה הזדמנות וגם הקורונה היתה הזדמנות, כי יותר נוח ללמוד מהבית דרך הזום בשעות הערב. זה נותן גמישות כי אפשר לכבות את המצלמה לפעמים ואפשר לחזור ולצפות בשיעורים מוקלטים. למרות זאת אני לא הייתי שוללת גם קורס פרונטלי".

שירה אומרת שהתרשמה לחיוב מחברותיה לקורס. "הרמה היתה טובה מאוד. היו בקורס נשים בנות 40, אמהות לשבעה ילדים, בעלות רזומה סופר מכובד ומאוד חרוצות", היא אומרת. מבחינתה, החיבור לתעשייה היה הדבר החשוב ביותר. "בקורס קיבלנו תרגילים עם מאגרי נתוניים אמיתיים והבנו איך לעבוד באמת. עבדו איתנו על פיתוח חשיבה עסקית וחיבור לצורך העסקי של החברה. אלו דברים שחסרים באקדמיה".

כמו לאה, גם שירה אומרת שהיא מודעת לשינויים שתצטרך לעשות כדי למצוא עבודה טובה בהייטק. "המטרה שלי היא להתמקצע בתור אנליסטית. הייתי מעדיפה כמובן לעבוד בירושלים, אבל ההיצע שם נמוך ובעולם האנליזה אין כמעט עבודה באזור. אני גרה קרוב לכביש 433 ואני נוהגת, לכן גם מוכנה להתרחק מירושלים", היא אומרת.

אהרון פרייז'ר, מנהל צוות ניתוח נתונים בפייסבוק ישראל, עלה מארה"ב בשנות ה-30 לחייו והתיישב בגוש עציון. בארה"ב הוא למד מדעי המחשב, אבל כשהגיע לארץ, לא מצא עבודה בתחום ופנה לתואר שני בבריאות הציבור. דווקא אחרי התואר הזה, הוא התגלגל להייטק כמדען נתונים. "מכיוון שחלק גדול מהצוות שלי עשה כמוני הסבה מתחומים אחרים לעולם של נתונים, החלטנו בשלב מסוים לכתוב דף שירכז את המשאבים החינמיים שיש ברשת, כדי שאנשים אחרים יוכלו ללמוד את התחום לבד", הוא מספר. "אחר כך חשבנו לעלות מדרגה וחיפשנו שותף כדי לבנות איתו קורס בתחום".

אהרון פרייז’ר, פייסבוק / צילום: באדיבות פייסבוק

במקביל לתפקידו המקצועי, פרייז'ר משמש גם כממונה על הגיוון התעסוקתי בפייסבוק ולכן הוא החליט לפנות לקמא-טק. יחד הם בחרו להפנות את הקורס הראשון לנשים חרדיות. לדעתו, דווקא תחום ניתוח הנתונים יכול להיות מקפצה לנשים חרדיות לכניסה לחברות ההייטק הנחשבות. "בשוק ההייטק יש מסלול מאוד מוגדר שמוביל לתפקידי תכנות דרך שירות ב-8200 ולימודים באוניברסיטה. מועמדת חרדית תצטרך להתחרות על כל תפקיד כזה עם חמישה מועמדים שיש להם בדיוק את הדברים האלה בקורות החיים", פרייז'ר אומר. "לעומת זאת בשוק יש חוסר קיצוני במדעני נתונים ואין מסלול מובנה שמכשיר אותך כמדען נתונים. זה קצת כמו המערב הפרוע. בגלל שהשוק כל כך צמא לאנשי דאטה, אף אחד לא יצפה מהמועמדים להגיע מ-8200 או מהאוניברסיטה".

האם בנית את התכנים בקורס ספציפית לנשים חרדיות?
"התוכן בבסיסו מתאים לכל אדם שנמצא בתחילת הקריירה ורוצה ללמוד את המקצוע, אבל העובדה שמדובר בחרדיות ישבה ברקע. הן מגיעות עם קצת פחות ביטחון בנוגע למקום שלהן בתעשייה. ניסינו להרחיב את הראייה של המשתתפות ולגרום להן להבין שהן יהיו אלו שיקבלו החלטות ויקבעו יעדים. בעולם של גיוון תעסוקתי, אנחנו יודעים שלא מספיק להעסיק אנשים מכל האוכלוסיות, צריך לתת להם ביטחון גם להיות משתתפים פעילים בארגון".

במסגרת ההכנה לקורס התייעץ פרייז‘ר עם חנה פרידמן, מהנדסת תוכנה בפייסבוק המשתייכת לחברה החרדית. פרידמן סיימה לימודי הנדסאית תוכנה בסמינר, המסלול הנפוץ בקרב נשים בחברה החרדית, שבדרך כלל מוביל לדבריה לעבודה בחברות אאוטסורסינג חיצוניות המעסיקות צוותיים כל-חרדיים בשכר מינימום ובתפקידים פחות מאתגרים מקצועית. לה היה מזל לצאת מהמעגל הזה. "אמא שלי עובדת בהייטק והיא הכירה מישהו ששלח את קורות החיים שלי לפייסבוק", היא מספרת. "כשבאתי שמחה וטובת לב לספר לחברות שהתקבלתי, גיליתי שהן לא יודעות על מה אני מדברת. מבחינתן, חברות אאוטסורסינג היו האופציה היחידה".

לדברי פרידמן, העבודה כחרדית בפייסבוק מזמנת דילמות. "צוות שלי תומך במוצר שאנחנו עובדים עליו מסביב לשעון. כמובן שאני לא יכולה לעבוד בשבת, אבל אני לא רוצה שבגללי חבר אחר יצטרך להקריב את סוף השבוע שלו. הוא לא אשם. חיפשנו לזה פתרונות ובסוף החלטנו שהעבודה בסופי שבוע תהיה על בסיס התנדבותי ומי שמתנדב, יקבל חופש באמצע השבוע", היא אומרת.

גם פרידמן מסכימה כי הקורונה פותחת הזדמנויות חדשות לנשים חרדיות. "לאישה חרדית, טובה ככל שתהיה, תמיד יש חשש להגיע למקום שהיא לא מכירה. להיות בקורס שיש בו מרצים גברים. כשהכל קורה מהבית דרך הזום, החששות האלה מתעדנים".
לאירועי זום אפשר "להגיע" גם מטבריה

משה פרידמן מקמא-טק נתקל גם הוא באפקט של הקורונה. "אנחנו עושים הרבה אירועים על הייטק לקהל חרדי. לא מזמן עשינו בדיקה וגילינו שפי ארבעה יותר עובדים מהחברה החרדית השתתפו באירועים שלנו בחצי השנה של הקורונה לעומת שנה קודמת. הרבה מהממשתתפים הם אנשים שלא יכלו להגיע לאירועים האלה בעבר. יש לדוגמה קבוצה של חרדים בטבריה שכל הזמן ביקשה ממני לעשות שם אירועים. אני תמיד אמרתי שזה רחוק מדי. היום הקבוצה הזו משתתפת בכל האירועים דרך הזום. יש כאן מהפכה". 

עוד כתבות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות